יאן זווארטנדיק
 | |
| לידה |
29 ביולי 1896 רוטרדם, הולנד  |
|---|---|
| פטירה |
14 בספטמבר 1976 (בגיל 80) איינדהובן, הולנד |
| מדינה |
ממלכת ארצות השפלה, ליטא |
| מקצוע |
דיפלומט, חבר ועד, יזם, איש דת, סוחר, לוחם מחתרת, איש עסקים, מנהל |
| מידע חסיד אומות העולם | |
| פרסים והוקרה |
|
| קישורים חיצוניים | |
| יד ושם | יאן זווארטנדיק |
  | |
יאן זווארטנדיק (בהולנדית: Jan Zwartendijk; 27 ביולי 1896 – 1976) היה איש עסקים ודיפלומט הולנדי שסייע ליהודים להימלט מליטא בתחילת מלחמת העולם השנייה והוכר בזכות פעילותו כחסיד אומות העולם.
פעולותיו בתקופת השואה
[עריכת קוד מקור | עריכה]זווארטנדיק, יליד רוטרדם, היה נציג חברת "פיליפס" בליטא. בשנות ה-30 עבד בהמבורג, שם חווה את ההגבלות שהטילו הנאצים על היהודים.
במאי 1940 פלשה גרמניה הנאצית להולנד וכבשה אותה. ליטא נכבשה על ידי ברית המועצות ביוני 1940.[1] ביולי 1940 התבקש זווארטנדיק על ידי השגריר ההולנדי (ליתר דיוק, ממשלת הולנד הגולה) בווילנה, ל. פ. י. דה-דקר, להחליף את הקונסול ההולנדי בקובנה, והוא הסכים לקחת על עצמו את תפקיד הקונסול ההולנדי בפועל.
באותם ימים שבו במדינות הבלטיות הכבושות בידי הסובייטים פליטים יהודים רבים, שחיפשו נואשות דרך לקבל ויזת יציאה מהארץ. פסלה לוין, שהייתה ממוצא הולנדי, הגיעה לשגרירות הולנד בריגה והשגריר ההולנדי הסכים לכתוב בדרכונה:
"קונסוליית הולנד בריגה מצהירה בזאת שאין צורך בוויזה לשם כניסה לסורינאם, קורסאו ושטחים אחרים של הולנד ביבשות אמריקה."
בעקבות הצלחה ראשונית זו, פנו ב-22 ביולי 1940 פליטים אחרים ממצוא הולנדי לזווארטנדיק שבקובנה וביקשו ממנו לכתוב טקסט דומה במסמכים ששימשו בתור תעודת זהות, ובכך לאפשר להם לקבל ויזת מעבר למדינה אחרת, על סמך היעד הסופי שבמסמכי הזהות. זווארטנדיק נענה להם, ולאחר שהם סיפרו על הצלחתם, צבאו ביום המחרת מאות פליטים יהודים שאינם ממוצא הולנדי על פתחי הקונסוליה ההולנדית. הקונסול החליט לספק להם אישורים, והנפיק החל מה-23 ביולי 1940 ועד ה-3 באוגוסט 1940 בין 1,200 ל-1,400 אישורי מעבר כאלה.
בהסתמך על האישורים האלו הוציאה הקונסוליה היפנית, באמצעותו של צ'יאונה סוגיהארה, יותר מ-2,000 ויזות שנועדו לאפשר מעבר של בעלי האישורים דרך יפן ועד לקורסאו. מי שקיבל את הויזה, היה צריך לחצות את ברית המועצות ברכבת הטרנס-סיבירית עד לנמל וולדיווסטוק ומשם ליפן.
הוויזות איפשרו צירוף של ילדים לבעל הויזה, ובחלק מהוויזות נעשה שימוש חוזר, כאשר נשלחו בחזרה מיפן לקרובים בליטא. בסיכום הגיעו ליפן עם ויזות אלו כ-2,200 פליטים יהודים, ומספר לא ידוע ניצלו אותה כדי לברוח לתוך ברית המועצות עצמה.
הפליטים נשארו ביפן בין שלושה לשמונה חודשים. איש מהם לא הגיע לקורסאו, אך כולם ניצלו מהשמדה. כאלף מהם הועברו על ידי היפנים לגטו שאנגחאי שבסין, שם שרדו את המלחמה והאחרים המשיכו למדינות חופשיות. בין הפליטים שהגיעו לשנגחאי היו גם תלמידי ישיבת מיר, שהמשיכה להתקיים גם בזמן המלחמה במזרח הרחוק.
ב-3 באוגוסט 1940 אולץ זווארטנדיק לסגור את הקונסוליה בקובנה. לפני עזיבתו בסוף החודש, שרף את כל המסמכים הרשמיים וסילק כל רמז לפעילות בלתי חוקית שיזם למען היהודים. את יתר שנות המלחמה עבר בהולנד, בעבודה בחברת "פיליפס".
לאחר המלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]זווארטנדיק לא חשף את פעולותיו בתקופת המלחמה. ממשלת הולנד גילתה פרטים על פעילותו בשנת 1963. בספר שיצא על דמותו בשנת 2018, בשם "הצדיק" (De rechtvaardigen), נחשף כי לאחר המלחמה ננזף בידי אנשי משרד החוץ ההולנדי על כך ש"הפר את הנהלים", כולל בידי שר החוץ עצמו (ובעתיד מנכ"ל נאט"ו) יוזף לונס.
זווארטנדיק נפטר באיינדהובן ב-1976 והותיר אחריו שלושה ילדים.
הנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-6 באוקטובר 1997 הכיר יד ושם בזווארטנדיק בתור חסיד אומות העולם.
ברוטרדם ובווילנה הוקמו אנדרטאות לזכרו ובקובנה הוצב שלט לזכרו במבנה בו פעלה הקונסוליה ההולנדית.
ב-10 בספטמבר 2012 העניקה רפובליקת ליטא לזווארטנדיק את אות צלב הצלת החיים, אשר מוענק לאנשים שסיכנו את חייהם כדי להציל אחרים.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הערך "ליטא" באנציקלופדיה של השואה, באתר יד ושם, ע' 2.