ברק בן אבינעם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
וְהִנֵּה בָרָק, רֹדֵף אֶת-סִיסְרָא, וַתֵּצֵא יָעֵל לִקְרָאתוֹ, וַתֹּאמֶר לוֹ לֵךְ וְאַרְאֶךָּ אֶת-הָאִישׁ אֲשֶׁר-אַתָּה מְבַקֵּשׁ; וַיָּבֹא אֵלֶיהָ--וְהִנֵּה סִיסְרָא נֹפֵל מֵת, וְהַיָּתֵד בְּרַקָּתוֹ.
יעל מראה לברק את סיסרא המת. הדפס הנמצא ברשות ספריית אוניברסיטת אוקלהומה

בָּרָק בֶּן אֲבִינֹעַם הוא דמות מקראית, מנהיג צבאי שנזכר בספר שופטים (פרקים ד'ה') ומי שפעל יחד עם דבורה הנביאה. מוצאו היה מן העיר קדש נפתלי שבשבט נפתלי.

הסיפור המקראי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מותו של אהוד בן גרא, חזרו בני ישראל לעשות את הרע בעיני ה'. כעונש, השתעבדו ישראל ליבין מלך כנען. בראש צבאו של יבין עמד שר הצבא סיסרא, ובצבאו היו תשע-מאות רכב ברזל. בתקופה זו, שפטה את ישראל דבורה הנביאה ונראה שברק היה מנהיג צבאי בכיר. התנ"ך אינו מכתיר את ברק בתואר שופט.

דבורה הזמינה את ברק לעמוד בראש צבא שבטי נפתלי וזבולון היוצא למלחמה בסיסרא, אולם ברק סירב לצאת להילחם בלעדיה. דבורה נענתה לבקשתו שתחבור אליו, אולם השיבה לו באופן עוקצני כי "אפס כי לא תהיה תפארתך על הדרך אשר אתה הולך כי ביד אישה ימכור ה' את סיסרא".

צבאו שמנה לפי המקרא עשרת אלפים איש, נערך בהר תבור, הביס את סיסרא באזור נחל קישון. לפי מה שמספר יוסף בן מתתיהו, סייעו לו גשם זלעפות וסערה גדולה שהתחוללה [למעשה זה מפורש בשירת דבורה: "נחל קישון גרפם, נחל קדומים נחל קישון" (שופטים, ה', כ"א). הסערה הפריעה לכנענים יותר שכן היא באה כנגד פניהם. כאשר נטש סיסרא את מרכבתו ונמלט ברגליו, הרגה אותו בעורמה יעל אשת חבר הקיני. לאחר מכן היא יצאה לקראת ברק והודיעה לו שאויבו מת.

בעקבות הניצחון, הושרה השירה הקרויה "שירת דבורה" (שופטים, ה') בדומה לשירה שהושרה לאחר הניצחון על המצרים בים סוף. שירה זו, אינה מתארת את הניצחון המופלא בלבד אלא גם באה בחשבון עם השבטים שלא השתתפו במלחמה: ראובן, מנשה, דן אשר, ולבסוף מתארת את אכזריות האויבים. בשירת דבורה נאמר כי הושרה על ידי דבורה וברק יחד, ונראה שהכוונה היא שדבורה שרה וברק וחייליו השתתפו עימה בשירה.

פרשנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דעה רווחת בפרשנות המסורתית היא שברק היה בעלה של דבורה (דבורה הייתה "אשת לפידות", וקיים דמיון תוכני בין המילים "לפידות" ו"ברק"), אולם אין לכך סימוכין במקרא עצמו.

יוסף בן מתתיהו מוסיף על מה שלגביו מקצר המקרא. הוא מספר שברק הצליח להרוג את המלך יבין עצמו בחצור. אחרי ניצחונו החריב את העיר הכנענית והיה למצביאם של ישראל במשך ארבעים שנה לצד דבורה השופטת.

על פי תרגום הפשיטתא נאמר בשירה:"קום ברק ושבה שוביך" (ולא שביך), והיו שניסו להסיק מכך שברק עצמו היה שבוי בזמן מן הזמנים ורצה לנקום על כך.

לפי תרגום השבעים, כאשר שמואל מתאר את קורות העם (שמואל א', י"ב, י"א) ואומר:"וישלח ה' את ירבעל ואת בדן ואת יפתח ואת שמואל ויצל אתכם מיד אויבכם", הוא מתכוון בשם "בדן" לברק, שכן היה מקובל להשתמש לגבי אישים מסוימים בכינוי שהתקבל על שם אופיים או על שם מעשה ייחודי להם.

על שמו[עריכת קוד מקור | עריכה]

על שמו של ברק בן אבינעם נקרא נחל ברק בן אבינעם בגליל התחתון (להבדיל מנחל ברק שבערבה התיכונה), מושב ברק בחבל תענך שבעמק יזרעאל, יישוב קהילתי בשם אחוזת ברק בעמק יזרעאל וגדוד בחטיבת גולני.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ברק בן אבינעם בוויקישיתוף