ארצות ערב – הבדלי גרסאות
מ ←מאפיינים משותפים: תיקון קישור |
|||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
רוב מדינות ערב היו כ-400 שנה תחת שלטון [[האימפריה העות'מאנית]] ואחרי [[מלחמת העולם הראשונה]] תחת שלטון [[קולוניאליזם|קולוניאלי]]. |
רוב מדינות ערב היו כ-400 שנה תחת שלטון [[האימפריה העות'מאנית]] ואחרי [[מלחמת העולם הראשונה]] תחת שלטון [[קולוניאליזם|קולוניאלי]]. |
||
דת הרוב בכל מדינות ערב היא ה[[איסלאם]] (כ-95% מכלל העולם הערבי) וקיים מיעוט, הולך וקטן, של [[נצרות|נוצרים]] ומיעוט [[דרוזים|דרוזי]]. יש מדינות בהן מיעוטים שאינם ערבים שיכולים להיות מוסלמים או לא מוסלמים ([[קופטים]], [[ברברים]], [[כורדים]]) |
דת הרוב בכל מדינות ערב היא ה[[איסלאם]] (כ-95% מכלל העולם הערבי) וקיים מיעוט, הולך וקטן, של [[נצרות|נוצרים]] ומיעוט [[דרוזים|דרוזי]]. יש מדינות בהן מיעוטים שאינם ערבים שיכולים להיות מוסלמים או לא מוסלמים ([[קופטים]], [[ברברים (קבוצה אתנית)|ברברים]], [[כורדים]]) |
||
== שלטון == |
== שלטון == |
||
גרסה מ־15:49, 25 בפברואר 2011
ארצות ערב הוא כינוי למדינות במזרח התיכון ובצפון אפריקה אשר השפה הערבית היא שפתן הרשמית.
מאפיינים משותפים
המאפיין משותף הנרחב ביותר הוא השימוש בשפה הערבית כשפת הדיבור והקריאה (ליודעי קרוא וכתוב).
רוב מדינות ערב היו כ-400 שנה תחת שלטון האימפריה העות'מאנית ואחרי מלחמת העולם הראשונה תחת שלטון קולוניאלי.
דת הרוב בכל מדינות ערב היא האיסלאם (כ-95% מכלל העולם הערבי) וקיים מיעוט, הולך וקטן, של נוצרים ומיעוט דרוזי. יש מדינות בהן מיעוטים שאינם ערבים שיכולים להיות מוסלמים או לא מוסלמים (קופטים, ברברים, כורדים)
שלטון
רוב מדינות ערב קיבלו את עצמאותן במחצית השנייה של המאה ה-20, בדרך כלל משלטון קולוניאלי אירופי. המשטרים שכוננו במדינות אלה ריכוזיים מאוד ומבוססים על קבוצות אליטיסטיות. בחלק מהן הונהגו שושלות מלוכה, ובחלק שלטון נשיאותי דיקטטורי. בחלק ממדינות ערב יש חופש פעולה, במידה מסוימת, לאופוזיציה ולעיתונות, למשל: מצרים, קטאר, לבנון ותוניסיה. באחרות השלטון מונע פעילות אופוזיציונית ומטיל צנזורה חמורה על העיתונות, למשל: סוריה, ערב הסעודית וסודאן. יתר מדינות ערב נעות בין שני הקטבים האלה. באף אחת מהן לא שורר משטר דמוקרטי מלא, והניסיונות להנהיג משטר כזה (למשל באלג'יריה בשנות ה-90) לא צלחו. בלבנון, סוריה, עיראק וסודאן שוררים מתחים קשים בין קבוצות שונות באוכלוסייה. בלבנון הונהג הסדר שעל-פיו תפקידי המפתח בשלטון מחולקים בין העדות השונות, כשהחלוקה היא קבועה ומוגדרת היטב. בעיראק מתנהל מאבק כפול - בין הרוב הדובר ערבית למיעוט הכורדי, ובין המיעוט הסוני (שעליו נמנים גם הכורדים) לרוב השיעי.
דת
ברובן המכריע של מדינות ערב שלטת דת האסלאם, אם כי רוב המדינות המוסלמיות בעולם אינן ערביות. כמעט בכולן האסלאם הוא אסלאם סוני, אם כי יש רוב שיעי קטן בעיראק ובבחריין ומיעוט שיעי גדול בלבנון. בחלק ממדינות ערב יש קהילות לא-מוסלמיות גדולות, למשל במצרים (נוצרים קופטים), בלבנון (נוצרים מארונים, דרוזים) ובסודאן (נוצרים, בני דתות מקומיות). בסוריה יש מיעוט גדול השייך לעדה העלאווית, עדה שהתפצלה מהאסלאם השיעי והפכה לדת עצמאית. שליטי סוריה הם עלאווים, אם כי עובדה זו מוצנעת בדרך-כלל, כדי שלא לעורר סכסוך בין-דתי.
שפה
מדינות ערב מתאפיינות בכך שבכולן השפה הערבית הספרותית (כלומר השפה המשמשת בכתיבה, בנאומים ובתקשורת האלקטרונית) היא שפה רשמית, המדוברת (או לפחות מובנת) על ידי מרבית האוכלוסייה. ההבדלים בין הגרסאות השונות של הערבית הספרותית הם קלים בלבד, ואינם מפריעים לתקשורת הבין-ערבית. הניבים הערביים המשמשים בדיבור היומיומי, לעומת זאת, שונים מאוד ממדינה ערבית אחת לאחרת. בנוסף ישנם מיעוטים לשוניים גדולים במדינות ערב כגון, הכורדים בעיראק ובסוריה, והבֶּרְבֶּרים במרוקו, באלג'יריה ובתוניסיה. בתוניסיה, אלג'יריה, מרוקו ולבנון מקובל להשתמש גם בשפה הצרפתית, ובירדן נעשה שימוש נרחב בשפה האנגלית.
הניבים השונים מחולקים לשתי קבוצות עיקריות: "אל משרק" (המזרח) ו"אל- מע'רב" (המערב). חלוקת הניבים לא חופפת לחלוקה המדינית. הניבים המערביים מדוברים מלוב ומערבה והניבים המזרחיים מדוברים בשאר ארצות ערב.
הניב המצרי מובן שרוב מדינות ערב. הסיבה לכך היא היותה של מצריים יצרנית סרטי קולנוע וסדרות טלוויזיה שיוצאו במשך שנים רבות לכל העולם הערבי.
חלוקה
מיקומן הגאוגרפי של מדינות ערב הוא דרום מערב אסיה ("הסהר הפורה", חצי-האי ערב) וצפון אפריקה (אפריקה שמצפון לסהרה).
על פי המינוח המקובל מחולקות ארצות ערב לחטיבות[1] הבאות:
- אל־משרק אל־ערבי ((المشرق, ארצות המזרח הערביות) הן המדינות סוריה, ירדן, לבנון ועירק, וכן הרשות הפלסטינית
- אל־מע'רב (المغرب, ארצות המערב) הן מצרים, לוב, סודאן, טוניס, אלג'יריה ומרוקו
- מדינות המפרץ הן כווית, איחוד נסיכויות המפרץ, ערב הסעודית, בחריין, עומאן וקטאר
- תימן
יבשת אפריקה
6 מדינות ערב נמצאות ביבשת אפריקה:
יבשת אסיה
11 מדינות ערב נמצאות ביבשת אסיה:
קישורים חיצוניים
- מיסט, אתר סיכומי מאמרים ומידע של תלמידי החוג להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת תל אביב
- ממר"י: המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
הערות שוליים
- ^ ראו למשל בספרו של ניקולא זיאדה