יו רוס, ברון סטרת'נירן הראשון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יו הנרי רוס
לידה 6 באפריל 1801
ברלין, גרמניה
פטירה 16 באוקטובר 1885 (בגיל 84)
פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה קולג' סנט ג'ון עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת
תקופת הפעילות 18201885 (כ־65 שנים)
דרגה פילדמרשל (צבא בריטניה) פילדמרשל
תפקידים בשירות
המפקד העליון בהודו
המפקד העליון באירלנד
פעולות ומבצעים
מלחמת קרים
המרד ההודי הגדול
עיטורים
מסדר האמבט GCB
מסדר כוכב הודו GCSI
מסדר ג'ון הקדוש מסדר ג'ון הקדוש
לגיון הכבוד (מפקד) לגיון הכבוד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יו הנרי רוס, ברון סטנת'נירן הראשוןאנגלית: Hugh Henry Rose, 1st Baron Strathnairn‏; 6 באפריל 1801 - 16 באוקטובר 1885) היה פילדמרשל, אשר שירת בצבא הבריטי במהלך המאה ה-19. בין היתר שירת רוס במלחמת קרים ומוכר במיוחד עבור פיקודו על הכוח הבריטי במהלך המערכה במרכז הודו במרד ההודי הגדול. בהמשך שירותו בצבא, היה רוס למפקד העליון על צבא הודו הבריטית והכוחות הבריטים באירלנד.

קריירה צבאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוס נולד וגדל בברלין שם נשא אביו במשרה דיפלומטית. לאחר שעבר הכשרה באקדמיה צבאית, התגייס רוס ביוני 1820 לרגימנט סאטרלנד היילנדרס ה-93 בדרגת קצונה ראשונה (אנסיין). במהלך השנים התקדם מהר ועבר מספר יחידות כך שבשנת 1826 קיבל את דרגת המייג'ור והיה למייג'ור רגימנטלי של רגימנט ההיילדס ה-92 בשנת 1829. ברוב שנותיו הראשונות בצבא הבריטי, שירת רוס באירלנד ולאחר מכן הועבר לגיברלטר בשנת 1833 ולמלטה בשנת 1836.

המזרח התיכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1839 הועלה רוס לדרגת לוטננט קולונל ונבחר לצד קצינים נוספים לעזור לצבא הטורקי יחד עם הצי המלכותי הבריטי במערכה בסוריה. לאחר תקופה קצרה בתור שליח דיפלומטי בחצרו של אבראהים פאשא, שירת רוס כיועץ של עומאר פאשה בראש הצבא הטורקי, במהלך הפלישה לחופי יפו. על שירותו במהלך מלחמת סוריה, הוענק לרוס מסדר התהילה, מדליית המלחמה וחרב של כבוד, בנוסף הוענק לו ממלך פרוסיה מסדר יוהאן הקדוש. לאחר מכן קודם רוס לפיקוד הכוח הבריטי בסוריה, תפקיד בו שירת בהצטיינות במשך שבע שנים כשהוא תורם לשמירת היציבות באזור לבנון. על שרותו הצבאי והדיפלומטי הוענק לרוס דרגת "עמית" במסדר האמבט בנוסף להכרה ושבחים מצד הפרלמנט הבריטי.

מלחמת קרים והודו[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך מלחמת קרים (1856 - 1858) שירת בהצטיינות במספר תפקידי מטה, הוא השתתף בקרבות העיקריים של המלחמה ואף נפצע במהלכה. לאחר המלחמה זכה רוס להערכה רבה מהממונים עליו, הוא עוטר בלגיון הכבוד הצרפתי, מדליית קרים (עם שלושה אבזמים) והוענקה לו דרגת "קצין מפקד" במסדר האמבט.

בספטמבר 1857 הגיע רוס להודו וקיבל פיקוד על 'דיוויזיית פּוֹנה' כחלק מהכוח הבריטי אשר נלחם כנגד המורדים במרד ההודי. בין ינואר ליוני 1858 פיקד רוס על 'כוח מרכז הודו' וניהל את המערכה במרכז הודו. במהלך מספר חודשים ניהל רוס מערכה מהירה ומוצלחת כנגד כיסי התנגדות וכוחות מורדים ברחבי מרכז הודו, לבסוף אחרי שחרור הערים הנצורות ומספר קרבות, הצליח הכוח האנגלו-הודי בפיקודו של רוס להביס את רני לאקשמיבאי וטאטיה טופא והכוחות המורדים תחת פיקודם.

שנים אחרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר סיום המרד ההודי הגדול, בפברואר 1860 קיבל רוס את תפקיד המפקד העליון של ארמיית בנגל. ביוני אותה השנה עם סיום תפקידו של קולין קמבל, מונה רוס למפקד העליון של צבא הודו הבריטית, תפקיד אותו מילא במהלך התקופה הסוערת שלאחר המרד כאשר נדרשו רפורמות ושינויים רבים כדי להחזיר את היציבות לצבא בהודו. על תרומתו לייצוב צבא הודו, הוענק לרוס דרגת "אביר מפקד גדול" במסדר כוכב הודו בשנת 1866, בשנה זו הוענקה לו גם הברונות סטרת'נירן (אזור במרכז הודו).

בין השנים 18651870 שירת רוס בתור מפקד הכוחות הבריטים באירלנד. בשנת 1867 הועלה לדרגת גנרל, שנתיים לאחר מכן קיבל את תפקיד הקולונל של משמר הסוסים המלכותי ובשנת 1877 הועלה לדרגת פילדמרשל. בשנות חייו האחרונות חי רוס בלונדון, הוא נפטר ב-16 באוקטובר 1885 בגיל 84, בפריז. מכיוון שלא היו לו ילדים, תואר הברונות שלו הופסק עם מותו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]