שמשון ורטהיימר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שמשון וֶרטהַיימר
Samson Wertheimer portrait.jpg
תאריך לידה י"ג בשבט ה'תי"ח
מקום לידה וורמס
תאריך פטירה י"ז באב ה'תפ"ד (בגיל 66)
מקום פטירה וינה
תאריך לידה לועזי 17 בינואר 1658
תאריך פטירה לועזי 6 באוגוסט 1724

רבי שמשון וֶרטהַיימר[1] (י"ג בשבט ה'תי"ח, 17 בינואר 1658 - י"ז באב ה'תפ"ד, 6 באוגוסט 1724) היה רב, מדינאי ונדבן[2]. מנהיגה הרוחני של קהילת יהודי וינה ומן היהודים רבי־ההשפעה הגדולים ביותר באירופה במפנה המאה ה-18.

שימש יהודי החצר של המלכים לאופולד הראשון, יוזף הראשון, קרל השישי, קיסרי האימפריה הרומית הקדושה. הוא מילא את תפקיד שר האוצר של מלכים אלו והיה נציג דיפלומטי שלהם. נחשב ליהודי העשיר ביותר באוסטריה בתקופתו. דאג רבות לקהילת יהודי וינה, שהיה פטרונה ומנהיגה הרוחני, וליהודי אוסטריה בכלל. מנע את גירוש יהודי רוטנבורג על ידי תשלום כופר גדול לקופת המדינה. תחת חסותו יצא לאור תלמוד בבלי בפרנקפורט (1712-22). כתב ספרים בחקר נושאים בהלכה, במדרש ובקבלה.

כיהן כרבה של העיר אייזנשטט, ונשא בתואר הרב הראשי מטעם המלכות למוראביה כולה. קהילות אחרות העניקו לו תואר זה אף הן, לשם כבוד. כך נשא בתואר הרב הראשי ליהודי "ארץ הגר" (הונגריה) ובתואר "נשיא ארץ ישראל".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בוורמס לרבי יוסף ורטהיימר, ייתכן שלמד בצעירותו בישיבתו של רבי אהרן תאומים בוורמס. נישא לפרומט בתם של שרלה ורבי יצחק ב"ר זוסמן ברילין שכיהן כאב"ד בהמלבורג ובמנהיים.

בשנת ה'תמ"ה (1685) הגיע לווינה והיה סוכן החצר של לאופולד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. הוא ניצל את מעמדו לשתדלנות עבור יהודי האימפריה. מכספו נדב לקהילות יהודיות במצוקה, לפדיון שבויים ולצדקה. קהילות רבות הכתירו אותו בתואר אב"ד, חלקן לשם כבוד, וחלקן מינו אותו בפועל ושלחו אליו כתב רבנות, אך לא כיהן בהן כרב. בהן: ניקלשבורג, אייזנשטט, וורמס, פראג, קראקא,) וקהילות אחדות בליטא. הוא הוכתר גם כרב המדינה של בוהמיה והונגריה. נמסר כי בנסיעותיו למען הקיסר, לקח עמו במרכבתו את כרכי התלמוד הבבלי וספרי פוסקים, ובדרכים היה לומד וכותב את תשובותיו בהלכה.

בקובץ כתבי היד שלו השאיר מספר דרשות שנאמרו בבית כנסת פרטי שבביתו, בדרשות אלו הוא הפגין ידע תלמודי נרחב. הוא ערך הרבה טקסי לוויה לרבנים מפורסמים, כמו שמחה כהן ודוד בן ישראל, רבה של טשביץ' וחתנו של רבי מנחם מנדל קרוכמל רבה של ניקלשבורג. מקרוב ומרחוק הגיעו אליו שאלות בנושאי דת, בעיקר בנושאי הלכה, שהובאו בפניו ובפני בית הדין הרבני בראשותו, שבו היו חברים דיינים גדולים בתורה כמו רבי יעקב אליעזר בראונשווייג, רבי שמעון בן יהודה לייב יאליש מקרקוב ורבי אלכסנדר בן מנחם הלוי מפרוסניץ. רבי יאיר חיים בכרך (בעל "חוות יאיר") כתב עליו: 'מימות רב אשי לא נמצא דוגמתו, תורה וגדולה במקום אחד'[3].

מצבת קברו בבית הקברות היהודי העתיק בווינה (לפני מלחמת העולם השנייה)
מצבת הקבר המשופצת

קברו של רבי שמשון נמצא בבית העלמין העתיק של וינה הממוקם כיום בחצר בית אבות בעיר, הקבר שופץ בעלות גבוהה בהשתתפות עיריית וינה לפני מספר שנים.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשתו פרומט הייתה בתה של שרלה בת רבי שמעון וולף אופנהיים מנכבדי קהילת וורמס, ואחותו של שמואל אופנהיים יהודי החצר של לאופולד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. אביה רבי יצחק (איצק) ב"ר משולם אליעזר זוסמן ברילין אב"ד פולדא ווורמס, היה אב"ד בהמלבורג ובמנהיים[4]. אחות חמיו נישאה לרב יאיר חיים בכרך, מחבר "חות יאיר".

בנו רבי שמעון וולף ורטהיימר התפרסם אף הוא כשתדלן ומקורב למלכות[5]. בנו השני ר' ליב ורטהיימר נישא לסרכא בת ר' יששכר ברנד להמן מהלברשטט.

חתניו של רבי שמשון היו אף הם רבנים גדולי תורה ומיוחסים:

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נתן אהרן מושקוביץ, שלשלת הגאון ר' שמשון (וינער) ווערטהיימער זצ"ל בתוך זיכרון קדושים, ירושלים תשכ"ב, עמ' קכ-קכט
  • David Kaufmann, Zur Geschichte jüdischer Familien: I. Samson Wertheimer, der Oberhoffactor und Landesrabbiner (1658–1724) und seine Kinder (1888)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שמשון ורטהיימר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בגרמנית: Samson Wertheimer; ביידיש לעתים: רבי שמשון וינער על שם עירו וינה.
  2. ^ ראו: טוביה פרשל, מבוא למהדורת פקסימיליה של הגדת וינה תקי"א.
  3. ^ הקדמת המחבר לשו"ת חוות יאיר.
  4. ^ להרחבה על משפחת אשתו, ראו: יצחק זימר, רבני וורמייזא בתקופת ר' יוזפא, בתוך המבוא לספר מנהגים דק"ק וורמיישא לרבי יוזפא שמש, חלק א, ירושלים: מכון ירושלים, תשמ"ח. עמ' 51–52. ובערכו של ר' יצחק ברילין, במפתח השמות "חלקי אבנים" של פלד, הנספח לשו"ת "נשאל דוד", ירושלים תשמ"ב, עמ' רנ, באתר HebrewBooks.
  5. ^ ראו עליו: ר' שמעון וואלף ווערטהיימר, במפתח השמות "חלקי אבנים" של פלד, הנספח לשו"ת "נשאל דוד", ירושלים תשמ"ב, עמ' רפח, באתר HebrewBooks.
  6. ^ נכתב גם: ק"ן, או: קאן.
  7. ^ ראו עליו עוד: ר' משה ק"ן, במפתח השמות "חלקי אבנים" של פלד, הנספח לשו"ת "נשאל דוד", ירושלים תשמ"ב, עמ' רע, באתר HebrewBooks.