טוקאי (עיר)
| |||
מבט אווירי על טוקאי | |||
מדינה | הונגריה | ||
---|---|---|---|
חבל | צפון הונגריה | ||
מחוז | בורשוד-אבאוי-זמפלן | ||
נפה | נפת טוקאי | ||
מושל | György Posta | ||
שטח | 28.2 קמ"ר | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ בעיירה | 3,743 (1 בינואר 2024) | ||
‑ צפיפות | 171.12 נפש לקמ"ר (2014) | ||
קואורדינטות | 48°07′17″N 21°24′45″E / 48.12139°N 21.41250°E | ||
אזור זמן | UTC +1 | ||
www.tokaj.hu | |||
טוקאי (בהונגרית: Tokaj), היא עיירה היסטורית במחוז בורשוד-אבאוי-זמפלן, בצפון הונגריה, 54 קילומטרים מבירת המחוז מישקולץ. היא המרכז של מחוז היין חבל טוקאי בו מיוצר יין טוקאי. היישוב נמצא על דרך רבני הפלאים (הונגריה).
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אזור גידול היין הוזכר לראשונה בשם טוקאי בשנת 1067. העיירה עצמה הוזכרה לראשונה במסמכים ב-1353. הטירה הראשונה שלה נקראה "מוטה" ונהרסה במהלך הפלישה המונגולית להונגריה.
החל משנת 1450 הפכה טוקאי לרכושם של משפחת הוניאדי, ולכן כאשר מתיאש הראשון הפך למלך, העיר הפכה לאחוזה מלכותית. בשנת 1705 הורה פרנץ ראקוצי השני על הריסת הטירה.
לאחר הפשרה האוסטרו-הונגרית של 1867 העיר שגשגה ופרחה, בעיקר בשל תעשיית היין שבה, בזמן מלחמות העולם, סבלה העיר מצרות רבות ואיבדה ממעמדה וחשיבותה. גם מקומה בסחר היין נתפס על ידי שאטוראליאויהיי.
יהודי טוקאי
[עריכת קוד מקור | עריכה]היהודים הראשונים באו למקום מפולין במחצית הראשונה של המאה ה-18. עד שנת 1800 עסקו בייצור יין ומשנאסרה על היהודים חכירת כרמים באזור, מצאו רובם את פרנסתם במסחר ובמלאכה. בשנת 1879 הקים יהודי בית חרושת לגפרורים במקום ויהודים אחרים פתחו בנקים שמימנו הקמת עוד מפעלי תעשייה.
בין מוסדות הקהילה היו חברה קדישא ומוסדות צדקה. וכן פעל במקום בית ספר. הקהילה השתייכה לזרם האורתודוקסי בשנת 1889 נבנה בית הכנסת.
בין שתי מלחמות העולם הייתה במקום פעילות ציונית שהתבטאה במגביות לטובת מתיישבי ארץ ישראל ובשנת 1931 התארגנו במקום תנועות נוער ציוניות כגון "בריסיה" ו"התאחדות הנוער בהונגריה". בשנת 1930 ישבו בטוקאי 959 יהודים.
אחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה גויסו גברים יהודים בני ארבעים ומעלה לעבודות כפייה, וטוקאי שימשה מרכז התייצבות למגויסים.
במרץ 1944 נכנס הצבא הגרמני להונגריה, נסגרו חנויות ובתי מלאכה בבעלות יהודים ורבים מעשירי הקהילה הובלו למחנה ההסגר בכפר קישטארצ'ה (Kistarcsa). בנייני בית הכנסת, בית המדרש, תלמוד התורה ודירות פקידי הקהילה הוכרזו כגטו ורוכזו בהם כל יהודי המקום. ולאוכלוסייה הנוצרית בטוקאי ניתנה האפשרות להעביר מזון ליהודים.
בתחילת מאי 1944 גורשו יהודי טוקאי לבודרוגקרסטור ומשם הועברו לגטו המחוזי בשאטוראליאויהיי. אחדים מן הכלואים הצליחו להימלט והגיעו לבודפשט. במחצית השנייה של מאי 1944 שולחו יהודי העיירה בארבעה משלוחים למחנה ההשמדה אושוויץ.
אחרי המלחמה, חזרו לטוקאי כ-112 יהודים שניצלו וניסו לחדש את חיי הקהילה אך מספר היהודים הלך ופחת. ובשנת 1960 נותרו במקום שלושה יהודים בלבד.
שנה | מספר היהודים בכפר[1] | כלל האוכלוסייה |
---|---|---|
1840 | 189 | |
1880 | 1,161 | 4,479 |
1910 | 1,119 | |
1920 | 930 | |
1930 | 959 | |
1941 | 816 | 5,903 |
גלריית תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
בית הקברות היהודי בטוקאי
-
בית הכנסת בטוקאי
-
בית הכנסת בטוקאי
-
רחוב במרכז העיר
ערים תאומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פנקס הקהילות הונגריה, עמוד 310-311
- טוקאי, בתוך: שלמה שפיצר, קהילות הונגריה: הקהילות החרדיות בהונגריה - תש"ד, ירושלים: מכון ירושלים, תשס"ט, עמוד 173-174. (נתוני האוכלוסין בספר מבוססים על מפקד קהילות הונגריה של המועצה המרכזית של יהודי הונגריה שנערך בפקודת שלטונות הכיבוש הנאצי באביב 1944)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של טוקאי
- קהילת טוקאי באתר בית התפוצות
- "טוקאי (עיר)", באתר JewishGen (באנגלית)
- זכרונות מיהדות טוקאי, אישטוואן זלנאק, 1999 (בהונגרית)
- טוקאי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- סיפור על הפרוכת של בית הכנסת בטוקאי מתוך כנס במרכז דהאן
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]יישובים בנפת טוקאי | ||
---|---|---|
יישובים | טוקאי • בודרוגקרסטור • בודרוגקישפלוד • צ'ובאי • ארדבניה • סגי • סגילונג • טקטבאי • טרצל • טיסלדאן • טיסטרדוש |