ילד חוץ – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
+
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''ילד חוץ''' הוא הוא ילד, ולעתים רחוקות ילדה, שלא היו מבני ה[[קיבוץ]] והצטרפו לקיבוצים בהם הוסדרה [[לינה משותפת]] או חברת ילדים ומסגרת חינוכית מופרדת ועצמאית מהחברה הבוגרת. כדוגמת מוסדות החינוך של [[הקיבוץ המאוחד]]. בהיעדר משפחה ביולוגית בסביבה, הוצמדה לילד "משפחה מאמצת" מתושבי הקיבוץ.
'''ילד חוץ''' הוא ילד, ולעתים רחוקות ילדה, שלא היו מבני ה[[קיבוץ]] והצטרפו לקיבוצים בהם הוסדרה [[לינה משותפת]] או חברת ילדים ומסגרת חינוכית מופרדת ועצמאית מהחברה הבוגרת. כדוגמת מוסדות החינוך של [[הקיבוץ המאוחד]]. בהיעדר משפחה ביולוגית בסביבה, הוצמדה לילד "משפחה מאמצת" מתושבי הקיבוץ.


ההורים שלחו את הילדים ללמוד בקיבוץ מסיבות [[אידאולוגיה|אידיאולוגיות]] וחינוכיות, תוך חשיבה שזה החינוך הטוב ביותר עבור ילדם. מרבית המשפחות התקשו בגידול ילדם בשל התמודדות עם [[שכול]] או העדרות של אחד ההורים. בהמשך, חלק מהילדים הגיעו ממשפחות במשבר שהתקשו במסגרות ה[[עיר]]וניות. ובעיקר נשלחו ילדים שהוגדרו כבעלי יכולת, אך נתקשו להסתגל וחוו בעיות אישיות שונות שבעיר לא נמצאה להם מסגרת חינוכית מתאימה.
ההורים שלחו את הילדים ללמוד בקיבוץ מסיבות [[אידאולוגיה|אידיאולוגיות]] וחינוכיות, תוך חשיבה שזה החינוך הטוב ביותר עבור ילדם. מרבית המשפחות התקשו בגידול ילדם בשל התמודדות עם [[שכול]] או העדרות של אחד ההורים. בהמשך, חלק מהילדים הגיעו ממשפחות במשבר שהתקשו במסגרות ה[[עיר]]וניות. ובעיקר נשלחו ילדים שהוגדרו כבעלי יכולת, אך נתקשו להסתגל וחוו בעיות אישיות שונות שבעיר לא נמצאה להם מסגרת חינוכית מתאימה.

גרסה מ־09:05, 17 באוקטובר 2012

ילד חוץ הוא ילד, ולעתים רחוקות ילדה, שלא היו מבני הקיבוץ והצטרפו לקיבוצים בהם הוסדרה לינה משותפת או חברת ילדים ומסגרת חינוכית מופרדת ועצמאית מהחברה הבוגרת. כדוגמת מוסדות החינוך של הקיבוץ המאוחד. בהיעדר משפחה ביולוגית בסביבה, הוצמדה לילד "משפחה מאמצת" מתושבי הקיבוץ.

ההורים שלחו את הילדים ללמוד בקיבוץ מסיבות אידיאולוגיות וחינוכיות, תוך חשיבה שזה החינוך הטוב ביותר עבור ילדם. מרבית המשפחות התקשו בגידול ילדם בשל התמודדות עם שכול או העדרות של אחד ההורים. בהמשך, חלק מהילדים הגיעו ממשפחות במשבר שהתקשו במסגרות העירוניות. ובעיקר נשלחו ילדים שהוגדרו כבעלי יכולת, אך נתקשו להסתגל וחוו בעיות אישיות שונות שבעיר לא נמצאה להם מסגרת חינוכית מתאימה.

במקרים מסוימים, קיבוצים בהם חברת הילדים הייתה קטנה, יזמו את קליטתם של ילדי חוץ על מנת להגדילה. כך ילדים שהוריהם לא חיו בקיבוץ אומצו במשפחות, בעיקר בגיל בית הספר.

קיבוצים, כדוגמת גבעת ברנר, פתחו את מערכות הלימוד שלהם לילדים שלא התגוררו בקיבוץ כבר מראשיתו. אולם הכינוי שניתן "ילד חוץ" והפער בין מעמדם וזכויותיהם של ילדי בני הקיבוץ הוביל, בחלק מהמקרים, לבעיות השתלבות בקיבוץ ורגשי נחיתות מצד ילדי החוץ.

בחלק מהמקרים התייחס המושג לנוער מקבוצות חינוכיות כמו בחברות נוער של עליית הנוער והמפעל להכשרת ילדי ארץ ישראל או הכשרה צעירה. אולם נוער מקבוצות אלה נקלט גם במושבים וכפרי נוער והגיע לקיבוצים מאירופה כאמצעי להימלט מהשלטון הנאצי.

ילד חוץ בספרות

בשל ייחודיות המושג נכתבו מספר ספרים בנושא, חלקם על ידי מי שהיו "ילדי חוץ" בעצמם, וחלקם על ידי סופרים מובילים בתחום ספרות הילדים. בשנת 1975 הוציאה נורית זרחי את הספר "ילדת חוץ", זרחי בעצמה הייתה "ילדת חוץ" בקיבוץ גבע, כיוון שנשלחה להתחנך בו לאחר מות אביה. בשנת 1977 הוציאה גלילה רון פדר את הספר "ילד חוץ : סיפורו של ילד עזוב". בשנת 2003 הוציא שמעון בלס את הסיפור "ילדי חוץ", כחלק מספרו "תל אביב מזרח - הטרילוגיה".

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים