דיבוק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: ישנה אי בהירות ובלבול בין תופעת האיחוז (Spirit possession) לבין הדיבוק שהוא רק סוג של איחוז..
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
הצגה של "חדירת דיבוק". פולין 1920

על פי אמונות מיסטיות שונות, דיבוק הוא תופעה של חדירת רוחו של נפטר אל גופו של אדם חי והשתלטות עליו. על-פי חלק מאותן אמונות, לרוח המת נתנה רשות לכך בעקבות חטא של האדם החי. רוחו של הנפטר מבקשת כביכול מקלט בגופו של החי מפני המזיקין שפוגעים בו.

התופעות שאוחזות באדם עקב הדיבוק הם: תוקפנות כלפי חוץ ותוקפנות עצמית, פרכוסים של הגוף, עיוותי פנים וגלגול עיניים לאחור, אובדן הכרה, דיבור בשפה והברות לא מובנות, השמעת קללות, הבעת תיעוב לערכים דתיים וחברתים שונים ועוד.

ביהדות, האמונה בדיבוק נחשבת לחלק מהקבלה, והייתה נפוצה בקרב יהדות מזרח אירופה. גם בנצרות קיימת אמונה בדיבוק.

על פי המדע המודרני, הדיבוק הוא תופעה פסיכופיזית. ההסבר המקובל להתנהגותם של אנשים הסובלים ממה שנראה כדיבוק הוא בעיות נפשיות שונות; כגון לחץ נפשי, היסטריה, מחלת נפש, או תופעות לוואי של הרעלה, שימוש בסמים, וכו'. ייתכן גם כי חלק ממקרי הדיבוק המתועדים אינם אלא התקפות כיפיון (אפילפסיה).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]