נורית זרחי
לידה |
19 באוקטובר 1941 (בת 83) כ"ח בתשרי ה'תש"ב ירושלים, פלשתינה (א"י) |
---|---|
מדינה | ישראל |
עיסוק | סופרת, עיתונאית, סופרת ילדים, משוררת |
מקום לימודים | האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת תל אביב, מכללת לוינסקי לחינוך |
שפות היצירה | עברית |
סוגה | שירה, פרוזה, ספרות ילדים |
נושאי כתיבה | שונות |
תקופת הפעילות | מ-1963 |
בן זוג | יורם טהרלב |
צאצאים | |
מספר צאצאים | 2 |
פרסים והוקרה |
|
נורית זרחי (נולדה ב-19 באוקטובר 1941, כ"ח בתשרי ה'תש"ב) היא משוררת, פזמונאית, סופרת ועיתונאית ישראלית, מהנשים הבולטות בעולם הספרות הישראלי. כלת פרס ישראל בתחום הספרות והשירה לשנת ה'תשפ"א (2021).
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]זרחי נולדה בירושלים, בת לסופר ישראל זרחי ולאסתר.[1] בגיל חמש התייתמה מאביה, ואף שהיא מייחסת את כישרונה הספרותי ואת פריון הכתיבה שלה אליו, היא טוענת ש"נולדתי וגדלתי בעצם ללא אב".[2] לאחר מות אביה עברה זרחי לקיבוץ גבע יחד עם אמה שהייתה מורה. את חוויותיה הקשות מהתקופה הזו תארה בספרה "ילדת חוץ".[3] מאוחר יותר עברה לעין חרוד שם סיימה את לימודיה התיכוניים.
לאחר שירותה הצבאי למדה בסמינר למורים, השתלמה במדעי הרוח באוניברסיטה העברית וסיימה תואר ראשון בספרות ובפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב.
בשנת 1963 הכירה את הפזמונאי יורם טהרלב, בהיותם סטודנטים בחוג לפילוסופיה. כעבור זמן קצר, באוגוסט 1963, נישאו. נולדו להם שתי בנות: הציירת רוני טהרלב, ואראלה טהרלב בן-שחר, עיתונאית ודוקטור (Ph.D) בהיסטוריה של הרפואה. תחילה התגוררו זרחי וטהרלב בקיבוץ יגור, שם נולדה בתם הבכורה רוני, אולם כעבור שנה עזבו את הקיבוץ - תחילה לפתח תקווה, משם לראשון לציון ולבסוף לתל אביב. לאחר 12 שנות נישואים התגרשו.[4] זרחי מתגוררת בגבעתיים.[5]
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]זרחי פרסמה מספר רב של שירים וסיפורים בעיתוני ילדים, פרסמה מעל למאה ספרי ילדים ומעל ל-200 ספרים בכללי, שירה, פרוזה ומחקר וכן עבדה כעיתונאית בעיתון ידיעות אחרונות. הרצתה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומנחה סדנאות לכתיבה יצירתית.
יצירתה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כתיבתה לעיתים מציאותית ולעיתים דמיונית או דמוית חלום, שמה במרכז את היחיד, לעיתים קרובות את הילד ועולמו הפנימי:
כשאני כותבת אני חושבת על ילדותי שלי. הכל קורה בילדות. כל המפתחות מונחים שם. השאלה היא איזו צורה משווים לה... אין לי נוסחה קבועה בכתיבה. אני מניחה לשיר לצוץ. משום כך צורת שירי כה פשוטה. אני כותבת על פי דחף. זו מתנת שמים. וכשהוא איננו - אינני יכולה לכתוב. וכשהוא ישנו - אני כותבת, אבל לעולם אינני יודעת מה יצא תוך כדי כתיבה.
— מתוך קורות חיים - נורית זרחי באתר משרד החינוך
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]זרחי זכתה בפרסים ספרותיים רבים, בין השאר זכתה מספר פעמים בעיטור כריסטיאן אנדרסן לספרות ילדים ונוער, המוענק במקביל לפרס אנדרסן לסופרים, מתרגמים ומאיירים ממדינות חברות ארגון סופרי הילדים הבינלאומי IBBY. כן זכתה בפרס ביאליק, פרס יהודה עמיחי, פרס לנדאו לאמנויות הבמה,[6] פרס ראש הממשלה, פרס דבורה עומר על מפעל חיים, ופרס לאה גולדברג.[7] בשנת תשפ"א זכתה בפרס ישראל בתחום הספרות והשירה.[8]
מנימוקי השופטים שהעניקו לזרחי את פרס דבורה עומר על מפעל חיים:
"...[ספריה ניחנים] בפואטיקה ייחודית, מלאת תעוזה, הומור, ואמת פנימית בלתי מתפשרת. ספרי הילדים שלה אינם מצייתים לחוקיות מוכרת ומוסכמת: לא מבחינת הז'אנר, לא מבחינת מהלך העלילה, הדמויות, התפקידים הניתנים להן, ואף לא מבחינת השפה... מקריאת יצירותיה עולה התחושה שהיא מעלה על הכתב את הלא-מודע של קוראיה... כך, ממש כבחלום שכולו שלנו – אנחנו השחקנים והצופים גם יחד. וכמו חלום, גם יצירותיה ניתנות לפרשנויות רבות ושונות... בנוסף מאתגרת זרחי ביצירתה את ההפרדה הנוקשה שבין כתיבה לילדים וכתיבה למבוגרים, בדברה, ברוב יצירתה בהרבה גילים ואל הרבה גילים בו זמנית.[9]"
מספריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ירוק, ירוק (1966)
- אני אוהב לשרוק ברחוב (1967)
- כף עץ וקדירה שטוחה (1969)
- הכורסה המתנדנדת (1970)
- המלכה פטריה והמלך פטר (1971. פרס זאב)
- האבן החלקה בטבעת (1972)
- חרצן בפה (איורים: גלי הוס) (1972)
- קרן ושמו מקרון (1972)
- מטעי בר (1974)
- ורד, אל תנשק לי במוח! (1974)
- בית על סף השמים (1974)
- יוני והסוס (1975)
- פס על כל העיר (1975)
- הנמר שמתחת למיטה (1976)
- הכורסה המתנדנדת (1976)
- ישנונה (1978)
- ילדת-חוץ (1978. פרס יציב)
- המסע בפרוסה 1 (1978)
- תנינה (1978)
- קוראים לי פיאט (1978)
- גן הבמבומבלים (1978)
- אני רוצה שיהיו לי אלף מרכבות (1979)
- לא לגרש את נני (1979; עיטור אנדרסן לשנת 1980).[10]
- זכרונות מן השרוול (1979)
- מיכל וקומקום האדים (1979)
- הילד והדב (1980)
- משושים (1980)
- הפתעה (1981)
- "אם את לא יכולה לדבר יפה, תשתקי!" (1981)
- חובשת כתר-הנייר (1981)
- מחשבות מיותרות של גברת (1982)
- הילדה רובין הוד: סיפור התבגרותה של ילדה (1982; עיטור אנדרסן לשנת 1984)[11]
- אישה ילדה אישה (1983)
- תינו המופלאה (1983)[12]
- הפרה שרצתה להיות זמרת (1985)
- ניצי מזווית העין (1985)
- כפות על המעקה (1985)
- ארבלון מבית-הברוש (1986)
- וולפיניאה מומי בלום (1986)
- מי יציל את תנינה? (1986)
- הדג (1987)
- כישוף (1987)
- עובר דרך הסוד (1987)
- דפנה ויולה (1987)
- גן המוח (1988)
- ילדת מזלג וילדת כף (1988)
- אביגיל מהר המלכים (1989)
- חמש דקות מקגנוקה (1990)
- קוראים לי פיאט (1990)
- יתוקנו זלזל וזזינה (1991)
- באה המלכה למלך (1992)
- אמורי אשיג אטוסה (1992)
- פינגבינה (1992)
- אין שם אריה (1992)
- איפה ילדים ישנים? (1992)
- אמן המסכות (1993)
- טינטורו, פילה קטנה מאוד (1993)
- תנינה מציצה בצלחות של אחרים (1993)
- מפרשיות (1993)
- כפר הרוחות (1994)
- מקל המכשפות (1994)
- תחנת הכוח (1995)
- אותה קיבלו חינם (1995; עיטור אנדרסן לשנת 1998)[13]
- בוטיק "סיגי וחוט" (1995)
- האיש עם הסולם והערים התאומות (1995)
- אם אמא שלי לא יכולה לאהוב אותי, מי בעולם כולו יצליח בזה? (1995)
- כפפות (1995)
- המטפחת (1996)
- הספר הגדול של נורית זרחי (1996)
- נמר בפיג'מה של זהב (1996)
- את לא מוכרחה לעוף אם את לא רוצה (1996)
- מכונית כמו אורכידאה (1997)
- השרוך (1997)
- כריסטיאבלה או שאלה לרמברנדט (1997)
- מיליגרם (1997)
- מה ראיתי? טעיתי! (1997)
- הוטל היפודרום (1998)
- כי כחול זה הים (1998)
- חוש העסקים שלי (1998)
- כתם כתר קטשופ — אהבה (1998)
- משחקי בדידות (1999)
- זוגות וזאת (1999)
- התקרה עפה (2001)
- אמבטים (2001)
- אולי יש לך קולה? (2002)
- החתונה (2002)
- הרצפה מתנדנדת (2003)
- עלמה או היום השלישי (2003)
- אם את לא יכולה לדבר יפה - תשתקי (2003)
- סיפור לא-שימושי (2003)
- פעם היה ופעם לא (2004)
- מחלת הגעגועים של סולי (2004)
- הנפש היא אפריקה (2005)
- שינגלונגה מיטה מסודרת (2005)
- קורות קרוקודייזי באפריקה (2005)
- להתראות באנטארקטיקה (2005)
- מי יחנך את רודי? (2005)
- מרק שום-דבר (2005)
- בלתזר (2006)
- נערות הפרובינציה העצובות והשאפתניות (2007)
- פז ואני (2007)
- עשב הזמן (2008)[14]
- שלושה אגסים וחד-קרן (2008)
- הספר הפנטסטי (2008)
- מי מכיר את תנינה? (2008)
- עצמות ועננים (2010)[15]
- הליום (2011)[16]
- דודה מרגלית נפלה אל השלולית (2011)
- שתי ג`ירפות בליל ירח מלא (2011)
- שתי ג`ירפות ביום שמש מזהיר (2012)
- טינקרטנק (2012)
- התרנגולת שהלכה אחורה (2012)
- הבל יתן לך נשיקה (מוסד ביאליק, 2013)
- קרונימוס יוצר עולמות (2013)
- בצל גבירתנו (2013)
- נינה הולכת (2013)
- אהבתה של רוזי פטרוסיל (2014)
- שתי ג`ירפות בחלל (2014)
- אומה ונומה (2015)
- אררט (2015)
- צ'יינה (2016)
- בלוע (2016)[17]
- נינה בורחת (2016)
- חידת הכפולים (2017)
- אוטוביוגרפיה של דלת (2018)
- מסעדה בקצה הקוטב (2018)
- בלוז לתינוקות נולדים (2019)
- בדידות או (2019)
- פריקי, או: איך הופיעה הדינוזעורה (2020)
- ואת? (2020)
- שלוש ילדות ש... (2021)[18]
- יחסיי עם ג'וני מ' (2021)
- אגודת משוררי הרחוב (2022)
- דוגמת העולם (2022)
- השעה חמש (2024)
- כישרון לציפייה (2024)[19]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אילנה אלקד-להמן, לבדה היא אורגת - קריאה ביצירת נורית זרחי, הוצאת כרמל, 2006.
- אילת נגב, שיחות אינטימיות, הוצאת ידיעות אחרונות, 1995, הפרק הפרק "נורית זרחי - נערה ושמה יוסף", עמ' 171–178 בפרויקט בן-יהודה
- הלית ישורון, איך עשית את זה? – ראיונות 'חדרים', הוצאת הקיבוץ המאוחד/ספרי סימן קריאה, 2016, עמ' 485–502, ראיון עם נורית זרחי מספטמבר 2015.
- דן מירון, הקול האורפיאי: עיונים בשירתן של משוררות ישראליות, כרך 1: בת־מרים, נורית זרחי, רחל חלפי, הוצאת אפיק, 2017.
- נורית זרחי, אחרי המבול, באנתולוגיה "תמונה קבוצתית" (ספרות ישראלית במאה ה-21), עמ' 286–287, הוצאת כרמל, 2017.
- ענת שרון בלייס, שיחה עם נורית זרחי, בספר "כתבו לכם את השירה הזאת" - שיחות עם משוררים ומשוררות, עמ' 11–32, הוצאת גמא, 2019
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כתבי נורית זרחי בפרויקט בן-יהודה
- נורית זרחי, באתר פרס ישראל
- מרב פּיטוּן, המוסך, מוסף לספרות, הגבירה זמן מתהלכת בינינו: על "וְאַת?", ספר שיריה החדש של נורית זרחי, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 23 בדצמבר 2020
- מצגת משירי הילדים של נורית זרחי, באתר של שרית שץ
- נורית זרחי, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- אילנה אלקד-להמן, נורית זרחי, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
- נורית זרחי, ב"לקסיקון הסופרים העברים בהווה"
- נורית זרחי, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
- רשימת הפרסומים של נורית זרחי, בקטלוג הספרייה הלאומית
- מידע על נורית זרחי בקטלוג הספרייה הלאומית
- הספרים של נורית זרחי, באתר "סימניה"
- נורית זרחי, באתר "דףדף"
- אילנה אלקד-להמן, "האם אשה, אולי ילדה?" עיון משווה בשירי נורית זרחי לילדים ולמבוגרים, עיונים בספרות ילדים 2, תשמ"ו
- אילנה אלקד-להמן, נורית זרחי – כותבת מחדרי הילדוּת : מילדת חוץ ועד נערות הפרובינציה העצובות והשאפתניות, מכאן י', ספטמבר 2010, עמ' 233–262
- משחקים של בדידות: ראיון רדיו עם המשוררת והסופרת נורית זרחי, דצמבר 1999. הקלטת שמע מתוך אוסף אילנה צוקרמן, באתר הספרייה הלאומית
- נורית זרחי כותבת איך נראה השבוע שלה, באתר בננות, 11 ביוני 2006
- נורית זרחי כלת פרס עמיחי 2006, באתר News1 מחלקה ראשונה, 9 במאי 2006
- מדף הספרים של נורית זרחי, באתר nrg, 21 באוגוסט 2008
- דפנה שחורי, האהבה הפנטסטית של נורית זרחי, באתר nrg, 6 בספטמבר 2008
- דפנה לוי, אי אפשר בלי פיות - ריאיון עם נורית זרחי, באתר "רשימות"
- אריאל הירשפלד, מלכת מידס של הדיבור, באתר הארץ, 2 בינואר 2009
- מיה סלע, נורית זרחי מכושפת, באתר הארץ, 16 במרץ 2009
- יותם שווימר, התנינה של זרחי עושה מה שמתחשק, באתר nrg, 20 באפריל 2009
- טליה דיסקין, אכזריות, ארצה, באתר הארץ, 17 בדצמבר 2008
- יעל דר, למה לי להיות טובה?, באתר הארץ, 13 במאי 2009
- טל ניצן, שבוע הספר, ספרים מומלצים: חבצלות הנפש, באתר הארץ, 9 ביוני 2009
- רשימות המתויגות עם נורית זרחי, באתר "הפנקס"
- עמיחי שלו, דיירת להשכיר, באתר ynet, 23 ביוני 2010
- איתי אלעד, מהמוצדקות במשוררינו: נורית זרחי חוגגת 70, באתר nrg, 19 בדצמבר 2011
- שהם סמיט, "טינקרטנק": מסדר כנפיים, באתר הארץ, 4 בדצמבר 2012
- מיה סלע, כשנורית זרחי סוגרת את צינור השירה, באתר הארץ, 18 באוקטובר 2013
- קובי מידן, "אנשים בלילה" עם נורית זרחי, באתר iCast, 11 בנובמבר 2013
- יותם שווימר, נורית זרחי: לכתוב את הבלתי מפוענח, באתר ynet, 24 בנובמבר 2013
- אמיר בקר, בשיריה של נורית זרחי אין ולו שורה צפויה אחת, באתר הארץ, 28 במאי 2015
- מאיה נחום שחל, הנורית פורחת, באתר כלכליסט, 15 ביוני 2016
- אהרון ברנע מראיין את נורית זרחי בתוכנית "מחוץ לזמן" של ערוץ הכנסת, באתר יוטיוב, 19 ביוני 2016
- רחלי ריף, מעדיפה סופים אופטימיים: ריאיון עם נורית זרחי, באתר nrg, 23 בדצמבר 2016
- איה אליה, אולי בגלגול הבא, באתר "ידיעות אחרונות", 12 באפריל 2017
- יורם יובל בשיחה עם נורית זרחי, בערוץ החינוכית, מאי 2017
- ריקי כהן, "אני לא בעולם, רציתי להיות בעולם" – ראיון עם נורית זרחי, באתר "הַמּוּסָךְ - מוסף לספרות" של הספרייה הלאומית, 3 באוגוסט 2017
- שלומציון קינן, בספרה החדש נורית זרחי מצליחה לעורר הזדהות עם שלוש יוצרות מתות, באתר הארץ, 9 באוגוסט 2017
- בר גורדון, נורית זרכי, בתערוכה שתיקה בארבע עיניים, באתר "הַמּוּסָךְ - מוסף לספרות" של הספרייה הלאומית, 27 ביוני 2019
- גיא שרמן, נורית זרחי: "אני לכל ההפגנות הלכתי. עכשיו שהצעירים יעשו את זה", באתר "ידיעות אחרונות", 19 במאי 2018
- ליאת רון, ריאיון עם נורית זרחי: "התרבות הלכה למקום אחר. אי אפשר להילחם בזה. אי אפשר ללכת נגד העולם", באתר גלובס, 7 בפברואר 2020
- קרן דותן, ראיון עם נורית זרחי: לא כותבת בשביל אף אחד, אתר ישראל היום, מרץ 2020
- צפי שועלי, סיפור יציאתו לאור של ספר הביכורים של נורית זרחי בשנת 1966, באתר הארץ, 9 במרץ 2021
- לילך לחמן, במעבדת השיר של נורית זרחי קשה למצוא צורות, מקצבים או תחביר שירי, באתר הארץ, 9 במרץ 2021
- ענת שרון בלייס, שיחה עם נורית זרחי, באתר הארץ, 9 במרץ 2021
- יפתח אלוני, זכייתה של נורית זרחי בפרס ישראל מבטאת השלמה עם התפוררותו של הזרם המרכזי, באתר הארץ, 9 במרץ 2021
- סבינה מסג, איך הקיבוצניקית שבה שולפת חליל ומרעיפה עלינו את צלילי, באתר הארץ, 9 במרץ 2021
- זיוה שמיר, פנטאסיות לגיל הרך: על - "קוראים לי פיאט" ו - "גן הבמבומבלים" לנורית זרחי (1978), מעריב, 10 בנובמבר 1978
- מעין גלברד, אִי־הַצֶּדֶק מוֹשֵׁךְ בִּשְׂעָרִי, פנס מוסף לביקורת ספרות, אוקטובר 2022
- גילי איזיקוביץ, "אולי עשיתי קצת יותר מדי": נורית זרחי מפסיקה לכתוב לילדים, באתר הארץ, 7 ביוני 2023
- אודי שרבני, שֶׁנּוּרָתֵךְ תַּמְשִׁיךְ לִזְרֹחַ, יָא חֲתִיכַת תַּנִּינָה, באתר הארץ, 8 באוקטובר 2024
- דפנה לוי, "אנשים לא יודעים שסופר לא צריך להיות אדם רציני, הוא רק צריך לדעת לכתוב", באתר ישראל היום, 7 במרץ 2024
- נורית זרחי, באתר שירונט
- נורית זרחי, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- נורית זרחי, דף שער בספרייה הלאומית
- נורית זרחי, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
מכּתביה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מילים לשירים של נורית זרחי, באתר "שירונט"
- משיריה של נורית זרחי, באתר "שירשת"
- נערות הפרובינציה העצובות והשאפתניות, באתר "פרויקט הסיפור הקצר"
- הבלוג של נורית זרחי, בפלטפורמת הבלוגים בננות Blogs
- הלני, באתר כתב העת אורות
- על הגשר, באתר כתב העת אורות
- סיפור מפיה של דבורה בארון מאת נורית זרחי, "ד. ב. מדברת", באתר הארץ, 4 בנובמבר 2016
- "הגבירה מהרי ירושלים", דיוקן ל. ג. מאת נורית זרחי, באתר הארץ, 11 בינואר 2018
- פרק מתוך הספר "בדידות או", באתר "הַמּוּסָךְ - מוסף לספרות" של הספרייה הלאומית, מרץ 2019
- סיפור: מעבר לקווים, באתר הארץ, 6 במאי 2019
- נורית זרחי, סוף יחסיי עם ג'וני מיטשל, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 20 בינואר 2021
- שירים של נורית זרחי באתר הארץ | אבי הוריש לי את העורב; אמי יושבת על נהרות בבל (2016) | תגובה (2017) | הַאִם זֶה הַמִּדְבָּר; ברבורים (2018) | סרט אילם (2018) | מי זו האשה עם המקל; האיזדרכת רועדת (2019) | נמיזי; חלזון; בתחנה (2019) | עיר נמלים; בתחנה; החתולה; צל עורב צף על הקיר (2019) | מחילת הארנב; עצים אחדים (2019) | מנגבת את האבק מן המלים (2019) | המוחק הגדול (2020) | מזמור (2020) | תולדות (2020) | מסע הצלב של הילדים (יום הזיכרון); לְקָמָה; מידה (2021) | תקינות; מִִי טוק; ציונות; קומה (2021) | גנטיקה (2021) | למוטב; לא לרוחי (2021) |
- שירים: שושנה ;עיקש, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, מרץ 2021
- מחשבות על הזיקנה ושני שירים, באתר הארץ, 3 באוקטובר 2022
- שיר: כיכר רבין, באתר הארץ, 7 בדצמבר 2022
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מודעה על הולדתה עמוד 3, דבר, 22 באוקטובר 1941.
- ^ דברים שמוסרת חיה הופמן משיחה שערכה עם זרחי במאמר שכתבה על ישראל זרחי, "עגום העין ונדיב הקולמוס", ידיעות אחרונות, מוסף השבת, 1.12.06
- ^ יותם שווימר, על "ילדת חוץ", באתר ynet, 14 באפריל 2011
- ^ רותי קדוש, גירושים מאושרים. יש דבר כזה, באתר nrg, 27 במרץ 2002
- ^ רותי זוארץ, "צריך לדאוג שישראל תשרוד עוד 20 שנה": נורית זרחי הוציאה את הספר ה-100, באתר מעריב אונליין, 22 ביוני 2016
- ^ שירות הידען, חמישה חוקרים בכירים ושבעה אמנים יזכו בפרס מפעל הפיס לאמנות ומדעים, באתר "הידען", 3 בדצמבר 2013
- ^ ynet, נורית זרחי היא זוכת פרס לאה גולדברג לשירה, באתר ynet, 19 במאי 2011.
- ^ שגיא בן נון, הסופרת והמשוררת נורית זרחי היא כלת פרס ישראל לספרות לשנת תשפ"א, באתר וואלה, 1 במרץ 2021
- ^ אלי אלון, לראשונה הוענק פרס דבורה עומר לספרות ילדים ולנוער, באתר דה מרקר קפה, 23/5/2014
- ^ IBBY, IBBY Honour List (1956-1980), April 1980, p.31.
- ^ IBBY, IBBY Honour List (1984), 1984, p.7 (e-book pages).
- ^ רעיה הרניק, יחסים מוזרים, כותרת ראשית, 22 בפברואר 1984
- ^ IBBY, Honour List (1998), May 1998, p.16.
- ^ אלי הירש, על "עשב הזמן", ידיעות אחרונות 20/2/09
- ^ אלי הירש, על "עצמות ועננים", ידיעות אחרונות 19/3/10
- ^ אלי הירש, על "הליום", ידיעות אחרונות 26/8/11
- ^ עינה ארדל, כל ספר של נורית זרחי הוא ברכה, באתר הארץ, 8 בספטמבר 2016
- ^ עופרה רודנר, "שלוש ילדות ש..." של נורית זרחי: מופע ספרותי נדיר של ילדות בריוניות, באתר הארץ, 22 בדצמבר 2021
- ^ מאיה בקר, פלנטה אחרת, רוחות רפאים ועולים חדשים – ספרים חדשים שכדאי לבדוק, באתר הארץ, 27 בפברואר 2024
הקודם: נורית גוברין, אריה סיון, אפרים קישון |
פרס ביאליק לספרות יפה במשותף עם אהרן אלמוג, יורם קניוק 1999 |
הבא: חיים באר, מאיה בז'רנו, יואל הופמן, מרים רות |
- סופרות ישראליות
- סופרים ישראלים
- סופרות כותבות עברית
- סופרים כותבי עברית
- זוכות פרס ישראל
- זוכי פרס ישראל
- זוכי פרס ישראל לספרות ושירה
- זוכות פרס ישראל לספרות ושירה
- זוכי פרס ישראל לשנת 2021
- זוכות פרס ביאליק לספרות יפה
- זוכי פרס ביאליק לספרות יפה
- זוכות פרס יהודה עמיחי
- זוכי פרס יהודה עמיחי
- זוכות עיטור אנדרסן
- זוכי עיטור אנדרסן
- משפחת זרחי
- משוררים ששיריהם הולחנו
- זוכות פרס לנדאו לאמנויות הבמה
- זוכי פרס לנדאו לאמנויות הבמה
- זוכות פרס רמת גן לספרות
- זוכי פרס רמת גן לספרות
- זוכות פרס זאב
- זוכי פרס זאב
- זוכי פרס יציב
- משוררי ילדים ישראלים
- זוכות פרס דבורה עומר
- זוכי פרס דבורה עומר
- זוכות פרס אריק איינשטיין: ספרות
- זוכי פרס אריק איינשטיין: ספרות
- קבוצת גבע: אישים
- עין חרוד: אישים
- בוגרי תיכון עמק חרוד
- בוגרות אוניברסיטת תל אביב
- בוגרי אוניברסיטת תל אביב
- ישראליות שנולדו ב-1941
- ישראלים שנולדו ב-1941