דמיטרי גלוכובסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דמיטרי גלוכובסקי
Дми́трий Глухо́вский
Dmitry Glukhovsky MOW 03-2011.jpg
לידה 12 ביוני 1979 (בן 40)
מוסקבה, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Дмитрий Алексеевич Глуховский עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק סופר, עיתונאי, מחבר רומנים, כותב מדע בדיוני, תסריטאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה רוסית, אנגלית, צרפתית, גרמנית, עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה רומן מדע בדיוני, ריאליזם קסום, רומן פוסט-אפוקליפטי, dystopian novel עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות מטרו 2033, מטרו 2034, מטרו 2035 עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע מ גבריאל גארסיה מארקס, חורחה לואיס בורחס, חוליו קורטאסר, בוריס ויאן, פרנץ קפקא עריכת הנתון בוויקינתונים
www.glukhovsky.ru
חתימה חתימה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

דמיטרי אלכסייביץ' גלוכובסקירוסית: Дми́трий Алексе́евич Глухо́вский; נולד ב-12 ביוני 1979) הוא סופר ועיתונאי רוסי הידוע בעיקר בזכות רומן המדע הבדיוני "מטרו 2033" וספרי ההמשך שלו.[1] כעיתונאי, דמיטרי גלוכובסקי עבד בחברת EuroNews, RT ועוד. גלוכובסקי התגורר בישראל, בגרמניה ובצרפת אך מתגורר כיום במוסקבה.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמיטרי גלוכובסקי נולד וגדל במוסקבה למשפחת אינטליגנציה.[2] אביו אלכסיי היה אורולוג. סביו היה גיאולוג. הוריו של דמיטרי למדו יחד בפקולטה של ​​עיתונאות, אבל לאחר לידת בנם, התמקדה האם בחינוך הבן, כאשר אביו של דמיטרי עבד עבור החברה הממשלתית לרדיו וטלוויזיה, היה כתב וגם תירגם שירה סרבית וכתב שירים משלו.

דמיטרי סיים את לימודיו בבית ספר במחוז ארבט, וכבר אז החליט להפוך לסופר, כאשר הגה את הרעיון ל"מטרו 2033" בגיל 15. בגיל 17 עזב את רוסיה ללמוד בישראל והתגורר בה ארבע וחצי שנים.[3] במהלך חייו למד עברית וקיבל תואר אוניברסיטאי בעיתונאות ויחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא סיים תואר זה בעברית, באופן לא שונה מסטודנטים ישראלים שהיו ברובם מבוגרים ממנו בחמש שנים. בזמן שדיבר על החוויה, הוא אמר: "הפכתי לחובב ישראל אחרי שגרתי שם, לא שהתחלתי להרגיש את עצמי כיהודי, אבל בהחלט התחלתי להרגיש כישראלי."[4]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 2002 - 2005 עבד בפלטפורמת המדיה האירופית העולמית EuroNews בליון הצרפתית, לאחר מכן שב לרוסיה והמשיך את הקריירה שלו רוסיה היום שאך נוצרה. במהלך שלוש שנים הוא טייל העולם, נכלל בחבורת העיתונאים שעבדה בקרמלין (ונודעה בכינוי "בריכת הקרמלין"), ביקר בנמל החלל בייקונור ובאזור פגיעת הקרינה של תחנת הכוח הגרעינית בצ'רנוביל, כמו גם בקוטב הצפוני, ממנו ביצע שידור ישיר ביולי 2007 שהיה לשידור הראשון בעולם מחוג הקוטב הצפוני. הוא עבד גם עם תחנת הרדיו הגרמנית דויטשה ולה וערוץ הטלוויזיה הבריטי סקיי ניוז. בשנים 2007 - 2009 עבד ברדיו מאיאק. הוא סיקר את מלחמת לבנון 2006 ככתב מלחמה, וכתב דיווחים תחת הפגזת מרגמה.[2] הוא כתב טורים עבור הרפרס בזאר, ל'אופסיאל ופלייבוי.

גלוכובסקי החל לכתוב את מטרו 2033 כרומן הראשון שלו בגיל 18 ואז פרסם אותו באתר שלו בשנת 2002, זמין לכולם לקריאה בחינם כניסוי אינטראקטיבי ומשך מיליוני קוראים ברחבי העולם. הספר התפרסם לראשונה בצורה מודפסת בשנת 2005, ולאחר פרסום ספר ההמשך שלו הפך לזכיון מולטימדיה הכולל סדרת משחקי וידאו מצליחה ביותר. אחריו הגיע מטרו 2034 בשנת 2009, שהפך לרב המכר של רוסיה באותה שנה. היה זמין גם בחינם באינטרנט, הן כטקסט והן כפרויקט אמנות שיתופי עם דולפין והאמן החזותי אנטון גרצ'קו.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמיטרי גלוכובסקי חותם על עותק של מטרו 2033 ב-SFeraKon 2012

מטרו 2033[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטרו 2034[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטרו אור אחרון: הבשורה על פי ארטיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2013 הכריזה Dark Horse Comics על קומיקס קצר המקשר בין המשחקים Metro 2033 ו-Metro: Last Light, שיהיה זמין באופן בלעדי עבור לקוחות שהזמינו מראש את Metro: Last Light on Steam. עם זאת, למרות ההכרזה הראשונית והמעורבות של מפתחת המשחק 4A של מפתח המשחק בקומיקס, הקומיקס עצמו מציין את הסיפור כאילו מתרחש בין הרומנים מטרו 2033 למטרו 2035.

מטרו 2035[עריכת קוד מקור | עריכה]

חשכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרומן חשכה יצא לאור בשנת 2007. זהו סיפור אפל של המתרגם דמיטרי שמקבל פקודה לתרגם תריסר עמודים שנחתכים ממה שנראה כספר ספרדי בן כמה מאות שנים. הוא מגלה שהספר הוא יומן של משלחת של הכובשים המתוארכים למאה ה-16. דמיטרי קורא סיפור זה פרק אחר פרק, אוסף את התרגום המלא בביתו. לבסוף, הסיפור מתחיל לחדור למציאות שלו ולאיים על חייו. חשכה הייתה גם ניסוי מקוון שכן גלוכובסקי פרסם אותו פרק אחר פרק בבלוג שלו.[5]

סיפורים על המולדת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2010 הוציאה הוצאת הספרים AST ספר חדש מאת גלוכובסקי, "סיפורים על המולדת", אוסף סיפורים סאטיריים על מציאויות רוסיות.

עתיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרומן פורסם בספטמבר 2013 ברוסיה. העתיד הוא רומן דיסטופי בו האירועים מתרחשים באירופה במאה ה-25 כאשר האנושות המציאה דרך להפסיק את ההזדקנות. כדי למנוע את מאירופה מלעלות על גדותיה, נאלצת הממשלה לנקוט במדיניות לפיה אם בני הזוג יחליטו להביא ילד לעולם, האם או האב יצטרכו לוותר על יכול האלמותיות שלהם. הסיפור בנוי סביב צעיר שהוא חלק מההרכב הממונה על הפסקת אוכלוסיית יתר של אירופה על ידי ענישה של מי שלא רושם את ילדם.

טקסט[עריכת קוד מקור | עריכה]

"טקסט" הוא הרומן המציאותי הראשון (הלא מדע-בדיוני) של גלוכובסקי, שראה אור בשנת 2017 ועובד לקולנוע ב-2019 בכיכובו של אלכסנדר פטרוב.

משחקי וידאו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטרו 2033[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלוכובסקי שיתף פעולה עם משחקי 4A בפיתוח המשחק. הוא אמנם לא כתב את סיפור המשחק, אך הוא מבוסס על הרומן שלו.

מטרו: אור אחרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא מבוסס על מטרו 2034, מכיוון שהמפתחים הרגישו שהוא פחות מתאים למשחק מאשר הספר המקורי. גלוכובסקי עזר בכתיבת הסיפור והדיאלוג למשחק. הוא הבין שהסיפור שכתב למשחק היה גדול מדי, ולכן במקום זאת הוא תכנן לפרסם את כל הסיפור בספר חדש, שכותרתו מטרו 2035.[6]

מטרו יציאת מצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חייו אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלוכובסקי נשוי לילנה, אותה הכיר בעת עבודתו בRussia Today (שם היתה המפיקה שלו) ואב לבת אמיליה ובן פיודור.[7] הוא רב-לשוני ודובר חמש שפות (לא כולל רוסית שפת מולדתו): אנגלית, צרפתית, גרמנית, עברית (שוטפת) וספרדית (רמת קריאה אקדמית).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דמיטרי גלוכובסקי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ D'Alessandro, Jaime (23 במרץ 2010). "Se il romanzo russo è interattivo Esce "Metro 2033" scritto prima sul web". La Repubblica (באיטלקית). בדיקה אחרונה ב-27 ביולי 2011. 
  2. ^ 2.0 2.1 "Дмитрий Глуховский: «Пока у меня не появился ребенок, я не мог начать писать этот роман»". Tele.ru. 28 ביולי 2015. בדיקה אחרונה ב-22 באפריל 2019. 
  3. ^ "Писатели: Дмитрий Глуховский". M24.ru. בדיקה אחרונה ב-22 באפריל 2019. 
  4. ^ "Dmitry Glukhovsky: “I want to spread my books like a virus”". Adriasnews.com. בדיקה אחרונה ב-22 באפריל 2019. 
  5. ^ "Полярные Сумерки. Журнал Дмитрия Глуховского". Archive.today. 16 בדצמבר 2012. אורכב מ-המקור ב-16 December 2012. בדיקה אחרונה ב-22 באפריל 2019. 
  6. ^ ""Not your regular game story" - writing Metro: Last Light". Vg247.com. 8 במאי 2013. בדיקה אחרונה ב-22 באפריל 2019. 
  7. ^ "Дмитрий Глуховский: гость из будущего". Cosmo.ru. בדיקה אחרונה ב-22 באפריל 2019. 
"מטרו" מאת דמיטרי גלוכובסקי
מטרו 2033
משחק וידאו, סרט
מטרו 2034 מטרו 2035 פיטר
Metro: Last LightMetro Exodus