בית דיזנגוף

בית דיזנגוף בשדרות רוטשילד

תערוכה במוזיאון, שנות השלושים

ההכרזה על הקמת מדינת ישראל

קהל גדול מתאסף מחוץ לבית בזמן ההכרזה

בית דיזנגוף הוא הבית שבו התגוררו ראש העיר הראשון של תל אביב, מאיר דיזנגוף ורעייתו צינה, בשדרות רוטשילד 16. הבית הוא מראשוני בתיה של העיר, ובו הכריז דוד בן-גוריון על הקמת המדינה בה' באייר תש"ח, עת שימש המבנה כמוזיאון תל אביב הראשון, בטרם עבר למשכנו הנוכחי. כיום חולקים את המבנה שני מוזיאונים - היכל העצמאות ובית התנ"ך. ב-5 בפברואר 2010 נכנס לתוקף חוק בית העצמאות, תשס"ט-2009, שמטרתו מוצגת בסעיף 1 שלו:

מטרתו של חוק זה לשחזר ולשמר את הבניין שבו הוכרזה עצמאות ישראל ביום ה' באייר התש"ח (להלן – בית העצמאות), בהיותו בעל חשיבות לאומית והיסטורית בתולדות העם והמדינה, ולהקים בו למען הציבור מוזיאון לתולדות עם ישראל בארץ ישראל ולנושאים נוספים לפי חוק זה, לרבות שימור זכרו ופועלו של מאיר דיזנגוף, ראש העיריה הראשון של העיר תל אביב, שבית העצמאות היה ביתו.‏‏

היסטוריה

המבנה, שבנייתו הסתיימה ב-1910, שנה לאחר הכרזת הקמתה של העיר העברית הראשונה, היה מהבתים הראשונים של שכונת "אחוזת בית", שהוקמה צפונית ליפו. הוא תוכנן כבית רעפים בן קומה אחת. דיזנגוף, שהיה מראשוני הקבוצה שהחליטה על הקמת אחוזת בית, היה גם אחד מחברי ועד השכונה ובין השנים 1911 - 1921 עמד בראשו. בשנה זו נבחר לראש העיר הראשון של העיר העברית הראשונה. באותה תקופה קבעו הוא ורעייתו את משכנם בבית שבשדרות רוטשילד, לא הרחק מפינת רחוב הרצל. בשנות ה-20 המאוחרות התווספה לבניין קומה שנייה שעוצבה בסגנון אקלקטי-מזרחי על ידי האדריכל דוד הרשקוביץ. מתוקף תפקידו של בעל הבית נהגו להתכנס בו כל ראשי היישוב באותה תקופה, ולמעשה הפך המקום לבית העירייה הראשון.

עם מות רעייתו, ב-1930, החליט דיזנגוף להקדיש את הבית לזכרה "למפעל האמנותי והתרבותי, מוזיאון תל אביב", כשהוא רוכש חלק מיצירות האמנות מכספו שלו. בין חברי "הוועד המייעץ" היה גם הצייר ראובן רובין. האדריכל קרל רובין מונה לתכנון המוזיאון המורחב ועיצב את המבנה בצורה סימטרית מעוטת עיטורים - סגנון פשוט שאפיין את הבנייה בעיר באותה תקופה. ב-1932 נפתח המוזיאון רשמית במעמד הנציב העליון. במקביל פעלו בבית באותה תקופה בנק והקונסוליה הבלגית. דיזנגוף המשיך להתגורר בקומתו השלישית של הבית עד יום מותו ב-1936 ובצוואתו הוריש את המקום "לילדי תל אביב ולתושבי העיר".

בשנות ה-40 וה-50 התקיימו בבית קונצרטים קאמריים. קונצרט כזה מתואר בספרו של משה שמיר "יונה מחצר זרה", הראשון בטרילוגיה "רחוק מפנינים".

כשהחליט בן-גוריון על הכרזת המדינה, ב-14 במאי 1948, נבחר המקום כמתאים ביותר לארח את מועצת העם לטקס החגיגי, היות שנחשב כמוגן מפני הפצצות אפשריות של חילות האוויר הערביים. האולם שבקומה הראשונה הוכן בזריזות לקראת ההכרזה, כשבתי הקפה הסמוכים מנדבים כיסאות. בשעות אחר הצהריים הקריא בן-גוריון מעל גבי הדוכן המאולתר את הכרזת העצמאות בפני 350 קרואים, בעוד ההמונים, ששמע האירוע גונב לאוזניהם, גדשו את השדרה מחוץ לבניין והאזינו לה באמצעות רמקולים שהוצבו בחוץ. בכניסה לבניין יש לוח הנצחה המתאר אירוע זה.

לאחר שנפטר דיזנגוף, הועבר המבנה לבעלות עיריית תל אביב, אולם זו העבירה את הבעלות עליו לידי המדינה, ועם מעבר המוזיאון למשכנו הנוכחי בשדרות שאול המלך ב-1971 נסגר המבנה. שנה מאוחר יותר החליט בן-גוריון לגאול את האתר ההיסטורי משממונו והכריז על הקמת מוסד לחקר התנ"ך הראשון מסוגו בישראל. המבנה הועבר לידי החברה לחקר המקרא, ומוזיאון בית התנ"ך החל בפעולתו הצנועה, הנמשכת עד עצם היום הזה. כיום מפעילים אותו מתנדבי העמותה לחקר התנ"ך, ללא תקציבים וללא תמיכה עירונית. לטענת העירייה, העובדה שמינהל מקרקעי ישראל דרש ממנה סכום חכירה גבוה היא שמסבירה את מצבו המוזנח של המבנה כיום ואת העובדה שאפילו שלט המכריז על מהות האתר אינו מוצב בכניסה אליו. ניסיונות שונים נערכו בשנים האחרונות להביא לשיפוץ הבית, ללא הועיל. על היחס לאתר תעיד העובדה כי במפת העיר ואתריה ההיסטוריים שפרסמה העירייה ב-2006 לא מופיעים בית דיזנגוף והמוזיאונים שבו. עם זאת, הוא נחשב מבנה לשימור של המועצה לשימור אתרים‏‏. ‏‏

בנוסף למוזיאון בית התנ"ך מפעיל מוזיאון ארץ ישראל את "היכל העצמאות" - שחזור של אולם המוזיאון כפי שהיה בעת ההכרזה על המדינה. התצוגה, שנפתחה בשנת 1978 מכילה גם ציורים מאוסף מוזיאון תל אביב ומוצגים שונים המתעדים את ההכרזה.

תל אביב הקטנה סביב רחוב הרצל
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.

מרכיביו הנוכחיים של המבנה

לוחית זיכרון בכניסה לבניין, המנציחה את הכרזת העצמאות

בית התנ"ך

במוזיאון התנ"ך הקטן, התופס חלק מהקומות הראשונה והשלישית של המבנה, מוצגים מוצגים שונים המנסים לספר את סיפורו של התנ"ך ותולדות עם ישראל בתקופתו. בין המוצגים:

• ספרי תנ"ך בשפות שונות (ביניהן אמהרית, שפת יורובה מניגריה, קוריאנית, יפנית קלאסית, פרסית, קיקויו מקניה, ועוד)
• ספרי תנ"ך עתיקים, ביניהם דוגמאות מכתר ארם צובא - כתב היד העתיק ביותר (המאה ה-10) של תנ"ך שלם
• התנ"ך הקטן ביותר בעולם
• יצירות אמנות הקשורות לתנ"ך
• מכתבים מערים ששמן מוזכר בספר הספרים
• פריטים ארכאולוגיים הנוגעים למקרא
• דגם בית המקדש השני

כמו כן מתקיימות במקום תערוכות מתחלפות בנושאי יודאיקה ומקרא, ונערכים הרצאות וסיורים בנושאי מקרא. במקום כמה ספריות שעניינן התנ"ך וארץ ישראל.

חלק מפריטי המוזיאון הועברו למשמרת במוזיאון ארץ ישראל עד שיושלם תהליך שיפוץ הבית.

מוזיאון היכל העצמאות

אולם ההכרזה שוחזר בקומה הראשונה ב-1978, ומאז שוכן בה היכל העצמאות, סניף של מוזיאון ארץ ישראל. חלק מהפריטים באולם מקוריים, ואחרים שוחזרו בקפדנות. בהיכל ישנה מצגת והקלטה של ההכרזה. בנוסף יש במקום מספר חדרי תצוגה המציגים תמונות ומסמכים, הקשורים לאירוע. במקום ניתנות הדרכות המשלבות הן את סיפורו של הבית והקמת העיר תל אביב, והן את סיפורו של טקס הכרזת העצמאות והאירועים הדרמטיים שהובילו אליו. הסיור כולל סרט קצר על תולדות הבית, וכן הסבר באולם ההכרזה, במהלכו שומעים המבקרים קטעים נדירים מתוך טקס ההכרזה, כולל נאומו של בן-גוריון, ברכת הרב פישמן, ונגינת התקווה על ידי התזמורת הפילהרמונית.

בית דיזנגוף

מצוי בקומה השלישית ומכיל פריטים מקוריים מדירתו של דיזנגוף. למעשה, מדובר בחדר אחד בלבד המשמש להנצחת בני הזוג דיזנגוף. על הקמת חדר הזיכרון החליטה עיריית תל אביב בשנת ה-90 להקמת העיר (1999). רהיטים ויצירות אמנות מהדירה המקורית הוצאו מהמקום ומאוחסנים כיום במחסן של העירייה.

חוק בית העצמאות

ביולי 2009 אישרה הכנסת את חוק בית העצמאות, תשס"ט-2009, שייכנס לתוקף ב-5 בפברואר 2010. מטרת החוק מוצגת בסעיף 1 שלו:

מטרתו של חוק זה לשחזר ולשמר את הבניין שבו הוכרזה עצמאות ישראל ביום ה' באייר התש"ח (להלן – בית העצמאות), בהיותו בעל חשיבות לאומית והיסטורית בתולדות העם והמדינה, ולהקים בו למען הציבור מוזיאון לתולדות עם ישראל בארץ ישראל ולנושאים נוספים לפי חוק זה, לרבות שימור זכרו ופועלו של מאיר דיזנגוף, ראש העיריה הראשון של העיר תל אביב, שבית העצמאות היה ביתו.‏‏

מטרותיו של בית העצמאות מפורטות בסעיף 5 לחוק:

(1) לשחזר ולשמר את הבניין שבו הוכרזה עצמאות ישראל והתכנסה מועצת המדינה הזמנית, לרבות שחזור האולם שבו התקיימה ההכרזה וטיפולו ולהציג מוצגים הקשורים להכרזה ולמגילת העצמאות;

(2) לשמש מוזיאון שבו יוצגו, באמצעים מוזיאליים הולמים, תולדות עם ישראל בארץ ישראל לאורך הדורות מראשית קיומו ועד לעת הזאת, תוך מתן ביטוי לחשיבות הלאומית וההסיטורית של שיבת העם היהודי לארץ ישראל ולהקמת המדינה;

(3) לקיים פעילות חינוכית ותרבותית ברוח מגילת העצמאות, תוך הדגשת הזיקה בין התנ"ך ובין עצמאות ישראל, בנושאים הנוגעים למטרות חוק זה;

(4) לשמר את זכרו ופועלו של מאיר דיזנגוף בהתאם למטרות חוק זה.

אנדרטת המייסדים

ערך מורחב – האנדרטה למייסדי העיר תל אביב

האנדרטה נמצאת במרכז השדרה, מול בית דיזנגוף, והיא הוקמה ב-1949 במלאת 40 שנה לייסוד העיר. בקדמת האנדרטה בריכת נוי. האנדרטה הוקמה בנקודה הסמלית שבה נערכה הגרלת המגרשים על ידי עקיבא אריה וייס ביום ייסוד אחוזת בית, ובה גם עמד מכון מים קטן ובו בית הוועד הראשון שעבר מאוחר יותר לרחוב ביאליק כמשכן עיריית תל אביב. על האנדרטה חקוקים שמות המייסדים ובצדה האחורי (בתמונה) תבליט, שנעשה על ידי הפסל אהרון פריבר, ובו שלוש שכבות. הקטע במרכז השדרה שבו נמצאת האנדרטה נקרא "כיכר המייסדים", אולם רק בשנת 2005 הוצב שלט המעיד על כך.

קישורים חיצוניים

• כתבה על התחזוקה העלובה של המבנה, עיתון תל אביב, 16 באוקטובר 2005
• מחלוקת על האחריות לשימור הבניין, הארץ, 4 בינואר 2007
• אתר הבית של מוזיאון ארץ ישראל