שלמה הלברשטאם (השני) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Legobot (שיחה | תרומות)
מ בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q2891194
←‏ילדיו: מיותר
שורה 16: שורה 16:


מאשתו השנייה נולדו לו ילדיו:
מאשתו השנייה נולדו לו ילדיו:
* מרים נחמה אשת הרב חיים יעקב יוסף טויבער [[דיין (הלכה)|דיין]] [[קהל באבוב]] ב[[בורו פארק]].
* מרים נחמה אשת הרב חיים יעקב יוסף טויבער [[דיין (הלכה)|דיין]] קהל באבוב ב[[בורו פארק]].
* דבורה לאה אשת הרב יונתן בנימין גולדברגר (בן הרב פנחס אשר אב"ד מעדיער), ראש כולל באבוב ורב בית הכנסת ביקאווסק{{הערה|רבי שלמה הלברשטאם הראשון כיהן ב[[ביקאווסק]] כרב.}}.
* דבורה לאה אשת הרב יונתן בנימין גולדברגר (בן הרב פנחס אשר אב"ד מעדיער), ראש כולל באבוב ורב בית הכנסת ביקאווסק{{הערה|רבי שלמה הלברשטאם הראשון כיהן ב[[ביקאווסק]] כרב.}}.
* שרה הענא אשת הרב יעקב ישראל ישורון מייזליש רב קריית באבוב ב[[בת ים]]. בנו של רבי שבתי מ[[חסידות סיגט#ענפים נוספים בשושלת|סארוואש]] (חתן רבי יעקב מ[[חסידות סאסרגן|סאסרגן]]).
* שרה הענא אשת הרב יעקב ישראל ישורון מייזליש רב קריית באבוב ב[[בת ים]]. בנו של רבי שבתי מ[[חסידות סיגט#ענפים נוספים בשושלת|סארוואש]] (חתן רבי יעקב מ[[חסידות סאסרגן|סאסרגן]]).

גרסה מ־17:56, 18 במרץ 2013

רבי שלמה הלברשטאם השני הוא האדמו"ר השלישי בשושלת חסידות באבוב. נולד בשנת תרס"ח - ונפטר בתש"ס (1907-2000). רבי שלמה הוא ששיקם את הריסות בית באבוב לאחר השואה, ובנה אותה כחסידות גדולה בעלת מוסדות קהילתיים במקומות רבים בעולם. נודע במיוחד כמנהיג שהתרחק ממחלוקת.

תולדות חייו

הרב שלמה היה בנו של האדמו"ר בן ציון הלברשטאם רבה של העיירה באבוב שבגליציה - פולין. בשנת תרפ"ה נישא לבלומה רחל טייטלבוים, בתו של דודו רבי חיים יעקב מלימנוב (חתן רבי שלמה הראשון, בנו של רבי משה יוסף מאויהל). בשנת תרצ"א עבר אביו לטשיבין ומינה את רבי שלמה לרב הצעיר של העיירה באבוב. עזר לאביו בניהול החסידות ובפרט רשת ישיבות באבוב אשר מנתה אז למעלה מ-30 סניפים.

בתקופת השואה התגלגל הרבי במקומות שונים וניצל בנס. כדי להניצל מצפרני הנאצים היה עליו לגלח את זקנו.

לאחר השואה עקר לארצות הברית, שם התגורר בשכונת קראון הייטס שבברוקלין ולאחר הפצרות מרובות הקים מחדש את מוסדות החסידות. יחד אתו שרד את השואה בנו, הרב נפתלי צבי הלברשטאם, אשר לימים מילא את מקומו כאדמו"ר.

בתחילה היו לו חסידים מועטים מאד. בישראל, החלו חסידי באבוב שנשארו לאחר השואה, להתקבץ והחלו להקים בתי מדרש של החסידות. בית המדרש הראשון הוקם בבני ברק ואליו באו חסידים רבים שגרו בעיר זו. כאשר הגיע הרבי ארצה נסעו אתו החסידים למירון, לקבר רבי שמעון בר יוחאי. כשהגיעו לאתר הקבר פתח הרבי באמירת תהילים שהייתה כה מרגשת ומרשימה, עד שנענו כל החסידים ואמרו: "יש לנו רבי".

בשנת תש"ו נישא בשנית לפריידא רובין, בתו של רבי אריה לייבוש מצישינוב-טומשוב. בשנת תשנ"ח חלה (1998) ונפטר בא' באב תש"ס (2 באוגוסט 2000).

ילדיו

אשתו הראשונה וילדיו נרצחו בשואה מלבד בנם רבי נפתלי צבי ממלא מקומו באדמו"רות.

מאשתו השנייה נולדו לו ילדיו:

  • מרים נחמה אשת הרב חיים יעקב יוסף טויבער דיין קהל באבוב בבורו פארק.
  • דבורה לאה אשת הרב יונתן בנימין גולדברגר (בן הרב פנחס אשר אב"ד מעדיער), ראש כולל באבוב ורב בית הכנסת ביקאווסק[1].
  • שרה הענא אשת הרב יעקב ישראל ישורון מייזליש רב קריית באבוב בבת ים. בנו של רבי שבתי מסארוואש (חתן רבי יעקב מסאסרגן).
  • רבי בן ציון אריה לייבוש הלברשטאם. האדמו"ר מבאבוב.
  • מלכה אשת הרב בן ציון בלום רב קהל באבוב בלונדון.
  • אסתר שיינדיל אשת אחיינו הרב ברוך אברהם צבי הורוביץ ממונסי, ראש ישיבת באבוב. בנו של רבי יחזקאל חתן רבי דוד השני מקשאנוב.

פועלו הציבורי

הקים את מוסדות באבוב המרכזיים בארצות הברית: מתיבתא כרם שלמה, ישיבת בני ציון, בית ספר לבנות בנות ציון, קעמפ שלוה, מוסדות צדקה וחסד, ועוד. בישראל הקים את קריית חסידי באבוב בבת ים, ובה ישיבת באבוב המרכזית, תלמוד תורה ובית ספר לבנות. נהג לנסוע תכופות לבקר את מרכזי חסידיו ששוקמו בישראל, באנטוורפן שבבלגיה, בלונדון, וברחבי ארצות הברית.

התרחק מכל מחלוקת ציבורית. חי בשלום ובשלוה עם כל הפלגים ביהדות החרדית, למן נטורי קרתא ועד לחוגי האורתודוקסיה המודרנית שבארצות הברית. בעת המחלוקת הגדולה בין החסידים לליטאים והקמת מפלגת דגל התורה בשנת 1989, כתב לאחד ממקורביו: "הידיעות מהמחלוקות בארץ הקודש גוזלים את מנוחתי כי בשגעון ינהגו וגורמים חילול השם בעולם, והעושה שלום במרומיו יסיר שנאת אחים מאתנו, וישפות שלום לנו, וישלח גואל צדק שהבטיחנו, ובעבודת בית המקדש נשמח כולנו".

דברי תורתו הרבים אותם אמר בשיעוריו ובטישים שערך, לוקטו בספר "כרם שלמה".

כתב קינה לזכר השואה הנאמרת בתשעה באב ("זכרו נא וקוננו כל ישראל").

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ רבי שלמה הלברשטאם הראשון כיהן בביקאווסק כרב.


שגיאות פרמטריות בתבנית:סדרה

פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

הקודם:
רבי בן ציון הלברשטאם
"קדושת ציון"
אדמו"רי באבוב הבא:
רבי נפתלי צבי הלברשטאם