ויקיפדיה:הכה את המומחה

אירגוני טרור

קראתי את רשימת אירגוני הטרור המופיע ב'ויקיפדיה עיברית' וראיתי שהיא לא מקבילה לרשימה המופיע באנגלית ושהיא מיתמקדת בעיקר בטרור איסלמי . בעיקבות זאת יש לי מספר שאלות (בעיקר על אירגוני טרור "לבנים" במטרה להבין את הפער בין הערכים ולגשר עליו :

מהם אירגוני הטרור הפעילים בארה"ב ? מי הם אירגוני הטרור ה"נוצריים" למיניהם ? ואילו תנועות ואירגונים (לא רק אירגוני טרור) הוצאו מחוץ לחוק בארה"ב ?

וולפגנג שיחה 21:28, 19 אפריל 2006 (UTC)

לא בטוח שמישהו יוכל לענות על השאלה..

אבל מה עומד מאחורי "נ נח נחמ נחמן נחמן מאומן", ומה זה בכלל?

תודה,הילה.

הרי לך תשובה: ישראל דב אודסר#פולמוס ה"פיתקה". DGtal 19:24, 16 אפריל 2006 (UTC)

התשובה: אמונה טפלה ועבודת אלילים.

אמונה טפלה מילא, אבל עבודת אלילים מנין? דוד 12:22, 17 אפריל 2006 (UTC)

אמונה טפלה, ברור. עבודת אלילים, בגלל פולחן החסידים המתים סביב הברסלבי. רלף פון שוונץ 16:56, 18 אפריל 2006 (IDT)

פילוסופיה של המדע

האם ישנה טענה מדעית המאששת את התאוריה הפילוסופית הגורסת כי אין מציאות אוביקטיבית (כעין טענתו של דקארט)?

איך הגעת למסקנה שדקארט גורס כי אין מציאות אוביקטיבית? דרור_ק 20:34, 17 אפריל 2006 (UTC)

כך אני מבין אותו, אבל זה לא עקרוני. הכוונה היא לתאוריה הפילוסופית (אידאליזם פילוסופי, נדמה לי שקוראים לזה) הגורסת כי כשאנחנו מפנים למשהו גב, הוא אינו קיים יותר.

לדעתי לא הבנת נכון את דקארט, וגם לא את לייבניץ שהוא המפתח העיקרי של תאוריית האידאליזם. קאנט גרס שאין לנו דרך להכיר את "הדבר כשלעצמו", אלא אנחנו יכולים לכל היותר לחקור את ההכרה שלנו ואת האופן שבו היא תופסת את הדברים בעולם. אף על פי כן, הוא לא טען שאין "דברים כשלעצמם" אלא רק שאין לנו יכולת לחקור אותם. יש גם גישה באמפיריציזם שגורסת שהדבר היחיד שאפשר לקבל כנתון על העולם הוא דבר שנקלט בחושים בצורה ברורה, ואין מקום למסקנות לוגיות (לפי הגישה הזאת, אם לא ראית פרוטונים, אתה לא יכול להניח שהם קיימים). אסכם ואומר שכל הוויכוח הזה הוא בעצם חלק מהוויכוח בין הגישה האונטולוגית לבין הגישה האפיסטמולוגית. דרורK 10:57, 18 אפריל 2006 (IDT)

למשתמש:מקפץ גבעות: אתה מתכוון לסוליפסיזם, הערך כאן הוא קצרמר, אבל ראה בקישור לויקי האנגלית, שם המידע רב יותר. (ניתן לחתום בסיום דבריך ע"י 4 סימני ~ רצופים) . גברת תרד 11:30, 18 אפריל 2006 (IDT)

תודה. אבל שאלתי היתה, האם ישנה תאוריה מדעית שתומכת ברעיון הזה?מקפץ גבעות 12:06, 18 אפריל 2006 (IDT)

למיטב הבנתי זאת הנחה מטפיזית, אין ניסוי מדעי שיכול להוכיח או להפריך אותה, כשם שאין ניסוי שיכול להוכיח או להפריך את קיום האל. עם זאת, המילה "לאשש" היא בעייתית -- ותוכל לטעון שלתיאוריה שמניחה את קיומו של עולם חיצוני יש כוח הסברי גדול יותר לגבי המציאות, ולכן כל ניסיון (לא רק "מדעי" במובן הצר) מאשש אותה פכידרם 12:22, 18 אפריל 2006 (IDT)

ואגב, אם דקארט היה אתאיסט הוא היה אידאליסט פכידרם 12:39, 18 אפריל 2006 (IDT)

דקארט לא היה אתאיסט. אפילו על שפינוזה קשה להגיד בצורה חד-משמעית שהוא היה אתאיסט, קל וחומר דקארט. תאוריות פילוסופיות, בניגוד לתאוריות מדעיות, הן לא תאוריות שאפשר לאשש או להפריך. הן תאוריות שמציעות מסגרת לתפיסת עולם או לחקר העולם. אין דרך להוכיח בצורה מדעית אם אמפריציזם עדיף על רציונאליזם או להפך. כל שיטה נותנת כיוון אחר למחקר, וכל אחת מרשה ו/או אוסרת על הנחות יסוד מסוימות. אמנם, אם תאוריה מדעית, שמתבססת על הנחות יסוד רציונאליסטיות, זוכה לאישוש, אזי יש בזה מעין אישוש עקיף גם למסגרת הרצינאליסטית, אבל זה בתנאי שאי אפשר להגיע לתאוריה מקבילה, שיש לה אותן תוצאות, במסגרת אמפיריציסטית, או במסגרת אחרת. דרורK 13:06, 18 אפריל 2006 (IDT)

כמדומני שפכידרם אמר זאת על דרך השלילה (הוא לא היה אתאיסט כשם שלא היה אידיאליסט). ודאי שכל הדברים הללו הן תיאוריות פילוסופיות העומדות ברקע, ולא ניתנות לאישוש או הפרכה. הלל • שיחה 13:09, 18 אפריל 2006 (IDT)

אז למעשה, למדע לא משנה אם ישנה מציאות אוביקטיבית או לא? מקפץ גבעות

למעשה, למדע לא משנה אם יש בפועל מציאות כזו, אלא מספיק לו שאנו מניחים מציאות כזו על סמך התופעות, והתיאוריה היא קוהרנטית. לאמור, המדע מסביר את עולם התופעות (במינוח הקנטיאני), גם אם אין לו קשר לדברים כשהם לעצמם. הלל • שיחה 17:41, 18 אפריל 2006 (IDT)

מקפץ גבעות -- המחקר המדעי קיבל כבר בשלב מוקדם את שני חוקי היסוד של אריסטו (חוק הזהות וחוק אי-הסתירה) כבסיס למטפיזיקה ואת הרעיון שחושינו מוסרים לנו מידע על המציאות כבסיס לכל חקר מדעי. עובדת יסוד זו לא השתנתה עד היום ולא תשתנה גם בעתיד, משום שכאשר אין הסכמה ביחס לקיום המציאות ולכך שהחושים מוסרים לנו מידע אמין עליה אין שום בסיס משותף שעליו ניתן לבנות חקר.

אריסטו טען כי אנו יכולים, לכל היותר, לחתור להגיע למצב של "אי סתירה" -- כלומר, למצב בו העובדות המצויות בידינו, כשהן מנותחות באופן לוגי, אינן נמצאות בסתירה לעובדות אחרות. אין חתירה לגלות "אמת נצחית" או להגיע לוודאות מוחלטת. כשנאמר במדע שמשהו הוא "נכון" או "אמיתי" הכוונה היא רק לכך שעל בסיס הנתונים העומדים לרשותנו, עובדה מסוימת אינה עומדת בסתירה לעובדות אחרות הידועות לנו.

ביחס לטענה שאין מציאות אובייקטיבית, שום סוג של טיעון, לוגי, פילוסופי או מדעי, אינו יכול לאשר אותה. תיאוריות כאלו קרויות לעתים "תאוריות מעגל סגור." מסלול ההפרכה המקובל של טיעונים כאלו הוא בטיעון שתאוריות המבוססות על טיעון כזה, בין אם בגרסתו החלשה (יש מציאות, אך אין לנו דרך להכירה) ובין אם בגרסתו החזקה (אין מציאות אלא רק אשליית מציאות) חייבות להתבסס על הכשל הלוגי הידוע בשם "מעגל קרטזיאני": א' נכון כי ב' נכון וב' נכון כי א' נכון; או, לחילופין, ליפול למלכודת של "אישור באמצעות הכחשה": התאוריה המכחישה את המציאות חייבת להתבסס על ההנחה כי קיימת מציאות. רלף פון שוונץ 16:46, 18 אפריל 2006 (IDT)

להר פון שוונץ, המדע יכול להתקדם גם אם אנו תופסים שחוקי הטבע אינם אלא פרי הדמיון הקולקטיבי הסודר של כלל בני האדם בסגנון קאנט. חוק הסתירה חל גם על דברים שאינם קיימים במציאות, ודו"ק היטב. כן אתה טוען שהטיעון שאין מציאות אובייקטיבית אינו מוכח - זה ודאי; אך מדוע לטעון בכיוון הזה? על בסיס רעיון הספקנות הידוע (איני מאמין במשהו עד שהוא לא מוכח), הכיוון צריך להיות הפוך: הטיעון שיש מציאות אובייקטיבית אינו מוכח, ועל הטוען זאת חובת ההוכחה. הלל • שיחה 17:39, 18 אפריל 2006 (IDT)

בחזרה לשאלה המקורית - למדע אכפת אם יש מציאות אובייקטיבית או לא. למעשה המדע מתעניין גם במה שיש בעולם, וגם באופן שבו בני האדם תופסים את העולם. לגבי הידיעות על העולם כשלעצמו - מי שמשתמש במתודה המדעית חייב להיות מודע למגבלותיה, וחייב להיות מודע לכך שהוא יכול להבחין רק בדברים שנתפסים בחושיו או בשכלו. הוא גם חייב לקחת בחשבון שחושיו או שכלו עלולים לתעתע. במילים אחרות, מדען עשוי להתעניין במה שיש בעולם כשלעצמו, אבל הוא גם יודע שיש גבול לידיעות שהוא יכול להשיג על העולם. דרורK 18:45, 18 אפריל 2006 (IDT)

מישור החוף

יש לי עבודה להגיש על צורת ההתיישבות במישור החוף בעבר ובהווה. מישהו יכול להביא ערכים שיעזרו לי? 83.130.160.89 10:33, 18 אפריל 2006 (IDT)

יש כאן מעט, אבל זהירות, יש שם טעויות - מצויינים גם ישובים שאינם במישור החוף. גברת תרד 11:36, 18 אפריל 2006 (IDT)

נסה גם בערכים יפו, תל אביב-יפו, חיפה ו-רצועת עזה. איתמר ק. 12:31, 18 אפריל 2006 (IDT)

השאלה היא איזה מישור חוף? צפוניעתלית דרומייד מרדכי או תיכון ומה שבניהם מעבר לזה ישנן ערים רבות כגוןראשון לציון שהיא עיר גדולה במיוחד או אשדוד שהיא עיר נמל

גוש קטיף לנצח! :) זה בהחלט התיישבות ובהחלט במישור החוף. --אמיר א. אהרוני 00:30, 19 אפריל 2006 (IDT)

פרנצ'ופוביה? פרנקופוביה? צרפתופוביה?

אני מעוניין לתרגם את Francophobia, איך שם הערך אמור להיות בעברית? פסיכומלודי 18:12, 18 אפריל 2006 (IDT)

פרנקופוביה. בברכה, הלל • שיחה 18:14, 18 אפריל 2006 (IDT)

תודה פסיכומלודי 18:15, 18 אפריל 2006 (IDT)

אינטגרל על פוקציות זוגיות ואי-זוגיות

ידוע כי אינטגרל של פונקציה אינטגרבילית אי זוגית, f למשל, בתחום סימטרי הוא 0. שאלתי היא , אם F הוא האינטגרל של f בתחום הסימטרי וf אי זוגית האם F פונקציה זוגית ,אי זוגית או שאין קשר? תודה רבה מראש. אלון בינימין 24:00 18.6.06

אם F הוא האינטרגל בתחום הסימטרי של f אי-זוגית, הרי שהוא 0, כמו שאתה רשמת. יכול להיות שלא התנסחת בבירור, במקרה זה אנא הבהר את עצמך. מארק ברלין 00:13, 19 אפריל 2006 (IDT)

השאלה שלך מנוסחת לא נכון, ועשית סלט בין אינטגרל מסוים לאינטגרל לא מסוים (ראה בערך "אינטגרל"). אינטגרל מסויים הוא מספר, לא פונקציה. ואכן אינטגרל מסויים של פונקצהי אי זוגית, בתחום זוגי הוא אפס. המספר אפס. לא פונקציה שהיא אפס בכל התחום.

לעומת זאת נראה לי שמה שאתה רצית לשאול זה האם האינטגרל הבלתי מסויים של פונקציה אי זוגית (ואינטגרל כזה לא קשור לתחום!) הוא פונקציה זוגית? eman • שיחה 00:17, 19 אפריל 2006 (IDT)