בנימינה-גבעת עדה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גבעת עדה-בנימינה
Binyamina-Givat Ada Logo.png
PikiWiki Israel 4472 Founders Street Binyamina.JPG
רחוב המייסדים בבנימינה
מחוז חיפה
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה איתי ויסברג
גובה ממוצע[1] ‎36 מטר
תאריך ייסוד 1903 - גבעת עדה
1922 - בנימינה
סוג יישוב יישוב 10,000‏–19,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוקטובר 2021 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 16,053 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה 124
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎0.5% בשנה
  - צפיפות אוכלוסייה 659 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות 181
תחום שיפוט[2] 24,370 דונם
    - דירוג שטח שיפוט 72
32°31′17″N 34°57′00″E / 32.521524°N 34.95°E / 32.521524; 34.95
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2017[2]
9 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2018[2]
0.5001
    - דירוג מדד ג'יני 16
לאום ודת[2]
יהודים: 96.4%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 3.6%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2019
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 7.1%
גילאי 5 - 9 10.2%
גילאי 10 - 14 11.1%
גילאי 15 - 19 9.3%
גילאי 20 - 29 10.2%
גילאי 30 - 44 18.9%
גילאי 45 - 59 20.5%
גילאי 60 - 64 3.8%
גילאי 65 ומעלה 8.8%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2019
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 7
–  יסודיים 5
–  על-יסודיים 4
תלמידים 3,491
 –  יסודי 1,871
 –  על-יסודי 1,620
מספר כיתות 122
ממוצע תלמידים לכיתה 28.3
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ט (2018-‏2019)
פרופיל גבעת עדה-בנימינה נכון לשנת 2019 באתר הלמ"ס

בִּנְיָמִינָה-גִּבְעַת עָדָה היא מועצה מקומית במחוז חיפה בישראל.

בשנת 2003 אוחדו המועצות המקומיות בנימינה וגבעת עדה לרשות אחת.

בנימינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בנימינה

נוסדה כמושבה "בנימינה" על-שם תחנת הרכבת "בנימינה" שנקראה על-שם הברון אברהם בנימין אדמונד ג'יימס דה רוטשילד. כך עוד בטרם הוקם היישוב בנימינה שנקרא על-שמה של התחנה (זהו המקרה היחיד בארץ שבו יישוב נקרא בשמה של תחנת רכבת). המושבה נוסדה בידי בנים של עולי העלייה הראשונה שהתיישבו בה ב־1922, רובם מבני המושבה הסמוכה זכרון יעקב. לאחר מלחמת העולם הראשונה הצטרפו קבוצות רבות למקום והוא גדל במהירות. בתחילה התבססה כלכלת המושבה על חקלאות, אך כיום חלק גדול מתושביה עובדים בגוש דן ומנצלים את הרכבת שמחברת אותה לשם.

עם בני המושבה הידועים נמנים ראש ממשלת ישראל ה-12, אהוד אולמרט, השר לשעבר זאב בוים (קדימה), שלמה גרבץ וכן הפזמונאי אהוד מנור, שאף הנציח את המושבה בשיריו. כיום מתגוררים בה אמנים רבים בהם הזמר דורי בן זאב, השחקן ליאור כלפון ועוד.

הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1950.

גבעת עדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – גבעת עדה

גבעת עדה נוסדה כמושבה ב-1903 ונקראה על שם אדלהייד (עדה) רוטשילד, אשתו של הברון אברהם בנימין אדמונד דה רוטשילד. המושבה הוקמה על ידי שמונה משפחות, בעיקר בני זכרון יעקב. כלכלת המושבה התבססה בעיקר על חקלאות, כאשר לענבי היין היה חלק נכבד בה.

גבעת עדה ממוקמת כ-5 ק"מ מזרחית לבנימינה.

הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1949.

איחוד המועצות המקומיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שתי המועצות המקומיות, בנימינה וגבעת עדה, אוחדו לרשות אחת במסגרת יוזמה של משרד הפנים בדבר איחוד רשויות מקומיות בארץ. האיחוד נעשה בשנת 2003 במסגרת חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל. מלכתחילה הייתה כוונה לאחד לכלל רשות אחת את שלושת היישובים: זכרון יעקב, בנימינה, וגבעת עדה[3]. אלא שלבסוף הוחלט בכנסת ביום 31 ביולי 2003 על איחוד של שני היישובים בנימינה וגבעת עדה, בלבד[4].

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוקטובר 2021 (אומדן), מתגוררים בבנימינה-גבעת עדה 16,053 תושבים (מקום 124 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.5%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2019, לבנימינה-גבעת עדה דירוג של 9 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2017. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ט (2018-‏2019) היה 82.0%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2018 היה 13,552 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,634 ש"ח).[5]


להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשי המועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועצת בנימינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המועצה המקומית בנימינה קיבלה את מעמדה הרשמי בכ"ו סיוון תש"י, ב-11 ביוני 1950, כאשר ראשי השלטון הישראלי נכחו בטקס, ושר הפנים דאז חיים משה שפירא הכריז על הקמת המועצה המקומית בנימינה.[6]

שם תקופה הערות תמונה
מרדכי אלון (פייקוביץ) 1950-1965 בתקופת כהונתו הוכרזה בנימינה כמועצה מקומית
אברהם מגלי 1965-1974
משה לאואר 1974-1983
מוטי קירמאיר 1983-1998
אריה זיתוני 1998-2008 בשנת 2003 אוחדו הרשויות המקומיות בנימינה וגבעת עדה

מועצת גבעת עדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אברהם אבא (אבא'לה) תשבי[7] - ראש המועצה הראשון. נפטר ב-1983
  • אהרן גבע (איצקוביץ) (שנות ה-60–ה-70) - ראש המועצה השני
  • יעקב דורון (1974–1989) - ראש המועצה השלישי נפטר ב-2010
  • עמינדב (עמי) ארגוב (1989-2003) - ראש המועצה הרביעי

המועצה המאוחדת בנימינה-גבעת עדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תקופה הערות תמונה
אריה זיתוני 1998-2008 בשנת 2003 אוחדו הרשויות המקומיות בנימינה וגבעת עדה
אורי דיסטניק 2008-2013
פנחס זוארץ 2013-2017 נפטר במהלך הכהונה ביום 15 באפריל 2017
איתי ויסברג 2017- מכהן ראש המועצה המכהן

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עבר הדני, בנימינה הכפר על שם הנדיב הידוע תרפ"ב-תשי"ג, מהדורה ראשונה - "דפוס המרכז", תל אביב מהדורה שנייה - "דפוס ניידט בע"מ", תל אביב: הוצאת המועצה המקומית בנימינה
  • יעקב דורון, נתיבות חיי - מאל-גדס שבתימן לראשות המועצה בגבעת-עדה, נדפס "סדר-צלם" תל אביב, הוצאת מערכת קיבוץ דליה 2009

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה ביישובים בעלי 2,000 תושבים ומעלה, ובמועצות האזוריות לפי אומדן סוף אוקטובר 2021 באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ביישובים פחות מ-2,000 לפי טבלת יישובים של למ"ס נכון לסוף 2020.
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס נכון לסוף 2019
  3. ^ הצעת חוק התוכנית הכלכלית להבראת כלכלת ישראל (תקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו-2004),התשס"ג-2003, הכנסת
  4. ^ חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו־2004) (מס׳ 2), התשס״ג–2003 (עמ' תוספת לפרק ב', פרט 3.), הכנסת, ‏נתקבל בכנסת ביום ב׳ באב התשס״ג (31 ביולי 2003)
  5. ^ פרופיל בנימינה-גבעת עדה באתר הלמ"ס
  6. ^ עבר הדני, בנימינה הכפר על שם הנדיב הידוע תרפ"ב-תשי"ג, מהדורה ראשונה - "דפוס המרכז", תל אביב מהדורה שנייה - "דפוס ניידט בע"מ", תל אביב: הוצאת המועצה המקומית בנימינה, עמ' 264
  7. ^ עליו ראו: אבא תשבי באתר ההנצחה, 'נצח נצחים'.