מוחמד שוכרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מוחמד שוכרי
محمد شكري
לידה 15 ביולי 1935
בני שיכר, מרוקו
פטירה 15 בנובמבר 2003 (בגיל 68)
רבאט, מרוקו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה מרוקו עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה ערבית
סוגה רומן, יומן, conte, מסה עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות For Bread Alone, The Internal Market, Temptation of the White Blackbird עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1966 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס הידידות הצרפתית-ערבית (1995) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
שוק יום ראשון בכפר הולדתו בני שיכר בהרי הריף בצפון מרוקו
שוק יום ראשון בכפר הולדתו בני שיכר בהרי הריף בצפון מרוקו

מוחמד שוכריברברית: ⵎⵓⵢⴰⵎⵎⴻⴷ ⵛⵓⴽⵔⵉ, בערבית: محمد شكري, 15 ביולי 193515 בנובמבר 2003) היה סופר מרוקאי, הידוע בעיקר בזכות ספר האוטוביוגרפיה שלו: "רק לחם" (אל-ח'בז אל-חאפי) (ער'). זהו ספר רב-מכר שתורגם ל-38 שפות.

בשנות ה-60 בטנג'יר הקוסמופוליטית הוא נפגש עם פול בולס, ז'אן ז'נה וטנסי ויליאמס. היצירה הראשונה שלו, הסיפור "אלימות על החוף" (אל-ענף עלא אלשאטי), פורסמה בשנת 1966 בירחון הלבנוני "הספרות" (אל-אדב). הצלחתו הבינלאומית הגיעה עם תרגום ספרן, "רק לחם", על ידי הסופר האמריקאי פול בולס בשנת 1973.

השנים המוקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוחמד שוכרי נולד בכפר בני שיכר שנמצא במחוז אלנדור (אנ') בצפון מרוקו. הסופר נולד בתקופת רעב למשפחה מרובת ילדים, ענייה מאוד עם אב אלים. שפת אמו היא ניב אמזירי הקרוי תאריפית. בשל העוני, היגרה משפחתו לתטואן ואז לטנג'יר, שם למד שוכרי ספרדית. עוד כילד האשים את אביו האלים ברצח אחיו הצעיר קאדר, עזב את משפחתו בגיל 11, והפך לילד חסר בית בשכונות העניות של טנג'יר. מוקף בעוני, זנות, אלימות וסמים. בגיל 20, הוא פגש אדם, אותו הוא מתאר בספר, כאדם ששינה את חייו. הוא עזר למוחמד ללמוד לקרוא ולכתוב ערבית ספרותית, שפה מוזרה עבורו, השונה מהערבית-מרוקאית והתאריפית אותה דיבר. הוא החליט לעזוב את טנג'יר ב־1956 (שנת עצמאותה של מרוקו), ועבר ללראצ'ה, עיר חוף בצפון מרוקו, שם החל, בגיל 21, ללמוד בבית ספר יסודי. לאחר מכן התקבל לבית ספר גבוה להכשרת מורים והפך למורה.

ספרו "רק לחם"[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר הוא אוטוביוגרפיה שנכתב בערבית בשנת 1972, תורגם לאנגלית על ידי פול בולס ב-1973, ולצרפתית טאהר בן ג'לון בשנת 1980. הספר יצא לאור בערבית רק ב-1982.

זהו סיפור על ילד מרוקאי בן למשפחה ענייה מאזור השוליים הגאוגרפיים והחברתיים של מרוקו בתקופת הקולוניאליזם הצרפתי, ילד עני, לא יודע קרוא וכתוב, שהתגלגל בילדותו ממקום למקום, אחיו וחבריו מתים זה אחר זה. שוכרי מספר בגוף ראשון את סיפור חייו הקשה לנוכח חוסר היכולת שלו להתמודד עם אב מכה, עם רעב והעדר מקורות פרנסה. כאשר הכל חסום בפניו הוא מוצא מפלט בסמים, מין מזדמן ומעשי שוד.

הספר הפך להצלחה בינלאומית כאשר פורסם באנגלית, אך גרם לסערה בעולם הערבי. שר הפנים המרוקאי החליט לצנזר את פרסום הספר במרוקו על פי עצת השלטונות הדתיים בגלל התיאורים המופיעים בו על חוויות מיניות ושימוש בסמים.[1] הצנזורה הסתיימה בשנת 2000.

סרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטו של נביל עיוש שיצא בשנת 2000 "Ali Zaoua prince de la rue", "עלי זאואה, נסיך הרחוב", המספר את סיפורו של ילד חסר בית, הוא עיבוד של "רק לחם" אם כי באווירה פחות מזעזעת.[2] עלילת הסרט מספרת על עלי, המכונה "זאואה", קוויטה, עומר ובובקר השייכים לחבורה של דיב. ביום שהם מחליטים להתנתק ממנו, עלי נהרג מפגיעת אבן בראשו על ידי אחד הילדים של דיב. הסרט כולו עוסק במסע ההלוויה המפרך.

"רק לחם" עובד בשנת 2004 לסרט קולנוע על ידי ראשיד בנחדג, בהפקה משותפת איטלקית-צרפתית-אלג'יראית. הקרנת בכורה לסרט הייתה בפסטיבל קזבלנקה בשנת 2005.

יצירותיו הספרותיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירות נוספות שלא תורגמו לעברית:

  • האוהל, סיפורים קצרים, 1985
  • זמן של שגיאות, נקרא גם "חוכמת רחוב", 1992
  • ז'אן ז'אנט וטנסי ויליאמס בטנג'יר, 1992
  • ז'אן ז'אנט בטנג'יר, 1993
  • המשוגע של ורדים, סיפורים קצרים 1993
  • ז'אן ז'אנט, סוויטה וסוף, 1996
  • פול בולס, 1997
  • זוקו צ'יקו, 1996
  • פרצופים, 1996

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Novel and nation in the Muslim world : literary contributions and national identities, Houndmills, Basingstoke, Hampshire: Springer, עמ' 105
  2. ^ Ali Zaoua: Prince of the Streets, נבדק ב-2018-12-18