לדלג לתוכן

לזניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לזניה
lasagne
מאכלים
סוג מנת פסטה עריכת הנתון בוויקינתונים
מטבח המטבח האיטלקי עריכת הנתון בוויקינתונים
מוצא איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מרכיבים עיקריים lasagne sheet, רוטב בשאמל, ragù, פרמזן עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לזניָה (מאיטלקית: Lasagne, לזניֶה) היא סוג של דפי פסטה, וכן מאכל איטלקי המבוסס עליהן, המכיל, בדומה לפיצה, גם גבינה ורוטב, לצד ראגו (רוטב בולונז).

הלזניה נאפית בתנור אך לפני אפייתה מבשלים את עלי הפסטה במי מלח, בסיר. אולם, כיום מיוצרים גם עלי לזניה מהירים שאינם דורשים בישול טרם אפייתם.

הרטבים הנפוצים ביותר במלית הלזניה הם רוטב בשאמל ורוטב בולונז, אך יש גם פשטידות דמויות-לזניה המשתמשות ברוטב עגבניות ללא בשר וכן יש לזניות המכילות ירקות שונים כמו חצילים, פטריות וכו'. (גרסה כשרה ניתן להכין ללא בשר או עם בשר אך ללא מוצרי חלב, אך זו לא תחשב ללזניה, אלא לפשטידה)

סוגי הגבינה בהם משתמשים מגוונים אף הם, בלזניה אלה בולונייזה הקלאסית משתמשים בפרמזן, אך ברוב הלזניות יש שימוש במוצרלה או ריקוטה.

בפולין קיימת גרסה מקומית ללזניה הנקראת לזנקי המכילה עלי בצק חיטה, שיפון, או כוסמת, מרודדים דק, מבושלים, מעורבבים עם שומן-חזיר או שמנת חמוצה, ומוגשים עם כרוב כבוש ופיסות נקניק.

בישראל, לרוב מטעמי כשרות, נפוצות גרסאות של פשטידות דמויות-לזניה, כאשר הגרסאות החלביות לא כוללות בשר טחון, ואילו הגרסאות הבשריות לא כוללות מוצרי חלב.

היסטוריה ומשמעות השם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור הלזניה הוא בעיר נאפולי שבאיטליה. השם "לזניה", מקורו במילה lasanon ביוונית, שמשמעותה גיגית, והרומאים אימצו אותה גם במשמעות של סיר בישול.

ישנה גם תאוריה שמקור המנה הוא במאה ה־14 באנגליה, שם בחצרו של המלך ריצ'רד השני נאכל מאכל דומה בשם לאזאן (נכתב Losyens), שהמתכון לו אף פורסם בספר הבישול הראשון שיצא לאור באנגליה. אולם, תאוריה זו אינה מקובלת, בעיקר כיוון שהרומאים עשו שימוש קדום הרבה יותר בשם, וסביר להניח שמתכון איטלקי הגיע לידי טבחי המלך האנגלי.

לזניה בתרבות הפופולרית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך זה הוא קצרמר בנושא מזון. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.