הטבח בטבריה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Edivar (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
קישורים
שורה 16: שורה 16:


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
'''ספר ההגנה''', כרך ב' חלק שני, הוצאת משרד הביטחון ההוצאה לאור, 1973.
* '''ספר ההגנה''', כרך ב' חלק שני, הוצאת משרד הביטחון ההוצאה לאור, 1973.


==קישורים חיצוניים==
* [[גילי חסקין]], [http://www.gilihaskin.com/Article.Asp?ArticleNum=752 הטבח ביהודי טבריה - אוקטובר 1938]
;כתבות בעיתון "דבר":
* {{דבר||לויתם של חללי טבריה|1938/10/04|00103}}
* {{דבר||מה קרה בטבריה|1938/10/04|00104}}
* {{דבר||מקדונלד על המצב בארץ ועל זועת טבריה|1938/10/06|00109}}
* {{דבר||בטבריה לאחר האסון|1938/10/06|00110}}
* {{דבר||שועת אמהות על רצח תינוקות|1938/10/07|00113}}
* {{דבר||"טימס" על זועות טבריה|1938/10/09|00113}}
{{המאורעות}}
{{המאורעות}}



גרסה מ־02:49, 21 בפברואר 2011

הטבח בטבריה הוא התקפה של פורעים ערבים על היהודים תושבי שכונת קריית שמואל בטבריה, שאירעה בליל 2 באוקטובר 1938 (ז בתשרי תרצ"ט). בתקיפה נרצחו 19 יהודים, מתוכם 11 ילדים.

מהלך המאורעות

בתקופה הקודמת להתקפה, ההגנה בטבריה לא הייתה מאורגנת כיאות. בשכונת קריית שמואל התגוררו 2000 תושבים, כשמתוכם רק 36 חברי הגנה פעילים. בליל ההתקפה היו בשכונה רק 15 מגינים ולא היה ניתן לאייש את כל העמדות. כתוצאה מכך, הופקרו העמדות בצד הצפוני-מזרחי של העיר, מתוך הנחה שההתקפה מצד זה הפונה לים הכנרת תהיה קשה ביותר. כוחות פלוגות הלילה של אורד וינגייט היו עסוקות בפעולות בגליל התחתון, וכפי הנראה וינגייט הוטעה באותו יום על ידי אינפורמציה מסולפת שסופקה לו על ידי מארגני ההתקפה על טבריה.

עם רדת הלילה חסמו ערבים את כל הדרכים המובילות לטבריה במחסומי אבנים. בשעה 21:00 החלו לירות על העיר מכל עבריה, ובו בעת חדרה לעיר קבוצה של כ-70 ערבים מכיוון צפון-מזרח. הקבוצה שחדרה התחלקה לשתיים: חלקם חדרו לשכונת קריית שמואל, וחלקם התקיפו את בית הממשלה, והציתו אותו ואת המחסן של מחלקת העבודות הציבוריות. הקבוצה שחדרה לשכונת קריית שמואל לא נתקלה בשום הפרעה. הם פרצו לבתים, טבחו בתושבים ושרפו את המבנים. בבית אחד נרצחו אם וחמשת ילדיה, ובבית אחר נרצחה משפחה של ארבע נפשות. בית הכנסת הועלה באש ושָ‏מָ‏שו נרצח ליד ספר התורה. האירוע כולו נמשך כארבעים דקות ובסיומו יצאו הפורעים מהשכונה ללא התנגדות. שני נוטרים שחשו לעזרת השכונה נתקלו במארב ונהרגו.

ליד היישוב מצפה נתקלו הפורעים הנסוגים במארב של פלוגות הלילה שהרג חמישה מהם.

תוצאות

מעודדים מהצלחת פעולתם בטבריה, רצחו ערבים ב-27 באוקטובר 1938 את ראש העיר זאכי אלחדיף.

ההגנה הקימה ועדת חקירה בראשות יוסף אבידר שחשפה כשלים רבים בהגנת העיר והמליצה על צעדים שיש לנקוט.

לקריאה נוספת

  • ספר ההגנה, כרך ב' חלק שני, הוצאת משרד הביטחון ההוצאה לאור, 1973.

קישורים חיצוניים

כתבות בעיתון "דבר"