מנחם מנכין היילפרין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־16:21, 24 בפברואר 2014

הרב מנחם מנכין (מענכין) היילפרין (לעתים: הלפרין; תר"ד, 1844-ו' בניסן תרפ"ד, 1924) התפרסם כאחד מגדולי המקובלים וכמחבר הוספות, הגהות וביאורים לספר "עץ חיים" של הרב חיים ויטאל, גדול תלמידי האר"י.

תולדותיו

נולד בהורודנה שברוסיה הלבנה לר' שלום. הוא הקדיש את עיתותיו לתורה והתפרנס ממסחר בספרי קודש ואתרוגים מארץ ישראל ומספר פעמים ביקר בארץ ישראל לצורך מסחרו. ניהל בהורודנה את בית המדרש "חברת אלשיך" והיה ידוע כעושה נפלאות ואף סופר עליו מקרה בו גירש דיבוק שנכנס בנערה יתומה^[1].

בתרס"א עלה לירושלים והתגורר בבתי מחסה שבעיר העתיקה ונחשב מראשי המקובלים בעיר. בתרס"ו היה ממקימי ישיבת המקובלים שער השמים והיה מראשיה, לצד הרב חיים יהודה לייב אוירבך והרב שמעון צבי הורוביץ, עד פטירתו.

בתרמ"ה הוציא לאור לראשונה את "עץ חיים" עם הוספותיו, הגהותיו וביאוריו. בתר"ן פרסם את הספר "כבוד חכמים" בו חלק על טענתו של הרב יעקב עמדין בספרו "קנאות" שהספר "חמדת ימים" חובר בידי נתן העזתי, תלמידו של שבתאי צבי וטען שהספר תואם את קבלת האר"י ועל כן מקורו במקובל אמיתי.

היה בידידות עם הרב יוסף חיים זוננפלד. העריך מאד את הרב קוק ודיבר עימו פעמים רבות בנגלה ובנסתר.^[2]^[3]

חיבוריו

הגהות וביאורים לספרי ר' חיים ויטאל:
- לעץ חיים - יצאו על חלקים א'-ג' בוורשה תרנ"א עם חילופי נוסחאות ותיקוני לשון מאת הרב משה מטראן (מהר"ם מטראן) והגהות וביאורים של הרבנים שלום שרעבי, רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי, דוד מג'ר ("חסדי דוד") ושלמה בן יהודה הכהן ("יפה שעה"). ההגהות והביאורים של הרב היילפרין נכללו גם במהדורות מאוחרות יותר של הספר שכללו פירושים נוספים, חדשים יותר.
- למבוא שערים - הוא הספר המובא בכתבי הרב יעקב צמח בשם "ס' תולדות אדם של הרח"ו". נתחבר לפני שנדפס הזוהר חדש. נוספו בו הגהות מ"ר' אהרן" (אולי הרב אהרן חיון מירושלים), מהרב משה זכות (הרמ"ז) ומהרב נתן שפירא על "עץ חיים"^[4]. בהוצאת י"נ לעווי, ירושלים תרס"ד.
- לשער ההקדמות - עם הגהות, ביאורים וציונים "שמן ששון", וכן דבריהם של הרבנים רפאל (בן הרב דוד) אפרימה והרב משה (בן הרב דוד) אליגולה. יצא יחד עימו גם "מבוא שערים" בשער מיוחד. יצא לראשונה בירושלים תרס"ט, והודפס שוב בתשל"ד ובתשנ"ד (בתשנ"ד הודפס ב"ישיבת החיים והשלום וכולל עטרת מרדכי").
- לשער הכוונות - יצא לראשונה בירושלים תרס"ב ושוב בהוצאת "יריד הספרים", ירושלים תשס"ו (2005). בנוסף להגהותיו וביאוריו של הרב היילפרין הובאו גם הגהותיהם וביאוריהם של הרבנים ידידיה רפאל אבולעפיה ('הגהות היר"א') ושלמה בן יהודה הכהן ("יפה שעה"). במהדורת תשס"ו נוספו הקדמה על המקורות השונים המעתיקים את תורת האר"י, וקונטרס מפתחות עם שער מיוחד, ונעשתה הבחנה בין דברי הרב חיים ויטל ובין ההוספות של בנו, הרב שמואל ויטאל.^[5]. כמו כן הודפס הספר בהוצאת 'ישיבת המקובלים מהרח"ו תכב"ץ', ירושלים תשס"? (השנה לא ברורה אך היא לאחר תש"ס ולפני תש"ע) בהוספת "הוראת שעה" מהרב שלמה בן יהדה הכהן (בנוסף ל"יפה שעה" שחיבר), "שמן ששון" מהרב ששון בן משה, "שערי רחמים" מהרב רחמים דוד שרם, הגהות וביאורים מהרב חיים שאול דוויק הכהן ו"ברכת אליהו" מהרב אליהו סלימאן מני.
- לשער מאמרי חז"ל - מופיעים בתוך "בית לאבות : פירוש על פרקי אבות", שחיבר הרב יעקב ליב לוי, מאחיו של הרב נחום לוי משאדיק. דברי הרב היילפרין הם על ביאור לאבות על דרך הנסתר שהובא בצירוף לחיבור, לפ שיטת האר"י כפי שכתב הרב חיים ויטאל ב'שער מאמרי חז"ל'. כמו כן נוספו חידושים מבני המחבר ומבן אחיו ר' נחום, הרב שלמה זלמן (מוהרש"ז) והערות מהמקובל הרב יהושע צבי מיכל שפירא. יצא לאור בהוצאת נ' לעווי ושותפיו, ירושלים תרס"ה. הודפס שוב בהוצאת ש"ז לעווי, ירושלים תשל"א. החיבור "בית לאבות" בפני עצמו הודפס לראשונה בורשה תרל"ב עם חידושים מהאב הרב אברהם מפוזן ומהאחים ופירוש רש"י.
- לשער רוח הקודש - נוספו גם הגהות וביאורים של הרב אהרן שלמה מהרי"ל, דפוס לעווי ושותפיו, ירושלים תרע"ב.
הגהות על רחובות הנהר : נהר שלום : על ס’ כוונות התפילות, המצות ויחודים של הרב שלום שרעבי - יצא לאור עם ההגהות והביאורים של הרבנים חיים די לרוזה ("תורת חכם"), רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי ("דברי שלום"), ששון בכר פרסיאדו ("שמן ששון"), אליהו משען ("צדק ושלום"), חיים שאול דוויק הכהן ("איפה שלמה"), אליהו סלימן מני ("מעיל אליהו"), שריה דבליצקי ("מחשבות בצלאל"), אביגדור עזריאל ("זמרת הארץ"), יוסף חיים ("סוד ישרים"), הרב שלמה אליישיב ('הגהות הלש"ם'), והרב פנחס מוקדסי. נערך ונסדר מחדש על ידי הרב מוקדסי. יצא לאור בהוצאת 'ישיבת המקובלים ע"ש מהרח"ו', ירושלים תש"ע (2009).
הערות לכללי קצור ספר הפליאה מאת הרב דוד בן שלמה אבן זמרא - הרב היילפרין הביא לבית הדפוס את הספר עם הערותיו. יצא לאור ירושלים תר"ע-תרע"ד (לא ברורה השנה המדויקת וזהו טווח השנים)^[6].
כבוד חכמים : להשיב כבוד לחכמי האמת על ידי מלחמת מצווה במלעיביהם ולהחזיר העטרה ליושנה - יצא לראשונה בדפוס י"ד פרומקין, ירושלים תר"ן; הודפס ב"דפוס לעווי ושותפיו", ירושלים תרס"ד עם צוואת הרב אליהו מקאליש (ראב"ד קאליש ומחבר "יד אליהו"); כן הודפס בדפוס פרומקין בתרנ"ו ותש"ד; הודפס שוב בברוקלין (רובע בניו יורק) תשנ"ד עם "מלחמת יעבץ" (בשער נפרד) שהוא חיבורו של הרב מרדכי לוריא המגן על היעב"ץ מפני השגותיו של הרב היילפרין ומוכיח לשיטתו שהספר "חמדת ימים" אכן חובר בידי נתן העזתי כטענת ר' יעקב עמדין. הרב לוריא כתב את דבריו בעניין זה גם בשם "אמת ליעקב" שצורף ל'עץ שתול : ... כללים בדברי הש"ס והפוסקים', ירושלים תרס"ג.

קישורים חיצוניים

דוד תדהר (עורך), "ר' מנחם מנכין-היילפרין", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 689
רבי שמעון צבי הורוויץ ורבי מנחם מענכין הלפרין - גאוני הקבלה, אשכול על הרב הלפרין יחד עם הרב שמעון צבי הורוביץ (וכן מדובר שם גם על הרב חיים יהודה לייב אויירבך) בפורום אוצר החכמה
כבוד חכמים, באתר היברובוקס

הערות שוליים

^ דוד תדהר (עורך), "ר' מנחם מנכין-היילפרין", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 689
^ בראש מכתב לרב קוק כתב: 'ידיד עליון ב"ה וידיד עמו ישראל ה"ה הרב הגאון הגדול, צדיק יסוד עולם, מפורסם לתהילה בכל קצווי הארץ, שבחו מי ימלל, כבוד קדושתו מי יספר, מו"ה מרנא ורבנא...", ובהתייחסו לדברי הרב קוק בספרו "ראש מילין" הוא כותב בתוכן המכתב: 'ב"ה זכיתי להשיג את ספרו הנפלא הפלא ופלא, ונקרא שמו 'ראש מילין', שמה ראיתי לפי מיעוט שכלי כוחו וגבורתו עד אין חקר!"
^ אור חדש, שבט - אדר א תשע"א, גיליון 14
^ לפי הערת פרופ' גרשום שלום.
^ על הוצאה זו הוטל עיקול מטעם הבד"ץ בירושלים, בגלל סכסוך בין המוציא לאור ובין בעל כתב היד, ששימש יסוד להוצאה זו.
^ נדפס מתוך כתב יד יחיד שנמצא תחת ידי יורשי הרב המקובל שלמה מוסאיוף בירושלים ולא הספיקו להוסיף שער בדפוס, ונשאר כל הספר בגניזה עשר שנים (הערת פרופ' גרשום שלום לעותק בית הספרים).

[1] דוד תדהר (עורך), "ר' מנחם מנכין-היילפרין", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 689

[2] בראש מכתב לרב קוק כתב: 'ידיד עליון ב"ה וידיד עמו ישראל ה"ה הרב הגאון הגדול, צדיק יסוד עולם, מפורסם לתהילה בכל קצווי הארץ, שבחו מי ימלל, כבוד קדושתו מי יספר, מו"ה מרנא ורבנא...", ובהתייחסו לדברי הרב קוק בספרו "ראש מילין" הוא כותב בתוכן המכתב: 'ב"ה זכיתי להשיג את ספרו הנפלא הפלא ופלא, ונקרא שמו 'ראש מילין', שמה ראיתי לפי מיעוט שכלי כוחו וגבורתו עד אין חקר!"

[3] אור חדש, שבט - אדר א תשע"א, גיליון 14

[4] לפי הערת פרופ' גרשום שלום.

[5] על הוצאה זו הוטל עיקול מטעם הבד"ץ בירושלים, בגלל סכסוך בין המוציא לאור ובין בעל כתב היד, ששימש יסוד להוצאה זו.

[6] נדפס מתוך כתב יד יחיד שנמצא תחת ידי יורשי הרב המקובל שלמה מוסאיוף בירושלים ולא הספיקו להוסיף שער בדפוס, ונשאר כל הספר בגניזה עשר שנים (הערת פרופ' גרשום שלום לעותק בית הספרים).

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

@@ שורה 21: / שורה 21: @@
 ב[[תרס"א]] עלה ל[[ירושלים]] והתגורר ב[[בתי מחסה]] שב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]] ונחשב מראשי המקובלים בעיר. ב[[תרס"ו]] היה ממקימי [[ישיבת המקובלים שער השמים]] והיה מראשיה, לצד הרב [[חיים יהודה לייב אוירבך]] והרב [[שמעון צבי הורוביץ]], עד פטירתו.
-ב[[תרמ"ה]] הוציא לאור לראשונה את "עץ חיים" עם הוספותיו, הגהותיו וביאוריו. ב[[תרנ"ו]] פרסם את הספר "כבוד חכמים" שבו חלק על טענתו של הרב [[יעקב עמדין]] בספרו "קנאות" שהספר "[[חמדת ימים]]" חובר בידי [[נתן העזתי]], תלמידו של [[שבתאי צבי]], וטען שהספר תואם את [[קבלת האר"י]] ועל כן מקורו במקובל אמיתי.
+ב[[תרמ"ה]] הוציא לאור לראשונה את "עץ חיים" עם הוספותיו, הגהותיו וביאוריו. ב[[תרנ"ו|תר]]"ן פרסם את הספר "כבוד חכמים" בו חלק על טענתו של הרב [[יעקב עמדין]] בספרו "קנאות" שהספר "[[חמדת ימים]]" חובר בידי [[נתן העזתי]], תלמידו של [[שבתאי צבי]] וטען שהספר תואם את [[קבלת האר"י]] ועל כן מקורו במקובל אמיתי.
 היה בידידות עם הרב [[יוסף חיים זוננפלד]]. העריך מאד את [[הרב קוק]] ודיבר עימו פעמים רבות ב[[תורת הנגלה|נגלה]] וב[[תורת הנסתר|נסתר]].{{הערה|בראש מכתב לרב קוק כתב: 'ידיד עליון ב"ה וידיד עמו ישראל ה"ה הרב הגאון הגדול, צדיק יסוד עולם, מפורסם לתהילה בכל קצווי הארץ, שבחו מי ימלל, כבוד קדושתו מי יספר, מו"ה מרנא ורבנא...", ובהתייחסו לדברי הרב קוק בספרו "ראש מילין" הוא כותב בתוכן המכתב: 'ב"ה זכיתי להשיג את ספרו הנפלא הפלא ופלא, ונקרא שמו 'ראש מילין', שמה ראיתי לפי מיעוט שכלי כוחו וגבורתו עד אין חקר!"}}{{הערה|'''אור חדש''', שבט - אדר א תשע"א, גיליון 14}}
@@ שורה 35: / שורה 35: @@
 *הגהות על '''רחובות הנהר : נהר שלום : על ס’ כוונות התפילות, המצות ויחודים''' של הרב שלום שרעבי - יצא לאור עם ההגהות והביאורים של הרבנים [[חיים די לרוזה]] ("תורת חכם"), רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי ("דברי שלום"), [[ששון פרסיאדו|ששון בכר פרסיאדו]] ("שמן ששון"), [[אליהו משען]] ("צדק ושלום"), חיים שאול דוויק הכהן ("איפה שלמה"), אליהו סלימן מני ("מעיל אליהו"), [[שריה דבליצקי]] ("מחשבות בצלאל"), [[אביגדור עזריאל]] ("זמרת הארץ"), [[יוסף חיים]] ("סוד ישרים"), הרב שלמה אליישיב ('הגהות הלש"ם'), והרב [[פנחס מוקדסי]]. נערך ונסדר מחדש על ידי הרב מוקדסי. יצא לאור בהוצאת 'ישיבת המקובלים ע"ש מהרח"ו', ירושלים [[תש"ע]] ([[2009]]).
 *הערות ל'''כללי קצור ספר הפליאה''' מאת הרב [[דוד בן שלמה אבן זמרא]] - הרב היילפרין הביא לבית הדפוס את הספר עם הערותיו. יצא לאור ירושלים [[תר"ע]]-[[תרע"ד]] (לא ברורה השנה המדויקת וזהו טווח השנים){{הערה|נדפס מתוך כתב יד יחיד שנמצא תחת ידי יורשי הרב המקובל [[שלמה מוסיוף|שלמה מוסאיוף]] בירושלים ולא הספיקו להוסיף שער בדפוס, ונשאר כל הספר בגניזה עשר שנים (הערת [[פרופ']] [[גרשום שלום]] לעותק בית הספרים).}}.
-*'''כבוד חכמים : להשיב כבוד לחכמי האמת על ידי מלחמת מצווה במלעיביהם ולהחזיר העטרה ליושנה''' - יצא לראשונה בדפוס [[י"ד פרומקין]], ירושלים [[תרס"א]]; הודפס ב"דפוס לעווי ושותפיו", ירושלים [[תרס"ד]] עם צוואת הרב [[אליהו מקאליש]] (ר[[אב"ד]] [[קאליש]] ומחבר "יד אליהו"); כן הודפס בדפוס פרומקין ב[[תרנ"ו]] ו[[תש"ד]]; הודפס שוב ב[[ברוקלין]] (רובע ב[[ניו יורק]]) תשנ"ד עם "מלחמת יעבץ" (בשער נפרד) שהוא חיבורו של הרב מרדכי לוריא המגן על היעב"ץ מפני השגותיו של הרב היילפרין ומוכיח לשיטתו שהספר "חמדת ימים" אכן חובר בידי נתן העזתי כטענת ר' יעקב עמדין. הרב לוריא כתב את דבריו בעניין זה גם בשם "אמת ליעקב" שצורף ל'עץ שתול : ... כללים בדברי הש"ס והפוסקים', ירושלים [[תרס"ג]].
+*'''כבוד חכמים : להשיב כבוד לחכמי האמת על ידי מלחמת מצווה במלעיביהם ולהחזיר העטרה ליושנה''' - יצא לראשונה בדפוס [[י"ד פרומקין]], ירושלים [[תרס"א|תר]]"ן; הודפס ב"דפוס לעווי ושותפיו", ירושלים [[תרס"ד]] עם צוואת הרב [[אליהו מקאליש]] (ר[[אב"ד]] [[קאליש]] ומחבר "יד אליהו"); כן הודפס בדפוס פרומקין ב[[תרנ"ו]] ו[[תש"ד]]; הודפס שוב ב[[ברוקלין]] (רובע ב[[ניו יורק]]) תשנ"ד עם "מלחמת יעבץ" (בשער נפרד) שהוא חיבורו של הרב מרדכי לוריא המגן על היעב"ץ מפני השגותיו של הרב היילפרין ומוכיח לשיטתו שהספר "חמדת ימים" אכן חובר בידי נתן העזתי כטענת ר' יעקב עמדין. הרב לוריא כתב את דבריו בעניין זה גם בשם "אמת ליעקב" שצורף ל'עץ שתול : ... כללים בדברי הש"ס והפוסקים', ירושלים [[תרס"ג]].
 ==קישורים חיצוניים==