יעל שכנאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יעל שכנאי
לידה 11 בדצמבר 1962 (בת 61)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק כתיבה, תרגום ועריכה, הוצאה לאור
מקום לימודים אוניברסיטת בר-אילן עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית
תחום כתיבה סיפורת למבוגרים וילדים
סוגה רומן, סיפור קצר, ספרות ילדים
הושפעה מ וירג'יניה וולף, סילביה פלאת, ניקולא פארג, סביון ליברכט, דויד גרוסמן, דויד פוגל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יעל שכנאי (נולדה ב-11 בדצמבר 1962) היא סופרת, עורכת ספרות ולשון, מתרגמת ספרי ילדים מאנגלית, מנחת סדנאות כתיבה ובעלת הוצאת הספרים "רימונים".

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שכנאי נולדה בתל אביב. אמה הייתה מפקחת ארצית ומורה למקצועות הספרות, הלשון והדקדוק ואביה היה סגן מנהל האגף לחינוך הדתי במשרד החינוך. בילדותה כתבה ופרסמה בעיתוני נוער וילדים ("הארץ שלנו", "מעריב לילדים" ועוד). בנעוריה התגוררה בלונדון, בעקבות שליחות של המשפחה.

היא סיימה תואר ראשון באוניברסיטת בר-אילן, בספרות אנגלית, פסיכולוגיה ומדעי המדינה. לאחר מכן עשתה לימודי תעודה בעריכה לשונית ונתנה שירותי עריכה למגוון הוצאות, למשל: ידיעות ספרים, עם עובד, מודן ועוד. בשנת 2004 הקימה את הוצאת הספרים "רימונים". במקביל החלה לכתוב ספרים לילדים ולמבוגרים.[1]

החלטתה לצאת לדרך עצמאית ולהקים הוצאת ספרים הגיעה לאחר למעלה משמונה שנים של עבודה כעורכת בהוצאות ספרים שונות. השיא, מבחינתה, הגיע כשהבינה שהיא רוצה להפוך את אהבת הספרים לאורח חיים ולפתוח הוצאת ספרים משל עצמה על מנת להביא את הקולות הספרותיים האהובים עליה מהארץ ומחו"ל לקהל הקוראים. אחרי שצברה ניסיון בהוצאתם לאור של כמה עשרות ספרים הוציאה בהוצאה זו את ספר הסיפורים הקצרים שכתבה "פירורי קינמון".[2]

ספרה "אור נדלק במרפסת" יצא בשנת 2012. הסיפור אינו אוטוביוגרפי והגיבורים בספר בדיוניים, אך עלילתו שואבת השראה מתחנות שונות בחייה של שכנאי. הסיפור מתרחש בסביבה התל אביבית, באווירה של מגורים בדירות הממוקמות ברחובות צדדיים בעיר הגדולה, והבתים בעלי המרפסות והחלונות הסמוכים זה לזה. הרעיון העומד בבסיס הספר הוא יכולת השיקוף וההשתקפות בחיים המתרחשים בדירה ממול.[3]

במרץ 2017 הוציאה שכנאי את ספרה השלישי, "ילד רע", בהוצאת כנרת זב"מ דביר. הספר עוסק במשפחה שמתמודדת עם טרגדיה נוראה שנפלה עליה לאחר שהבן החייל נעצר ונשפט על רצח שביצע שנתיים קודם למעצר, בהיותו קטין.

בפברואר 2020 ראה אור ספרה הרביעי למבוגרים, "חדר חושך", בהוצאת רימונים. את ההשראה לספר שאבה שכנאי מדמותה של צלמת הרחוב ויוויאן מאייר (2002-1929) שעבדה כל חייה כמטפלת בילדים, ורק לאחר מותה התגלו מאות סרטי צילום שהיא צילמה אך לא פיתחה בחייה. לאחר פיתוח התמונות, הפכה מאייר לאחת מצלמות הרחוב הטובות והמפורסמות בעולם. דמותה של מישל לורואה, ברומן "חדר חושך" מבוססת על דמותה של מאייר.

כיום שכנאי היא מנכ"לית הוצאת רימונים. ההוצאה מתמקדת בספרי ילדים ונוער, וכן בספרות קלאסית מתורגמת. שכנאי נשואה ואמא לשניים, עמית וטל. היא מתגוררת בגבעתיים.[1]

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חדר חושך, גבעתיים: הוצאת רימונים, 2020
  • האריה והעכבר, קריית גת: הוצאת קוראים, 2018
  • ילד רע, מודיעין: כנרת זמורה-ביתן דביר, 2017
  • אור נדלק במרפסת, תל אביב: ספריית מעריב, 2012
  • פירורי קינמון, רמת גן: הוצאת רימונים, 2008
  • נמשים כמו כוכבים, תל אביב: הוצאת רימונים, 2004

ספרים בתרגומה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחר ספרים שתרגמה:

  • יומנו של כוכב כדורגל, מאת שמיני פלינט, תל אביב: רימונים-ידיעות ספרים, 2016
  • ספר הרגשות הגדול שלי, מאת מארי רוזמן, תל אביב: רימונים-ידיעות ספרים, 2014
  • כל דרקון צריך חיבוק, מאת ג'ודית' ל. רות', גבעתיים: רימונים, 2013
  • אהובתו של הלורד, מאת ג'וי ריד, תל אביב: הוצאת שלגי, 2004
  • הרפתקן וג'נטלמן, מאת קרול דין, תל אביב: הוצאת שלגי, 2003
  • הרוזן השחצן, מאת ג'יין סייברי, תל אביב: הוצאת שלגי, 2002

ספרים בעריכתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחר ספרים שערכה:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יעל שכנאי בוויקישיתוף


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]