מגדל לוינשטין
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
גורד שחקים  |
| מיקום |
תל אביב-יפו |
| מדינה |
ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 1995–2000 (כ־5 שנים) |
| תאריך פתיחה רשמי |
2000 |
| מידות | |
| קומות |
33 |
| קואורדינטות | 32°03′50″N 34°46′47″E / 32.063888888889°N 34.779722222222°E |
|
(למפת תל אביב רגילה)   מגדל לוינשטין  | |
  | |
מגדל לוינשטין הוא מגדל משרדים השוכן בדרך בגין 23 בתל אביב. המגדל תוכנן במשרד "רפופורט אדריכלים" על ידי אדר' עודד רפופורט, בנו של מייסד המשרד - האדריכל יצחק רפופורט, ונבנה על ידי חברת משולם לוינשטין הנדסה וקבלנות. בנייתו החלה ב-1995 והושלמה בשנת 2000.
מאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]במקור תוכנן כמגדל הגבוה בישראל בעל עירוב שימושים: לובי, 30 קומות משרדים ומעליהן 10 קומות מגורים, 40 קומות בסך הכל.[1][2] ברם, לאחר תחקיר אשר חשף כי באותה העת לא קיים היה ביקוש לדירות יוקרה במיקום זה, נזנחו קומות המגורים ונותר רק מגדל המשרדים. בעת השלמתו היה מגדל לוינשטין המגדל הרביעי בגובהו בתל אביב. שלב א' של המגדל עם 19 קומות משרדים הושלם בשנת 1998, ושלב ב', בו נוספו 14 קומות משרדים, בשנת 2000.[3]
המגדל בגובה 126 מטרים. הוא כולל לובי בגובה כפול, 33 קומות עיליות ועוד שש קומות תת-קרקעיות, כאשר רוב השטח מתחת לאדמה משמש כחניון (סך של 650 מקומות חנייה). 11 מעליות משמשות את המשרדים השוכנים בבניין. המגדל מכוסה בקירות מסך ושיש גרניט. גובה כל קומה 3.6 מטרים; כל קומה היא מפתח אחד, ללא עמודים, והדבר מאפשר גמישות בתכנון הפנימי. המגדל הוא חלק ממרכז העסקים הראשי הדרומי של תל אביב.[4]
בכניסה המערבית של המגדל מרחוב טיומקין קיימת כיכר רחבה ומפותחת הכוללת פינות נוי וגינון. גינה זו הוקמה ביוזמת בוני המגדל כתנאי לשינוי תב"ע והיא משמשת את דיירי הבניין ותושבי הסביבה.
בקומת הקרקע של המגדל נפתח בנובמבר 2010 בר בשם "תל אביב 09". הכניסה לבר היא מלובי הבניין הראשי.
בשנת 2001 חברת התוכנה "רנדום לוג'יק" (זרוע הטכנולוגיה של קבוצת 888 אחזקות המפעילה משחקי הימורים באינטרנט) שכרה שלוש קומות במגדל, אך עברה בהמשך להרצליה פיתוח.[5]
בשנת 2007 שכרה גוגל ישראל מספר קומות במגדל. בדצמבר 2012 העבירה משרדים אלו למגדל אלקטרה. הדייר הדומיננטי בבניין מהקמתו הוא בנק הפועלים, אשר שוכר קומות רבות במגדל. בנוסף אליו שוכנים במשרד עשרות חברות שונות של בעלי מקצועות חופשיים וחברות הייטק.[6]
בשנת 2010 בית המשפט העליון דחה ערעור שהגישה עיריית תל אביב על פסק הדין של בית המשפט המחוזי, אשר קבע כי העירייה תשיב את כל תשלומי היטל סלילת כבישים ששילמה חברת משולם לוינשטין בגין בניית מגדל לוינשטין. זאת לאחר שבמהלך הבנייה נדרשה החברה על-ידי העירייה לשלם תשלומים בגין היטל סלילת כבישים, כתנאי לקבלת היתרי בנייה. ההיטל היה בגין הרחבת דרך מנחם בגין, שבוצעה כ-20 שנה קודם לכן.[7] באותה שנה הוערך שווי המגדל ב-233 מיליון ש"ח, במסגרת הנפקת חברת "לוינשטין נכסים".[8]
בשנת 2023 נפתחה בסמוך למגדל תחנת קרליבך, תחנת הקו האדום והקו הירוק של הרכבת הקלה.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מגדל לוינשטין, באתר גורדי השחקים העולמי (באנגלית)
- רפפורט אדריכלים
- הארץ, המיליארדר ג'רי שוורץ שכר 430 מ"ר של משרדים במגדל לוינשטיין בכ-25 ד' למ"ר, באתר TheMarker, 15 בפברואר 2007
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ לוינשטיין תשקיע עוד 20 מיליון דולר בהגבהת המגדל ל-40 קומות, באתר גלובס, 29 בדצמבר 1997
- ^ הוועדה המקומית דחתה רוב ההתנגדויות לתוכנית מגדל לוינשטיין בת"א, באתר גלובס, 18 בינואר 1998
- ^ גמול עומדת לסכם קניית 2,070 מ"ר במגדל לוינשטיין ב-6.3 מיליון דולר, באתר גלובס, 14 בנובמבר 1999
- ^ אלעזר לוין, שאול לוטן: מגדל לוינשטיין הצליח בשל יחס ברוטו-נטו נמוך של 12%-15%, באתר גלובס, 23 בנובמבר 2003
- ^ רנדום לוג'יק שכרה 3,100 מ"ר במגדל לוינשטיין בת"א ב-24 דולר למ"ר, באתר גלובס, 29 באפריל 2001
- ^
התחנה הבאה בדרך לאקזיט יוצאת ממנחם בגין פינת הרכבת, באתר TheMarker, 27 בפברואר 2018
- ^ שלומית צור, בג"ץ דחה את ערעורה של עיריית ת"א: תשיב 2 מיליון שקל לחברה שבנתה את מגדל לוינשטיין, באתר TheMarker, 14 בנובמבר 2010
- ^ מיכאל רוכוורגר, המצגת של לוינשטיין להנפקה חושפת: שווי מגדל לוינשטיין - 233 מיליון שקל, באתר TheMarker, 21 באפריל 2010
