יהודה זרחיה אזולאי
 | |
| לידה |
 מרוקו, מוגדור |
|---|---|
| פטירה |
1870 כ' באב ה'תר"ל ירושלים, האימפריה העות'מאנית  |
| מקום מגורים |
|
| תקופת הפעילות |
?–1870 |
| תחומי עיסוק | שד"ר |
| תפקידים נוספים |
שד"ר |
| חיבוריו |
|
| שם השושלת | אזולאי |
  | |
יהודה זרחיה אזולאי היה חכם מרוקאי בן המאה ה-19, שעלה לירושלים ויצא בשליחותה מספר פעמים כשד"ר. כן היה אספן ומדפיס ומגיה של כתבים רבניים. החזיק ברשותו את כתבי יד וספרים רבים ואף עסק בהדפסה של כמה מהם.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד לאביו רבי משה אזולאי. גדל והתחנך בעיר מוגדור שבמרוקו.[1] בשנת ה'תקע"ב (1812) קיבל המלצות מחכמי עירו ומחכמי מרקש וג'יברלטר לסייע לו לממש את שאיפתו לעלות ולהשתקע בארץ ישראל, בכל ההמלצות הללו הוא מתואר בתאריים רבניים וכבנם של קדושים.
פרט מעניין אודותיו הובא בספר קנין הגוף[2], ובו מוזכר שבשהותו במצרים בשנת ה'תקע"ה (1815) אירס אשה בשם חנה ברכה, וגירשה ולעת כתיבת הגט סיפר שבהיותו בערי אדום הוסיף לעצמו את השם 'זרחיה', "יען שבערי אדום שונאים את השם יהודה" ומאז חתם בשם יהודה זרחיה.
בשליחויות ירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת ה'תקע"ד (1814) יצא כשד"ר מירושלים. חכמי העיר כתבו בהמלצתם כי הוא ניסה בכל כוחו להשתקע בירושלים ולישא שם אישה וכי הדבר לא הסתייע בידו, בשנת ה'תקע"ו (1816) שהה באיזמיר. באותה שנה היגע לתוניס ושם הוא כתב תשובה הלכתית בנושא ספק ממזר. חכמי המקום כתבו לו הסכמה לשו"ת רדב"ז חלק חמישי שאותו הגיה. בשנת ה'תקע"ח (1818) הגיע לליבורנו והדפיס שם מכתב יד את שו"ת הרדב"ז חלק שישי בתוספות הגהותיו הרבות, כשבסוף הכרך הוא הדפיס את שו"ת מן השמים ותשובה הלכתית בעניין גט מעושה. הוא רכש בליבורנו מספר כתבי יד. לאחר מכן שב לירושלים. בשנת ה'תקפ"ז (1827) הוא קבל המלצה מחכמי ירושלים להדפיס את פירושי רבי שלמה סיריליו לתלמוד ירושלמי. נשא לאישה את לאה יפה ממשפחה מיוחסת בקהילה האשכנזית בחברון ממנה נולד לו בנו הגדול רבי חיים יוסף דוד מחכמי חב"ד בחברון.
בשנת ה'תק"ץ (1830) הוא יצא שוב כשד"ר לטורקיה ומרוקו, ושהה במרוקו עד לשנת ה'תקצ"ד (1834). באותה השנה נפטרה אשתו במגפה.[דרושה הבהרה]
בטבת ה'תקצ"ה (1835) הוא נשלח שוב כשד"ר למרוקו ובאותה השנה הוא נמצא גם בקושטא. בשנת ה'תקצ"ט נשא לאשה בעיר קושטא את שרה בת רבי ירוחם הכהן. בשנת ה'ת"ר (1840) הביא לדפוס בסלוניקי את פירושי רבי יעקב בירב על משנה תורה לרמב"ם, אך מחמת חוסר באמצעים לא הצליח להשלים את ההדפסה. בשנת ה'תר"ג (1843) הוא שב לארץ והתגורר בחברון.
בשנת ה'תר"ח (1843) הוא קבל הסכמה מחכמי פאס להדפיס את פירושי רבי שלמה סיריליו. נשא אישה נוספת בשם רחל ונולד לו ממנה בן בשם חזקיהו. בשנת ה'תרט"ו (1856) ובשנת ה'תרכ"ח (1868) הוא נמצא באלג'יר.
בסוף ימיו שב לירושלים ומשם עבר לכהן כאב"ד בעכו והיה מוטל תקופה על ערש דווי עד לפטירתו בכ' באב ה'תר"ל (1870) והוטמן בבית הקברות בכפר יאסיף.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רבי יעקב משה טולידאנו "תעודות לתולדות ר' יהודה זרחיה אזולאי", בתוך: ירושלים, שנה ג, מוסד הרב קוק, ירושלים, תשי"א.
- אברהם יערי, שלוחי ארץ ישראל, עמ' 718 - 720, מוסד הרב קוק, ירושלים, תשי"א.
- שלמה משה וועאקנין, "תולדות רבי יהודה זרחיה אזולאי", בתוך: קובץ עץ חיים - טז, בני ברק, תשע"ב.
- א. וינגרטן, "תפארת בנים אבותם",
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רבי יעקב משה טולידאנו, אוצר גנזים, מוסד הרב קוק, ירושלים, תש"כ, אגרת סא, באתר היברובוקס
יהודה זרחיה אזולאי (1794-1870), דף שער בספרייה הלאומית- ארכיון יהודה זרחיה אזולאי, בספרייה הלאומית
- תפארת בנים אבותם בעריכת א. וינגרטן באתר: פורום לתורה.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ כך כותבים חכמי ירושלים בהמלצתם: "דאתי ממערבא ממתא אצווירא לשכון כבוד בארצנו". ראו: יעקב משה טולידאנו, ירושלים שנה ג, עמוד קמא, מוסד הרב קוק, תשי"א.
- ^ נתן עמרם, קנין הגוף, 1830, עמ' י"ז
| תקופת חייו של הרב יהודה זרחיה אזולאי על ציר הזמן |
|---|
 |