בלוט – הבדלי גרסאות
מ בוט מסיר: id:Buah ek (deleted) |
Alexis~hewiki (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
'''בָּלוּט''', או '''אגוז האלון''', הוא [[פרי]]ו של [[עץ]] ה[[אלון]] (מה[[סוג (טקסונומיה)|סוגים]] Quercus, Lithocarpus ו-Cyclobalanopsis, מ[[משפחה (טקסונומיה)|משפחת]] ה[[אלוניים]] Fagaceae). |
'''בָּלוּט''', או '''אגוז האלון''', הוא [[פרי]]ו של [[עץ]] ה[[אלון]] (מה[[סוג (טקסונומיה)|סוגים]] Quercus, Lithocarpus ו-Cyclobalanopsis, מ[[משפחה (טקסונומיה)|משפחת]] ה[[אלוניים]] Fagaceae). |
||
הבלוט מכיל [[זרע (בוטניקה)|זרע]] בודד (לעתים רחוקות שני זרעים), עטוי |
הבלוט מכיל [[זרע (בוטניקה)|זרע]] בודד (לעתים רחוקות שני זרעים), עטוי קליפה נוקשה עטוית קשקשים, שצורתה כצורת כוס קטנטנה או כצורת גביע קטן והיא נקראת סַפְלוּל<ref>יש להבדיל בין הספלול של בלוט האלון לבין צמח ה[[ספלול]] (Aristolochia)</ref>. גודל הבלוט עשוי להשתנות בין מין אחד למשנהו. אורכו נע בין 1 - 6 ס"מ ורוחבו נע בין 0.8 - 4 ס"מ. זמן הבשלת הבלוט נע בין 6 חודשים ל 24 חודשים (תלוי במין). |
||
==מקור השם== |
==מקור השם== |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
==הבלוט כמאכל== |
==הבלוט כמאכל== |
||
הבלוט הוא אחד המזונות החשובים ביותר של חיות בר באזורים בהם צומחים עצי אלון. עם בעלי חיים התלויים בבלוטים כחלק חשוב ב[[דיאטה]] שלהם נמנים [[עופות]] שונים, כגון [[יונה|יונים]], [[עורבני]]ם, מיני [[ברווז|ברווזים]], ומספר מיני [[נקר (ציפור)|נקר]]; [[יונק|יונקים]] קטנים כגון [[עכבר|עכברים]], [[סנאי|סנאים]] ומיני [[מכרסמים]] אחרים; ויונקים גדולים הצורכים כמויות גדולות של בלוטים, כגון [[חזיר|חזירים]], [[דוביים|דובים]], ו[[צבי|צבאים]]. כמה מיני [[חיפושיות]] ו[[עש]]ים מטילים את [[ביצה|ביציהם]] אל תוך הבלוט, כך שה[[פגית|פגיות]] הבוקעות מהביצים ניזונות מפרי הבלוט. |
|||
בכמה [[תרבות|תרבויות]] שימשו בעבר בלוטים [[מזון בסיסי]], אולם כיום הם נחשבים מרכיב [[מזון]] זניח, ומשמשים עדיין מזון לאדם רק בקרב ה[[אינדיאנים]] וב[[קוריאה]]. |
בכמה [[תרבות|תרבויות]] שימשו בעבר בלוטים [[מזון בסיסי]], אולם כיום הם נחשבים מרכיב [[מזון]] זניח, ומשמשים עדיין מזון לאדם רק בקרב ה[[אינדיאנים]] וב[[קוריאה]]. |
||
הבלוט הוא מזין מאוד ועתיר ב[[אנרגיה]]. מידת החומרים המזינים שבו משתנה ממין אחד למשנהו, אך ככלל, הבלוט מכיל כמויות גדולות של [[חלבון|חלבונים]], [[פחמימה|פחמימות]] ו[[שומן|שומנים]] בנוסף ל[[מינרל (תזונה)|מינרלים]] שונים כ[[סידן]], [[זרחן]], [[אשלגן]], ו[[ויטמינים]]. בלוט עשוי להכיל גם את החומר [[טאנין]], שהוא [[רעלן]] וטעמו [[מר]] מאוד. כמות הטאנין משתנה בין |
הבלוט הוא מזין מאוד ועתיר ב[[אנרגיה]]. מידת החומרים המזינים שבו משתנה ממין אחד למשנהו, אך ככלל, הבלוט מכיל כמויות גדולות של [[חלבון|חלבונים]], [[פחמימה|פחמימות]] ו[[שומן|שומנים]] בנוסף ל[[מינרל (תזונה)|מינרלים]] שונים כ[[סידן]], [[זרחן]], [[אשלגן]], ו[[ויטמינים]]. בלוט עשוי להכיל גם את החומר [[טאנין]], שהוא [[רעלן]] וטעמו [[מר]] מאוד. כמות הטאנין משתנה בין בלוטים ממינים שונים. [[מערכת העיכול]] של בעל חיים הניזון מבלוטים, חייבת להיות מותאמת לעיכול [[רעלן]] זה. אם לא כן, די לבעל החיים לטעום מטעמו המריר של הבלוט ולא לאכול ממנו עוד. |
||
==מפיצים טבעיים של הבלוט== |
==מפיצים טבעיים של הבלוט== |
||
משקלו של הבלוט |
משקלו של הבלוט גדול מכדי להינשא ברוח. פיזור הבלוטים נעשה בדרך כלל באמצעות בעלי חיים האוגרים מזון באדמה, כדוגמת הסנאים והעורבנים. לאחר ה[[נביטה]] העורב והסנאי מאבדים בו עניין ונמנעים מאכילתו. |
||
==הערות שוליים== |
==הערות שוליים== |
||
גרסה מ־11:33, 30 ביולי 2012
בָּלוּט, או אגוז האלון, הוא פריו של עץ האלון (מהסוגים Quercus, Lithocarpus ו-Cyclobalanopsis, ממשפחת האלוניים Fagaceae).
הבלוט מכיל זרע בודד (לעתים רחוקות שני זרעים), עטוי קליפה נוקשה עטוית קשקשים, שצורתה כצורת כוס קטנטנה או כצורת גביע קטן והיא נקראת סַפְלוּל[1]. גודל הבלוט עשוי להשתנות בין מין אחד למשנהו. אורכו נע בין 1 - 6 ס"מ ורוחבו נע בין 0.8 - 4 ס"מ. זמן הבשלת הבלוט נע בין 6 חודשים ל 24 חודשים (תלוי במין).
מקור השם
מקור שמו של הבלוט הוא מהשורש העברי ב.ל.ט., כנראה מפני שזרעו של הבלוט בולט החוצה מהספלול שלו. הבלוט מופיע במקורות העבריים כפרי עץ האלון (מסכת מנחות סג). ייתכן כי השם העברי לבלוט נובע מהמילה המקבילה בארמית "בָּלוּטא", או מערבית "בָּלוּט"[2].
הבלוט כמאכל
הבלוט הוא אחד המזונות החשובים ביותר של חיות בר באזורים בהם צומחים עצי אלון. עם בעלי חיים התלויים בבלוטים כחלק חשוב בדיאטה שלהם נמנים עופות שונים, כגון יונים, עורבנים, מיני ברווזים, ומספר מיני נקר; יונקים קטנים כגון עכברים, סנאים ומיני מכרסמים אחרים; ויונקים גדולים הצורכים כמויות גדולות של בלוטים, כגון חזירים, דובים, וצבאים. כמה מיני חיפושיות ועשים מטילים את ביציהם אל תוך הבלוט, כך שהפגיות הבוקעות מהביצים ניזונות מפרי הבלוט.
בכמה תרבויות שימשו בעבר בלוטים מזון בסיסי, אולם כיום הם נחשבים מרכיב מזון זניח, ומשמשים עדיין מזון לאדם רק בקרב האינדיאנים ובקוריאה.
הבלוט הוא מזין מאוד ועתיר באנרגיה. מידת החומרים המזינים שבו משתנה ממין אחד למשנהו, אך ככלל, הבלוט מכיל כמויות גדולות של חלבונים, פחמימות ושומנים בנוסף למינרלים שונים כסידן, זרחן, אשלגן, וויטמינים. בלוט עשוי להכיל גם את החומר טאנין, שהוא רעלן וטעמו מר מאוד. כמות הטאנין משתנה בין בלוטים ממינים שונים. מערכת העיכול של בעל חיים הניזון מבלוטים, חייבת להיות מותאמת לעיכול רעלן זה. אם לא כן, די לבעל החיים לטעום מטעמו המריר של הבלוט ולא לאכול ממנו עוד.
מפיצים טבעיים של הבלוט
משקלו של הבלוט גדול מכדי להינשא ברוח. פיזור הבלוטים נעשה בדרך כלל באמצעות בעלי חיים האוגרים מזון באדמה, כדוגמת הסנאים והעורבנים. לאחר הנביטה העורב והסנאי מאבדים בו עניין ונמנעים מאכילתו.