לובוש (פרובינציה)

לובוש (פרובינציה)
lubuskie
סמל לובוש
סמל לובוש
סמל לובוש
דגל לובוש
דגל לובוש
דגל לובוש
בכיוון השעון: פארק מוז'קובסקי, בנייני מגורים בז'לונה גורה, ארמון באזור העיר ז'ארי (Żary), יער סתווי בלובוש וכיכר העיר נובה סול (Nowa Sól)
מדינה פוליןפולין פולין
רשות מחוקקת Lubusz Regional Assembly עריכת הנתון בוויקינתונים
בירת הפרובינציה גוז'וב ויילקופולסקי
ז'לונה גורה
על שם Lubusz Land, Lebus עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 13,988 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בפרובינציה 1,020,767 (2014)
 ‑ צפיפות 73 נפש לקמ"ר (2014)
קואורדינטות 52°11′23″N 15°20′51″E / 52.18972°N 15.34750°E / 52.18972; 15.34750
אזור זמן UTC+1
אתר רשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לובושפולנית: lubuskie) היא אחת משש-עשרה הווייוודות של פולין. היא שוכנת במערבה, וגובלת בצפון בווייוודה פומרניה המערבית, במזרח בווייוודה פולין גדול, בדרום בווייוודה שלזיה תחתית, ובמערב בגרמניה.

ללובוש שתי ערי בירה: גוז'וב ויילקופולסקי וז'לונה גורה. ערים אלו הן גם הגדולות ביותר בלובוש. ערים גדולות נוספות הן נובה סול וז'ארי.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

למונח לובוש משמעויות רבות בשפה הגרמנית והפולנית. לאורך ההיסטוריה הוא הגדיר בתקופות שונות אזורים שונים, אך בדרך כלל היה זה אזור מצומצם יחסית סביב גדות נהר האודר באזור מרכז הגבול הפולני-גרמני של ימינו, מקום החופף בקירוב את מיקומה הגאוגרפי של ווייוודת לובוש המודרנית. באשר למקור המונח שוררת אי ודאות, אך יש המשערים שהוא נגזר משמו של שבט קדום בשם "לובושאנים", שבט אשר התיישב באזור הזה במהלך המאה ה-10.[1] היסטורית אזור לובוש היה במזרח אזור ברנדנבורג שבגרמניה, אך כיום הוא משתרע בשטחה של פולין. כיום, אפשר למצוא עיירה קטנה בשם לבוס (Lebus) היושבת על הגדה המערבית של נהר האודר, בשטח גרמניה של ימינו.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לובוש ממוקמת במרכז הקצה המערבי של פולין, על גבול גרמניה של ימינו. שטחה הוא מישורי במיוחד, והגם שהיא גבוהה במעט מהשפלה של פולין גדול המשתרעת ממזרח לה, היא עדיין מישורית דייה. בדומה לפולין גדול ובניגוד למזוביה, שטחה של לובוש מנוקז בשורה רחבה של נהרות ונחלים הנשפכים אל נהר האודר, כאשר זה בתורו נשפך מאוחר יותר אל הים הבלטי. האודר נכנס אל לובוש משלזיה תחתית, הוויוודה השכנה מדרום מזרח. בהמשכו, הוא זורם ממש על הגבול המערבי של לובוש עם גרמניה, ובכך יחד עם נהר הנייסה אשר מתלכד איתו מדרום, הוא תוחם את לובוש ממערב. הנהרות כולם יוצרים עמקים רחבי ידיים, עמקים בהם מתגורר חלק גדול מהאוכלוסייה המקומית. כמחצית משטחה של לובוש מכוסה ביערות, שיעור ניכר במיוחד. שאר השטח מיועד בעיקר לחקלאות.

הטמפרטורה השנתית הממוצעת בגוז'וב ויילקופולסקי, בירת הוויווידה, היא 9.0 מעלות צלזיוס. החודש הקר ביותר הוא ינואר (עם טמפרטורה ממוצעת של -0.5 מעלות צלזיוס), והחודש החם ביותר הוא יולי (עם טמפרטורה ממוצעת של 18.9 מעלות צלזיוס). הגשמים יורדים בעיקר בקיץ, כאשר כמות המשקעים השנתית הממוצעת היא 544 מ"מ.[2]

בלובוש יש פארק לאומי (Park Narodowy) אחד, שמונה פארקי נוף (Park krajobrazowe) ו-64 שמורות טבע (Rezerwat przyrody).


היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוח תקופות היסטוריות של לובוש
עד 880 שבטים סלאבים וגרמאנים
880-902 דוכסות מורביה הגדולה
880-960 שבטים סלאבים וגרמאנים
960-1025 המדינה הפולנית הראשונה
1025-1335
הממלכה הפולנית הראשונה
1335-1618 נסיכות הבוחר מברנדנבורג
1618-1701 ברנדנבורג-פרוסיה
1701-1867 ממלכת פרוסיה
1867-1871 הקונפדרציה הצפון-גרמנית
1871-1919 הקיסרות הגרמנית
1919-1933 רפובליקת ויימאר
1939-1945 גרמניה הנאצית
1945-1989 הרפובליקה העממית הפולנית
החל מ-1989 הרפובליקה הפולנית השלישית
מתייחס לישות הדומיננטית השלטת באזור בתקופה הנתונה.

בדרך כלל השליטה באזור נחלקה על ידי מספר ישויות מדיניות שונות.

ערים, יישובים ומחוזות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלובוש ישנם 42 ערים ועיירות.

הערים הגדולות בלובוש
תמונה סמל שם אוכלוסייה (2014)[3] מחוז
1
ז'לונה גורה
Zielona Góra
138,512 עצמאי
2
גוז'וב ויילקופולסקי
Gorzów Wielkopolski
124,274 עצמאי
4
ז'ארי
Żary
39,587 מחוז ז'ארי
3
נובה סול
Nowa Sól
38,724 מחוז נובה סול
5
ז'גן
Żagań
26,437 מחוז ז'גן
6
שווייבודז'ין
Świebodzin
22,062 מחוז שווייבודז'ין

מחוזות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלובוש ישנם 14 מחוזות, מתוכם שתי ערים מחוזיות.

מחוזות לובוש
סמל שם אוכלוסייה (2014)[4] שטח (בקמ"ר) גמינות בירה
ערים מחוזיות
ז'לונה גורה
Zielona Góra
138,512 278
גוז'וב ויילקופולסקי
Gorzów Wielkopolski
124,274 85
מחוזות רגילים
מחוז ז'ארי
powiat żarski
98,853 1,392 10 ז'ארי
מחוז ז'לונה גורה
powiat zielonogórski
95,020 1,350 10 ז'לונה גורה
מחוז נובה סול
powiat nowosolski
87,628 770 8 נובה סול
מחוז ז'גן
powiat żagański
81,641 1,131 9 ז'גן
מחוז גוז'וב
powiat gorzowski
70,488 1,214 7 גוז'וב ויילקופולסקי
מחוז מיינדזיז'ץ'
powiat międzyrzecki
58,609 1,387 6 מיינדזיז'ץ'
מחוז שווייבודז'ין
powiat świebodziński
56,467 936 6 שווייבודז'ין
מחוז קרוסנו
powiat krośnieński
56,458 1,391 7 קרוסנו אודז'נסקיה
מחוז שצ'לצה-דרזדנקו
powiat strzelecko-drezdenecki
50,262 1,247 5 שצ'לצה קראיינסקיה
מחוז סלוביצה
powiat słubicki
47,274 999 5 סלוביצה
מחוז וסחובה
powiat wschowski
39,359 624 3 וסחובה
מחוז סולנצ'ין
powiat sulęciński
35,728 1,177 5 סולנצ'ין

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הקברות היהודי בסקווייז'ינה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Edward Rymar: Klucz do ziem polskich czyli Dzieje Ziemi Lubuskiej aż po jej utratę przez Piastów i ugruntowanie władzy margrabiów brandenburskich. Gorzów Wielkopolski: Wojewódzka i Miejska Biblioteka Publiczna, 2007, s. 13. ISBN 978-83-907249-5-9.
  2. ^ Dane Klimatyczne
  3. ^ Baza Demografia: Stan ludności 2014, Ludność stan w dniu 30 VI, Ludność według płci i miast, Lubuskie
  4. ^ Baza Demografia: Stan ludności 2014, Ludność stan w dniu 30 VI, Ludność według płci, wieku, województw i powiatów, Lubuskie