אברהם אמינוף

מולא אברהם אמינוף (תרי"ד, 1845 - ט' בשבט תרצ"ט, 1939), המכונה "רבי אברהם התלמודי" היה רבּ‏ה ומנהיגהּ‏ של הקהילה הבוכרית בירושלים.

תולדות חייו

נולד בשנת תרי"ד, 1845, בבוכרה, לרבי בנימין ולציפורה. בבגרותו למד בישיבה של סבו, רבי פנחס הידוע הכנוי "פנחס הקטן", אשר היה חתנו של רבי יוסף ממן מערבי.

בשנת תרל"א, 1871, למד בישיבתו של השד"ר רבי יהושע שושן (אשר בישיבתו צמחה הנהגתה העתידית של יהדות בוכרה, ועם תלמידיו נמנו מולא ציון צופיוף, מולא משה פילוסוף). לאחר מכן עבר עם משפחתו להתגורר בעיר סמרקנד, שם פעל רבות בקרב היהודים לחיזוק ידיעותם בלימוד התורה ובקיום המצוות.

רבה של הקהילה הבוכרית בירושלים

בשנת תרמ"ט, 1889 עלה רבי אברהם מבוכרה לירושלים. בשנים אלו גדל זרם העולים לארץ ישראל מארצות אסיה התיכונה, ובעידודו של הרב יעקב מאיר הוקמה חברת "חובבי ציון" במטרה לספק את צרכי הקהילה הבוכרית בירושלים. יחד עם חבריו הרב שמעון חכם הרב שלמה מוסיוף ועוד, הקימו שכונה בשם "רחובות" (המכוּ‏נה כיום "שכונת הבוכרים") לבני הקהילה.

בשנת תרנ"א, 1891 התמנה רבי אברהם לרבה של הקהילה היהודית הבוכרית בירושלים וכיהן בתפקיד זה עד יום מותו.

חיי שכונת "רחובות" עד מלחמת העולם הראשונה התנהלו בפיקוח ועד השכונה אשר רבי אברהם עמד בראשו, הוועד זכתה לתמיכת מוסדות השלטון המקומים ונהנה מיוקרה רבה בקרב בני הקהילה בארץ ומחוצה לה, פעילות הוועד הייתה רחבה וסיפקה את כל צורכי התושבים.

בשלהי המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 פעל הוועד רבות למען בניית השכונה ומוסדותיה, בתקופה זו נבנו בשכונה בנייני פאר ובניהם "הארמון", בית דוידוף (אשר שימש כמשכנה של הגימנסיה העברית), בית משהיוף (אשר היה הבית הגדול בשכונה, כחמישה דונמים שטחו). על מנת לאפשר גם בני הקהילה מועטי היכולת לגור בשכונה הוקמו 25 בתי דירות אשר היו כמעין "שיכון" ומחירן היה נמוך ממחירו של בית פרטי וכן הוקם במרכז השכונה חצר אשר כולה נבנתה מכספי הקדש ואשר פעלו בה חמישה בתי כנסת, ישיבות - בנייהם ישיבתו של רבי אברהם, תלמוד תורה של הקהילה ובור מים גדול אשר שימש את תושבי החצר הרבים. הוועד דאג לסלילת כבישים ונטיעת עצים בשכונה "גן אילנות ופרחים כדי להיות אוויר חשוב לילדים".

מותו

רבי אברהם נפטר בט' בשבט תרצ"ט, 1939. רחוב "אברהם תלמודי" בשכונת הבוכרים בירושלים נקרא על-שמו. לאחר פטירתו מונה הרב משה יצחקוף הכהן לשמש כרב העדה. במלאות שישים שנה לפטירתו יצא לאור ספר זכרון "תפארת בנים" הכולל תולדות חייו, חידושי תורה פרי עמלם של בני הישיבות והכוללים יוצאי ק"ק בוכארא בישראל, ע"י איגוד בני הישיבות יוצאי בוכארא מיסודו של הגאון רבי יהודה הכהן רבין, הרב הראשי ליהדות בוכארא.

פועלו הספרותי

כמו רבים מרבני בוכרה, ראה רבי אברהם את חשיבותה של המלה הכתובה עבור בני קהילתו ועל כן עסק רבות בכתיבה והוצאת ספרים. את כל ספריו הוציא רבי אברהם בירושלים ושלח אותם לבוכרה כדי שיופצו לרבים ללא תשלום, כל ספריו היו מנוקדים וחלקם תורגמו לתג'יכית על ידי רבי שמעון חכם. סיפרו העיקרי הוא "ליקוטי דינים" הכולל דינים והלכות מעשיות לכל השנה על פי מנהגי יהדות בוכרה, וכך כתב בהקדמתו לחלק א' של ספרו:

חלק ראשון, אשר לקטתי ואספתי במאמרים, מפי ספרים וסופרים, דינים הנצרכים, משולחנם של מלכים, פוסקים אחרונים ובראשם מרן זכרו לברכה, גדול הסגנים, אנא זעירא דמן חברייא, עפר רגלי החכמים, הצעיר בעבדי ה', אברהם אמינוב ס"ט, יליד בוכארה, תושב עיר הקודש, ירושלים תבנה ותיכונן במהרה בימינו, וכדי לזכות את רבת בני עמי, יושבי בוכארה ואגפיה, למען ילמדו ויבינו מרבית המון העם, נער וזקן, איש ואישה, פשוט ובעל מלאכה, העתקתים ללשון פרסי צח, באותיות מרובעות ובנקודות...

ספריו

• "ליקוטי דינים" - תורגם לשפה הבוכרית, חלק א' - יצא בשנת תר"ס, 1890, חלק ב' - יצא לאור בשנת תרס"א, 1891, חלק ג' וד' - יצאו לאור בשנת תרס"ב, 1892, חלק א' ביורה דעה - יצא לאור בשנת תרס"ג, 1893, חלק ב' ביורה דעה וחלק אבן העזר - יצא לאור בשנת תרס"ד, 1894.
• "שולחן הטהור" - ספר כיס בו ליקוט הברכות הנחוצות ליום-יום עם הלכותיהם,יצא לאור בשנת תרס"ד, 1894.

ספרים אשר נערכו והודפסו על ידו

• ספר תהילים - יצא לאור בשנת תרס"ה, 1895.
• תרגום התנ"ך לטג'יקית יהודית, מרבית התרגום נעשה על ידי רבי שמעון חכם.
• הוצאה מנוקדת ומסודרת של הספר "חק לישראל" על-פי הסדר המלא שתיקן רבי חיים יוסף דוד אזולאי, יצא לאור בשנת תרע"ט, 1919.

לקריאה נוספת

• "האיר המזרח" - פרק ד', מאת גדעון גילקרוב, ירושלים תשס"ב.
• "זרח כוכב מיעקב" - עמ' רפד, מאת הרב יהודה הכהן רבין זצ"ל, ירושלים תשמ"ט.
• "תפארת בנים" -חלק ד', מאת איגוד בני הישיבות יוצאי בוכארא, ירושלים תשנ"ט.