סימביוזה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{איחוד|סימביוזה|יחסי גומלין בין אורגניזמים}}
{{איחוד|סימביוזה|יחסי גומלין בין אורגניזמים}}
{{עריכה|ויקיזציה}}
{{עריכה|ויקיזציה}}
[[קובץ:Impala mutualim with birds.jpg|שמאל|ממוזער|230px|[[אימפלה]] מטופלת ע"י [[זרזיר הבקר|זרזירי בקר]].]]
[[קובץ:Common_clownfish.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[סימביוזה]] הדדית בין ה[[שושנון]] החי בין זרועות הציד של [[שושנות ים]] טרופיות. הדג הטריטוריאלי מגן על שושנת הים מפני דגים המסוגלים לאכול אותה, ובתורו זוכה להגנה מפני טורפיו בין זרועות הציד הצורבות של השושנה.]]
[[קובץ:Dardanus pedunculatus (Hermit crab) with anemone covered shell.jpg|שמאל|ממוזער|230px|[[סרטן נזיר]] עם [[שושנת ים|שושנות ים]] עליו]]

[[קובץ:Bee pollinating a flower.jpg|שמאל|ממוזער|230px|[[דבורת הדבש|דבורה]] מאביקה פרח ומתכסה באבקה, אותה היא תעביר לפרחים אחרים.]]
[[קובץ:Reed warbler cuckoo.jpg|שמאל|ממוזער|230px|[[קנית קטנה]] מאכילה פרט טפילי של [[קוקייה אירופית]].]]
[[קובץ:Western Gull chasing Elegant Tern.jpg|שמאל|ממוזער|230px|[[שחף מערבי]] רודף אחרי [[שחפית אלגנטית]] במטרה לחטוף לה את השלל.]]
'''סימְבְּיוֹזָה ''' ('''symbiosis''', מ[[יוונית]] - לחיות ביחד), היא סוג של [[יחסי גומלין בין אורגניזמים|יחסי גומלין]] בין [[מין (טקסונומיה)|מיני]] [[אורגניזם|אורגניזמים]] שונים בהם מינים שונים נמצאים בצמידות, חיים [[שיתוף|בשיתופיות]] ותלויים אחד בשני. סימביוזה קיימת בין מינים מממלכות שונות או מאותה הממלכה: בין [[צמחים]] ו[[בעלי חיים]], בין [[חיידק]]ים וצמחים, בין [[פטרייה|פטריות]] וצמחים ובין בעלי חיים ובעלי חיים אחרים.
'''סימְבְּיוֹזָה ''' ('''symbiosis''', מ[[יוונית]] - לחיות ביחד), היא סוג של [[יחסי גומלין בין אורגניזמים|יחסי גומלין]] בין [[מין (טקסונומיה)|מיני]] [[אורגניזם|אורגניזמים]] שונים בהם מינים שונים נמצאים בצמידות, חיים [[שיתוף|בשיתופיות]] ותלויים אחד בשני. סימביוזה קיימת בין מינים מממלכות שונות או מאותה הממלכה: בין [[צמחים]] ו[[בעלי חיים]], בין [[חיידק]]ים וצמחים, בין [[פטרייה|פטריות]] וצמחים ובין בעלי חיים ובעלי חיים אחרים.


שורה 14: שורה 17:


=== מוטואליזם ===
=== מוטואליזם ===
[[קובץ:SheepAndBird.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אנפית הבקר]] אוכלת טפילים מצמר כבשים]]
המוּטוּאליזם (ב[[עברית]]: הדדיוּת) הוא צורה של חיי שיתוף המועילה לשני הצדדים. דוגמה למוטואליזם היא [[דג]] הנקאי אשר מנקה את דגי ה[[שונית]] מ[[טפיל]]יהם; דגי השונית זוכים להיפטר מטפיליהם והנקאי זוכה לארוחה דשנה. דוגמאות נוספות הן ה[[חזזית]] וה[[מיקוריזה]].
המוּטוּאליזם (ב[[עברית]]: הדדיוּת) הוא צורה של חיי שיתוף המועילה לשני הצדדים. דוגמה למוטואליזם היא [[דג]] הנקאי אשר מנקה את דגי ה[[שונית]] מ[[טפיל]]יהם; דגי השונית זוכים להיפטר מטפיליהם והנקאי זוכה לארוחה דשנה. דוגמאות נוספות הן ה[[חזזית]] וה[[מיקוריזה]].
==== אנדוסימביוזה ====
==== אנדוסימביוזה ====

גרסה מ־23:36, 8 בדצמבר 2015

מתקיים דיון בו מוצע לאחד ערך זה עם הערך יחסי גומלין בין אורגניזמים.
אם אין התנגדויות, ניתן לאחד את הערכים שבוע לאחר הצבת התבנית.
מתקיים דיון בו מוצע לאחד ערך זה עם הערך יחסי גומלין בין אורגניזמים.
אם אין התנגדויות, ניתן לאחד את הערכים שבוע לאחר הצבת התבנית.
אימפלה מטופלת ע"י זרזירי בקר.
סרטן נזיר עם שושנות ים עליו
דבורה מאביקה פרח ומתכסה באבקה, אותה היא תעביר לפרחים אחרים.
קנית קטנה מאכילה פרט טפילי של קוקייה אירופית.
שחף מערבי רודף אחרי שחפית אלגנטית במטרה לחטוף לה את השלל.

סימְבְּיוֹזָה (symbiosis, מיוונית - לחיות ביחד), היא סוג של יחסי גומלין בין מיני אורגניזמים שונים בהם מינים שונים נמצאים בצמידות, חיים בשיתופיות ותלויים אחד בשני. סימביוזה קיימת בין מינים מממלכות שונות או מאותה הממלכה: בין צמחים ובעלי חיים, בין חיידקים וצמחים, בין פטריות וצמחים ובין בעלי חיים ובעלי חיים אחרים.

לפי קביעת האקדמיה ללשון העברית, החלופה עברית למילה סימביוזה היא צַוְתָּאוּת (בלי ניקוד: צוותאות)‏‏[1]. המילונאי ראובן אלקלעי הציע את חידושו שִׁתּוּפָנוּת (ואת שם התואר הנגזר – שִׁתּוּפָנִי).[2]

סוגים שונים של סימביוזה

כמה סוגי יחסי גומלין העשויים להתהוות בין פרטים ממינים שונים הנמצאים בצמידות פיזית:

  • מוטואליזם (הדדיות): כששני המינים מפיקים תועלת מן הצמידות.
  • קומנסליזם: כשאחד המינים מפיק תועלת מן הצמידות בעוד האחר אינו ניזוק (לדוגמה: עץ וצמח מטפס במקום בו יש שפע אור ומים).
  • פרזיטיזם (טפילות): כשאחד המינים מפיק תועלת מן הסימביוזה בעוד האחר ניזוק ממנה (לדוגמה: עץ וצמח מטפס במקום בו יש תחרות על האור בין צמחים שונים).

מוטואליזם

המוּטוּאליזם (בעברית: הדדיוּת) הוא צורה של חיי שיתוף המועילה לשני הצדדים. דוגמה למוטואליזם היא דג הנקאי אשר מנקה את דגי השונית מטפיליהם; דגי השונית זוכים להיפטר מטפיליהם והנקאי זוכה לארוחה דשנה. דוגמאות נוספות הן החזזית והמיקוריזה.

אנדוסימביוזה

אנדוסימביוזה היא סוג של מוטואליזם בו אחד המינים חי בתוך אחר. תאוריה זו מסבירה תאוריות אבולוציוניות המנסות להבין כיצד נוצרו תאים בעלי אברונים. תאוריית האנדוסימביוזה טוענת שהכלורופלסט והמיטוכונדריון שהם אברונים בתא, נבלעו בעבר על ידי תאים גדולים והחלו לבצע אנדוסימביוזה עמם עד שפיתחו תלות במארחיהם.

קומנסליזם

הקומנסליזם (בעברית: סְמוּכָנוּת) הוא צורה של חיי צמידות המועילה לאחד בלי להזיק לאחר. בקוֹמֶנְסָליזם קיימים שני צדדים:

  • מפיק התועלת (קומנסָל או סְמוּכָן)
  • המארח של הקומנסל (פונדקאי), אשר לא מפיק תועלת מן השיתוף ולא ניזוק

הקומנסל נהנה מהפונדקאי ללא גרימת נזק. דוגמה לקומנסליזם היא אפיפיטים, צמח נפוץ בג'ונגלים. האפיפיטים הם צמחים הגדלים על צמחים אחרים אך אינם מזיקים להם. אורח חייהם המיוחד מאפשר להם להגיע אל האור מבלי לגדול בקרקע, בעזרת שורשי אוויר מיוחדים הם קולטים את המים מהאוויר הלח שסביבם, ואת המלחים הם קולטים מאבק ומעפר המצטבר בחריצים שבקליפות העצים.

פרזיטיזם

בפָּרָזיטיזם (בעברית: טפילוּת) שני צדדים:

  • מפיק התועלת (טפיל),
  • המארח של הטפיל (פונדקאי), אשר ניזוק מניצולו של הטפיל.

הטפיל גורם נזק לפונדקאי כאשר הוא מנצל אותו. לדוגמה, פרעושים הנטפלים לכלבים וחיות אחרות; הפרעוש ניזון מדם החיה ומוצא מחסה בפרוותה, בעוד שאל החיה מוחדרים בזמן שאיבת הדם חיידקים מזיקים. דוגמה נוספת לכך היא שרשור. השרשור היא תולעת הנטפלת למעיים של יצורים חיים (כולל בני אדם) ניזונה מהמזון המגיע למעיים, ופולטת את צרכיה לתוך גוף הפונדקאי.

האבולוציה של הסימביוזה

חוקרי האבולוציה מצאו עדויות לתהליכים התפתחותיים רבים שבהם טפילים אלימים הפכו לפחות אלימים ותהליכים שבהם טפילים הפכו לסמביונטים. עדויות לתהליכים הפוכים קיימות גם הן אך הן נדירות יותר. ההנחה היא שהתהליך המוביל מטפילות לסימביוזה נובע מזה שנזק למאחסן גורר בהרבה מקרים נזק לטפיל. דוגמה לטפיל שהופך לסמביונט: נגיף שמספק לתא הגנה נגד נגיפים אחרים המנסים להדביק את אותו התא. מערכת הגנה כזו נועדה במקור "להשאיר את כל השלל" בידי טפיל קטלני אחד. בשלב השני פרטים של הנגיף שהיו פחות אלימים (קטלו את התא לאט יותר או שלא קטלו אותו) התרבו טוב יותר בעזרת התא והתא המודבק בנגיף מתון נהנה מהגנה מנגיפים אלימים. בשלב השלישי החומר התורשתי של הנגיף השתלב בזה של התא, יכולת ההדבקה שלו התנוונה והגנים שלו התחילו להתרבות רק בריבוי הרגיל של התא.

קישורים חיצוניים


הערות שוליים

  1. ^ מילים ומונחים באתר האקדמיה ללשון העברית‏
  2. ^ ראובן אלקלעי, מלון עברי שלם, כרך 3, הוצאת גליל, 1994