חסידות קשאנוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חסידות קשאנוב הייתה חסידות גליציאנית, ענף מחסידות צאנז. האדמו"ר הראשון בחסידות היה רבי דוד הלברשטאם בנו של רבי חיים הלברשטאם בעל ה"דברי חיים" מצאנז. רוב החסידים נהרגו בשואה וכיום צאצאי האדמו"רים משמשים באדמו"רות אך ללא קהילות חסידים.

תולדות החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי דוד נולד ברודניק בשנת תקפ"א. בזיווג ראשון היה חתנו של הרב יוסף זאב מטרניגרד ממנה נולדו לו שני בניו הגדולים. בזיווג שני נישא ללאה זיסל צינץ נכדת בעל ה"יד הקטנה". היה נחשב לגאון ותלמיד חכם. היה תלמידם של אביו, של רבי צבי הירש מרימנוב ושל רבי ישכר בר מרדושיץ. כיהן ברבנות בקשאנוב ומשנת תרל"ו החל לשמש באדמו"רות. נפטר בכ"ה באלול תרנ"ד. בניו היו רבי יוסף זאב, רבי אריה לייבוש מדוקלה, רבי משה (ת"ר - ה' באדר תרע"ה) חתנו של הרב ישראל אלימלך אונגר מדומברובה (בנו של רבי יוסף מדומברובה) ובזיווג שני של בתו של הרב מרדכי שניאור זלמן שניאורסון רב בזיטומיר ורבי נפתלי.

הדור השני[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יוסף זאב (תקצ"ז - כ"ג באלול תרכ"ב) בנו של רבי דוד כיהן כאדמו"ר בקשאנוב. סבו רבי חיים מצאנז שבחו ואמר עליו שהוא יחיד במידת ההשתוות. היה חתנו של רבי מנחם מנדל מגלגוב.

רבי נפתלי (תר"י - כ"ט בתמוז תרפ"ג) בנו של רבי דוד שימש ברבנות קשאנוב יחד עם אחיינו רבי יוסף אלימלך בן אחיו רבי משה, ומשנת תרס"ח כרב יחיד. היה חתנו של הרב אברהם יהושע השיל קצעלנבויגן רב בטלוסט ובזיווג שני (ממנה נולדו ילדיו) של בתו של רבי משה הגר מרדוביץ. בנו רבי מנחם מנדל[1] (תר"מ-תש"ג) מילא את מקומו ברבנות עד הרצחו בשואה והיה הרב האחרון בקשאנוב.

חתניו של רבי דוד היו; הרב אלעזר ויסבלום מריישא (נכד רבי אלימלך מליז'נסק), רבי יחיאל הורוביץ מפאקשווניץ, הרב משה יוסף טייטלבוים מאויהל, הרב שלום שפירא מפשיטיק (בנו של רבי יעקב יצחק שפירא מבלנדוב) והרב שמעון אלתר תאומים-פרנקל רב בפדגרוזה.

המשך השושלת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניו של רבי יוסף הלברשטאם כיהנו ברבנות ובאדמו"רות;

  • רבי אהרן (תרכ"ה - כ"ו בניסן תש"ב) בביאלה (-כיום חלק מביליץ). היה חתנו של רבי אלתר דוד מוואלברום. לא היה אדמו"ר רשמי אך התנהג בגינוני אדמו"רות. היה תלמידם של דודו רבי יחזקאל שרגא משינובה ושל רבי יהושע רוקח מבעלז. היה נחשב לתלמיד חכם גדול. היה ראש ישיבה ופוסק הלכה. חיבר ספר בשם "מגד שמים". נפטר בכ"ו בניסן תש"ב.
    • בנו רבי מנחם בן ציון רוטנברג-הלברשטאם (תרמ"א - כ"ג בניסן תשי"ז). גדל אצל סבו רבי אלתר דוד והוסמך על ידו לאדמו"רות וכיהן בוודיסלב (שם היה חתן של רבי אברהם חיים רוטנברג רב העיר) ולאחר מכן בארצות הברית שם כיהן כ"ראש אגודת האדמו"רים בארצות הברית".
  • רבי נפתלי (בערך תרכ"ט - כ"ט באייר תרפ"ט) הירש כיהן כאב"ד גלוסק ואדמו"ר בפיקלו הסמוכה לצאנז. היה חתנו של רבי משה רוקח מקארוב (בנו של השר שלום).
  • רבי אשר מאיר (תרי"ח-בערך תרצ"ה) בבוכניה. כיהן ברבנות בחיי רבי חיים מצאנז והיה תלמידו. התפרסם כצדיק גדול.
    • רבי יהושע (תר"מ - תש"ג) מילא את מקום אביו. נרצח בשואה.

בניו של רבי משה הלברשטאם כיהנו כולם במשרות רבנות באזור. בנו השני רבי ברוך (תרל"ה - י"א בתשרי תרע"ז, חתן רבי אברהם חיים השני מלינסק) כיהן בקשאנוב. אחד מחתניו היה רבי חיים יהושע הלברשטאם בנו של רבי בן ציון הלברשטאם מבאבוב שכיהן כרב בבאבוב ובנו רבי יעקב יוסף ונכדו רבי חיים יהושע מכהנים באדמו"רות.

החסידות אחרי השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי דוד הלברשטאם (י"ג באדר תרנ"ז - ), בנו השני של רבי ברוך בן רבי משה בן רבי דוד כיהן כאדמו"ר מקשאנוב בארצות הברית.

בניו היו:

  • רבי שרגא פייבל, מילא את מקום אביו באדמו"רות קשאנוב בבורו פארק.
    • בנו רבי שמואל חיים ממלא את מקומו.
    • בנו השני רבי ברוך אברהם מכהן כרב בית המדרש קשאנוב בוויליאמסבורג.
    • חתניו הם ר' בן ציון אברהם הלברשטאם אב"ד בית אברהם פאקשיווניץ בפלטבוש, רבי יוסף מרדכי אייכנשטיין (בן רבי יצחק אייזיק מקיוויאשד) והרב משה קופלמן ראש ישיבת לוצרן.
  • רבי ברוך נתן, חתן רבי אורי מקנייהניטש, אף הוא כיהן כאדמו"ר מקשאנוב בבורו פארק.
    • רבי שרגא פייבל, מילא את מקום אביו. נפטר בצעירותו. אחיו רבי אברהם מכהן כרב בית המדרש "מנחת חינוך - טארטיקוב".
    • חתנו הרב חיים דוד בלום ר"מ ומשפיע בישיבת באבוב בבורו פארק.

גזע דוקלא[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי אריה לייבוש (תקצ"ח - אדר א' תרס"ח) בנו של רבי דוד מקשאנוב היה חתנו של דודו זקינו רבי אביגדור הלברשטאם מדוקלא (אחיו של ה"דברי חיים" וחתנו של רבי אברהם חיים הורוביץ מלינסק) וכיהן כרב ואדמו"ר בדוקלא. בנו רבי מנחם מנדל, חתנו של דודו זקינו רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא מילא את מקומו. נפטר בכ"א באדר ב' תרפ"ו.

רבי חנה הלברשטאם בנו של רבי מנחם מנדל כיהן בקולשיץ. היה אדמו"ר מפורסם ורבים מחסידי צאנז הסתופפו בצילו. היה קנאי גדול. חיבר מספר קונטרסים (נדפסו בספרו דברי חנה). בין תלמידיו היו רבי יעקב לייזר מפשעווארסק ורבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מקלויזנבורג. רבי שלמה הלברשטאם מבני ברק מכונה כיום האדמו"ר מקולשיץ.

בניו האחרים של רבי מנחם מנדל היו רבי דוד אדמו"ר בטשעבין, רבי חיים ברוך אב"ד פריסטוק ורבי יחזקאל שרגא אב"ד דוקלא.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ היה חתנו של הרב אברהם יעקב זילברשטיין רבה של הולשיץ (חתנו של רבי שמחה שפירא מלנצהוט חתנו של רבי ישראל לייב ווארמאן בנו של רבי אברהם דוד מבוטשאטש)
  2. ^ אשכול על פטירתו.