זבולון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סרטוט פורטוגזי

זְבוּלוּן לפי ספר היובלים,[1] נולד ב-ז' בתשרי אקצ"ח (2,198 לבריאת העולם) ומת בן מאה ועשר שנים. הוא בנו העשירי של יעקב, ובנה השישי של לאה, המהווה את השבט השישי משבטי ישראל.

השם זבולון[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי התורה שמו של זבולון ניתן על ידי אמו, משני טעמים:

וַתַּהַר עוֹד לֵאָה, וַתֵּלֶד בֵּן-שִׁשִּׁי לְיַעֲקֹב.
וַתֹּאמֶר לֵאָה: זְבָדַנִי אֱלֹהִים אֹתִי זֵבֶד טוֹב!
הַפַּעַם יִזְבְּלֵנִי אִישִׁי, כִּי יָלַדְתִּי לוֹ שִׁשָּׁה בָנִים -
וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ: זְבֻלוּן

רש"י, אבן עזרא ואחרים מסבירים ש'יִזְבְּלֵנִי' נגזר מהשרש 'זבל', שמשמעותו בית מדור, כמו המופיע במלכים א (פרק ח', פסוק י"ג): 'בָּנֹ֥ה בָנִ֛יתִי בֵּ֥ית זְבֻ֖ל לָ֑ךְ מָכ֥וֹן לְשִׁבְתְּךָ֖ עוֹלָמִֽים', ובישעיה (פרק ס"ג, פסוק ט"ו), '...מִזְּבֻ֥ל קָדְשְׁךָ֖ וְתִפְאַרְתֶּ֑ךָ'. בהקשר זה, הולדת זבולון מסמלת את תקוות לאה להגיע למעמד האשה הבכירה בתוך בית יעקב.

יש מהחוקרים המודרניים המשערים שמקור נוסף של השם קשור באל הכנעני הקדמון בעל זבוב, אותו עבדו באזור וכינו אותו גם בעל זבול (יש הרואים בשם איזבל בת מלך צידון עוד איזכור לשם זה).[2]

בנחלות בני ישראל, נקבע ששבט זבולון ישכון בגליל התחתון.

כיום משמש זבולון כשמו של האזור במישור החוף שבין חיפה ועכו. אזור זה אינו חופף במדויק את אזור נחלת שבט זבולון.

בני זבולון הם: סרד, אלון ויחלאל.

ברכת יעקב לזבולון[עריכת קוד מקור | עריכה]

זְבוּלֻן לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן, וְהוּא לְחוֹף אֳנִיֹּת, וְיַרְכָתוֹ עַל-צִידֹן

בברכתו לזבולון מציין יעקב את קרבתו של שבט זבולון לחוף הים, בעוד שנחלתו משתרעת לאורך הגליל התחתון. רצועת החוף הייתה שייכת לשבט אשר.[3] שבט זבולון הגיע בקצהו הצפוני עד צידון שהייתה בעת ההיא עיר נמל מרכזית.

ציון עיסוקו של זבולון במסחר ימי מופיע בספר דברים:

וְלִזְבוּלֻן אָמַר: שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ, וְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ. עַמִּים, הַר יִקְרָאוּ, שָׁם יִזְבְּחוּ זִבְחֵי-צֶדֶק: כִּי שֶׁפַע יַמִּים יִינָקוּ, וּשְׂפֻנֵי טְמוּנֵי חוֹל

בברכת יעקב נקבע כי בני זבולון יהיו חלק משותפות עם בני שבט יששכר. בשותפות זו ידאג שבט זבולון לפרנסה החומרית בעוד שבט יששכר ידאג לרוח בלימוד תורה.

מקום קבורתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר הישר מסופר:

ויקברו את ארונות מטות אבותיהם... איש בנחלת בניו... ואת עצמות יששכר וזבולון קברו אותם בצידון בחלק אשר נפל לבניהם.

ספר הישר, סוף ספר יהושע

ובסדר הדורות מביא בשם "גלילות ארץ ישראל":

ועצמות יששכר וזבולן בצידון הוא צידון רבה בשפת ים הגדול, וחוץ לעיר קבר זבולן בכיפה ובית הכנסת שם.

סדר הדורות, שנת ב"א תקי"ד, בשם "גלילות ארץ ישראל"

מקום הקבר נמצא בעומק לבנון בעיר צידון ואינו נגיש לכניסת ישראלים. אף על פי כן, ביקרו בקבר יהודים מנטורי קרתא בעת משלחת לכנס אנטי ציוני לבנון.[4]

שבט זבולון[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שבט זבולון

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא זבולון בוויקישיתוף

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פרק כ"ח פסוק ל"א
  2. ^ ד"ר מיכאל אביעוז, ירושלים במקרא – שיעור 1
  3. ^ ראו: שופטים, ה', י"ז: אָשֵׁר יָשַׁב לְחוֹף יַמִּים, וְעַל מִפְרָצָיו יִשְׁכּוֹן
  4. ^ ביקור נטורי קרתא בקבר זבולון


Asereth Haddibberoth.png ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.