אבטה בריהון
 | |
| לידה |
1967 (בן 57 בערך) אדיס אבבה, אתיופיה  |
|---|---|
| מוקד פעילות | ישראל |
| תקופת הפעילות |
מ-1983 |
| סוגה |
ג'אז |
| כלי נגינה |
סקסופון טנור |
  | |
.jpg)
אַבָּטֶה בָּרִיהוּן (נולד ב-1967) הוא מוזיקאי ג'אז ישראלי, מוביל אנסמבל "תזטה", אנסמבל "ראס דשן" והרכב כולומה. סגנון נגינתו בסקסופון הושווה לא אחת לזה של ג'ון קולטריין.[1][2][3]
תחילת הדרך[עריכת קוד מקור | עריכה]
בריהון נולד באדיס אבבה, בירת אתיופיה. סמוך לביתו שכנו בית הספר למוזיקה של אוניברסיטת אדיס אבבה ומחנה צבאי. בריהון נמשך לצלילי נשיפת המארש שבקעו מהבסיס הצבאי הסמוך. אלה אפיינו את ימי החונטה הצבאית האתיופית של מנגיסטו היילה מרים. בבית הספר למוזיקה של אדיס אבבה נחשף לראשונה לתקליטי ג'אז מערבי של צ'ארלי פארקר ואחרים. בגיל 16 התגייס בריהון לתזמורת הצבאית האתיופית, עמה ניגן בסקסופון ברחבי המדינה ובגוש הקומוניסטי. הוא אף נשלח לנגן בקוריאה הצפונית כתשורה ממנגיסטו לרגל יום הולדתו של הרודן קים איל-סונג.[4] פרק זה בחייו הסתיים כעבור שש שנים, כשהתזמורת נקלעה למארב של החזית הדמוקרטית המהפכנית האתיופית, המורדים נגד משטרו של מרים. בהתקפה הממושכת על אוטובוס התזמורת נהרגו מרבית הנגנים, ובריהון נפצע משני קליעים.[1]
במשך שמונה שנים הוסיף בריהון להופיע במלונות שרתון והילטון באדיס אבבה.[5] כמו כן, הוא ניגן בתיאטרון הלאומי האתיופי ולצד הזמר הנודע מחמוד אחמד, עמו הופיע ברחבי העולם.[1] בגיל 21 הקים הרכב ג'אז משלו, שעמו יצא לסיבובי הופעות באירופה שלוש פעמים בשנה.[5] סיבוב הופעותיו האחרון של ההרכב באירופה תם שלושה שבועות בלבד בטרם עלה בריהון לארץ.
העלייה ארצה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1999 עלה בריהון לישראל בעקבות משפחתו, בהותירו מאחור את גרושתו ובנם המשותף, נחום.[1] חלומו להיות מוזיקאי בישראל[6] נתקל בקשיים. מחסום השפה הקשה על בריהון להשתלב בשוק העבודה, והוא נאלץ לעבוד בשטיפת כלים במסעדות ביום ובאבטחה בלילה. כריות אצבעותיו נפגעו מחומרי הניקוי שאליהם נחשף בעבודת יומו, וכך נמנע ממנו להתאמן בסקסופון.[5][7] משה בר-יודא, יושב ראש עמותת תרבות ומורשת יהודי אתיופיה ובעבר מראשוני שליחי העלייה לאתיופיה, הוא שאיתר את בריהון. בר-יודא הפגיש את בריהון עם המוזיקולוג שלמה ישראלי, שהתרשם עמוקות מנגינתו בסקסופון.[2] ישראלי שידך בין בריהון לפסנתרן יצחק ידיד, זיווג מוצלח שהתקרא "אנסמבל ראס דשן".
ראס דשן[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרכבם של בריהון וידיד נקרא על שם ההר הגבוה באתיופיה, ראס דשן, המתנשא לגובה 4,549 מטרים. ההר ממוקם באזור סימן המבודד, שבו התבצר היישוב היהודי באתיופיה נוכח רדיפות הנוצרים. הופעת הבכורה של השניים התקיימה בספטמבר 2001 בפסטיבל תל אביב. בספטמבר 2002 הקליטו השניים את אלבומם, שיצא בשנת 2004 תחת השם "ראס דשן". האלבום זכה לשבחים והוגדר בין שני אלבומי הג'אז הטובים בישראל לשנת 2004.[7][3]
באלבום שמונה קטעים, המשלבים ג'אז חופשי עם ארבעה סולמות מוזיקליים האופייניים למוזיקה האתיופית המסורתית. שלושה מהסולמות – באטי, תזטה ואמבסל – מוצאם באזור וולו ברמה האתיופית, שבה התרכזה מרבית הקהילה היהודית.[8] הסולם הרביעי, אנצ'יהוי, משמש לשירה דתית בקהילה היהודית ובכנסייה הקופטית האתיופית.
אנצ'יהוי[עריכת קוד מקור | עריכה]
סולם אנצ'יהוי (Anchi Hoye) משמש לשירה דתית, הן במסגיד (בית הכנסת בכפר היהודי האתיופי) והן בכנסייה הקופטית האתיופית. הוא משמש גם בשירי חתונות, מהן התגלגל לשירי חיזור ואהבה. גם שירי יציאה למלחמה מנוגנים בסולם אנצ'יהוי.[6] שני קטעים באלבום מנוגנים בסולם זה: אנצ'יהוי ונאפקוטה.
אנצ'יהוי, הפותח את האלבום, הולחן על ידי בריהון ומביע את רגשותיו העמוקים לאישה שהוא אוהב. סקסופון הטנור של בריהון פותח את היצירה בסגנון המזכיר את ג'ון קולטריין ולסטר יאנג.[3] כעבור כארבע דקות מפנה בריהון את מקומו לסולו פסנתר של ידיד, שלרגעים מזכיר את הברקותיו של קית' ג'ארט בקונצרט קלן.[3] אז מצטרף אליו בריהון לכשתיים וחצי דקות של נגינה משותפת סוערת יותר.
נאפקוטה (Nafkote), הקטע השישי באלבום, הוא שיר געגועים מסורתי עתיק. כאן נושא בריהון קולו בזמרה באמהרית, בה לא התנסה בעודו באתיופיה. פסנתרו של ידיד תוחם את המקצב במשך כשתי דקות, לאחריהן הוא פוצח בסולו פסנתר המאלתר על גבי הסולם. כעבור כדקה מאלתר בריהון בסקסופון על גבי נגינת הפסנתר למשך כשתי דקות, בטרם ישוב לשיר המסורתי המסיים את היצירה.
באטי[עריכת קוד מקור | עריכה]
באטי (Bati) היא עיירת שוק בדרום אזור וולו[9] שבמחוז אורומיה. בסולם באטי נכתבים שירי הלל לאיש נכבד - לקיסר, לחכם או לאהובה רחוקה.[6] שני קטעים באלבום מנוגנים בסולם זה: באטי ובירטוקנה.
באטי הוא שיר מסורתי, המספר על אדם המתגעגע לבת זוגו שבעיירה באטי והולך אחריה לשם. למאזין המערבי מוכר השיר גם מסדרת אתיופיק, שאלבומה החמישה עשר נפתח בביצוע קצבי של שיר זה. בריהון וידיד מבצעים את היצירה בעיבוד מהורהר, השומר על המודוס המקורי של השיר. בפתיח מלווה הפסנתר חרש את יפחת סקסופון הסופרן למשך כדקה, בתומה שר בריהון על האהובה בבאטי. לקראת הדקה החמישית ביצירה מפרש ידיד את היצירה על פסנתרו וכעבור כשתי דקות מצטרף אליו הסקסופון לדואט נוקב. היצירה מסתיימת בשירתו של בריהון הנחתמת בהמייה.
בירטוקנה (Birtukane), שמשמעו "תפוז שלי", הוא שיר געגועים מסורתי של אדם למשפחתו ואהוביו המרוחקים. נגן הקרר (Krar, נבל אתיופי) פנטהון מלסה מלווה את אלתורי הסקסופון של בריהון, בביצוע כליי המבוסס על לחנו של הזמר אספה אבטה (Assefa Abate) בסולם באטי מינורי.
תזטה[עריכת קוד מקור | עריכה]
סולם תֶזטָה (Tezeta) משמש להבעת משאלות וחלומות.[10] בסולם זה הביעו יהודי אתיופיה את כיסופיהם לירושלים ולארץ ישראל ולאחר עלייתם את געגועיהם למחוזות הולדתם באתיופיה. שירי אהבה וחתונה מולחנים אף הם בסולם תזטה, שהתפתח באזור וולו.[6] בריהון וידיד מפליאים לבצע את שני הקטעים באלבום המנוגנים בסולם זה, יהר שררית ופיקיר.[3]
יהר שררית (Yehar Shererit), שפירושו "קורי העכביש", הוא שיר מסורתי על חייו הקשים של העכביש, השוקד על אומנות טווית הקורים. הביצוע הכֵּלי של יצירה זו מבוסס על לחנה של הזמרת הנודעת הירות בקלה (Hirut Bekele), בסולם תזטה מינורי. היסוד הדרמטי נבנה ביצירה בהתמדה, מן ההקשה הפותחת על הפסנתר ועד לנאקות הטנור בדקה הרביעית. השיא הראשון בדואט מוליך להתרפקות קצרה על הפסנתר, לאחריה מפלס הסקסופון את דרכו למפגן יצירתיות מרגש עד תום היצירה. שפע הברקות נדחסות לתוך שבע דקות קצרות אלה, בהמחישן כי ההפריה ההדדית בין בריהון לידיד מפיקה משניהם את רגעיהם המרתקים ביותר. מבקר המוזיקה האמריקאי טרל ק. הולמס זיהה בסגנונו של בריהון ביצירה זו גוונים של גוספל ורית'ם אנד בלוז.[3]
פיקיר (Fikir), "אהבה" באמהרית, הוא שיר של הזמר האתיופי טילהון גססה בסולם תזטה מינורי. אמירת השיר - האהבה כה מופלאה עד שלא ניתן להביעה במילים. ביצירה מהורהרת זו מלווה ידיד את סקסופון הטנור של בריהון במשך כשלוש וחצי דקות, לאחריהן פוצח בריהון בשירה למשך כדקה וחצי. זו מפנה את מקומה לסולו פסנתר אליו מצטרף הסקסופון כעבור כשתי דקות. כאן גוברת נגינת השניים להבעת אהבה סוחפת ומלאת רבדים. מחזור שירה נוסף נפתח לאחר כשלוש דקות ובו מסתיימת היצירה. המבקר הולמס מצא ביצירה יסודות מזרח-תיכוניים ושיבח גם בה את החיבור בין התפתלויות הסקסופון של בריהון לעושר הסימפוני של נגינת ידיד.[3]
אמבסל[עריכת קוד מקור | עריכה]
אמבסל הוא מבצר הררי ונפה הנקראת על שמו, במחוז דרום וולו שבמדינת אמהרה. מושל המבצר אוחז בתואר אצולה ייחודי (ג'נטיראר) והוא האחראי לכמאה וחמישים אלף תושבי הפלך, שקיימו בו מסורת מוזיקלית עשירה. בסולם זה מסופרות עלילות מסורתיות והיסטוריות, המועברות מאב לבן. הסולם זכה לתהודה ברחבי המדינה כאשר מנן אספאו, בת מושל הרשות (בעצמו צאצא ישיר של דווית השני מלך אתיופיה), נישאה להיילה סלאסי מלך אתיופיה.
אמבסל, הקטע השביעי באלבום, הוא לחן מסורתי בו מספר הזמר על רגשותיו או עלילות מימי קדם, לרוב לילדים. בביצוע הכֵּלי שבאלבום מלווים צלילי הקרר של פנטהון מלסה את נגינת הסקסופון של בריהון. המאזין נותר לשער בדמיונו אילו עלילות מוזיקליות היו נרקמות לו בריהון, ידיד ומלסה היו מבצעים יצירה זו יחדיו.[3]
בהטיטו קדוש קדוש[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – שירת הקודש של ביתא ישראל
הקטע החותם את האלבום הוא עיבוד לתפילה ששרים הקסים בחגים וביום הכיפורים. התפילה, הנישאת בשפת הקודש השמית געז, משמרת ניגון עתיק במקצב הדומה במפתיע לבלוז. שמה בהטיטו קדוּשׂ קדוּשׂ - "אתה לבדך קדוש קדוש" - משקפת את דבקותם של יהודי אתיופיה באמונה בייחוד השם, למול האמונה בשילוש הקדוש שסבבה אותם. זאת במציאות בה נותק הקשר עם יתר תפוצות ישראל והעוצמה המדינית והצבאית רוכזה בידי מאמיני הכנסייה האורתודוקסית האתיופית.
לתפילה זו נוסחים שונים לשלוש הרגלים ולימים הנוראים.[7] באופן מסורתי שרים אותה כשישה קסים יחד כתשובה חוזרת לאחד מהם ("בהטיטו" - "קדוש קדוש!"). באלבום שר אותה בריהון לבדו כפיוט אישי מנהמת לבו. עם זאת שומרת היצירה על הנוסח הבלוזי של הניגון העתיק, אותו מדגיש ידיד בפסנתרו. בדקה השלישית פוצח ידיד באלתור בהשראת פאטס וולר, אליו מצטרף סקסופון הטנור של בריהון כעבור כדקה. הנימה הניו אורלינסאית של הניגון ואמירתו הנוקבת חיבבו אותו על הקהל הישראלי והמערבי גם יחד.[3][11][12]
מזמורי תהלים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בדצמבר 2005 השיקו צמד ראס דשן מופע חדש בשם "מזמורי תהלים". במופע תשעה מזמורים המבוססים על שירת הכהני הדת המתלכדים לכדי סוויטה רציפה.[11] לצמד חוברים הזמרת אסתר קינן-עופרי, המתופף טגן זנבה, הקונטרבסיסטית אורה בועזסון-חורב והמחוללת תזטה. יצירתם המקורית של בריהון, ידיד וקינן-עופרי משלבת יסודות ישראליים ומערביים לתוך שירת הקסים עמה התכתבו.
כולומה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בדצמבר 2003 הקים בריהון את הרכב כולומה, יחד עם דוד אלפנדרי (סקסופון), אלון יופה (תופים), אורי נווה (כלי הקשה), סנגיט סגל (כלי הקשה), דוד עדה (קלידים), אור ברקת (גיטרה בס) ואיתמר בורוכוב (חצוצרה). בדצמבר 2005 הושק "שפת אם", אלבום הבכורה של ההרכב.[13] הופעותיו ואלבומו של ההרכב, המשלב מוזיקה אתיופית עם נגיעות קובניות, זכו לביקורות נלהבות.[14][15]
שיתופי פעולה נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אריאל זילבר תמך בבריהון וצירפו להופעותיו מאז היכרותם.[5][6] בריהון השתתף באלבומו של זילבר משנת 2005, אנבל, לו כתב והלחין את שיר הנושא "אנבל".[16] בריהון הצטרף לאנסמבל מזרח-מערב במופע "מוזיקה מעולמות עליונים", שהוקלט בשנת 2006 לאלבום "מוזיקה מעולמות עליונים - שירת המקובלים מאסיה, אירופה ואפריקה". במופע מבצע בריהון את המזמור "בהטיטו קדוש קדוש" בעיבוד שונה, בליווי נגני האנסמבל.[12]
משנת 2006 מופיע בריהון עם רביעיית נדב הבר במופע "אדיס מיסט" עטור התשבחות.[17] הבר מתאר את הפגישה עם בריהון כשלב חשוב בהתפתחותו כמוזיקאי: "אבטה לימד אותי מה הסקסופון יכול לעשות במוזיקה האתיופית, ורק אחרי שפגשתי אותו נהפכתי בעצמי לסקסופוניסט אתיופי. ההשראה שהוא נתן לי גם גרמה לי להתחיל להתאמן פי שניים".[18]
בחודש מאי 2007 הופיע בריהון בפסטיבל הג'אז של מלבורן, לצד הפסנתרן האוסטרלי אהרון צ'ולאי (Aaron Choulai), במופע שהוגדר "המפגן הייחודי ביותר בפסטיבל".[19] שלוש הופעותיהם בפסטיבל, לרבות יצירות מהאלבום "ראס דשן", קטפו שבחים.[20] ביוני 2007 הופיע בריהון עם ערן צור באחד ממופעי "ידידי השכחת". בשנת 2013 הוביל בריהון הרכב בן תשעה נגנים ישראליים שליווה את הופעתו של מחמוד אחמד בתיאטרון ירושלים, במסגרת פסטיבל הולגאב השלישי ליצירה ישראלית-אתיופית.
פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בריהון הוא חתן פרס השר לקליטת העלייה ליוצרים עולים ע"ש יורי שטרן, לצד המלחין יוסף ברדנשווילי והמנצח איליה פלוטקין.[21]
- בדצמבר 2020 הודיע שר ההשכלה הגבוהה והמשלימה זאב אלקין כי בריהון הוא מהזוכים בפרס השר ליצירה בתרבות היהודית לשנת תש"פ,2020[22]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתר הרכב שבּתה של אבטה בריהון
- בן שלו, אבטה חוזר הביתה, באתר הארץ, 15 במאי 2006
- יוסי חלילי, "המוזיקה הצילה אותי": המסע המופלא והלא שגרתי של אבטה בריהון, באתר הארץ, 1 בספטמבר 2017
- רותי קדוש, "צבע עור שחור עושה לאנשים רע": הזמר והסקסופוניסט האתיופי שכובש את הבמות, באתר מעריב אונליין, 25 בדצמבר 2018
אבטה בריהון, באתר MusicBrainz (באנגלית)- אבטה בריהון, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
.svg){kind=logo}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 אבטה חוזר הביתה, באתר הארץ, 16 במאי 2006
- ^ 1 2 שלמה ישראלי, חוברת האלבום ראס דשן, 2005
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 Terrell Kent Holmes, Ras Deshen: From Ethiopian Music to Contemporary Jazz, All About Jazz
- ^ כך מעיד משה בר-יודא בריאיון מתאריך 30 במרץ 2009.
- ^ 1 2 3 4 בארי דייוויס, ראס ג'אז, ג'רוזלם פוסט, 1.8.2002
- ^ 1 2 3 4 5 אבטה בריהון, חוברת האלבום ראס דשן, 2005
- ^ 1 2 3 איינאו פרדה סנבטו, מבצע משה, באתר הארץ, 11 במרץ 2006
- ^ משה בר-יודא, חוברת האלבום ראס דשן, 2005
- ^ תמונת לוויין של באטי ב־Google Maps
- ^ פירוש המילה תזטה באמהרית הוא "נוסטלגיה, געגוע חמוץ-מתוק אל העבר", מתוך האתר http://tezeta.net המוקדש ליצירה אתיופית
- ^ 1 2 בן שלו, שירת הקייס, באתר הארץ, 21 בדצמבר 2005
- ^ 1 2 אבטה בריהון, בהטיטו קדוש קדוש, במופע "מוזיקה מעולמות עליונים" של אנסמבל מזרח-מערב
- ^ אודות כולומה באתר Qube
- ^ טל בן בינה, זה אתני? זה ג'אז? זה מטוס?, באתר nrg, 14.12.2005
- ^ שני קטעים ([1],[2]) מהופעתו של אבטה בריהון במסגרת הרכב כולומה, 2007
- ^ יוסי חלילי, עכבר העיר, "המוזיקה הצילה אותי": המסע המופלא והלא שגרתי של אבטה בריהון, באתר הארץ, 1 בספטמבר 2017
- ^ אילן רצאבי, רביעיית נדב הבר – ואז הם הפכו לשישה, 7.3.2007
- ^ בן שלו, איך נהפכתי לסקסופוניסט אתיופי, באתר הארץ, 29 בנובמבר 2006
- ^ סיקור הופעתם של אבטה בריהון ואהרון צ'ולאי בפסטיבל הג'אז של מלבורן, באתר All about jazz
- ^ בן שלו, צמד בלתי שיגרתי, באתר הארץ, 24 ביוני 2008
- ^ המשרד לקליטת עלייה, רשימת הזוכים בפרס השר לקליטת העלייה ליוצרים עולים ע"ש יורי שטרן ז"ל.
- ^ אלו הזוכים בפרס 'תרבות יהודית' על שם אורי אורבך