לדלג לתוכן

לאומית שירותי בריאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לאומית שירותי בריאות
שמות קודמים קופת חולים לאומית
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
משרד ראשי שפרינצק 23, תל אביב
מספר מבוטחים 761,641 (נובמבר 2024)[1]
מייסדים יעקב וינשל, ד"ר אלכסנדר דוידזון
יושב ראש שלמה מור-יוסף
מנכ"ל חיים פרננדס
עובדים כ-4,500
תקופת הפעילות 1933–הווה (כ־91 שנים)
https://www.leumit.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
סמליל ישן שהיה בשימוש עד מאי 2010
סמליל קופת חולים לעובדים לאומיים

לאומית שירותי בריאות (בעבר קופת חולים לאומית) היא הקטנה ביותר מבין ארבע קופות החולים בישראל, ומספקת שירותי בריאות ללמעלה מ-740,000 חברים.

ד"ר יוסף פעמוני יושב ליד שולחן עבודתו במשרדי קופת חולים לאומית (בסביבות 1950)
מרפאת הקופה בבית אל

הקופה הוקמה בנובמבר 1933, באופן עצמאי על ידי קבוצת רופאים, ולאחר מכן התחברה אל הסתדרות העובדים הלאומית שנוסדה שנה לאחר מכן, בשנת 1934.

הקופה הוקמה במטרה לספק שירותי בריאות חלופיים לחברי התנועה הרוויזיוניסטית, על ידי רופאים החברים בה, שפרשו או פוטרו מקופת החולים הכללית, בעקבות האשמת פעילים רוויזיוניסטים ברצח חיים ארלוזורוב, יושב ראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית. ארבעה חודשים לאחר הרצח התארגנה קבוצה ראשונה של רופאים רוויזיוניסטיים בראשות ד"ר יוסף פעמוני, וד"ר יעקב וינשל שהכריזה על הקמת "קופת חולים לעובדים לאומיים". המרפאה הראשונה שהוקמה שכנה בביתו הפרטי של ד"ר יעקב וינשל ברחוב גרוזנברג בתל אביב. שם פעלו צוות רופאים, בהם ד"ר יוסף פעמוני, ד"ר נחום כהנוביץ, ד"ר אמיל רוזנברג, ד"ר אלכסנדר דוידסון, ד"ר משה הר אבן, ד"ר מרדכי גלעדי וד"ר צבי הירש גליקר. עד ינואר 1934 פעלה הקופה בצורה פרטיזנית, אז הוגשה בקשה למנדט לאשר את הקמת הקופה והיא אושרה. ב-1935 נפתחו שני סניפים נוספים בירושלים ובחיפה. ושנתיים לאחר מכן, ב-1937 הוקם הסניף הרביעי ברמת גן. ב-18 במאי 1944 ניתן האישור כי אגודת קופת חולים לעובדים לאומיים רשומה בהתאם לחוק.

עוד בשנות ה-30 קבעו מייסדיה כי ייחודה של קופת חולים יהיה במתן זכות הבחירה: הבחירה בקופה, הבחירה ברופא והבחירה בשירותים הרפואיים. השירות התבסס על העיקרון של בחירת רופא ורפואה עצמאית. שירותי האשפוז ניתנו לפי הסכם בבתי החולים העירוניים ובמוסדות הדסה. שירותים אחרים ותרופות נקנו במכונים פרטיים. בשנת 1940 קבע המשורר אורי צבי גרינברג כי תפקידה של הקופה הוא "לחנך ולרפא את הגופים". אב"א אחימאיר הוסיף כי "יש ללמד את היהודים להיות בריאים גם כשהם חולים".

עם ייסודה קבע מנהלה הראשון, דוד מלמדוביץ', כי הקופה תהיה פתוחה לכל, ללא הגבלת חברות בגין שייכות פוליטית או מעמדית.

עיקר פעילותה של הקופה היה בערים. עם הקמת מדינת ישראל פעלה קופת חולים לאומית גם במעברות, ביישובי עולים ובעיירות פיתוח. בראשית שנות ה-60 החלה הקופה לעבור ממודל הרפואה העצמאית שאפיין אותה למודל משולב של רפואה עצמאית יחד עם רפואה שכירה במערך מרפאות שכונתיות.

קופת חולים לאומית הייתה ארגון הבריאות המרכזי אשר סיפק שירותי בריאות לראשית היישובים ביהודה ושומרון ובחבל עזה.[דרוש מקור] כמו כן פעלה הקופה בקרב כפרי המיעוטים בגליל. במשך שנים הפעילה הקופה גם קרן נכות ועזרה רפואית לנזקקים מבין חבריה.

שיוכה הארגוני של קופת חולים לאומית להסתדרות העובדים הלאומיים היווה במשך רוב שנות קיומה את הבסיס הכספי והאידאולוגי לפעולתה. עם חקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי, ב-1995, הותר הקשר הארגוני המחייב שבין קופת חולים לאומית לבין הסתדרות העובדים הלאומית, והקופה הפכה לגורם עצמאי הפועל על בסיס החוק. ניתוק הקשר בין הסתדרות העובדים הלאומית לקופת חולים לאומית הושלם בשנת 2016, עם אישור תקנון שנוטל מההסתדרות את הסמכות למנות דירקטורים בקופה.[2]

בשנים 1997–2003 שימש שמואל רוזנמן מנכ"ל הקופה.[3]

ב-2 במאי 2010 שינתה הקופה את שמה מ"קופת חולים לאומית" (או בשמה המלא "קופת חולים לעובדים לאומיים של הסתדרות העובדים הלאומית בארץ ישראל") ל"לאומית שירותי בריאות". כמו כן שונה הסמליל של הקופה.[4]

לאומית שירותי בריאות – 2015

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2015 מנתה הקופה למעלה מ-730,000 חברים, ושירותיה כוללים כ-350 סניפים[5] בפריסה ארצית (כולל בפזורה הבדואית בנגב), כאשר לקוחותיה יכולים גם לקבל שירותים במרפאות של רופאים עצמאיים הקשורים עם הקופה, כ-3,000 עובדים, למעלה מ-2,000 רופאים מומחים ומערך מעבדות.

לאומית מספקת את שירותי הבריאות עם תקציב שנתי של 4 מיליארד ש"ח. החל משנת 2007 סיימה לאומית את שנות הכספים באיזון.

ב-2015 זכתה לאומית במקום הראשון בפרס איכות השירות של המי"ל.

ביטוחים ושירותים נוספים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאומית מציעה למבוטחיה שתי תוכניות לביטוח משלים – ביטוחי הקופה:

  • לאומית כסף – תוכנית ביטוח משלים בסיסית המקנה מגוון שירותים רפואיים מעבר לניתן בסל הבריאות.
  • לאומית זהב – תוכנית ביטוח משלים מקיפה.

בשנת 2004 נחתם הסכם בין הקופה לבין חברת הביטוח "הראל" למתן ביטוח סיעוד לחברי הקופה. הביטוח סיעודי מספק שירותי בריאות נוספים ושירותי סיעוד לחברים. זהו הביטוח הסיעודי היחיד מבין קופות החולים בישראל המוצע לכל החיים.

ללאומית רשת בתי מרקחת (לאומית פארם) הכוללת 150 בתי מרקחת הממוקמים בסניפי לאומית.

לאומית מפעילה רשת ארצית של מרפאות שיניים פרטיות בהסדר.

בנוסף מפעילה לאומית רשת של כ-70 חנויות אופטיקה בהסדר שמספקות בדיקות עיניים, משקפיים ושירותים נלווים.

בלאומית מגוון רחב של שירותי רפואה משולבת (משלימה): אקופונקטורה; שיטת אלכסנדר; כירופרקטיקה; הומיאופתיה; רפלקסולוגיה; טאי-צ'י ורבות נוספות. כולם מוצעים לחברים בתיאום עם שיטות הרפואה הקונוונציונאליות ללא צורך בגורם ממיין.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]