מלחמת סיסרא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־22:10, 4 בדצמבר 2013

תבנית:מלחמה מרד ישראל בחצור היה מרד ישראלי כנגד שלטון חצור בארץ ישראל, המקור היחיד לדבר הוא המקרא, אם כי חוקרים סבורים שאכן מרד שכזה התקיים כתוצאה מקריסת עידן הברונזה במאה ה-13 לפנה"ס. לפי תיאור המקרא, צבא ישראל שהורכב מלוחמים משבטי זבולון ונפתלי ניהל קרב עם צבאו של יבין מלך חצור שבראשו עמד שר הצבא סיסרא, בהר תבור ובעמק יזרעאל (נחל קישון). הקרב הסתיים בניצחון שבטי ישראל, למרות הנחיתות המספרית והטכנולוגית שלהם ביחס לצבא חצור. נוסף לכך, ישנו תיאור נוסף של קרב - המיוחס ליהושע, שעל פיו השמיד את בית יבין. הדבר עומד בסתירה לתיאור הקרב בספר שופטים, וחוקרים סבורים שהקרב עצמו המתואר בספר יהושע הוא קרב שהתרחש לאחר הקרב בנחל קישון ויוחס בטעות ליהושע.

רקע

בעידן הברונזה, אזור הסהר הפורה נשלט בידי אימפריות גדולות, כגון האימפריה המצרית, האימפריה החתית, והאימפריה האכדית, ששלטו על אזורים כה נרחבים בעזרתם של ערי-מדינה ווסאליות- דוגמת ערי המדינה הכנעניות מגידו, חצור וקדש. בתוך החברה הכנענית היו גם עבדים רבים, ואף אלה שיובאו למצרים, מן שבטים מסויימים, בעוד אחרים משלו באותם העבדים.

במאה ה-13 לפנה"ס החלה קריסה של שיטת האימפריות והערי-מדינה הכנעניות. הקריסה לוותה במרד גדול פנימי נגד ערי המדינה, ככל הנראה של שבטי העבדים הכנעניים. לאחר המרד, השבטים החלו להתיישב בערי-יהודה ושומרון. על פי המחקר הארכאולוגי, אותם שבטי העבדים החלו לקרוא לעצמם ישראל, כפי שמופיע במצבת מרנפתח שמתאר במלים אחדות את תיאור דיכוי המרד הישראלי במהלך הקריסה של סוף עידן הברונזה. ככל הנראה המרד המתואר נגד ממלכת חצור הוא רק אחד מן מרידות רבות של קבוצות מתוך שבטי ישראל.

הכנות למרד

ברק בן אבינעם החל לאסוף לוחמים בשביל למרוד בחצור, את עיקר אנשיו אסף משבטי זבולון ונפתלי, שהיו לפני כן מדוכאים על ידי חצור. על פי ההערכות המקראיות מדובר ב-10,000 איש. נראה שהערכת מספר הישראלים בעשרת אלפים היא מופרזת יחסית למרד באותה תקופה, וכנראה מספר המורדים היה קטן יותר מהמתואר.

הקרב בנחל קישון ומגידו

בספר שופטים מתוארים רק פרטי הקרב בנחל קישון, ורמזים לקרב במגידו, ולא מה שאירע במרד כולו. ייתכן שהמלחמה בחצור המתוארת בספר יהושע היתה למעשה חלק מהמרד שהונהג על ידי ברק, אך לא ניתן להוכיח דבר שכזה.

לאחר שנודע לסיסרא שברק אסף את צבאו על הר התבור כדי להלחם בו הוא הזעיק את רכביו ויצא לקראתו. מולו, ברק ירד מהר תבור עם צבאו והסתער עליו. כנראה שהכוונה הייתה לדחוק את סיסרא וצבאו לעבר נחל הקישון, שידוע כנחל העולה על גדותיו ^[1]. עובדה זו יכולה הייתה לסייע לברק משום שצבא סיסרא הורכב ממרכבות ברזל כבדות אשר באזור שבו נחל עולה על גדותיו מסוגלות בנקל לטבוע בבוץ ולהוציא את עצמן משימוש. אפשרי שזו הייתה כוונתו של ברק, ומשירת דבורה משתמע שאכן תנאי מזג האוויר הביאו את התוכנית להצלחתה^[2]. המשך הקרב אינו מתואר במפורט במקרא, אך משירת דבורה ניתן להבין שהשבטים אפרים, בנימין, מכיר(מנשה), זבולון ויששכר תקפו את הצבא הכנעני הנסוג במגידו וגרמו לו נזק נוסף.

במהומה שהשתררה בשדה הקרב סיסרא ירד ממרכבתו ונס אל אוהלה של יעל אשת חבר הקיני, אשר שכן בקרבת מקום מתוך כוונה למצוא אצלה מקלט ^[3]. יעל נתנה לסיסרא מחסה, ועל פי המדרש גם שכבה עמו ^[4] והשקתה אותו בחלב על אף שביקש מים במטרה להרדים אותו. כאשר נרדם סיסרא יעל הרגה אותו על ידי מכה ברקתו בעזרת יתד האוהל. יעל הפכה לגיבורה בקרב בני ישראל וסיפור גבורתה הוא חלק מרכזי משירת דבורה.

אחרי התבוסה הגדולה בני ישראל הוסיפו ללחוץ את יבין מלך חצור ולהלחם בו עד שממלכתו הושמדה.

קישורים חיצוניים

כיבוש חצור בסיפורי התנ"ך, באתר הסודות של חצור
ד' השביט, ‏חשיבה מחוץ לקופסה, מערכות 445, אוקטובר 2012

הערות שוליים

^ "נחל קישון גרפם, נחל קדומים נחל קישון" שופטים ה, כא
^ שופטים ה, כ-כב
^ "כי שלום בין יבין מלך חצור ובין בית חבר הקיני" שופטים ד יז
^ ראו שופטים ה, כז המרמז לכך

[1] "נחל קישון גרפם, נחל קדומים נחל קישון" שופטים ה, כא

[2] שופטים ה, כ-כב

[3] "כי שלום בין יבין מלך חצור ובין בית חבר הקיני" שופטים ד יז

[4] ראו שופטים ה, כז המרמז לכך

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 15: / שורה 15: @@
 |צד שני-אבדות=לא ידוע
 }}
-'''מרד ישראל בחצור''' היה מרד ישראלי כנגד שלטון חצור בארץ ישראל, המקור היחיד לדבר הוא המקרא, אם כי חוקרים סבורים שאכן מרד שכזה התקיים כתוצאה מקריסת עידן הברונזה במאה ה-13 לפנה"ס.
+'''מרד ישראל בחצור''' היה מרד ישראלי כנגד שלטון חצור ב[[ארץ ישראל]], המקור היחיד לדבר הוא [[המקרא]], אם כי חוקרים סבורים שאכן מרד שכזה התקיים כתוצאה מקריסת [[תקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל|עידן הברונזה]] במאה ה-13 לפנה"ס.
-לפי תיאור ה[[מקרא]], צבא [[עם ישראל|ישראל]] שהורכב מלוחמים מ[[עשרת השבטים|שבטי]] [[זבולון]] ו[[נפתלי]] ניהל קרב עם צבאו של [[בית יבין|יבין מלך חצור]] שבראשו עמד שר הצבא סיסרא, ב[[הר תבור]] וב[[עמק יזרעאל]] ([[נחל קישון]]). הקרב הסתיים בניצחון שבטי ישראל, למרות הנחיתות המספרית והטכנולוגית שלהם ביחס לצבא חצור.
+לפי תיאור המקרא, צבא [[עם ישראל|ישראל]] שהורכב מלוחמים מ[[עשרת השבטים|שבטי]] [[זבולון]] ו[[נפתלי]] ניהל קרב עם צבאו של [[בית יבין|יבין מלך חצור]] שבראשו עמד [[שר צבא|שר הצבא]] סיסרא, ב[[הר תבור]] וב[[עמק יזרעאל]] ([[נחל קישון]]). הקרב הסתיים בניצחון שבטי ישראל, למרות הנחיתות המספרית והטכנולוגית שלהם ביחס לצבא חצור.
-נוסף לכך, ישנו תיאור נוסף של קרב- המיוחס ליהושע, שעל פיו השמיד את בית יבין. אם כי הדבר לא ייתכן, וחוקרים סבורים שהקרב עצמו הוא קרב שהגיע לאחר הקרב בנחל קישון, ויוחס בטעות ליהושע.
+נוסף לכך, ישנו תיאור נוסף של קרב - המיוחס ל[[יהושע]], שעל פיו השמיד את בית יבין. הדבר עומד בסתירה לתיאור הקרב בספר שופטים, וחוקרים סבורים שהקרב עצמו המתואר בספר יהושע הוא קרב שהתרחש לאחר הקרב בנחל קישון ויוחס בטעות ליהושע.
 ==רקע==
-בעידן הברונזה, אזור הסהר הפורה נשלט בידי אימפריות גדולות, כגון [[מצרים העתיקה|האימפריה המצרית]], [[האימפריה החתית]], ו[[האימפריה האכדית]], ששלטו על אזורים כה נרחבים בעזרתם של ערי-מדינה ווסאליות- דוגמת ערי המדינה הכנעניות מגידו, חצור, וקדש. בתוך החברה הכנענית היו גם עבדים רבים, ואף אלה שיובאו למצרים, מן שבטים מסויימים, בעוד אחרים משלו באותם העבדים.
+בעידן הברונזה, אזור [[הסהר הפורה]] נשלט בידי [[אימפריה|אימפריות]] גדולות, כגון [[מצרים העתיקה|האימפריה המצרית]], [[האימפריה החתית]], ו[[האימפריה האכדית]], ששלטו על אזורים כה נרחבים בעזרתם של ערי-מדינה ווסאליות- דוגמת ערי המדינה הכנעניות מגידו, חצור וקדש. בתוך החברה הכנענית היו גם עבדים רבים, ואף אלה שיובאו למצרים, מן שבטים מסויימים, בעוד אחרים משלו באותם העבדים.
-אך במאה ה-13 לפנה"ס החלה קריסה של שיטת האימפריות והערי-מדינה הכנעניות, יחדיו עם מרד גדול פנימי, של ככל הנראה השבטים העבדים הכנעניים שמרדו באותן הערי-מדינה והחלו להתיישב בערי-יהודה ושומרון. על פי המחקר הארכאולוגי, אותם השבטים העבדים החלו לקרוא לעצמם '''ישראל''', כפי שמופיע ב[[מצבת מרנפתח]] שמתאר במלים אחדות את תיאור דיכוי המרד הישראלי במהלך הקריסה של סוף עידן הברונזה.
+במאה ה-13 לפנה"ס החלה קריסה של שיטת האימפריות והערי-מדינה הכנעניות. הקריסה לוותה במרד גדול פנימי נגד ערי המדינה, ככל הנראה של שבטי העבדים הכנעניים. לאחר המרד, השבטים החלו להתיישב בערי-יהודה ושומרון. על פי המחקר ה[[ארכאולוגיה|ארכאולוגי]], אותם שבטי העבדים החלו לקרוא לעצמם '''ישראל''', כפי שמופיע ב[[מצבת מרנפתח]] שמתאר במלים אחדות את תיאור דיכוי המרד הישראלי במהלך הקריסה של סוף עידן הברונזה.
-ככל הנראה המרד המתואר נגד ממלכת חצור היא רק אחת מן מרידות רבות של אנשים מן השבטים של ישראל.
+ככל הנראה המרד המתואר נגד ממלכת חצור הוא רק אחד מן מרידות רבות של קבוצות מתוך שבטי ישראל.
 ==הכנות למרד==
-[[ברק בן אבינעם]] החל לאסוף לוחמים בשביל למרוד בחצור, את עיקר אנשיו אסף משבטי [[זבולון]] ו[[נפתלי]], שהיו לפני כן מדוכאים על ידי חצור, על פי ההערכות המקראיות מדובר ב-10,000 איש, אך יחסית למרד בתקופה ההיא, שמספר הישראלים מוערף בככמה עשרות אלפים הדבר לא סביר, וכנראה מספר המורדים היה קטן יותר מהמתואר.
+[[ברק בן אבינעם]] החל לאסוף לוחמים בשביל למרוד בחצור, את עיקר אנשיו אסף משבטי [[זבולון]] ו[[נפתלי]], שהיו לפני כן מדוכאים על ידי חצור. על פי ההערכות המקראיות מדובר ב-10,000 איש. נראה שהערכת מספר הישראלים בעשרת אלפים היא מופרזת יחסית למרד באותה תקופה, וכנראה מספר המורדים היה קטן יותר מהמתואר.
 ==הקרב בנחל קישון ומגידו==
-לצערנו, מתואר בפרטים בתנ"ך רק הקרב בנחל קישון, ורמז אל עבר קרב במגידו, ולא מה שאירע במרד כולו, ולמרות שייתכן שמה שמסופר בספר יהושע אכן הוא חלק מהמרד שבכלל הונהג על ידי ברק, לא ניתן להוכיח דבר שכזה.
+בספר שופטים מתוארים רק פרטי הקרב בנחל קישון, ורמזים לקרב במגידו, ולא מה שאירע במרד כולו. ייתכן שהמלחמה בחצור המתוארת בספר יהושע היתה למעשה חלק מהמרד שהונהג על ידי ברק, אך לא ניתן להוכיח דבר שכזה.
 לאחר שנודע לסיסרא שברק אסף את צבאו על [[הר תבור|הר התבור]] כדי להלחם בו הוא הזעיק את רכביו ויצא לקראתו. מולו, ברק ירד מהר תבור עם צבאו והסתער עליו. כנראה שהכוונה הייתה לדחוק את סיסרא וצבאו לעבר נחל הקישון, שידוע כנחל העולה על גדותיו <ref>"נחל קישון גרפם, נחל קדומים נחל קישון" שופטים ה, כא</ref>. עובדה זו יכולה הייתה לסייע לברק משום שצבא סיסרא הורכב ממרכבות ברזל כבדות אשר באזור שבו נחל עולה על גדותיו מסוגלות בנקל לטבוע בבוץ ולהוציא את עצמן משימוש. אפשרי שזו הייתה כוונתו של ברק, ומשירת דבורה משתמע שאכן תנאי [[מזג אוויר|מזג האוויר]] הביאו את התוכנית להצלחתה<ref>שופטים ה, כ-כב</ref>.
 המשך הקרב אינו מתואר במפורט במקרא, אך משירת דבורה ניתן להבין שהשבטים אפרים, בנימין, מכיר(מנשה), זבולון ויששכר תקפו את הצבא הכנעני הנסוג במגידו וגרמו לו נזק נוסף.
-במהומה שהשתררה בשדה הקרב סיסרא ירד ממרכבתו ונס אל אוהלה של [[יעל אשת חבר הקיני]], אשר שכן בקרבת מקום מתוך כוונה למצוא אצלה מקלט <ref>"כי שלום בין יבין מלך חצור ובין בית חבר הקיני" שופטים ד יז</ref>. יעל נתנה לסיסרא מחסה, ועל פי המדרש גם שכבה עמו <ref> ראו שופטים ה, כז המרמז לכך</ref> והשקתה אותו ב[[חלב]] על אף שביקש מים במטרה להרדים אותו. כאשר נרדם סיסרא יעל הרגה אותו על ידי מכה ברקתו בעזרת יתד האוהל. יעל הפכה לגיבורה בקרב בני ישראל וסיפור גבורתה מתואר בשירת דבורה.
+במהומה שהשתררה בשדה הקרב סיסרא ירד ממרכבתו ונס אל אוהלה של [[יעל אשת חבר הקיני]], אשר שכן בקרבת מקום מתוך כוונה למצוא אצלה מקלט <ref>"כי שלום בין יבין מלך חצור ובין בית חבר הקיני" שופטים ד יז</ref>. יעל נתנה לסיסרא מחסה, ועל פי המדרש גם שכבה עמו <ref> ראו שופטים ה, כז המרמז לכך</ref> והשקתה אותו ב[[חלב]] על אף שביקש מים במטרה להרדים אותו. כאשר נרדם סיסרא יעל הרגה אותו על ידי מכה ב[[עצם הרקה|רקתו]] בעזרת [[יתד (כלי)|יתד]] האוהל. יעל הפכה לגיבורה בקרב בני ישראל וסיפור גבורתה הוא חלק מרכזי מ[[שירת דבורה]].
 אחרי התבוסה הגדולה בני ישראל הוסיפו ללחוץ את יבין מלך חצור ולהלחם בו עד שממלכתו הושמדה.