וולו – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
[[קטגוריה:אמהרה]] |
[[קטגוריה:אמהרה]] |
||
[[קטגוריה:עפר]] |
[[קטגוריה:עפר]] |
||
[[קטגוריה: |
[[קטגוריה:תיגראי]] |
||
[[קטגוריה:אתיופיה: מחוזות היסטוריים]] |
[[קטגוריה:אתיופיה: מחוזות היסטוריים]] |
||
גרסה מ־00:59, 21 באוקטובר 2011
וולו (אמהרית: ወሎ) היה מחוז מרכזי בצפון מרכז אתיופיה.
בעבר נקרא האזור בשם אמהרה והחל מן המאה ה-17 ואילך, בעקבות התיישבות שבט הוולו מהאורומו באזור, הוא החל להיקרא על שמם, כלומר וולו.
לאחר שחרורה של אתיופיה במהלך מלחמת השחרור האתיופית במלחמת העולם השנייה על ידי בעלות הברית בשנת 1941, המחוזות אזאבו, לאסטה, ראיה, וג ויג'ו נוספו לוולו [1]. וולו כללה גם את צ'יפדום קללו שהייתה לנפה בתוכה.
עם אימוץ החוקה החדשה בשנת 1995 וולו נחלק בין המחוזות האתניים החדשים, חצי מהמחוז שהיה מיושב בעפרים סופח למדינת עפר, לנפה השנייה, חלק קטן בצפון סופח למחוז טיגראי הדרומית שבמדינת תיגראי והיתר סופח למדינית אמהרה וחולק לשני מחוזות - דרום וולו וצפון וולו.
מחוז וולו הוא ערש לידתם של שלושה סולמות מוזיקליים האופייניים למוזיקה האתיופית המסורתית ולנעימות יהדות אתיופיה: באטי, תזטה ואמבסל. [2]
הערות שוליים
- ^ שמות המחוזות לקוחות מהמפה שיצר גברו זאוודה מספרו ההיסטוריה של אתיופיה המודרנית מהדורה שנייה, עמוד 86.
- ^ משה בר-יודא, חוברת האלבום ראס דשן, 2005
| מחוזות היסטוריים של אתיופיה | ||
|---|---|---|
|
.svg)