עץ חיים (ספר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

עץ חיים הוא שמו של חיבור יסודי בכתבי האר"י. את הספר כתב הרב חיים ויטאל שהיה תלמידו המובהק של האר"י. בספר עץ חיים נפרסת משנתו של האר"י, אותה כתב הרב ויטאל מפיו. הספר חידש שיטה בקבלה, והשפיע רבות על עולם החשיבה היהודי, ובעיקר על תנועות המקובלים והחסידות.

הרקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – כתבי האר"י

לאחר גירוש ספרד נכבשה ארץ ישראל בידי הטורקים. בתקופה זאת יהודים רבים עלו לעיר צפת כדי להתיישב בה. המצב הכלכלי של יהודי צפת שפר עליהם, והתעוררה שם תרבות שהעמידה הוגים רבים וספרות עשירה - צפת הפכה למרכז רוחני. במאה ה-16 נכתבו יצירות רבות וחשובות בעיר, ביניהן "שולחן ערוך" של רבי יוסף קארו, "פרדס רימונים" של רבי משה קורדובירו, הפיוט לשבת "לכה דודי" שחיבר רבי שלמה אלקבץ ורבים נוספים.

רבי יצחק לוריא אשכנזי (האר"י) עלה לצפת ממצרים בשנת 1569 (שנת ש"ל) ומאז הפך לרבו המובהק של הרח"ו (ויטאל) עד פטירתו כשנתיים לאחר מכן. האר"י כמעט לא כתב דבר ורוב תורתו ודעותיו נמסרו דרך כתביו של ויטאל.

מקורם של הכתבים ודרך הגעתם לדפוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי חיים ויטאל כתב את דרושיו של רבו האר"י לפי סדר שמיעתו אותם, במה שכינה "קונטרס הקיצור". ואחר כך היה נוהג לסדרם ולהרחיבם. כתיבתו מסווגת לשלוש:

הכתיבה הראשונה כוללת את קונטרס הקיצור, אותו היה כותב מיד עם השמיעה; את הדרושים בסגנונם הראשון, שבהם הרחיב את הדברים שבקונטרס הקיצור; ואת הדרושים בסגנונם השני, שבהם היה כותב הכול מחדש ומשלים את החסר על פי דרושים ממקומות אחרים. כתיבה זו נקראה על ידו "עץ חיים", ובה הבדיל בין חידושיו והערותיו שלו לבין אלו שקיבל מהאר"י. כתבים אלו נמצאים בידינו בשלמותם.

הכתיבה השנייה נקראת ברוב המקומות "מבוא שערים", ובה כתב ויטאל מסכת מסודרת של כל סדר האצילות, סדר הנבואה ורוח הקודש, וסדר הגלגולים, על פי עיונו בדברי רבו והכרעותיו. חלקים מכתיבה זו נדפסים כיום בתוך ספר "קהילת יעקב" שבכתיבה השלישית. כתבים אלו נגנזו על ידי ויטאל, וחלקים מהם הוצאו מגניזתם ונדפסו על ידי רבי יעקב צמח.

הכתיבה השלישית כוללת עריכה מקיפה יותר: ויטאל קיצר בה דרושים ששמע מהאר"י, וכתב דרושים שונים שבהם ביאר עניינים מוקשים בקבלה. כתיבה זו נערכה בספרים אוצרות חיים, קהילת יעקב, אדם ישר א, עולת תמיד וזוהר הרקיע. גם כתבים אלו נגנזו על ידי ויטאל, וחלקים מהם הוצאו מגניזתם ונדפסו על ידי רבי יעקב צמח ורבי אברהם אזולאי.

מתוך הקדמתו של ויטאל לכתיבה השנייה ששרדה, עולה כי הוא סידר את הדרושים בכתיבה זו בשלושה חלקים: עץ חיים, פרי עץ חיים, ונוף עץ חיים. הספרים עצמם, בצורה אותה סידר אותם ויטאל, לא הגיעו לידינו. אך בהקדמתו השלמה שנדפסה לאחרונה, עולה כי סידר או התכוין לסדר אותם כך:

חלק א', עץ חיים, ובו הקדמות כלליות ושבעה היכלות. ההיכלות הם: היכל אדם קדמון, הנקודים, הכתר, או"א, ז"א, נוקבא ולאה ורחל ויעקב ודור המדבר המטות והסלע והמן והבאר, וכללות אבי"ע. כל היכל מההיכלות נחלק לשערים שונים.

חלק ב', פרי עץ חיים, הכולל את כוונות התפילות והמצוות, בו הקדמות והיכלות. ההיכלות הם: היכל שחרית, מנחה, ערבית, שבת, ראש חודש, יום טוב, ראש השנה יום כיפורים וסוכות וכו'.

חלק ג', נוף עץ חיים, הכולל דרושים על הנשמות והגלגולים, ביאור מאמרי הזוהר, ביאור פסוקים ומאמרי חז"ל ושונות.

בעקבות הקדמה זו, שהתגלגלה לידיו של רבי מאיר פופרש ואופן סידורה מצא חן בעיניו, ערך פופרש את הכתבים השונים שהגיעו לידיו במתכונת זו, וקרא לחיבור בשם עץ חיים. זהו ספר עץ חיים הנפוץ כיום.

מלבד ספר עץ חיים הנפוץ, בסידורו של פופרש, קיימים עוד שני חיבורים של ויטאל בשם זה. האחד הוא הכתבים מהכתיבה השנייה, המכונים "מבוא שערים" כפי שקרא לו רבי משה זכות, אך ויטאל עצמו קרא להם "עץ חיים" וכך גם כינה אותם רבי נתן שפירא; והחיבור השני הוא הנקרא היום "שמונה שערים", הכולל את כתבי ויטאל כפי שערכם בנו רבי שמואל, מתוך כתבים שנכתבו מיד אחרי פטירת האר"י, ואף הם מכונים "עץ חיים".

מקור השם של הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי חיים ויטאל קרא לחיבורו 'עץ חיים' ממספר סיבות:

חכמת האמת ונקרא עץ החיים ... הנה נתבאר במקום אחר הזה כי עון אדם הראשון בעץ הדעת טוב ורע הוא שלא בחר להתעסק בעץ החיים שהיא חכמת הקבלה וזהו עצמו עון הערב רב האומרים למשה דבר אתה עמנו ושמעה בעץ הדעת טוב ורע..."

הקדמה לעץ חיים
  • שם הספר מרמז גם על תכנו. בכל פרקי הספר מתוארת השתלשלות העולמות בדרך של האצלה היררכית. השתלשלות זאת נקראת עץ החיים כיוון שניתן להמשילה להתפתחות מסועפת של ענפים רבים - בדומה לעולמות - משורש ראשוני.
  • רבנים בכל הדורות נהגו לרמוז את שמם או לכתבו במפורש בשם חיבוריהם התורניים. כך נהג גם המחבר בכך שכתב את שמו - חיים - בספרו 'עץ החיים'.

מבנה הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההקדמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת הספר כותב המחבר הקדמה שהיא מעין סקירה היסטורית על מסורת ספרות הקבלה. הוא מעשיר את הסקירה בפירושים קבליים לפסוקים שונים מהתנ"ך, התלמודים וספר הזוהר. רבי חיים ויטאל מזהיר רבות מפני לימוד הקבלה למי שאינו ראוי להיכנס לפרד"ס התורה ומונה את הסכנות והשיבושים שעלולים ליפול בחלקו של תלמיד לא ראוי:

" אמנם אל יאמר אדם אלכה לי ואעסוק בחכמת הקבלה, מקודם שיעסוק בתורה במשנה ובתלמוד, כי כבר אמרו רבינו ז"ל 'אל יכנס אדם לפרדס אלא אם כן מלא כריסו בבשר ויין', והרי זה דומה לנשמה בלתי גוף שאין לה שכר ומעשה וחשבון עד היותה מתקשרת בתוך הגוף בהיותו שלם מתוקן במצוות התורה בתרי"ג מצוות . . כי אין הדברים האלו מסורים אל לב האדם כפי שכל אנושי, והסברא בהם סכנה עצומה, ויחשב בכלל קוצץ בנטיעות חס ושלום..."

הקדמת המהרח"ו לעץ חיים

לאחר האזהרות לגבי הסכנות הכרוכות בלימוד תורת הסוד מביא הרב ראיות על נחיצות הלימוד לגבי אלו שכן ראויים לעסוק בחכמה זאת אך מסייג זאת בקביעתו אלו ספרי קבלה ראויים ללמוד מהם ואלו לא:

"ובעניין ספרי הקבלה האמיתים הנמצאים אמר לנו מורי זלה"ה כי שלשלת קבלת הראב"ד, ובנו הר"י סגי נהור, ותלמידיו עד הרמב"ן ז"ל תלמידו, כולם קבלה אמיתית מפי אליהו ז"ל שנגלה אליהם. וביאור הרמב"ן שעשה על התורה הוא עמוק מאוד ואין מי שיוכל להבינו שדבריו סתומים עד מאוד והוא ספר יקר ונחמד מאוד למבינים אותו . .

ושאר ספרי הקבלה שלאחר הרמב"ן ז"ל אל תשלח ידך אליהם כי הם בנוים בשכל אנושי ולא מקובלים לא מפי אחרונים ולא מפי ראשונים".

שם

לאר"י היו תלמידים נוספים הנקראים גורי האר"י. תלמידיו - גוריו חולקו לארבע כתות. בכת הראשונה היו: רבי חיים ויטאל, רבי יונתן סאגיס, רבי יוסף אבן טבול, רבי יהודה משען, רבי גדליה הלוי, רבי יוסף ארזין, רבי שבתאי מנשה, רבי שמואל אוזידא, רבי אברהם גבריאל, רבי אליה פלקון ורבי יצחק הכהן. יש האומרים שגם רבי ישראל סרוק נמנה עם תלמידיו.

רבי חיים ויטאל הזהיר שלא לקרוא בספריהם של התלמידים האחרים שהיו למורו וטען שאיש לא הבין את דברי רבו:

" דע מן היום אשר מורי זלה"ה החל לגלות זאת החכמה לא זזה ידי מתוך ידו אפילו רגע אחד וכל אשר תמצא כתוב באיזה קונטריסים על שמו ז"ל ויהיה מנגד מה שכתבתי בספר הזה טעות גמור הוא כי לא הבינו דבריו ואם יש בהם איזה תוס' שאינו חולק עם ספרינו זה אל תשית לבך בקבע אליו כי שום א' מהשומעים את דברי קדשו לא ירדו לעומק דבריו וכוונתו ולא הבינום בלי שום ספק..."

שם

פרקי הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר מחולק לשני חלקים שכל חלק מהם יתחלק לארבעה פרקים - חטיבות (היכלים). כל היכל מחולק לשערים והשערים עצמם מחולקים לענפים. כל ענף דן על נושא בפני עצמו אך כל פרקי הספר כלולים זה בזה ויש שהסבר לעניין כלשהו יתחיל באחד מפרקי הספר והמשכו יבוא בפרקים אחרים שלכאורה אין ביניהם קשר ישיר.

פרטי פרקי הספר מנויים למעלה, בתוך הקדמתו של ויטאל לחיבורו שלא שרד, שעל פיה ערך פאפירש את הספר שבידינו.

השפעת הספר על הדורות הבאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר עץ חיים הוא אחד הספרים המשפיעים ביותר בתולדות ההגות היהודית הקבלית והשפעתו ניכרת על חוגים רבים ומנוגדים. תנועת השבתאות נסמכה רבות על חלקים מתורת האר"י, בעיקר מפני השפעת הספר על נתן העזתי שהיה מעין איש יחסי הציבור של התנועה. הבעל שם טוב אבי תנועת החסידות הושפע מהתכנים שנמצאים בספר בצורה משמעותית, ואת אבני היסוד של שיטתו ביסס על תורת האר"י. גם המתנגדים - אשר שוללים את תורת החסידות - מקבלים את כתבי האר"י, כפי שניתן לראות בכתביהם של הגר"א ורבי חיים מוולוז'ין.

הוצאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר יצא בהוצאות רבות, אשר לרב הוסיפו הגהות ופירושים נוספים. בשנת תרנ"א יצא הספר לאור בורשא עם הגהות של הרב מנחם מענכין היילפרין. הגהות אלו הופיעו גם במהדורות נוספות של הספר שכללו:

  • דפוס סטריאוטיפי של מהדורת ורשא תרנ"א שהודפס בדפוס לעווי ושותפיו, ירושלים תר"ע, כששלושת החלקים הודפסו בכרך אחד
  • הוצאת "מקור חיים", ירושלים תשכ"ג בהדפסה המבוססת על דפוס צילום של מהדורת ירושלים תר"ע, נוספו הוספות מכתב יד מאת הרב מרדכי ישועה עטיה שהביא את הספר לבית הדפוס;
  • "דפוס אופסט ברודי-כץ" ו"בית הסופר", תל אביב ובני ברק תשל"ה, נוספו ביאורים והערות מהרב יצחק יהודה ברמן והגהות והערות מלוקטים מספרים שונים בעריכת הרב ברמן. הוצא שוב בהוצאת "מישור", בני ברק תשנ"ב
  • הוצאת "מקור חיים", ירושלים תש"ן בהדפסה שבסיסה היא דפוס צילום של ירושלים תר"ע, עוד נוספו 'הגהות הלש"ם' מהרב שלמה אלישיב ו"שמן ששון" מהרב ששון בכר משה פרסיאדו;
  • בהוצאת 'ישיבת המקובלים ע"ש מהרח"ו', ירושלים תשנ"ט, נוספו על הקודמים הגהות וביאורים מאת הרב חיים שאול הכהן דוויק ("איפה שלמה")
  • בהוצאת "א' ברזני ובנו", ירושלים תשס"ד הובאו רק הדברים שבמהדורה הראשונה ('הגהות מהר"ם מטראן', 'הגהות השמ"ש ו"נהר שלום", "חסדי דוד", "יפה שעה" והגהות וביאורים של הרב היילפרין) עם השער של מהדורת תר"ע;
  • בהוצאת 'ישיבת המקובלים מהרח"ו' ובעריכת הרב פנחס מוקדסי, ירושלים תש"ע נוספו ביחס למהדורת תשנ"ט שבאותה הוצאה נוספו "שמן ששון השלם" (הבאת המקורות של ספר "שמן ששון" מהרב ששון בכר משה), הפירוש "דברי שלום" של הרב רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי, "שפת אמת" מהרב אליהו משען, והגהות הרב יהודה פתיה, והושמטו הפירושים "נהר שלום" ו"חסדי דוד".

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ספר עץ חיים - מאתר Grimoar
  • יוסף אביב"י, בנין אריאל, ירושלים תשמ"ז, עמ' יז-קח.
  • הרב יעקב הלל, כתבוני לדורות, ירושלים תשנ"ב (יש טוענים שמדובר בפלגיאט של הספר בנין אריאל, ראה צפונות יז עמ' פה הע' 5).
  • טוני לביא / עקיבא אורצל, אלוהים הרב והפילוסוף - סודות הבריאה בספר הזהר ובתורת האר"י, זמורה ביתן 2004.