דרום סיני – הבדלי גרסאות
מ r2.6.4) (בוט משנה: ru:Южный Синай (мухафаза) |
מ r2.7.1) (בוט מוסיף: cs:Jižní Sinaj |
||
| שורה 41: | שורה 41: | ||
[[bg:Южен Синай]] |
[[bg:Южен Синай]] |
||
[[ca:Governació del Sinaí del Sud]] |
[[ca:Governació del Sinaí del Sud]] |
||
[[cs:Jižní Sinaj]] |
|||
[[de:Dschanub Sina]] |
[[de:Dschanub Sina]] |
||
[[eo:Provinco Suda Sinajo]] |
[[eo:Provinco Suda Sinajo]] |
||
גרסה מ־16:42, 24 בנובמבר 2011
דרום סיני (ערבית: جنوب سيناء גנוב סינאא) הוא אחד מהמחוזות של מצרים. המחוז נמצא בדרום חצי האי סיני ועיר הבירה שלו היא א-טור. גבול המחוז נמתח מצפון מפרץ סואץ במערב ועד טאבה שעל חוף מפרץ אילת במזרח.
שטח המחוז הוא 33,140 קמ"ר ומספר תושביו עומד על 149,335 (2006) [1].
מושל המחוז הוא מוחמד עבדל-פדיל מוחמד שושה.[2]
בין הערים והיישובים במחוז ניתן למנות את:
מוקדי המשיכה התיירותיים במחוז כוללים את אזורי תיירות החוף במפרץ אילת ובמפרץ סואץ ואת אזור ההר הגבוה ומנזר סנטה קתרינה הנמצא בליבו.
שלטון ישראל בדרום סיני
ערך מורחב – מרחב שלמה
אזור דרום סיני נכבש על ידי ישראל בסוף 1956, במלחמת סיני, והוחזר למצרים לאחר מספר חודשים. ב-1967, במלחמת ששת הימים, כבשה ישראל שנית את האזור ושלטה בחלקו המערבי עד 1980 ובמזרחי עד 1982. בעת השלטון הישראלי, עד 1982, היה המרחב נתון לממשל צבאי. מפקדת האזור שכנה באופירה, ליד מפקדת כוחות צה"ל - מפקדת מרש"ל (מרחב שלמה). בשנות השלטון הישראלי הוקמו באזור מספר יישובים אזרחיים: אופירה, נביעות, די זהב ושלהבת והוא היווה יעד תיירותי מבוקש לישראלים. אם בתיירות חופים לאורך מפרץ אילת ואם בטיולים לאזור ההר הגבוה שם גם הוקם בית ספר שדה ליד מנזר סנטה קתרינה.
לקריאה נוספת
- זאב משל, דרום סיני, שהל"י-שירותי הוצאה לאור ישראליים בע"מ, 1971
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
| מחוזות מצרים | ||
|---|---|---|
|
