חסידות גלגוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חסידות גלגוב היא חסידות גליציאנית, ענף מחסידות רופשיץ. אבי החסידות היה רבי מנחם מנדל רובין, בנו הרביעי של רבי אשר ישעיה מרופשיץ, אשר ייסדה בעיירה גלוגוב מלופולסקי.

תולדות החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי מנחם מנדל נולד בשנת תקס"ו (1807) לרבי אשר ישעיה ורייצא בת רבי נפתלי צבי הורביץ. היה חתנו של רבי מאיר הלוי מאפטא. לאחר חתונתו התגורר באפטא עד שנת תר"ה בה התקבל לרבנות גלגוב. לאחר פטירת חמיו החל להתנהג באדמו"רות והיו לו חסידים רבים. בסוף ימיו נישא בשנית לבת גיסו רבי פינחס מאפטא ממנה הוליד את בנו הצעיר רבי אשר ישעיה שכיהן ברבנות בסטשוב ובחירוב. נפטר בל' באב תרל"ג (1873). שכל את בנו הגדול רבי יעקב יוסף שהיה מיועד למלא את מקומו וכבר החל לכהן ברבנות גלגוב בחייו, ולמעשה מילא את מקומו בנו רבי מאיר. חתניו היו רבי יוסף זאב מקשאנוב ורבי יוסף דוד מפלעשטין.

רבי יעקב יוסף נולד בשנת תקפ"ה (1825). היה חתן דודו רבי אריה לייבוש מחלם ובשנית נישא להעסא בת רבי אלעזר מקוז'ניץ. כיהן כרבה של גלגוב בחיי אביו ונפטר שבעה ימים לפניו במגפה בכ"ד באב.

  • בנו מאשתו הראשונה, רבי אלטר משה חיים נולד בשנת תרט"ו (1815). היה חתנו של רבי דוד שפירא מדינוב ובשנית חתנו של רבי משה מסוקולוב. מתרל"ה כיהן כרב בריינזוב ומשנת תרנ"ח ממלא מקום אביו וזקנו ברבנות גלגוב. נפטר בא' בטבת תרע"ו (1915).
    • מאשתו הראשונה נולד לו רבי מנחם מענדיל זיידא חתן קרובו רבי אשר ישעיה רובין מקולבוסוף, נרצח בשואה. מאשתו השנייה נולדו לו ששה בנים.
      • רבי משה חיים רובין (כ"א באדר ב' תרע"ט, 1919 - י"ח בשבט תשע"ה, 2015), בנו של רבי מנחם מענדיל זיידא, האדמו"ר מדינוב במונסי. נישא לפעסיל בתו של רבי יקותיאל יהודה רוזנברגר מדירש. לאחר המלחמה היגר לארצות הברית ופתח את בית מדרשו במונסי.
        • בנו בכורו רבי יקותיאל יהודה. ממלא מקומו באדמו"רות.
        • בנו השני רבי מנחם מנדל. מכהן כאדמו"ר מקולבסוף ועומד בנשיאות ישיבת אור מנחם.
        • בניו התאומים רבי אשר ישעיה ורבי מנשה ממשיכים להתפלל בבית מדרשו של אביהם.
  • בנו מאשתו השנייה העסא, רבי אלעזר רובין, אדמו"ר מסאסוב. צאצאיו מכהנים כיום באדמו"רות סאסוב.

רבי מאיר נולד בד' בחשוון תק"צ (1829). היה חתנו של רבי יוסף מדומברובה והתגורר אצלו לאחר חתונתו. לאחר פטירת אביו חזר לגלגוב למלא את מקומו ובסוף ימיו עבר לריישא. נפטר בכ"ט בתשרי תרנ"ח (1897). ארבעת בניו כיהנו באדמו"רות.

צאנז[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו השלישי של רבי מאיר, רבי יצחק טוביה, כיהן כאדמו"ר בצאנז. נולד בי"ג בתמוז תרי"ח. בגיל ארבע וחצי התארס עם בתו של רבי חיים מצאנז והתחתן בשנת תרל"ג כשהיה בן 14 וחצי. נפטר בט"ו בתמוז תרפ"ז. מבניו היו רבי צבי הירש ממישליניץ, רבי אשר ישעיה מז'מיגרד חתנו וממלא מקומו של רבי מרדכי דוד מז'מיגראד, הרב יוסף מנחם, חתנו של רבי נפתלי מנירבטור, דיין בדינוב ורבי אריה לייביש מצישינוב וטומשוב, חתן רבי שמחה ישכר בער מצישינוב ובזיווג שני חתן רבי שמואל אהרן רובין רבה של קראטשין. חתניו היו אחיינו רבי אלכסנדר מאושיפיצין ורבי יחיאל מיכל שפירא מקרימא.

בני רבי צבי הירש:

בנו של רבי אשר ישעיה, רבי בנימין זאב כיהן כדיין ואדמו"ר בצ'כנסטוב.

בני רבי אריה לייביש מטומשוב:

בריזדוביץ'[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו הרביעי של רבי מאיר, רבי ברוך (ח' באדר ב' תרכ"ד - ל' בכסלו תרצ"ו) כיהן בבריזדוביץ'. היה חתנו של רבי מנחם מנדל אייכנשטיין מזידיטשוב. לאחר חתונתו התגורר במיקולייב ליד חמיו שכיהן שם ברבנות. היה תלמידו של רבי יחזקאל שרגא משינאווא. בילדותו היה אצל רבי חיים מצאנז. בשנת תרנ"ה התמנה לרבנות בריזדוביץ' הסמוכה לזידיטשוב. בזמן מלחמת העולם הראשונה נמלט לדעש ובשנת תרע"ז התיישב בסאמוש אויוואר שם כיהן כאדמו"ר מקולמייא. חיבר ספר בשם "שארית ברוך".

בניו היו רבי מאיר יוסף מקרסטיר ורבי יעקב ישראל וישורון מסאסרגן. חתניו היו רבי משה מטומשוב, רבי חיים מסאטמר (בן רבי שלום אליעזר מראצפרט), רבי צבי הירש כהנא מספינקא ורבי משה עזרא מראזלא.

החסידות כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום מכהנים מצאצאי השושלת:

  • רבי חיים יעקב רובין-הלברשטאם (בנו של רבי שלום יחזקאל שרגא מצישינוב-ניו יורק, נכד רבי יצחק טוביה מצאנז) מכהן כאדמו"ר מצישינוב. חתנו של רבי צבי הירש מסטריזוב.
  • רבי יחזקאל שרגא רובין (בנו של רבי שמחה ישכר בער מטומשוב-פלטבוש, נכד רבי יצחק טוביה מצאנז) כאדמו"ר מטומשוב.
  • רבי אריה לייביש רובין (בנו של רבי שמחה ישכר בער מטומשוב-פלטבוש) מכהן כאדמו"ר מגלגוב.
  • רבי יהושע יחיאל רובין (בנו של רבי שמחה ישכר בער) מכהן כאדמו"ר מטומשוב בבני ברק. חתנו של רבי נתן מזידיטשוב תל אביב.
  • רבי ישכר בעריש רובין (נכד רבי ישכר בעריש מדולינה ארצות הברית בן רבי יצחק אייזיק בן רבי חיים מדומברובה) מכהן כאדמו"ר מדולינה.
  • רבי חיים צבי הלברשטאם מכהן כאדמו"ר ממישלניץ.

כמו כן מכהנים מצאצאי השושלת באדמו"רות דומברובה.

סאסרגן[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יעקב ישראל ישורון נולד לרבי ברוך מבריזדוביץ בזידיטשוב בל' בכסלו תרמ"ה. שלושת שמותיו הם שמות של יעקב אבינו (אמו חלמה שסבה רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב אומר לה לקרוא לו בשם יעקב וכן חמיה רבי מאיר רצה שתתן את השם זה). בגיל תשע כבר ידע הלכות מליחה ולפני היותו בן 20 קיבל סמיכה מהמהרש"ם מברז'אן ומרבי משה גרינוולד ה"ערוגות הבושם". נישא לבתו של רבי משה יוסף מסוליצא ממנה נולדה לו בתו חנה אשת בן דודה רבי נחמן מספינקא. בשנת תרס"ז החל לכהן ברבנות סוליצא ובשנת תרע"ו עבר לסאסרגן שם כיהן כאדמו"ר לחסידי זידיטשוב. נישא בשנית לבתו של הרב חיים דוכנר מסרט (בן רבי יעקב מדליטין וחתן רבי שמלקע מסערט). נרצח בט"ו בסיון תש"ד עם שבעה מילדיו ביניהם לאה אשת הרב יקותיאל יהודה גרוס רב בשוטג ורבי יוסף מאיר חתן רבי חיים מגלינא.

שלושה מבניו ושתיים מבנותיו ניצלו מהשואה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בנו של רבי יצחק מברוד בן רבי אלימלך מסוקולוב.