ישעיהו באסאן

רבי ישעיהו באסאן

לידה	1673 (בערך) ה'תל"ג (בערך) ורונה, איטליה
פטירה	1739 ב' בניסן ה'תצ"ט רג'ו אמיליה, איטליה
מקום פעילות	רג'ו אמיליה (ריגיו), איטליה
תקופת הפעילות	? – 10 באפריל 1739
השתייכות	רבני איטליה
תחומי עיסוק	תלמוד, הלכה, פסיקה, קבלה
רבותיו	רבי משה זכות (הרמ"ז), רבי בנימין הכהן ויטאלי (הרב"ך), רבי יהודה בריאל
תלמידיו	רבי משה חיים לוצאטו (רמח"ל), רבי ישראל בנימין באסאן (בנו)
חיבוריו	שו"ת "לחמי תודה" (ונציה תק"א)
צאצאים	ישראל בנימין באסאן

עת לטעת, באסאן, ר' ישעיהו בן ישראל חזקיה

רבי ישעיהו מרדכי בָּאסָאן (נקרא גם באסאני ובאסאנו (Bassani, Bassano); ה'תל"ג 1673 (בערך), ורונה - ב' בניסן ה'תצ"ט, 1739, רג'ו אמיליה) היה רב איטלקי ומשורר מחכמי יהדות איטליה בראשית המאה ה-18, רבן של פדובה ושל רֶג'וֹ אמיליה (ריגיו), ורבו של רמח"ל.

ביוגרפיה

ישעיהו באסאן, בנו של הרב ישראל חזקיהו באסאן, נולד בוורונה בערך בשנת 1673. למד במנטובה אצל רבי משה זכות (הרמ"ז), ולאחר פטירתו בראשית שנת ה'תנ"ח (1697) המשיך בלימודיו אצל רבי יהודה בריאל, חבר בית הדין במנטובה וראש ישיבה בה. לאחר שנסמך לרבנות בידי חכמי מנטובה, חזר לוורונה ולמד בישיבתו של הרב מרדכי באסאן.

בשנת 1701 נישא ליוכבד בת רבי בנימין הכהן ויטאלי (הרב"ך), רבה של רג'ו אמיליה (ריגיו), שהיה חתנו של רבו הרמ"ז. חותנו הסמיך אותו אף הוא לרבנות, ורבי ישעיה באסאן השתקע ברג'ו אמיליה.

בין 1715–1723 התגורר בפדובה, ושימש כרב בישיבה המקומית, שבה היה רבו של בן העיר רמח"ל, וחכמים נוספים. בזמן הפולמוס שהתנהל באיטליה נגד רמח"ל, היה רבו ישעיהו באסאן למגינו העיקרי; ניהל תכתובות עם רבני חו"ל המעורבים בפרשה, ואף הואשם בחיפוי על תלמידו. לדעת מאיר בניהו, רבי ישעיה באסאן הוא זה שאסף ושימר את האגרות העוסקות בפולמוס רמח"ל, המשמשות למחקר הפולמוס עד ימינו.

בשנת ה'תפ"ג (1723), חזר לרג'ו אמיליה, לעזרת חותנו בניהול ענייני הרבנות בעיר. לאחר פטירת חמיו בטבת ה'ת"צ (תחילת 1730) התמנה לרבה של העיר במקומו, תפקיד בו כיהן עד פטירתו. בשנתיים האחרונות לחייו חלה ובמשך שנה שהה בוורונה לצורך טיפולים רפואיים, הוא חזר לעירו ונפטר בה בב' בניסן ה'תצ"ט (1739). ברבנות העיר החליף אותו רבי שמשון חיים נחמני.^{[דרושה הבהרה]}

בנו הרב ישראל בנימין באסאן (1701–1790) היה מהבולטים שבמשוררים היהודים-איטלקים בתקופתו, ולאחר פטירתו התמנה תחתיו כרבה של רג'ו אמיליה.

גיסו היה הרב מנשה יהושע פאדובה, רבה של מודנה ובנו של הרב יהודה מצליח פאדובה.

יצירתו

רבי ישעיהו באסאן כתב תשובות רבות לקהילות בכל רחבי איטליה, רבות מהן נדפסו בספר השו"ת שלו "לחמי תודה", שראה אור בתור הכרך השני של הספר "תודת שלמים" שהדפיס בנו רבי ישראל בנימין באסאן (ונציה תק"א; כרך א', "זבחי תודה", הוא חידושי הר"ן למסכת נידה). אחרות השתמרו בספרי רבני דורו כמו האנציקלופדיה ההלכתית "פחד יצחק" של רבי יצחק למפרונטי, וספרי שו"ת שונים.

כמו רבים מחכמי איטליה, רבי ישעיהו באסאן היה גם משורר. הוא חיבר קינה על פטירת חמיו הרב"ך, וגם פיוטים שונים, בהם: "גדול ים", "האל בברוא", "שאהבה נפשי", ו"שאו זמרה".

רוב יצירתו נשארה בכתובים, ומרבית כתבי היד קיימים בספריות ציבוריות כמו ספריית בית המדרש לרבנים באמריקה. בין חיבוריו הגנוזים נמנים:

• אגלי דל - שו"ת
• אמרי יושר - שו"ת, חידושים על הש"ס, דרשות
• הגהות וחידושים על מסכתות הש"ס
• כור לזהב - הגהות והערות על הספר "הליכות אלי" של רבי שלמה אלגאזי
• לימודי פושעים
• משפט לעשוקים

לקריאה נוספת

• שמואל יוסף פין, הר"ר ישעיהו בן הר"ר ישראל חזקיה באסאן, ב"כנסת ישראל", ע' 675-674, ורשה תרמ"ז.
• חיים שירמן, מבחר השירה העברית באיטליה, ע' שסא - שסד, שוקן: ברלין תרצ"ד.
• מאיר בניהו, שיר שחיבר ר' ישעיהו באסאן, ב"דבר", 9 ביוני 1978.

קישורים חיצוניים

• כתבי ישעיהו באסאן בפרויקט בן-יהודה
• רבי "ישעיהו באסאן", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
• ישעיהו באסאן, באתר "החכם היומי"
• ישעיהו בן ישראל חזקיה באסאן, דף שער בספרייה הלאומית

• Cecil Roth, "Bassano (Bassan, Bassani)," in: Encyclopaedia Judaica

• יעקב שמואל שפיגל, ‏ההתנגדות להדפסת ספרי רבי ישעיהו באסאן ועוד מענייני רמח"ל, כפי שעולה מתשובת רבי יצחק פאציפיקו מכת"י, המעין תמוז תשע"ד

כתביו

• רבי ישעיהו באסאן, לחמי תודה, באתר היברובוקס. יצא לאור במהדורה חדשה, בתוספת תשובות מכתב יד ותולדות המחבר, על ידי מכון אהבת שלום תשפ"ב.
• רבי ישעיהו באסאן, הספד על רבי דוד פינצי, בתוך: קובץ בית אהרן וישראל, גיליון קנו, תשע"א, באתר היברובוקס
• מרדכי שריקי, אגרות רמח"ל ובני דורו, באתר אוצר החכמה בספר מופיעה תכתובת ענפה בין רמח"ל לרבי ישעיהו באסאן
• חתימתו של רבי ישעיהו באסאן