יצחק זעקיל עטהויזן
 | |
| שער ספרו 'אור נעלם', קרלסרוהה תקכ"ה | |
| לידה |
1685 ה'תמ"ה |
|---|---|
| פטירה |
16 באוגוסט 1763 (בגיל 78 בערך) ז' באלול ה'תקכ"ג |
רבי יצחק זעקיל עטהויזן (בגרמנית: Etthausen; ה'תמ"ה, 1685 – ז' באלול ה'תקכ"ג, 16 באוגוסט 1763) היה רב אשכנזי, שכיהן ברבנות במספר קהילות בגרמניה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד לרב מנחם מענדל עטהויזן. אשתו הייתה בתו של רבי בעריש אסקלס (צר'), רבן של מגנצא ושל ניקלשבורג ומדינת מורביה, ונכדתם של רבי שמשון ורטהיימר ורבי גבריאל אסקלס.[1]
לפי הנראה, הכסף לא היה נחלתו של הרי"ז, וכדי להדפיס את ספריו, הוא נאלץ להיעזר ברבי יעקב פופרש, בעל 'שב יעקב', ששלח לו תרומה של 25 זהובים.[2]
הרב עטהויזן נקבר בבית החיים של קהילת יהודי קריגסהבר. בתקופת הנאצים נהרסה מצבתו מלבד בסיסה שעדיין קיים.[1]
רבנותו ומעמדו
[עריכת קוד מקור | עריכה]במשך חמש עשרה שנים שימש ברבנות במארקברייט, שנייטאך (אנ'), ובאשפנבורג. לאחר מות חמיו רבי בעריש אסקלס (צר'), עלה על כיסא הרבנות במיינץ, בירת נסיכות הבוחר ממיינץ והמדינה.[3]
בסוף ימיו היה רב ומורה בקהילת פפערשא[4] ובכל מדינת שוואבן, במשך שלשים ושלש שנים.[5]
הרי"ז זכה ליחס של הערכה מרובה. כבר בהיותו בן 25 שנה בלבד (שנת 1710), כינו אותו: "הרב המופל' מוה"ר". וסופר פנקס קהילת שנייטאך מכנהו: "המאור הגדול אדונינו מורינו ורבינו הגאון".[6] וכך נאמר בממורבוך של ק"ק הירבן: "...עבור שהתמיד בלימודו יום ולילה".
עמד בקשרי מכתבים עם רבים מגדולי דורו וחלקם השתמרו בכתביהם.[7]
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]שאלות ותשובות "אור נעלם" שהודפס בקרלסרוהה בשנת ה'תקכ"ה על ארבעת חלקי טור והשולחן ערוך, וספר "אור לו בציון" שהודפס בקרלסרוהה בשנת ה'תקכ"ה על התלמוד. הספרים נדפסו על ידי בנו יהודה ליב מהיידלבערג.[8]
מתוך פסקיו, ניתן לראות את דרכו ללכת אחרי פוסקי אשכנז במלוא המידה. עם כל זאת, הוא לא שלל את שאר הפוסקים ודבריהם אף הובאו לאחר כבוד בספריו.
מתוך ספרו "אור לו בציון" על התלמוד, ניתן לראות ברמז, שהיה בקיא בתורת הקבלה.
רבותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]היה תלמיד של:
- רבי אברהם ברודא.[9]
- רבי יעקב הכהן כ"ץ, בעל ה'שב יעקב'.[10]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ספר שו"ת אור נעלם באתר היברובוקס
- ספר אור לו בציון באתר היברובוקס
יצחק זקיל בן מנחם אטהויזן, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 Die “Weisen von Pfersee”: Isaak Seckel Etthausen und Simon Wolf Wertheimer, באתר Jüdisch Historischer Verein Augsburg
- ^ מתוך הקדמתו לספרו, שו"ת אור נעלם.
- ^ אנציקלופדיה, אשכול, ח"ב, עמוד 125
- ^ תמונות פון די געווען אידישע פערטל אויף פפערשא, באתר Jüdisch Historischer Verein Augsburg
- ^ מתוך שער לשו"ת אור נעלם.
- ^ מאיר הילדסהיימר, פנקס קהילת שנייטאך, מקיצי נרדמים ומכון ליאו בק תשנ"ב, עמ' 34, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ מדרך פנייתם אליו, ניתן להתרשם רבות על מעמדו הגבוה והרם, ראו: שו"ת שב יעקב, ח"ב, אבן העזר, סימן כה: "איש אשר רוח אלקים בו ודעת שלמים, כל השומע יצחק על חכמתו משתומם, ובתורתו יהגה לילות וימים, ה"ה ידידי הרב כו' אב"ד ור"מ ב"ש מוהר"ר זעקיל נר"ו. ויצא יצחק לשוח בסוד"ה של תורה, לתורה ולתעודה, מראה באצבע צרדה את חכמתו, מחוי חידה חד חד מתוק מדבש ונופת צופים, אמרם אמרות טהורות, אל עבר פני מאירות ופנים מסבירות, מסביר פנים בהלכה" וכו'.
- ^ "כאשר ציווה עליו אביו קודם מותו באזהרה" מתוך שער השו"ת אור נעלם
- ^ כך כותב הרי"ז בהסכמתו לספר מנחת כהן, פיורדא, תק"א, "ורובם מחידושי אמ״ו הגאון המפורסם רבן של כל בני הגולה מהר"ר אברהם ברודא".
- ^ כמו שמבואר בספרו, שו"ת 'אור נעלם', כמה פעמים. ואולי רק לאחר מותו של ר' אברהם ברודא, נעשה לתלמידו של ה'שב יעקב'.
