מחלה פסיכוסומטית

מחלה פסיכוסומטית (מיוונית: פסיכו - נפשי, סומטי - גופני) היא מחלה גופנית המושפעת ולעיתים אף נובעת מגורמים נפשיים, בעיקר מלחץ נפשי. תופעות פסיכוסומטיות כוללות גם מצבים של כאב כרוני ואף שיתוק איברים עם וללא אבחנה רפואית של איבר שאינו מתפקד כראוי.

פסיכוסומטיה מבוססת על ההנחה כי ישנה השפעת גומלין בין הגוף לנפש. מחלות הפורצות בעקבות מצבי דחק (לחץ) או שהסימפטומים שלהן מחמירים בעקבות מצבים אלו, הן מחלות פסיכוסומטיות. ההשפעה יכולה להיות גם לכיוון המיטיב, ועם הגעת אהבה ושלווה לחייו של אדם, מצבו הבריאותי ישתפר ומחלות כרוניות עשויות להירפא או להיחלש.

לדוגמה, אנשים הסובלים מחרדה נוטים לסבול מהפרעות נשימה (ביניהן אסתמה), ואנשים בעלי אישיות מטיפוס A^[1] נוטים לסבול מלחץ דם גבוה ומגוון מחלות המושפעות מכך. אלרגיות וסבוראה משתנות בחומרתן בהתאם למצבו הנפשי של האדם.

מאפיינים

היום מקובל לדבר על הפרעות פסיכופיזיולוגיות ועל טיפול פסיכופיזיולוגי. ההתמקדות היא בתחום המחלות או ההפרעות הנכללות תחת השם הרחב יותר Stress-Related Disorder. מדובר בסדרה רחבה של הפרעות המתעוררות או מתחזקות בתנאים של לחץ. ההפעלה הסימפטטית המוגברת הוכחה כמרכיב מרכזי בתופעות אלו. בין ההפרעות הרלוונטיות: יתר לחץ דם, כאב כרוני, כאבי ראש, תסמונת המעי הרגיז, אינסומניה, אסתמה, קוליטיס אולצרוסה, קרוהן, כיב, מחלות אוטואימוניות, אקזמה, דרמטיטיס אטופית, אלופציה אראטה ועוד. תופעות אלו משיקות להפרעות המסווגות כפסיכיאטריות כגון הפרעת סומטיזציה והיפוכונדריה. להפרעות אלו ניתן להוסיף את אכילת היתר והעישון שהם ללא ספק התנהגויות הקשורות בלחץ ומהוות בעצמן גורם סיכון מרכזי. במקרים כאלה ברור כי יש עדיפות לטיפול שיאפשר וויסות של עוררות היתר האוטונומית ושינוי אורח החיים. השימוש בכדורי הרגעה למיניהם או ב-SSRI הוא נפוץ אך אינו תמיד מומלץ. הפנייה לטיפול פסיכיאטרי או פסיכולוגי יכולה להועיל לטווח הארוך. היא דורשת בדרך כלל סדרה לא קצרה של טיפולים. יש גם הממליצים על טיפול ביופידבק במקרים כאלו. מרבית הגישות ברפואה האלטרנטיבית מאמינות כי ישנו קשר הדוק בין הגוף לנפש, וחלקן מתייחסות לכל המחלות האורגניות כמחלות שהן גם פסיכוסומטיות. כל תופעה נפשית גורמת להפרשת חומרים כימיים בגוף, משפיעה על ההתנהגות ובכך גם על התזונה ועל התפקוד הגופני.

למרות ההשערות הרבות שטוענות כי מקורן של מחלות שונות הוא מצבי דחק, הסיבה להתפרצות המחלות עדיין איננה ידועה למדע ונמצאת תחת מחקר. מדובר במחלות שיש להן, לרוב, עדויות קליניות, למשל: קרוהן, אסתמה, כאבים כרוניים ומחלות אוטואימוניות. אלו מחלות שנמצאו להן גורמים פיזיולוגיים משוערים יחד עם גורמים נפשיים משוערים. לכן, כל השערה שמחלות פסיכוסומטיות נגרמות מלחץ היא בגדר השערה בלבד^[2].

במקרים רבים, חולים הנזקקים לטיפול רפואי נענים בתגובה כי מקור תלונתם הוא נפשי ולא פיזי. כאשר חולים אלו אינם מקבלים טיפול מצבם יכול להתדרדר או שלא יחול בו שיפור והם עשויים להיות במצוקה נפשית גדולה. המצוקה יכולה לנבוע מחוסר האמונה של הסביבה במחלתם וגם מהתסמינים הפיזיים שאינם מטופלים.

אפקט פלצבו

יש הרואים באפקט הפלצבו הוכחה לכך כי כל המחלות והסימפטומים מושפעים ממצבו הנפשי, אמונותיו ומחשבותיו של האדם. האפקט מראה כי נטילת תרופת דמה משפיעה לטובה על מצבו הגופני של האדם ומשפרת את המדדים הפיזיולוגיים, למרות שאינה מכילה חומר כימי פעיל. אפקט זה נמצא כבעל השפעה על כל סוגי המחלות.