לאונורה גליגאי
לאונורה גליגאי (דורי) (באיטלקית: Léonora Dori Galigaï ;19 במאי 1568, פירנצה, איטליה - 8 ביולי 1617, פריז, צרפת) הייתה בת לווייתה (Lady in waiting/ Dame d'atour) של המלכה מארי דה מדיצ'י ואשתו של קונצ'ינו קונצ'יני מרשל ד'אנקרה. הוצאה להורג לאחר שהואשמה במעשי כשפים והתייהדות.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאונורה דורי, לימים לאונורה גליגאי נולדה ב-1568 בפירנצה למשפחה שהייתה מקורבת למשפחת דה-מדיצ'י, שליטי הדוכסות הגדולה של טוסקנה. לפי גרסה מסוימת - אמה הייתה המינקת של מארי דה מדיצ'י (26 באפריל 1573 - 3 ביולי 1642) אחייניתו של הדוכס הגדול פרדיננדו I, וכך התחברו השתיים. בשנת 1600 נישאה מארי דה-מדיצ'י, למלך צרפת אנרי הרביעי. בת-לווייתה לאונורה גליגאי הצטרפה אליה לפריז וכן קונצ'ינו קונצ'יני בן אצולה מפירנצה. נטען שגליגאי ריגלה לטובת הותיקן בשליחותו של האפיפיור פאולוס החמישי.[1]
קונצ'יני התחתן עם לאונורה ובחסות המלכה השתלב בחוגי השלטון וקודם לדרגת השר הראשון (מקבילה בימינו לראש ממשלה) וזכה לתואר מרקיז. בזמן שהותה בפריז סבלה גליגאי ממחלות שונות ומדיכאון. כיום סבורים שהייתה חולת אפילפסיה. דרכי הטיפול המסורתיות כתפילות לא הועילו לה ובצר להם נקרא ד"ר אליהו מונטאלטו לטפל בה. הוא סילק מחדרה את הכמרים והנזירים שהתפללו, גזר פרישות מבעלה ל-40 יום ויום-יום היו יוצאים לאוויר הצח לשיחות-נפש. כך נרפאה באופן זמני. בשנת 1610 נרצח המלך אנרי הרביעי ומארי דה-מדיצ'י מונתה כמלכה העוצרת עד שבנה - המלך לואי ה-13 יגיע לבגרות.
עם השנים חל פילוג בין האם לבנה עקב רצונה של מארי להמשיך לשלוט. קונצ'יני, איש אמונה של המלכה מארי דה-מדיצ'י מונה כראש מועצת השרים, מה שעורר מורת-רוח בקרב השרים הצרפתים. ב-24 באפריל 1617 חולל המלך 'הפיכת חצר': לואי השלושה עשר, או מי מאנשיו, שלח מרצחים אחרי קונצ'יני, זממם עלה בידם והמרשל חוסל. ואילו רעייתו, לאונורה גליגאי הואשמה במעשי כשפים והועמדה למשפט. קשריה עם המאראני - אליהו מונטאלטו וספרים עבריים שנמצאו בביתה, היוו הוכחות מכריעות להרשעתה. לאחר משפט שארך מספר חודשים היא הורשעה, ראשה נכרת במחוות 'רחמים' והיא הועלתה על המוקד כמכשפה במוצאי שבת, ה-8 ביולי 1617. (המלכה מארי דה-מדיצ'י עצמה הוכרחה לצאת לגלות ב-2 במאי 1617 לעיר בלואה בעמק הלואר). בכך מימשו לואי ה-13 ואנשיו את שלטונו.
לזוג קונצ'יני היו 2 ילדים: אנרי (1603–1631) ומריה (1607 - 1617).
על דמותה של גליגאי התבסס אלפרד דה ויניי בכותבו את המחזה: המרשלית ד'אנקרה 1830.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יערה בר-און, "מכשפה יהודיה" בחצר מלך צרפת: משפטה של לאונורה גליגאי, 1617,ירושלים: כרמל, 2010. (לתיאור התקופה בכלל ולמשפט בפרט)
- Georges Mongrédien. Léonora Galigaï: Un procèss de sorcellerie sous Louis XIII, Librairie Hachette, 1968
- Inès de Kertanguy. Léonora Galigaï. éditions Pygmalion, 2007. ISBN 2857049749
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תום שגב, מדוע הוצאה להורג חברתה היהודייה של מלכת צרפת?, באתר הארץ, 24 במרץ 2011
- צפי סער, החיילת האלמונית של מלחמת המינים, באתר הארץ, 24 במרץ 2011
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Frattini, Eric. The Entity: Five Centuries of Secret Vatican Espionage. St. Martin's Press, 2008. ISBN 1429947241
