מטרו 2033

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מטרו 2033
Метро 2033
עטיפת הספר
עטיפת הספר
מידע כללי
מאת דמיטרי גלוכובסקי עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור רוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה רומן עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום התרחשות הרכבת התחתית של מוסקבה עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
הוצאה AST
תאריך הוצאה 2005 עריכת הנתון בוויקינתונים
סדרה
הספר הבא מטרו 2034 עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
מסת"ב 978-5-17-059678-2
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מטרו 2033רוסית: Метро 2033) הוא רומן בדיוני פוסט-אפוקליפטי משנת 2002 מאת הסופר הרוסי דמיטרי גלוכובסקי. עלילת הספר ממוקמת במטרו של מוסקבה, שם מסתתרים הניצולים האחרונים לשואה גרעינית עולמית. אחריו הגיעו שני ספרי המשך, "מטרו 2034" ו"מטרו 2035" והולידו את זיכיון "מטרו".

המהדורה האנגלית של הספר התפרסמה כקישור לעיבוד משחקי הווידאו בשנת 2010. בשנת 2019 החלה הפקת עיבוד קולנועי רוסי בשם זה.[1][2]

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2013, מלחמה גרעינית אילצה חלק גדול מהאוכלוסייה שנותרה בחיים במוסקבה לעבור למערכת המטרו בעיר בחיפוש אחר מקלט. בסופו של דבר התיישבו קהילות בתחנות הרכבת התחתית והתפתחו למדינות עצמאיות לאורך זמן. סיעות עלו, בין שומרי השלום העצמאיים, "מסדר הסדר", לסיעת "הקו האדום" הנאו-סטליניסטי ו"הרייך הרביעי" הנאו-נאצי, ועד הפלגים החזקים יותר כמו "פוליס", שהכילו את הכוח הצבאי הגדול ביותר ואת הידע הרב ביותר ומשטר "הנזה" ששלט על הטבעת הראשית של תחנות המטרו בכוחו הכלכלי העצום.

כאשר קבוצות אלה החלו להתפתח, "הקו האדום" ו"הרייך הרביעי" נכנסו במהירות למצב של מלחמה, מכיוון ששניהם ביקשו להשמיד את האחר. בזמן שהמלחמה התרחשה, התחנות שסירבו להצטרף לשני הצדדים נהרסו על ידי הסיעות, התמזגו למשטר הנזה, נפשטו על ידי שודדים עבריינים, או הקימו מדינות עצמאיות משלהן. תחנות אחרות נהרסו על ידי בעלי חיים שעברו מוטציות, כהשפעה של הנשורת הגרעינית. בעוד שרוב התחנות נשלטו על ידי שלושת הפלגים העיקריים, היו כמה תחנות שכרתו ברית עצמאית, כולל תחנת VDNKh ("תערוכה"). בתחנה זו מתרחשים אירועי "מטרו 2033".

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גיבור הרומן הוא אדם בן 24 בשם ארטיום שנולד לפני מלחמת הגרעין. הוא ניצל מעדר חולדות טורפות שהרג את אמו ואת תושבי תחנתו כתינוק על ידי קצין צבאי בשם סוחוי. סוחוי הוא כיום חלק מהרשויות של VDNKh, אחת התחנות במטרו, וגידל את ארטיום כבנו. ארטיום מבלה את זמנו בסיור במנהרות ועבודה במפעלי הפטריות.

ארטיום פוגש אדם בשם האנטר שמחפש את סוחוי. השלושה נפגשים ודנים במצב ב-VDNKh. תחנת VDNKh מתמודדת עם התקפות הולכות וגוברות של יצורים מסתוריים המכונים "האפלים", המעוררים טרור ברחבי התחנה. האנטר עוזב, אך מבקש לדבר עם ארטיום. ארטיום מודה כי 10 שנים קודם לכן, הוא וחברו עלו לפני השטח בתחנה השכנה, תחנת הגנים הבוטניים. הם לא הצליחו לאטום את היציאה לאחר ביקורם והאנשים האפלים משתמשים מאז בכניסה זו למטרו. האנטר אומר לארטיום כי בכוונתו לאסוף מודיעין על האפלים, ואם הוא לא יחזור ארטיום חייב להביא הודעה לאדם בשם מלניק בפוליס וליידעו לגבי האיום. ארטיום מקבל את המשימה מתוך תחושת אחריות למתקפות של "האפלים" ויצר הרפתקאות.

ארטיום מתחיל לנסוע לעבר מרכז המטרו. בן לווייתו הראשון, בורבון, נהרג על ידי כוח המועבר דרך הצינורות ואז ארטיום מונחה על ידי מיסטיקן בשם חאן. חאן מוביל אותו לקיטאי-גורוד שנשלטת על ידי כנופיות פושעות, אך הם נפרדים במהלך מתקפה של "הרייך הרביעי". ארטיום בורח, רק כדי להילכד בידי הרייך שגוזר אותו למוות בגין הרג קצין. רגע לפני הוצאתו להורג מתערבת כנופיית לוחמים מהפכניים ומחלצת אותו. ארטיום נרדף על ידי הרייך ונשאר בתחנת פאבלצקאיה ודרכו לפוליס נחסמת על ידי הנזה ששולטים על מעבר הגבול בקולצביה. מאחר שהדרכון של ארטיום אבד במהלך מעצרו, ואחרי ניסיון כושל להשיג ניירות נסיעה באמצעות הימורים על מרוצי חולדות, ארטיום נלקח למעצר. לאחר שברח, הוא סוף סוף מגיע לפוליס. הוא מעביר את המסר שלו למלניק והנהגת פוליס מתכנסת כדי לקבוע את דרך הפעולה שלהם.

אף על פי שפוליס אינם מסכימים להתערב, פלג המכונה "ברהמינים" (המורכב ממדענים ואקדמאים שאוספים ספרים מהספרייה שלמעלה), פונה לארטיום. הם מציעים פתרון לאיום של האפלים בתמורה לעזרתו של ארטיום בהשבת ספר קדוש, מכיוון שהם מאמינים בכוחו. ארטיום עולה אל פני השטח עם מלניק וברהמין צעיר בשם דניאל. הם נכנסים לספריה ומותקפים על ידי 'הספרנים', יצורים מוטנטים שגרים בה. דניאל נפצע אנושות, אך לפני שמת, נותן לארטיום את שכרו בכל מקרה. זוהי מעטפה המכילה הוראות למגוש טילים מתפקד. ארטיום ומלניק בורחים ללא הספר ונכנסים שוב למטרו ומגיעים לתחנת קייב. מלניק עוזב את ארטיום בתחנה בזמן שהוא הולך לאסוף תגבורת, אך בזמן שהוא נעדר, ארטיום מסתבך בחיפוש אחר ילד נעדר. ארטיום ואבי הילד נחטפים על ידי שבט קניבלים הסוגדים ל'תולעת הגדולה'. הם מחולצים על ידי מלניק וחוליית לוחמים והם בורחים למטרו-2, מערכת מנהרות סודית המובילה לאתר טילים.

הצוות עובר בתחנת המטרו המובילה לקרמלין, המכיל נשק ביו-מוטנטי שמנסה להפנט ולבלוע אותם. כמה מהלוחמים נהרגים, אך לא לפני שהם מפוצצים מכל דלק כדי להסיח את דעת הנשק החי. רוב הקבוצה ניגשת אל פני השטח ואל מגוש הטילים, ואילו ארטיום מלווה חזרה דרך המטרו כדי שיוכלו לספק קואורדינטות למקום מתאים יותר, מגדל אוסטנקינו. בדרך הם נעצרים בתחנת VDNKh שכמעט נכבשה על ידי "האפלים". לאחר איחוד קצר עם סוחוי, ארטיום מגיע למגדל והצוות שלו מזין באתר הטילים את מיקומה של כוורת האפלים. כמוהם, לארטיום יש חזון המתייחס לחלומות והסיוטים שעבר עליו. האפלים ניסו ליצור קשר, ולא הצליחו לתקשר עם הניצולים האנושיים במטרו בצורה משמעותית, לפני שהם מוצאים את ארטיום. ארטיום מעריך מחדש את התנהגותם ומבין שמה שנראה כתוקפנות היו למעשה ניסיונות ליצור קשר, שרק נתקלו באלימות. כאשר ארטיום מבין ששני הגזעים יכולים לשתף פעולה, הטילים נופלים והאנשים האפלים נהרגים. בהבנה שהאפלים נהרגו לשווא, ארטיום קורע את מסכתו וחוזר הביתה בבכי.

פרסום[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמיטרי גלוכובסקי חותם על עותק של מטרו 2033 ב-SFeraKon‏ 2012.

הספר הופיע לראשונה באופן מקוון בשנת 2002 ובהמשך הפך לניסוי אינטראקטיבי, שצייר אלפי קוראים מרחבי רוסיה ומחוצה לה. בשנת 2005 הוא הודפס על ידי הוצאת Eksmo והפך לרב מכר בפריסה ארצית ועולמית. המהדורה האנגלית יצאה ב-18 במרץ 2010 כדי לחפוף לשחרור העיבוד למשחק הווידאו של הרומן.

ביקורת והכרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד שנת 2010 נמכרו ברוסיה בלבד יותר מ-500,000 עותקים של מטרו 2033.[3] למעלה משני מיליון איש קראו את הספר באתר הרשמי שלו עוד לפני שהוא פורסם בדפוס.[4] זכויות הוצאת ספרים זרות נמכרו לעשרות מדינות. בשנת 2007 זכה גלוכובסקי בפרס העידוד של אגודת המדע הבדיוני האירופית יורוקון עבור מטרו 2033.[5]

המשכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רומן ההמשך מטרו 2034 של גלוקובסקי ראה אור בשנת 2009, ואחריו מטרו 2035 בשנת 2015. בנוסף, סופרים רבים אחרים פרסמו עשרות כרכים כחלק מהיקום של "מטרו 2033"; פורסמו סיפורים קצרים וכמה מחברים יצרו יקומים מחתרתיים אישיים משלהם הממוקמים בתחנות רכבת תחתית אחרות.[6]

עיבודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משחק וידאו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מודלים לקידום מכירות לעיבוד משחקי הווידאו עם עותקים של הספר ב-IgroMir 2010

משחק הווידאו "Metro 2033", שפותח על ידי אולפן 4A Games באוקראינה, יצא ברחבי העולם בשנת 2010. גלוכובסקי אמר שהוא בחר בעיבוד משחקי וידאו על פני סרט שכן זה נתן לו יותר חופש אמנותי. שני משחקי המשך שפותחו גם על ידי 4A Games הם "Metro: Last Light" ו-"Metro Exodus", יצאו בשנים 2013 ו-2019.[7]

עיבוד קולנועי[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מנובמבר 2010, גלוכובסקי ניהל שיחות עם אולפנים ומפיקים בהוליווד למכירת זכויות הסרט.[3] עד 2012, MGM החזיקה בזכויות המסך מטרו 2033 ושכרה את סקוט פרייז'ר "פאביטו" לכתיבת התסריט. מארק ג'ונסון היה אמור להפיק.[8] עם זאת, ההפקה בוטלה והזכויות הוחזרו לגלוכובסקי לאחר שסירב לאפשר אמריקניזציה של העלילה, כך שהסרט יתרחש בוושינגטון במקום במוסקבה. בדצמבר 2018 הסביר גלוכובסקי: "בוושינגטון הבירה הנאצים לא עובדים. קומוניסטים לא עובדים בכלל והאנשים האפלים לא עובדים. וושינגטון הבירה היא עיר שחורה בעצם. זה בכלל לא הרמיזה שאני רוצה [עם האפלים], זו מטאפורה של שנאת זרים כללית, אבל זו בכלל לא הערה על אפרו-אמריקאים."[9]

לבסוף, ב-23 באוגוסט 2019 הודיע גלוחובסקי כי העיבוד הקולנועי לרומן יגיע בינואר 2022.[10] הסרט החדש מופק בשיתוף פעולה עם ТНТ-PREMIER Studios וערוץ TV3.[11] למפיקי הסרט מונו יבגני ניקישוב וואלרי פיודורוביץ', סנטרל פרטנרשיפ משמשת כחברת הפצה בעוד גזפרום מדיה תממן את ההפקה, שצילומיה יחלו בשנת 2020 והסרט מתוכנן לצאת לאקרנים ב-1 בינואר 2022.[12][13][14][15][16] במאי 2021, נודע כי יציאת הסרט נדחתה לינואר 2024.ב 2022 גלוכובסקי הצהיר שהוא הוכנס לרשימת מבוקשים ונכנס לרשימה השחורה על ידי הממשלה הרוסית וכל הפקות של יצירותיו הוחרמו ברוסיה, לכן הפקת הסרט בוטלה ללא הגבלת זמן[17].


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מטרו 2033 בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Cult Sci-Fi Novel ‘Metro 2033’ to Be Adapted as Movie (EXCLUSIVE)
  2. ^ ב-2022 יצא לאקרנים סרט המבוסס על הרומן של מטרו 2033
  3. ^ 1 2 "Interview: Metro 2033′s Dmitry Glukhovsky and Huw Beynon".
  4. ^ "Metro 2033 review". אורכב מ-המקור ב-2 בינואר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ "Bio of Dmitry A. Glukhovsky". אורכב מ-המקור ב-2018-06-15. נבדק ב-2019-08-24.
  6. ^ אתר למנויים בלבד Alena Tveritina, Russia Now, ‏Writers sign up for Universe of Metro 2033, The Telegraph, 2 November 2011
  7. ^ ביקורת: Metro 2033
  8. ^ MGM, 'Narnia' Producer Pick Up Rights to Russian Sci-Fi Novel 'Metro 2033' (Exclusive) // Hollywoodreporter.com
  9. ^ "Production of Metro 2033 film has been stopped". www.gamereactor.eu. נבדק ב-2019-04-23.
  10. ^ Glukhovsky, Dmitry (2019-08-23). "METRO 2033 will become a movie! Out January 1, 2022pic.twitter.com/hFBTMIdSfh". @glukhovsky (באנגלית). נבדק ב-2019-08-24.
  11. ^ «Метро 2033» получит экранизацию от ТНТ и ТВ-3
  12. ^ Известна дата выхода фильма «Метро 2033» [1]
  13. ^ Анонсирован фильм по роману Глуховского «Метро 2033» [2]
  14. ^ Экранизация «Метро 2033» Глуховского выйдет 1 января 2022 года
  15. ^ Cult Sci-Fi Novel ‘Metro 2033’ to Be Adapted as Movie (EXCLUSIVE)
  16. ^ Продюсеры Валерий Федорович и Евгений Никишов экранизируют культовую книгу Дмитрия Глуховского МЕТРО 2033
  17. ^ [Games are Literature. Meet Dmitry Glukhovsky, Viral Author, Creator of Metro 2033 Universe https://www.youtube.com/watch?v=NKf5Lx3fYug]
"מטרו" מאת דמיטרי גלוכובסקי
מטרו 2033
משחק וידאו, סרט
מטרו 2034 מטרו 2035
Metro: Last LightMetro Exodus