שיחה:משנה

מספר הדגשות בעניין המפרשים

נראה לי שראוי להוסיף גם את רש"י רבנו גרשום רבנו חננאל למפרשי המשנה, למרותת שפירושם נכתב על הגמרא אבל הוא כולל גם הסבר על המשנה.

הרב קהתי לא פירש את המשנה אלא רק ערך את פירושהם של המפרשים העיקריים: רש"י רמב"ם ר"י ריטב"א ועוד, חשוב לציין זאת. Tio 11:32, 14 יוני 2006 (IDT)

יש הערה מרגיזה מאוד בסוף ציטוט המשנה הראשונה

אני לא כל כך יודע איך עובד עניין העריכה והשכתוב אבל מרגיז אותי לראות הערות שכל מטרתן לפגוע ולהרגיז

על איזו הערה בדיוק אתה מדבר? דניאל צבי 19:28, 8 בפברואר 2007 (IST)

אכן היתה כזו, שנמחקה כבר מזמן, אם תסתכל בגרסאות מהשבוע האחרון תראה שמישהו החליט להתפרע קצת על הערך, אך נבלם באיבו. כה לחי למגני הערך! זיו. 00:50, 9 בפברואר 2007 (IST)

למתמצאים - נקודות להגהה

• כותרת יתומה - "דעת החוקרים". כנראה (?) צריכות להופיע תחתיה כל או מקצת הכותרות המופיעות בהמשך: "כתיבת המשנה", "לימוד המשנה", "מפרשי המשנה"
• המידע שבתוך הטבלאות דורש קישורים פנימיים. כך גם שמות החוקרים שבראש הטבלה שבפיסקה "המעבר ללימוד בסגנון של משניות". רצוי מאוד לתת את שמם המלא של החוקרים ולא ראשי תיבות או שם משפחה בלבד כפי שזה כרגע.

בברכה, גברת תרד • שיחה 15:41, 19 באוגוסט 2007 (IDT)

לגבי הנקודה הראשונה, הרי שאדרבא - דעות החוקרים מובאים בטבלה הראשונה. נראה שהיו לערך כמה כותבים והם לא ממש טרחו לבדוק מה כבר כתוב. אני מוסיף תבנית שכתוב, ואנסה לטפל בחלק מהבעיות בעצמי. דניאל צבי 20:44, 19 באוגוסט 2007 (IDT)

כך נראה לי שצריך להיות מבנה הערך, באופן כללי:

(א) מהות, היקף ואופי - השם "משנה" (אטימולוגיה, משמעות, שפות אחרות), היקף, חלוקה פנימית (סדרים, מסכתות, פרקים, משניות), תוכן (נושאים עיקריים), סגנון (דרך הרצאת הדברים, מחלוקות, בעלי המאמרים לעומת סתם), לשון (לשון חז"ל, רבדים לשוניים).

(ב) היווצרות המשנה - התפתחות היסטורית, רבדים, היחס לקבצים תנאיים אחרים, עריכת המשנה וחתימת המשנה - מהותן, זמנן ומיהו העורך והחותם, האם המשנה נכתבה או נשמרה בעל-פה, הדעות השונות במחקר

(ג) המשנה אחרי חתימתה - היחס בין התלמודים והמשנה, נוסחים, כתבי יד ודפוסים של המשנה, פירושים למשנה, לימוד המשנה לאורך הדורות, מחקר המשנה

זה בקווים כלליים, כמובן אפשר לשנות או להוסיף מה ששכחתי. כדאי גם להשוות לערכים המקבילים באנציקלופדיות אחרות (העברית, יודאיקה).

לגבי ביבליוגרפיה - יש כמובן את המחקרים הקלאסיים של אלבק ואפשטיין. הספר של הרב מרגליות הוא חשוב אבל אינני יודע עד כמה הוא תואם את הדעות המקובלות במחקר. לפני כשנתיים פורסם במחקרי תלמוד ג מאמר ארוך להבהיל של זוסמן בעניין כתיבת המשנה (הוא מבקש להוכיח שלא נכתבה עד תקופת הגאונים), ואני מניח שבהערות שוליים שם אפשר למצוא הפניות ביבליוגרפיות למכביר.

ועוד הערה: הטבלאות בערך הן יפות מאוד אבל הן לא תחליף לכתיבה בטקסט שוטף של כל הפרטים הרלוונטיים. בהצלחה למשכתבים, נתנאל 09:34, 22 באוגוסט 2007 (IDT)

לאחר שקראתי את הערך, הסרתי את תבנית השכתוב. תבנית זו שמורה לערכים שכתובים ממש גרוע, ואינם ראויים למקרא אדם. אין זה המצב בערך שלפנינו. קטונתי מלחלוק על הערותיו של נתנאל, ואין ספק שהערך ישתפר פלאים לאחר הגשמת התוכנית המפורטת בהן, אך במצבו הנוכחי אין הוא ראוי לתבנית שכתוב. דוד שי 20:50, 9 בפברואר 2008 (IST)

קהתי

הרב קהתי לא כתב פירוש למשנה אלא רק ביאור . זה חשוב ! --אפק 19:33, 24 בספטמבר 2007 (IST)

לא, זה ממש לא חשוב. ההבדל שהרב קוק קבע בין "פירוש" ל"ביאור" הוא נחמד, אך הוא אינו נהוג.. חוץ מזה - הסתכל לדוגמא ב"הסכמה" של הרב אונטרמן בתחילת הספר. הוא נוקט במילה "פירוש" למרות ששם הפסר הוא "משניות מבוארות". דניאל צבי • שיחה 19:38, 24 בספטמבר 2007 (IST)

לדעתי כדאי לציין באופן כל שהוא, שמלאכתו של הרב קהתי התבטאה בליקוט דעות המפרשים שקדמו לו, והרכבת פירושיהם לנוסח עברי מודרני. מהקטע הנוכחי נראה שהוא יצר פרשנות משלו, כדרך שיצרו הרמב"ם למשל, הרע"ב, ה"תפארת ישראל" או אפילו אלבק. ברי"א 20:02, 24 בספטמבר 2007 (IST)

דרכי פסיקה

נראה שכדאי להקדיש פיסקה לכללי הפסיקה שבמשנה. "סתם משנה רבי מאיר" + "הלכה כסתם משנה", או "כל מקום ששנה רשב"ג במשנתינו, הלכה כמותו" ונוספים. גוונא - רב אשי, הרמב"ם והקצות-החושן, קוראים לכם! 00:30, 12 ביוני 2009 (IDT)

תיארוך ערך "משנה" תחת הערך "משנה" מצויין כי נכתבה או נחתמה בתחילת המאה השלישית ואילו תחת ערך "תלמוד" המתייחס לערך "משנה" מצויין כי נכתב כי השנה בה נכתבה המשנה במאה -2 למיטב הבנתי יש כאן סתירה בתיארוך "המשנה" בין הערכים יוסף פ.

חלוקת הפרקים למשניות

בתחילה הפרקים במשנה לא היו מחולקים למשניות כמו שיש היום: אפשר לראות שיש משניות המחולקות למרות שהן עוסקות בעניין אחד, ואפשר גם לראות שהחלוקה בתלמוד שונה ואינה מחויבת בשום רמה לחלוקה למשניות המקובלת כיום. אני לא בקי בחומר, אבל אם מישהו יכול להוסיף לערך מתי חולקה המשנה למשניות \ הלכות או מי עשה את החלוקה הזאת, והאם הייתה לו מגמה כלשהי בחלוקה זאת דווקא (אולי נכתב איזה מאמר בנושא), אשמח אם יוסיף. תודה.

תיארוך לפירושי משנה

הערה לגבי תיקון שביצעתי (תיארוך של פירוש קב-ונקי): המקור עליו התבססתי הוא http://www.jewishencyclopedia.com/view.jsp?letter=E&artid=295 . תודה. Eitamk - שיחה 15:26, 12 בספטמבר 2009 (IDT)

שמן המשנה

שלום לכם חברים. זכות גדולה היא לי לראות שציינתם את שם ספרי "שמן המשנה" בערך שלכם. רק טעות אחת קטנה ראוי לתקן: הספר הזה הופיע בשנת תשס"ה ולא תשס"ח. היו בריאים ושמחים! בברכה, מנחם מרדכי כהן ―95.86.77.150 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תיקנתי, תודה. ‏odedee • שיחה 16:45, 10 במרץ 2010 (IST)

איזה ערך נורא ואיום וקשה לקריאה

לו היה לי כוח, הייתי כותב את כולו מחדש. הלל • שיחה • י"ג באלול ה'תש"ע • 15:46, 23 באוגוסט 2010 (IDT)

כבר לפני שנה וחצי כתבתי לך "אולי תשפר קצת את הערכים משנה או תוספתא? הם במצב עלוב למדי". דוד - שיחה 19:46, 24 באוגוסט 2010 (IDT)

שכתוב הערך

התחלתי להוציא את הטקסט מהטבלאות הבלתי אפשריות האלה, ובאמצע הבנתי שאין שום טעם כל עוד התוכן נשאר בצורה של טענות תיאורטיות בלבד, מבלי לבאר את חשיבות ההבדלים בינהן (אם יש כזו; ההבדלים לרוב נראים סמנטיים) ולהסביר את המחקר שהוביל אליהן. אחרת, כל מה שנשאר זה "פלוני טוען כך, ופלוני טוען כך...". בינתיים, עדיף שהחומר הקיים יישאר בצורתו המעיקה. ‏InbalabnI‏ 17:07, 13 בפברואר 2011 (IST)

העברה מהערך

הטבלאות הללו מתאימות לסיכום למבחן, ולא לערך אנציקלופדי. לדעתי זה מצב שבו מחיקה והתחלה מאפס היא עדיפה על ניסיון לשכתב את מה שכתוב, שכנראה לא צלח מאז שהטבלאות נכנסו לפני 4 שנים. לכן מחקתי מהערך והעברתי לכאן:

*	י"נ אפשטיין	ח' אלבק	א' גולדברג	רנ"ק	ז' פרנקל	י"א הלוי	רד"צ הופמן
זמן תחילת לימוד בסגנון משניות	בתקופת הזוג הראשון (יוסי בן יועזר)	*	מעולם למדו הלכות בדרך המשנה, כלומר לימוד הלכה בלא הוכחה מן הכתוב. עם זאת בתחילה נלמדו ההלכות כשהן מעורבות בפסוקים ("מדרש קדום").	בסוף ימי אנשי כנסת הגדולה, בתקופת שמעון בין חוני השני כהן גדול, כ–170 שנה לפני הלל, וכ–280 שנה לפני החורבן.	*	*	בתקופת הזוג האחרון (הלל ושמאי).
סיבת המעבר ללימוד בדרך המשנה	*	מלבד נימוקי פרנקל: התוספת - ההלכות - רבתה על העיקר - התורה שבכתב, והיה צורך להפריד ביניהם. מלמד מוסיף: ריבוי הלכות שאינן נלמדות בדרשות מפסוקים הִקשה. ההלכות גם לא היו מנוסחות כפסקים אלא כהיסקים מפסוקים.	*	*	התרבו פירושים סביב פסוק אחד, ללא קשר הגיוני ביניהם - דבר שהקשה על הזכירה. פיזור נושא אחד על פני פסוקים רבים.	*	*
תחילת זמן עריכת קובצי המשניות הקדומים	משניות ומסכתות העוסקות במקדש ובעבודתו נערכו עריכה ראשונה בימי בית שני (יש שאפילו בזמן החשמונאים) או סמוך לחורבנו. אלו המשניות הקדומות. משניות הביניים נערכו בדור שאחר החורבן (דור יבנה) בידי יהושע בן חנניה ורבי אליעזר בן הורקנוס. השלב הבא נערך בידי רבי עקיבא - "אבי המשנה". שלב נוסף בידי תלמידי רבי עקיבא. השלב האחרון בידי רבי.	ישנן כמה הלכות מסודרות בימי הבית. משניות סתמיות שנקבעו מאוחר יותר (אחר החורבן) במסכתות תמיד ומידות. סידור המשנה וקיבוצה נעשה רק אחר החורבן בדור יבנה כאשר היה חשש שבשל הצרות ועול השעבוד תשכח תורה מישראל, לפי שאין סדר למשנתם. המסכת הראשונה שנערכה היא מסכת עדויות.	לאחר החורבן ואולי מעט לפניו, החלו ללמוד את ההלכות בנפרד מן הכתוב, ואז החלו את סידורן לפי נושאים (במקביל החלו ללמוד גם בסגנון "המדרש המאוחר", כלומר לימוד הלכות תוך הצבעה על מקורן בפסוקים בעזרת המידות).	במשך הזמן מתחילת הלימוד בסגנון המשנה החלו לקשור משניות הדומות תוכנית או סגנונית. הלל ערך עריכה ראשונית לרוב המסכתות, לפי סדרים מסכתות ופרקים. השלמת העריכה הייתה אחרי תקופתו, שהרי הרבה משניות נשנו בידי רבי עקיבא ותלמידיו (השם מסכת ובארמית מסכתא פירושו אריגה. מעין אריגה של מספר הלכות יחדיו).	אפשר שמקצת המשנה הייתה סדורה קודם רבי עקיבא, אולם הוא היה זה שאסף את ההלכות מיינן, וסדרן לפי נושאים.עריכת המשנה בימי רבי עקיבא.	המשנה כפי שהיא לפנינו נתפרסמה בימי אנשי כנסת הגדולה. אלה חלקו את ההלכות ששנו לסדרים כבר בראשית ימי הבית. כאשר במשך הדורות נצטבר חומר רב שנוסף הוא חולק גם למסכתות.	*
דרך העריכה הקדומה	העריכות הקדומות הן לפי דמיון חיצוני צורני או תוכני. התנאים המאוחרים הוסיפו, גרעו או שינו פרטים וסדר בעריכות אלה. נשאר בכל זאת ברובו הסגנון המיוחד ולפעמים גם הרוח המיוחדת. רבי עקיבא הוא הראשון שלא רק חידש הלכות אלא אף תיקן והגיה את שהגיע אליו במסורת. (מלמד: רבי עקיבא ערך וסידר את המשניות על פי הסדר במשנתנו. הוא ביסס הלכות קדומות ללא אסמכתא, יישב סתירות בהן, ודרש גם נגד הלכות קדומות).	המסכת הראשונה שנערכה היא מסכת עדויות, שנערכה לפי שמות החכמים ולפי דמיון צורני המקל על הזכירה. המשך העריכה הייתה רק לאותן הלכות שהיה להן סימן מיוחד ושהיה קל לזכרן. לאחר דור יבנה החלה העריכה לפי נושאים, ומשניות מעדויות נקבעו גם במסכתות אחרות.	*	קישור משניות הדומות תוכנית או סגנונית.	סידור לפי נושאים.	*	*

*	י"נ אפשטיין	ח' אלבק	א' גולדברג	א"א אורבך	ב' דה פריס	סיכום
הבסיס לעריכת המשנה בדורות שקדמו לדורו של רבי	בעריכת קובצי המשנה של כל דור, הסתמכו על קובצי המשניות של הדור הקודם.	בכל דור נוצר קובץ משנה עיקרי, שעל פיו נערך בדור שלאחריו הקובץ העיקרי ה"חדש" של המשניות. בצידו של קובץ עיקרי זה הוסיפו להתקיים קבצים משניים, שגם בהם נעשה שימוש בעריכת הקובץ ה"חדש".	בכל דור ערכו את משניות הדור הקודם והוסיפו עליהן את חידושי אותו דור.	*	*	אפשטיין: קובצי הדור הקודם.אלבק: הקובץ העיקרי מהדור הקודם ובצידו גם המשניים.גולדברג: הקובץ מהדור הקודם.
הבסיס לעריכתו של רבי	רבי ליקט וערך מתוך כל השכבות של קובצי המשניות שהגיעו אליו מן הדורות הקודמים. אמנם הוא שם דגש מיוחד על משניותיהם של תלמידי רבי עקיבא (ובעיקר משנת רבי מאיר). משנת ר"ע נבלעה בתוך משנת תלמידו ר"מ (ור"ש) וזו נבלעה בתוך משנתנו בלא שתותיר רושם	רבי בנה את משנתו על פי משנת רבי מאיר, שנבנתה על משנת רבי עקיבא. הוא השתמש גם בקבצים המשניים של תלמידי רבי עקיבא האחרים.	רבי ערך את הרובד האחרון של המשנה, בכך שהוסיף לשכבה הקודמת שנערכה בתקופת דור תלמידי רבי עקיבא את חידושי אותם תלמידים ומעט מחידושי דורו.	*	*	אפשטיין: רבי ערך מכל השכבות, עם דגש מיוחד על משניות תלמידי ר"ע (בעיקר ר"מ).אלבק: רבי ערך על פי משנת ר"מ, תוך שימוש בקבצים המשניים של תלמידי ר"ע האחרים.גולדברג: רבי ערך את הרובד ה–4 והאחרון למשנה, והוסיף את חידושי הדור הקודם (תלמידי ר"ע) לרובד שהם ערכו.
דרכו של רבי בעריכת המשנה	ישנן משניות שהשאיר רבי כמות שהן. באחרות התערב ושינה: צירף יחד מקורות החולקים זה על זה. העיר על קיומם של מקורות שונים. צמצם וצירף מקורות שלדעתו לא היה הבדל ביניהם לאחד. הגיה משניות כדי להתאימן לדעתו. הגיה ותיקן משנת יחיד, והפך אותה לדעת "חכמים". השמיט דברים מן המקורות שהיו לפניו.	רבי ליקט את קובצי המשניות הקודמים, ובירר את הנוסחאות העיקריות מתוך שינויי הנוסחאות שלפניו, אך לא שינה ניסוחים, ולא הכניס את דעותיו שלו. משניות שהתחדשו בימיו סודרו לפי תוכנן. משניות קודמות מסודרות לפי כללים וסימנים אחרים (הדבר מסביר את העובדה שמצויות משניות כפולות במשנה, את העובדה שלעתים ניסוחים שונים לאותה הלכה).	*	רבי בחר מתוך ההלכות שעמדו לפניו.אין לדבר על שיטה אחידה או על עקרון אחד כולל לעריכה: יש שהשאיר הלכות בסדר הלשון והסגנון שהניחו הראשונים.יש ששינה בהן: הציג דעות שנראו לו כדעת "חכמים", או סתם משנה. גם שנה משניות על פי הכרעתו בין דעות חלוקות.	כקודמיו כן רבי הרשה לעצמו לנסח ולשנות מן הנוסח של קובצי המשניות שהגיעו אליו.	אלבק: רבי לא שינה ניסוחים ולא הכניס את דעותיו שלו. אפשטיין, אורבך, דה-פריס: יש ושינה רבי ניסוחים.
מטרתו של רבי בעריכת המשנה	הכנת ספר הלכות מחייב (קודקס).הפסיקה היא ממטרותיו של רבי, בדומה לכל שוני המשניות שלפניו.לא בכל מקום מייצגת המשנה את דעתו של רבי עצמו. (ע"צ מלמד: רבי ערך את המשנה לאחר ברור ספקותיו בבית הוועד - בישיבה. משנתנו היא משנת בית הוועד. את דעתו שלו קבע רבי בקובץ פרטי. נראה שאפשטיין התכוון לכך)	אוסף הלכות מעין אנתולוגיה של התושב"ע (קומפנדיום).	המטרות העיקריות היו פדגוגיות.הוא לא התכוון לפסוק הלכה אלא לסייע ללימוד ההלכות בצורה מקיפה מסודרת וקלה.	המשנה אינה דווקא ספר פסקים, ובחלק גדול ממנה אין הלכה פסוקה, אך היא גם אינה רק "ילקוט לתושב"ע". בעצם מעשה המבחר והצירוף מתוך הקבצים שלפניו, הייתה הכרעה בעלת משמעות הלכתית; והיו שינויים שהוא הכניס בנוסח משניות, מתוך מגמה לפסוק.	*	אלבק, גולדברג: מטרות פדגוגיות, יצירת אוסף הלכות. אורבך: המטרה אינה דווקא פסיקה, אך הוכנסו שינויים מתוך מגמה לפסוק, וגם לבחירת ההלכות משמעות פסיקתית. אפשטיין: הכנת ספר פסיקה, שאינו מייצג תמיד דווקא את דעת רבי. מלמד: הכנת ספר פסיקה של הלכות בית הוועד.
משמעותן של הסתמאות שבמשנה	רבי בחר להביא הלכות בסתם, הגם שידע את שמות החכמים ששנו את ההלכות, כדי להראות שכך היא ההלכה.הדעות החולקות על הדעה שכמותה פסק הביא בשם אומרן או השמיט.	רבי לא סתם את המשניות במתכוון, אלא קבל את הסתמאות מן התנאים או בתי המדרש השונים. "הלכה כסתם משנה" אינה דעת רבי אלא דעת ר' יוחנן, שסובר כך רק כשאין מוצאים טעם לחלוק עליה והיא בוודאי דעת רבים.	כנראה כאלבק.	יש ובחר רבי להביא הלכות בסתם, הגם שידע את שמות החכמים ששנו את ההלכות, כיוון שזו הייתה לדעתו ההלכה.	*	אלבק: רבי לא סתם הלכות במתכוון. לדעתו אין הלכה כסתם משנה (זו דעת ר' יוחנן, ורק כשאין טעם לחלוק וממילא היא דעת רבים. אפשטיין ואורבך: רבי סתם הלכות כדי לפסוק כמותן. את הדעות החולקות הביא בשמן או השמיט.

*	רס"ג	רש"ג	רש"י	רמב"ם	תוספות	המאירי	ר"ש מקינון
עריכת המשנה	עריכת המשנה החלה בתחילת ימי בית שני, לאחר תקופת הנבואה, בשל חשש מאובדן התושב"ע עם פיזור העם בתפוצות (דעה זו רווחה כנראה במאה ה–10 גם אצל אנשי קירואן)	שיטת הלימוד הקדומה הייתה בדרך המדרש. באותה תקופה היו קובצי הלכות, בחלקם משניות בודדות ואפילו קבצים של מסכתות (עדויות ועוקצין) מנוסחים, ובחלקם קבצים שאינם מנוסחים בנוסח קבוע (בחלקם כללים ובחלקים פרטים). מן הקבצים שאינם מנוסחים שנה כל רב לתלמידיו מן החיבור שבו בחר. רבי ערך את המשנה מתוך כל ההלכות שהגיעו אליו. הוא בחר גרסה נוסח וסדר.	עד רבי גרסו שמועה שמועה. רבי קיבץ את התלמידים, אסף את השמועות וערך את המסכתות.	עד רבי המשניות היו ללא כל עריכה. חכמים שונים כתבו זיכרון שמועות לעצמם, ולימדו אותן בע"פ לרבים. רבי ערך את המסכתות.	עד רבי היו משניות ללא עריכה, ורבי ערכן.	מזמן אנשי כנסת הגדולה התחילו החכמים לכתוב שמועות לעצמם. במשך הזמן נערכו כמה מסכתות שלמות. רבי אסף וערך את כל המשנה.	אל רבי הגיעו משניות ומסכתות (אפשר שגם סדר המסכתות והמשניות הגיע אליו). המסכתות הערוכות שהגיעו אליו הן עדויות עוקצין, ואפשר שאף כלים ומסכתות נוספות. רבי סינן ובחר בתהליך העריכה (אפשר שרבי נמנע מלשנות את הסדר המקורי).

פרסומת

לכבוד העורך לאחר הערתך בענין "פרסומת". תודה רבה, הוכח לחכם ויאהבך. אך נהוג להזכיר שמות של ספרים, ואפילו מחבריהם. למה שלא לאפשר לגולש להגיע לריכוז של חומר המייצג את השיטה. האם יש ליצור ערך ויקי עבור זה? האם העובדה שיש בלינק מוצע, קישורים לאפשרות למצוא את הספר המודפס בחנות - פוסלת את כל האיזכור? אשמח לקבל הגדרה ברורה.

הפסקה הפותחת - עריכה, הסברים שלא לפי חז"ל בלי מקור

1. פתחתם את הערך עם עריכה ספרותית של טקסט המשנה (שלדעתי אינה מספיק בהירה). הייתי מחלק את המשנה קצת יותר ומכניס שורות רווח בין הפסקאות:

מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בְּעַרְבִית? מִשָּׁעָה שֶׁהַכֹּהֲנִים נִכְנָסִים לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָתָן, עַד סוֹף הָאַשְׁמוּרָה הָרִאשׁוֹנָה – דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: עַד חֲצוֹת. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשָּׁחַר.

מַעֲשֶׂה שֶׁבָּאוּ בָנָיו מִבֵּית הַמִּשְׁתֶּה. אָמְרוּ לוֹ: לֹא קָרִינוּ אֶת שְׁמַע. אָמַר לָהֶם: אִם לֹא עָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר – חַיָּבִין אַתֶּם לִקְרוֹת.

וְלֹא זוֹ בִלְבַד: אֶלָּא כָּל מַה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים "עַד חֲצוֹת" – מִצְוָתָן עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשָּׁחַר. הֶקְטֵר חֲלָבִים וְאֵבָרִים – מִצְוָתָן עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשָּׁחַר. וְכָל הַנֶּאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד – מִצְוָתָן עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשָּׁחַר.

אִם כֵּן, לָמָּה אָמְרוּ חֲכָמִים "עַד חֲצוֹת"? כְּדֵי לְהַרְחִיק אָדָם מִן הָעֲבֵרָה.

כפי שאמרתם - יש מחלוקת משולשת - לאחר מכן, פסקה של מעשה, שאלה ותשובה. לאחר מכן, הרחבה והקבלה להלכות נוספת. לבסוף - חזרה לנתינת טעם לדעת חכמים, וכן להלכות הנוספות שהוזכרו.

2. הדרוש שלך על כהנים הקוראים קריאת שמע "בתוך" בית המקדש הוא רחוק. לא צויין מקור להסבר, אולי "החוקרים", לכן אני מניח שזה החידוש שלך. משמע מדבריך, שרק הכהנים קראו קריאת שמע בערב, ורק במקדש, ולא שאר העם. זאת מנין?

אטיל גם ספק, ב"לא צל של ספק" תרומה היא קדשי גבול, ואכלו אותה הכהנים וקנין כספם הטהורים, בכל מקום. נטהרו הכהנים ואכלו תרומה שנים רבות לאחר החורבן, עד הזמן שפסקה מהם אפר פרה אדומה.

ברוח הדברים, אפשר לומר שהענין של מחוסר כפורים, (בבלי ברכות דף ב'), שכהן שטבל ולא הביא כפרתו - שרשאי עדיין לאכול בתרומה - קשורה לעובדה שהמקדש חרב, וכבר לא יכול שום כהן להביא כפרתו. כאמור, לומר שזה ה"מחייב" לכל העם להתחיל נוהג "חדש" של קריאת שמע בערב, זכר למקדש --212.76.110.118 14:23, 4 במאי 2011 (IDT)משנה