דגל התורה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דגל התורה
Logo degel hatorah.jpg
אפיון מפלגה חרדית ליטאית
כנסות הכנסת השתים עשרה ואילך
ממשלות 23*, 24, 27**, 28*, 29, 30, 32, 34**
*הייתה חברה בקואליציה ללא ייצוג בממשלה
**הייתה חברה בקואליציה; אגודת ישראל חברתה לסיעה המשותפת יהדות התורה יוצגה בממשלה
אותיות עץ (הבחירות לכנסת ה-12)
מנהיגים אברהם רביץ, משה גפני
שיא כוחה 3 מנדטים (הכנסות ה-17*, ה-19 וה-20*)
*נוסף מנדט בעת כהונת הכנסת
נוצרה מתוך אגודת ישראל
התמזגה לתוך יהדות התורה

אגודת החרדים - דגל התורה היא מפלגה חרדית-ליטאית בישראל.

המפלגה הוקמה על ידי הרב אלעזר מנחם מן שך לקראת הבחירות לכנסת השתים עשרה בשנת 1988, לאחר שפרש מאגודת ישראל.

הרקע להקמת המפלגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים שלפני הקמת המפלגה היו חיכוכים בין הרב שך ורבנים ליטאים נוספים ובין אדמו"רים וגורמים חסידיים בהנהגת אגודת ישראל. כבר בשנות ה-50 התנגד הרב מבריסק לריצה משותפת של אגודת ישראל עם פועלי אגודת ישראל. בשנת 1973 רצה אגודת ישראל שוב עם פועלי אגודת ישראל, ובעקבות כך הורו הרב שך והרב יעקב ישראל קנייבסקי (ה"סטייפלער") שלא להצביע עבור המפלגה. בסוף שנות ה-70 התרבו החיכוכים בין הרב שך והרב קנייבסקי לאדמו"רי אגודת ישראל. הרב שך טען שאין ייצוג שיוויוני לציבור הליטאי במוסדותיה של המפלגה ושהזרם החסידי באגודת ישראל מתייחס באהדה רבה מדי לחסידות חב"ד.

בשנת 1983 התכוונו עסקנים ליטאיים, בהם אברהם רביץ, להריץ מפלגה עצמאית בשם תל"י לבחירות לעיריית ירושלים, אך לבסוף בהוראת הרב שך המפלגה לא התמודדה. בשנת 1984, עם הקמת מפלגת ש"ס בסיועו של הרב שך, הורו השניים להצביע למפלגת ש"ס. בבחירות באותה שנה ירדה אגודת ישראל בשני מנדטים. לקראת הבחירות הבאות, נשקלה ריצה משותפת עם תנועת ש"ס, אך לבסוף הוחלט על פתיחת מפלגת דגל התורה על ידי הרב שך, כהמשך להקמת העיתון יתד נאמן בשנת 1985 (יחד עם הרב קנייבסקי שנפטר חודש לאחר מכן) ובד"ץ שארית ישראל בשנת 1988.

הקמת המפלגה ומוסדותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכנס הארצי הראשון של תנועת דגל התורה, התקיים בא' בניסן ה'תש"ן בהיכל הספורט יד אליהו. במרכז התמונה: הרב שך והרב אלישיב, נואם אברהם רביץ

לרב שך הצטרפו רוב הרבנים הליטאיים והציבור הקשור אליהם, ובאגודת ישראל נותרו המרכיבים החסידיים שלה, מלבד חסידות בעלזא שהצטרפה גם היא באותן בחירות אל דגל התורה. עם הקמת המפלגה הוקמה גם מועצת גדולי התורה שלה. לאחר פטירת הרב שך עברה ההנהגה לרב יוסף שלום אלישיב ולצדו הרב אהרן לייב שטיינמן. לאחר פטירת הרב אלישיב פרש הרב שמואל אוירבך מחברותו במועצת גדולי התורה של המפלגה והקים מפלגה נפרדת בשם בני תורה. דגל התורה המשיכה להיות מונהגת על ידי הרב שטיינמן ושאר חברי מועצת גדולי התורה.

מועצת גדולי התורה של המפלגה מתכנסת לרוב לפני בחירות ארציות להחליט על הרכב הרשימה לכנסת וכן במקרים בהם יש צורך בקבלת החלטות בהתמודדות מול חוקים אנטי דתיים שעלולים להפריע לאורח חייהם של הציבור החרדי בארץ, לדוגמה, גיוס תלמידי ישיבות ב-2014 שהביא להתכנסות המועצה.

במהלך הקדנציה חברי הכנסת של המפלגה נכנסים מעת לעת אל נשיא מועצת גדולי התורה וחברי המועצה, לשיחות עדכון וקבלת החלטות.

בשאלות והכרעות נקודתיות יומיומיות, חברי הכנסת של המפלגה ונציגיה בעיריות השונות כפופים ל"ועדת רבנים" של המפלגה, בה מכהנים (נכון ל-2015) הרב נתן זוכובסקי, הרב יוסף אפרתי והרב שלמה זלמן אולמן. בירושלים קיימת ועדת רבנים מקומית של המפלגה בה חברים הרב דוד כהן, הרב יוסף אפרתי והרב ברוך סולובייצ'יק. בעבר כיהן בועדת הרבנים הרב ברוך שמואל דויטש.

העיתון "יתד נאמן" הוא ביטאונה הרשמי של המפלגה ובו מובאות עמדותיה והשקפותיה.

נציגי המפלגה בכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ח"כים בסיעה בכנסות שבהן פעלה

בבחירות בשנת 1988, היחידות שבהן התמודדה דגל התורה באופן עצמאי, היא קיבלה 34,279 קולות שזיכו אותה בשני מנדטים. אגודת ישראל זכתה בבחירות אלו בייצוג שיא של 5 מנדטים. דגל התורה הצטרפה לקואליציה של ממשלת האחדות הלאומית, ללא תיק.

החל מהבחירות לכנסת השלוש עשרה ב-1992 מתמודדת המפלגה לכנסת ברשימה משותפת עם אגודת ישראל תחת השם יהדות התורה, כשלרוב מתפצלת הסיעה המשותפת מטעמים טכניים סמוך לבחירות, אך המפלגות רצות יחד.

שני הח"כים שכיהנו מטעם המפלגה מעת הקמתה היו הרב אברהם רביץ ומשה גפני. במהלך הכנסת השבע עשרה הצטרף אליהם אורי מקלב כתוצאה מהסכם רוטציה, כשהוא מחליף את יעקב כהן מאגודת ישראל. כעבור כחודשיים, ב-26 בינואר 2009, זמן קצר לפני הבחירות לכנסת השמונה עשרה נפטר הרב רביץ, והוא הוחלף על ידי יהושע פולק, נציג אגודת ישראל. לפני בחירות לכנסת התשע עשרה הקימו אנשים המזוהים עם מחנהו של הרב שמואל אוירבך את מפלגת נצח, אך היא הסירה את מועמדותה בסמוך לבחירות לאחר שהרב אוירבך הגיע להבנות עם אנשי חסידות גור. בבחירות אלו זכתה יהדות התורה להישג שיא של 7 מנדטים ולדגל התורה נוסף הרב יעקב אשר כחבר כנסת שלישי.

יו"ר המפלגה במשך 20 שנה מהקמתה היה הרב אברהם רביץ, ומשנפטר בראשית 2009 החליפו משה גפני.

בבחירות לכנסת ה-20 רשימת יהדות התורה נחלשה במנדט, שבא על חשבונה של דגל התורה אשר קיבלה שני נציגים בלבד; זאת על אף עליית מספר המצביעים. ב-24 במאי 2016 נכנס לכהן יעקב אשר כחבר כנסת שלישי מטעם דגל התורה לאחר התפטרותו מהכנסת של מאיר פרוש על פי תיקון לחוק יסוד הכנסת סעיף 42 ג'. בבחירות אלו הרב אוירבך לא תמך ביהדות התורה והודיע כי אין כל הוראה מצדו להצביע עבור אחת המפלגות.

כמקובל במפלגות חרדיות, המפלגה אינה מציבה נשים ברשימתה לכנסת.

כנסת חברי כנסת הערות
הכנסת ה-12 (1988) 2 מנדטים: משה גפני, אברהם רביץ
הכנסת ה-13 (1992) במסגרת יהדות התורה 2 מנדטים (מתוך 4 לרשימה כולה): משה גפני, אברהם רביץ
הכנסת ה-14 (1996) במסגרת יהדות התורה 2 מנדטים (מתוך 4 לרשימה כולה): משה גפני, אברהם רביץ
הכנסת ה-15 (1999) במסגרת יהדות התורה 2 מנדטים (מתוך 5 לרשימה כולה): משה גפני, אברהם רביץ רשימת מועמדים מלאה, הכוללת גם את מועמדי אגודת ישראל, ראו כאן.
הכנסת ה-16 (2003) במסגרת יהדות התורה 2 מנדטים (מתוך 5 לרשימה כולה): משה גפני, אברהם רביץ
הכנסת ה-17 (2006) במסגרת יהדות התורה 2 מנדטים (מתוך 6 לרשימה כולה): משה גפני, אברהם רביץ, אורי מקלב
הכנסת ה-18 (2009) במסגרת יהדות התורה 2 מנדטים (מתוך 5 לרשימה כולה): משה גפני, אורי מקלב מועמד בולט ברשימה שלא נכנס לכנסת: מנחם כרמל (רשימת מועמדים מלאה, הכוללת גם את מועמדי אגודת ישראל, ראו כאן).
הכנסת ה-19 (2013) במסגרת יהדות התורה 3 ח"כ (מתוך 7 מנדטים לרשימה כולה): משה גפני, אורי מקלב, יעקב אשר רשימת מועמדי "דגל התורה" לכנסת ה-19, באתר ועדת הבחירות המרכזית
הכנסת ה-20 (2015) במסגרת יהדות התורה
  • עד 23 במאי 2016: 2 ח"כ: משה גפני, אורי מקלב
  • החל מ־24 במאי 2016: התמנה גם יעקב אשר בעקבות הפעלת סעיף 42ג' לחוק יסוד הכנסת
  • מתוך 6 מנדטים לרשימה כולה

פעילות המפלגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נציגי המפלגה שימשו כראשי ערים בבני ברק, מודיעין עילית, רכסים, קריית יערים ועוד. נציגיה משמשים כחברי מועצה בכ-50 רשויות מקומיות שבהן ריכוז חרדי ליטאי.

המפלגה מפעילה בערים החרדיות "לשכה לפניות הציבור" המעבירה פניות של כלל האזרחים לחברי הכנסת ולנציגים העירוניים של המפלגה.

ועידת דגל התורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד היום התקיימו שלוש ועידות ארציות של המפלגה. הוועידה מתקיימת במשך מספר ימים והיא כוללת הרצאות ודיונים. שיאה של הוועידה הוא הגעת מנהיגיה הרוחניים.

הוועידה הראשונה התקיימה כשנה לאחר הקמת המפלגה, בשנת 1990, בבנייני האומה בירושלים. הפתיחה נערכה בהיכל יד אליהו בתל אביב, ובה נישא "נאום השפנים" של הרב שך. הוועידה השנייה התקיימה ב-2006 בזכרון יעקב. למושב הפתיחה הגיעו חברי מועצת גדולי התורה של המפלגה ומנהיג התנועה הרב אהרן ליב שטיינמן נשא את הנאום המרכזי. הוועידה השלישית התקיימה ב-2016 בקיבוץ חפץ חיים[1]. במושב הסיום נשאו נאומים הרב שטיינמן והרב גרשון אדלשטיין. בוועידה זו הוכרז על פתיחת מפקד חברים ארצי שבסופו תוכיח התנועה את כוחה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • וזרח השמש: ייסודה ומשנתה של אגודת החרדים - "דגל התורה", בני ברק: המכון לתיעוד היסטורי, תש"ן-1990
  • חיים זיכרמן, שחור כחול-לבן - מסע אל תוך החברה החרדית בישראל, ידיעות ספרים, 2014, עמ' 214–227.
  • שואף זורח: בסערת התקופה - המערכה להעמדת הדת על תילה, בהוצאת מכון דעת תורה ירושלים, תשע"ד-2014

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]