עזריאל הילדסהיימר – הבדלי גרסאות
אמיר מלכי-אור (שיחה | תרומות) ←תולדות חייו: הרחבה - אזכור המושב הקרוי על שמו |
←תולדות חייו: + רחוב הילדסהיימר |
||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
ב-[[1869]] הוזמן על ידי הקהילה האורתודוקסית [[עדת ישראל]] ב[[ברלין]] לכהן כרבה. בתפקיד זה היה עליו להתמודד עם [[אברהם גייגר]] ששימש כרב הרפורמי של העיר. |
ב-[[1869]] הוזמן על ידי הקהילה האורתודוקסית [[עדת ישראל]] ב[[ברלין]] לכהן כרבה. בתפקיד זה היה עליו להתמודד עם [[אברהם גייגר]] ששימש כרב הרפורמי של העיר. |
||
לאחר שהגיע לברלין המשיך במפעליו. פתח [[בית המדרש לרבנים בברלין|בית מדרש להכשרת רבנים]] דומה לקודם בברלין, ובעזרתו של [[מאיר להמן|מאיר (מרקוס) להמן]] - עורך העיתון [[איזראליט]] התחיל להוציא ספרים ומאמרים נגד התנועה הרפורמית. למרות היותו [[רב קהילה]] נהנה מעצמאות פיננסית, הקים מוסדות חסד רבים, וכן תמך ביישוב הארץ, בה בנה 73 בתים למחוסרי בית ב[[ירושלים]], שנקראו "[[בתי מחסה]]". נסע רבות לקהילות היהודיות, ודאג לשיפור תנאי חייהן והשכלתן. בין הקהילות הידועות להן דאג, [[אתיופיה]] ו[[איראן|פרס]]. נפטר ב[[ד' בתמוז]] [[ה'תרנ"ט]] ([[1899]]) בברלין. |
לאחר שהגיע לברלין המשיך במפעליו. פתח [[בית המדרש לרבנים בברלין|בית מדרש להכשרת רבנים]] דומה לקודם בברלין, ובעזרתו של [[מאיר להמן|מאיר (מרקוס) להמן]] - עורך העיתון [[איזראליט]] התחיל להוציא ספרים ומאמרים נגד התנועה הרפורמית. למרות היותו [[רב קהילה]] נהנה מעצמאות פיננסית, הקים מוסדות חסד רבים, וכן תמך ביישוב הארץ, בה בנה 73 בתים למחוסרי בית ב[[ירושלים]], שנקראו "[[בתי מחסה]]". נסע רבות לקהילות היהודיות, ודאג לשיפור תנאי חייהן והשכלתן. בין הקהילות הידועות להן דאג, [[אתיופיה]] ו[[איראן|פרס]]. נפטר ב[[ד' בתמוז]] [[ה'תרנ"ט]] ([[1899]]) בברלין. |
||
על שמו נקרא המושב [[עזריאל]]. |
על שמו נקרא המושב [[עזריאל]], ורחוב הילדסהיימר בירושלים ותל אביב. |
||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
||
גרסה מ־11:49, 18 בינואר 2012
עזריאל הילדסהיימר (1820 - 1899-ה'תרנ"ט) היה רב ומחנך יהודי גרמניה, מייסד וראש בית המדרש לרבנים בברלין עד מותו. מראשי היהדות האורתודוקסית בגרמניה, וממבשרי האורתודוקסיה המודרנית. עבד במשותף עם הרבנים שמשון רפאל הירש בפרנקפורט ויצחק דוב במברגר בוירצבורג במאבק נגד התנועה הרפורמית.
תולדות חייו
נולד בהלברשטאט שבמדינת סקסוניה-אנהלט בגרמניה לאב יוצא העיר הילדסהיים ממנו התייתם בנעוריו. מגיל 17 למד בישיבה של הרב יעקב עטלינגר באלטונה, מחוז עירוני גרמנים השייכים למטרופולין של המבורג. החכם יצחק ברנייס שימש לו כמודל לחיקוי כדרשן. במקביל למד שפות קלאסיות. ב-1840 חזר להלברשטאדט ולמד בגימנזיה של דום. לאחר מכן עבר לאוניברסיטת ברלין והצטרף לפקולטה לשפות שמיות ומתמטיקה. ב-1842 עבר להאלה (Halle) והמשיך בלימודיו, אותם סיים עם קבלת דוקטורט על נושא פרשנות התנ"ך. לאחר סיום לימודיו חזר להלברשטאט ושם נישא להנרייטה הירש.
ב-1851 התחיל את הקריירה הרבנית שלו בהתמנותו לרב של אייזנשטט (קיש מרטון) אשר בהונגריה (כיום באוסטריה). בבואו לעיר התחיל הרב הילדסהיימר מיד בפעילות חינוכית והקים בעיר בית ספר לבנים, בו בנוסף ללימודי קודש למדו לימודי חול והלימודים התקיימו בגרמנית. לאחר מכן הוקם בית מדרש להכשרת רבנים שצמח מ-12 תלמידים ב-1851 עד ל-128 ב-1868, ולמדו בו תלמידים אף מארצות הברית.
ב-1869 הוזמן על ידי הקהילה האורתודוקסית עדת ישראל בברלין לכהן כרבה. בתפקיד זה היה עליו להתמודד עם אברהם גייגר ששימש כרב הרפורמי של העיר. לאחר שהגיע לברלין המשיך במפעליו. פתח בית מדרש להכשרת רבנים דומה לקודם בברלין, ובעזרתו של מאיר (מרקוס) להמן - עורך העיתון איזראליט התחיל להוציא ספרים ומאמרים נגד התנועה הרפורמית. למרות היותו רב קהילה נהנה מעצמאות פיננסית, הקים מוסדות חסד רבים, וכן תמך ביישוב הארץ, בה בנה 73 בתים למחוסרי בית בירושלים, שנקראו "בתי מחסה". נסע רבות לקהילות היהודיות, ודאג לשיפור תנאי חייהן והשכלתן. בין הקהילות הידועות להן דאג, אתיופיה ופרס. נפטר בד' בתמוז ה'תרנ"ט (1899) בברלין. על שמו נקרא המושב עזריאל, ורחוב הילדסהיימר בירושלים ותל אביב.
קישורים חיצוניים
- עזריאל הילדסהיימר, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- ישראל עזריאל הידסהיימר, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- "תורה עם דרך ארץ" בהונגריה (על הישיבה של הרב עזריאל הילדסהיימר באייזנשטאט) מאת ד"ר מרדכי אליאב, כתב העת סיני נא, תשכ"ב.
- אליאב, מרדכי. אגרות רבי עזריאל הילדסהיימר, מפרסומי המכון ע"ש ליאו בק, ירושלים תשכ"ו, 1965.
- הספד בעיתון ג'ויש כרוניקל 16 ביוני 1899
| תקופת חייו של הרב עזריאל הילדסהיימר על ציר הזמן |
|---|
 |