לדלג לתוכן

דמיטרי גלוכובסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: תרגמת.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: תרגמת.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
דמיטרי גלוכובסקי
Дми́трий Глухо́вский
לידה 12 ביוני 1979 (בן 46)
מוסקבה, הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Дмитрий Алексеевич Глуховский עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה רוסיה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה ספרות דיסטופית, אפוקליפסה ופוסט-אפוקליפסה, מדע בדיוני עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם ספרותי ריאליזם קסום עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות מטרו 2033, מטרו 2034, מטרו 2035 עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה רוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע מ גבריאל גארסיה מארקס, בוריס ויאן, חוליו קורטאסר, חורחה לואיס בורחס, פרנץ קפקא עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת פעילות מ-2002 עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
www.glukhovsky.ru
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דמיטרי אלכסייביץ' גלוכובסקירוסית: Дми́трий Алексе́евич Глухо́вский; נולד ב-12 ביוני 1979) הוא סופר ועיתונאי רוסי וישראלי הידוע בעיקר בזכות רומן המדע הבדיוני "מטרו 2033" וספרי ההמשך שלו.[1][2] כעיתונאי, דמיטרי גלוכובסקי עבד בחברת EuroNews, RT ועוד. גלוכובסקי התגורר בישראל, בגרמניה, בצרפת וברוסיה, אך מתגורר כיום מחוץ לרוסיה לאחר שנאלץ לעזוב אותה עקב הבעת ביקורת כנגד הפלישה הרוסית לאוקראינה.

ראשית חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמיטרי גלוכובסקי נולד וגדל במוסקבה למשפחה משכילה.[3] אביו אלכסיי, יהודי, היה אורולוג. סבו היה גאולוג. הוריו של דמיטרי למדו יחד בפקולטה לעיתונאות, אבל לאחר לידת בנם, התמקדה האם בחינוך הבן, כאשר אביו של דמיטרי עבד עבור החברה הממשלתית לרדיו וטלוויזיה, היה כתב וגם תרגם שירה סרבית וכתב שירים משלו.

דמיטרי סיים את לימודיו בבית ספר במחוז ארבט, וכבר אז החליט להפוך לסופר, כאשר הגה את הרעיון ל"מטרו 2033" בגיל 15. בגיל 17 עזב את רוסיה ללמוד בישראל והתגורר בה ארבע וחצי שנים.[4] במהלך חייו למד עברית וקיבל תואר אוניברסיטאי בעיתונאות ויחסים בין-לאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא סיים תואר זה בעברית, באופן לא שונה מסטודנטים ישראלים שהיו ברובם מבוגרים ממנו בחמש שנים. בזמן שדיבר על החוויה, הוא אמר: "הפכתי לחובב ישראל אחרי שגרתי שם, לא שהתחלתי להרגיש את עצמי כיהודי, אבל בהחלט התחלתי להרגיש כישראלי."[5]

בשנים 2002–2005 עבד בפלטפורמת המדיה האירופית העולמית EuroNews בליון הצרפתית, לאחר מכן שב לרוסיה והמשיך את הקריירה שלו רוסיה היום שאך נוצרה. במהלך שלוש שנים הוא טייל בעולם, נכלל בחבורת העיתונאים שעבדה בקרמלין (ונודעה בכינוי "תא כתבי הקרמלין"), ביקר בנמל החלל בייקונור ובאזור פגיעת הקרינה של תחנת הכוח הגרעינית בצ'רנוביל, כמו גם בקוטב הצפוני, ממנו ביצע שידור ישיר ביולי 2007 שהיה לשידור הראשון בעולם מחוג הקוטב הצפוני. הוא עבד גם עם תחנת הרדיו הגרמנית דויטשה ולה וערוץ הטלוויזיה הבריטי סקיי ניוז. בשנים 2007–2009 עבד ברדיו מאיאק. הוא סיקר את מלחמת לבנון 2006 ככתב מלחמה, וכתב דיווחים תחת הפגזת מרגמה.[3] הוא כתב טורים עבור הרפרס בזאר, ל'אופסיאל ופלייבוי.

גלוכובסקי החל לכתוב את מטרו 2033 כרומן הראשון שלו בגיל 18 ואז פרסם אותו באתר שלו בשנת 2002, זמין לכולם לקריאה בחינם כניסוי אינטראקטיבי ומשך מיליוני קוראים ברחבי העולם. הספר התפרסם לראשונה בצורה מודפסת בשנת 2005 על ידי הוצאת ACT, ולאחר פרסום ספר ההמשך שלו הפך לזיכיון מולטימדיה הכולל סדרת משחקי וידאו מצליחה ביותר. אחריו הגיע מטרו 2034 בשנת 2009, שהפך לרב המכר של רוסיה באותה שנה. היה זמין גם בחינם באינטרנט, הן כטקסט והן כפרויקט אמנות שיתופי עם דולפין והאמן החזותי אנטון גרצ'קו.

דמיטרי גלוכובסקי חותם על עותק של מטרו 2033 ב-SFeraKon 2012

מטרו אור אחרון: הבשורה על פי ארטיום

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2013 הכריזה Dark Horse Comics על קומיקס קצר המקשר בין המשחקים Metro 2033 ו-Metro: Last Light, שיהיה זמין באופן בלעדי עבור לקוחות שהזמינו מראש את המשחק Metro: Last Light בסטים. עם זאת, למרות ההכרזה הראשונית והמעורבות של מפתחת המשחק 4A של מפתח המשחק בקומיקס, הקומיקס עצמו מציין את הסיפור כאילו מתרחש בין הרומנים מטרו 2033 למטרו 2035.

הרומן חשכה יצא לאור בשנת 2007. זהו סיפור אפל של המתרגם דמיטרי שמקבל פקודה לתרגם תריסר עמודים שנחתכים ממה שנראה כספר ספרדי בן כמה מאות שנים. הוא מגלה שהספר הוא יומן של משלחת של הכובשים המתוארכים למאה ה-16. דמיטרי קורא סיפור זה פרק אחר פרק, אוסף את התרגום המלא בביתו. לבסוף, הסיפור מתחיל לחדור למציאות שלו ולאיים על חייו. חשכה הייתה גם ניסוי מקוון שכן גלוכובסקי פרסם אותו פרק אחר פרק בבלוג שלו.[6]

סיפורים על המולדת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2010 הוציאה הוצאת הספרים AST ספר חדש מאת גלוכובסקי, "סיפורים על המולדת", אוסף סיפורים סאטיריים על מציאויות רוסיות.

הרומן פורסם בספטמבר 2013 ברוסיה. העתיד הוא רומן דיסטופי בו האירועים מתרחשים באירופה במאה ה-25 כאשר האנושות המציאה דרך להפסיק את ההזדקנות. כדי למנוע את מאירופה מלעלות על גדותיה, נאלצת הממשלה לנקוט במדיניות לפיה אם בני הזוג יחליטו להביא ילד לעולם, האם או האב יצטרכו לוותר על יכול האלמותיות שלהם. הסיפור בנוי סביב צעיר שהוא חלק מההרכב הממונה על הפסקת אוכלוסיית יתר של אירופה על ידי ענישה של מי שלא רושם את ילדם.

"טקסט" הוא הרומן הריאליסטי הראשון (שאינו מדע בדיוני) של גלוכובסקי, שראה אור בשנת 2017 ועובד לקולנוע ב-2019 בכיכובו של אלכסנדר פטרוב.

עד כה, זהו הספר היחיד של גלוכובסקי שתורגם לעברית. הוא תורגם בידי פיודור מקארוב ויצא לאור בהוצאת כנרת זמורה דביר ב-2021.

משחקי וידאו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלוכובסקי שיתף פעולה עם משחקי 4A בפיתוח המשחק. הוא אמנם לא כתב את סיפור המשחק, אך הוא מבוסס על הרומן שלו.

מטרו: אור אחרון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא מבוסס על מטרו 2034, מכיוון שהמפתחים הרגישו שהוא פחות מתאים למשחק מאשר הספר המקורי. גלוכובסקי עזר בכתיבת הסיפור והדיאלוג למשחק. הוא הבין שהסיפור שכתב למשחק היה גדול מדי, ולכן במקום זאת הוא תכנן לפרסם את כל הסיפור בספר חדש, שכותרתו מטרו 2035.[7]

מטרו אקסודוס

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – Metro Exodus

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלוכובסקי נשוי לילנה, אותה הכיר בעת עבודתו ב-Russia Today, שם הייתה המפיקה שלו. השניים הורים לבת, אמיליה, ובן, פיודור.[8] הוא רב-לשוני ודובר חמש שפות זרות: אנגלית, צרפתית, גרמנית, ספרדית ועברית (שוטפת).

פעילות פוליטית וחברתית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2021 גינה גלוכובסקי בפומבי את מעצרו של פעיל האופוזיציה הרוסי אלכסיי נבלני ובסרטון שהעלה לרשת, דרש מממשלת רוסיה לשחררו.

ב-2022, ערב הפלישה הרוסית לאוקראינה, הביע גלוכובסקי תמיכה פומבית באוקראינה במספר הזדמנויות, לרבות במסגרת ראיון שנתן לרשת הטלוויזיה הגרמנית-צרפתית ארטה.[9] ביוני 2022 פרסם גלוכובסקי כי הוא מבוקש על ידי המשטרה הרוסית באשמת "ביזוי הכוחות המזוינים של רוסיה", עבירה שהעונש עליה הוא בין 10 ל-15 שנות מאסר, וזאת בעקבות פוסט שפרסם באינסטגרם בו האשים את הצבא הרוסי בביצוע פשעי מלחמה באוקראינה.[10] בעקבות כך, נידון גלוכובסקי שלא בפניו ל-8 שנות מאסר ב-7 באוגוסט 2023.[11]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דמיטרי גלוכובסקי בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. D'Alessandro, Jaime (23 במרץ 2010). "Se il romanzo russo è interattivo Esce "Metro 2033" scritto prima sul web". La Repubblica (באיטלקית). {{cite news}}: (עזרה)
  2. אתר למנויים בלבד ליזה רוזובסקי, דמיטרי גלוחובסקי התאכזב מישראל, חזר לרוסיה והפך לכוכב, באתר הארץ, 5 במאי 2021
  3. 1 2 "Дмитрий Глуховский: «Пока у меня не появился ребенок, я не мог начать писать этот роман»". Tele.ru. 28 ביולי 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  4. "Писатели: Дмитрий Глуховский". M24.ru. {{cite web}}: (עזרה)
  5. "Dmitry Glukhovsky: "I want to spread my books like a virus"". Adriasnews.com. {{cite web}}: (עזרה)
  6. "Полярные Сумерки. Журнал Дмитрия Глуховского". Archive.today. 16 בדצמבר 2012. אורכב מ-המקור ב-16 בדצמבר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ""Not your regular game story" – writing Metro: Last Light". Vg247.com. 8 במאי 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  8. "Дмитрий Глуховский: гость из будущего". Cosmo.ru. {{cite web}}: (עזרה)
  9. #Ukraine #notspeechless: Dmitry Glukhovsky - Watch the full documentary | ARTE, ARTE (באנגלית בריטית)
  10. "В России объявили в розыск писателя Глуховского и оппозиционера Милова". BBC News Русская служба (ברוסית).
  11. Russian writer Dmitry Glukhovsky is handed an 8-year prison term for discrediting Russia's army, AP News, 2023-08-07 (באנגלית)
"מטרו" מאת דמיטרי גלוכובסקי
מטרו 2033
משחק וידאו, סרט
מטרו 2034 מטרו 2035
Metro: Last Light Metro Exodus