בנימינה-גבעת עדה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גבעת עדה-בנימינה
רחוב המייסדים בבנימינה
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז חיפה
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה איתי ויסברג
גובה ממוצע[1] ‎36 מטר
תאריך ייסוד 1903 - גבעת עדה
1922 - בנימינה
סוג יישוב יישוב 10,000‏–19,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף ינואר 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 16,369 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי[2] 126
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎0.3% בשנה
    - מאזן מפוני חרבות ברזל[3] ‎0.16 אלפי תושבים
  - צפיפות אוכלוסייה 670 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי[2] 180
תחום שיפוט[4] 24,420 דונם
    - דירוג ארצי[2] 72
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[5]
8 מתוך 10
    - דירוג ארצי[2] 27
מדד ג'יני
לשנת 2019[4]
0.4873
    - דירוג ארצי[2] 16
לאום ודת[4]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל[4]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 6.4%
גילאי 5 - 9 9.4%
גילאי 10 - 14 11.3%
גילאי 15 - 19 9.6%
גילאי 20 - 29 10.8%
גילאי 30 - 44 17.4%
גילאי 45 - 59 21.8%
גילאי 60 - 64 3.9%
גילאי 65 ומעלה 9.3%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך[4]
סה"כ בתי ספר 8
–  יסודיים 6
–  על-יסודיים 4
תלמידים 3,581
 –  יסודי 1,865
 –  על-יסודי 1,716
מספר כיתות 130
ממוצע תלמידים לכיתה 25.9
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
פרופיל גבעת עדה-בנימינה נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס

בִּנְיָמִינָה-גִּבְעַת עָדָה היא מועצה מקומית במחוז חיפה בישראל. המועצה המקומית נוצרה בשנת 2003 מאיחוד המועצות המקומיות בנימינה וגבעת עדה לרשות אחת.

בנימינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – בנימינה

נוסדה כמושבה "בנימינה" על-שם תחנת הרכבת "בנימינה" שנקראה כך על-שם הברון אברהם בנימין אדמונד ג'יימס דה רוטשילד עוד בטרם הוקמה המושבה (זהו אחד המקרים היחידים בארץ שבו יישוב נקרא בשמה של תחנת רכבת, יישוב נוסף הוא עפולה). המושבה נוסדה בידי בנים של עולי העלייה הראשונה שהתיישבו בה ב־1922, רובם מבני המושבה הסמוכה זכרון יעקב. לאחר מלחמת העולם הראשונה הצטרפו קבוצות רבות למקום והוא גדל במהירות. בתחילה התבססה כלכלת המושבה על חקלאות, אך כיום חלק גדול מתושביה עובדים בגוש דן ומנצלים את הרכבת שמחברת אותה לשם.

עם בני המושבה הידועים נמנים ראש ממשלת ישראל ה-12, אהוד אולמרט, השר לשעבר זאב בוים (קדימה), שלמה גרבץ וכן הפזמונאי אהוד מנור, שאף הנציח את המושבה בשיריו. כיום מתגוררים בה אמנים רבים בהם הזמר דורי בן זאב, השחקן ליאור כלפון וגם שחקן הכדורגל בן שהר ממכבי חיפה ובעבר גם מאור בוזגלו.

הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1950.

גבעת עדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – גבעת עדה

גבעת עדה נוסדה כמושבה ב-1903 ונקראה על שם אדלהייד (עדה) רוטשילד, אשתו של הברון אברהם בנימין אדמונד דה רוטשילד. המושבה הוקמה על ידי שמונה משפחות, בעיקר בני זכרון יעקב. כלכלת המושבה התבססה בעיקר על חקלאות, כאשר לענבי היין היה חלק נכבד בה.

גבעת עדה ממוקמת כ-5 ק"מ מזרחית לבנימינה.

הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1949.

איחוד המועצות המקומיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שתי המועצות המקומיות, בנימינה וגבעת עדה, אוחדו לרשות אחת במסגרת יוזמה של משרד הפנים בדבר איחוד רשויות מקומיות בארץ. האיחוד נעשה בשנת 2003 במסגרת חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל. מלכתחילה הייתה כוונה לאחד לכלל רשות אחת את שלושת היישובים: זכרון יעקב, בנימינה, וגבעת עדה.[6] לבסוף הוחלט בכנסת ביום 31 ביולי 2003 על איחוד בנימינה וגבעת עדה בלבד.[7]

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף ינואר 2024 (אומדן), מתגוררים בבנימינה-גבעת עדה 16,369 תושבים (מקום 126 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.3%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 88.1%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 13,552 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[8]


להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשי המועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועצת בנימינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המועצה המקומית בנימינה קיבלה את מעמדה הרשמי בכ"ו סיוון תש"י, ב-11 ביוני 1950, כאשר ראשי השלטון הישראלי נכחו בטקס, ושר הפנים דאז משה שפירא הכריז על הקמת המועצה המקומית בנימינה.[9]

שם תקופה הערות תמונה
מרדכי אלון (פייקוביץ') 1950–1965 בתקופת כהונתו הוכרזה בנימינה כמועצה מקומית
אברהם מגלי 1965–1974
משה לאואר 1974–1983
מוטי קירמאיר 1983–1998
אריה זיתוני 1998–2008 בשנת 2003 אוחדו הרשויות המקומיות בנימינה וגבעת עדה

מועצת גבעת עדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תקופה הערות תמונה
אברהם אבא (אבא'לה) תשבי 1949–1955 כיהן כיו"ר ועד המושבה לפני קום המדינה ובתקופתו הוכרזה גבעת עדה כמועצה מקומית. נפטר ב-1983.
אהרן גבע (איצקוביץ) 1955–1974 נפטר ב-1976.
יעקב דורון 1974–1989 נפטר ב-2010
עמינדב (עמי) ארגוב 1989–2003

המועצה המאוחדת בנימינה-גבעת עדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תקופה הערות תמונה
אריה זיתוני 1998–2008 בשנת 2003 אוחדו הרשויות המקומיות בנימינה וגבעת עדה
אורי דיסטניק 2008–2013
פנחס זוארץ 2013–2017 נפטר במהלך הכהונה ב-15 באפריל 2017
איתי ויסברג 2017–מכהן ראש המועצה המכהן
גיל חנניה 31 במרץ 2024 ראש המועצה הנבחר

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עבר הדני, בנימינה הכפר על שם הנדיב הידוע תרפ"ב-תשי"ג, מהדורה ראשונה – "דפוס המרכז", תל אביב מהדורה שנייה – "דפוס ניידט בע"מ", תל אביב: הוצאת המועצה המקומית בנימינה
  • יעקב דורון, נתיבות חיי – מאל-גדס שבתימן לראשות המועצה בגבעת-עדה, נדפס "סדר-צלם" תל אביב, הוצאת מערכת קיבוץ דליה 2002

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף ינואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ 1 2 3 4 5 לטבלת הדירוג המלא.
  3. ^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו במועצה המקומית פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-26 בדצמבר 2023.
  4. ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
  5. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  6. ^ הצעת חוק התוכנית הכלכלית להבראת כלכלת ישראל (תקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו-2004),התשס"ג-2003, באתר הכנסת
  7. ^ חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו־2004) (מס' 2), התשס"ג–2003 (עמ' תוספת לפרק ב', פרט 3.), באתר הכנסת, ‏נתקבל בכנסת ביום ב' באב התשס"ג (31 ביולי 2003)
  8. ^ פרופיל בנימינה-גבעת עדה באתר הלמ"ס
  9. ^ עבר הדני, בנימינה הכפר על שם הנדיב הידוע תרפ"ב-תשי"ג, מהדורה ראשונה – "דפוס המרכז", תל אביב מהדורה שנייה – "דפוס ניידט בע"מ", תל אביב: הוצאת המועצה המקומית בנימינה, עמ' 264