בית מדרש – הבדלי גרסאות
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
הוספתי תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
מה קרה לא ראית ערוץ 26 סוף כל סוף היה את האח הגדול!!!!!! |
מה קרה לא ראית ערוץ 26 סוף כל סוף היה את האח הגדול!!!!!! |
||
לקנות תורה צריך בשביל להשקיע בשום דבר |
|||
==דיני בית המדרש== |
|||
[[קובץ:בית מדרש בתוך בית כנסת.jpg|250px|שמאל|ממוזער|חדר בית מדרש בתוך בית כנסת]] |
|||
[[קובץ:הקראוון של הגריש אלישיב זצוקל.jpg|250px|שמאל|ממוזער|בית המדרש של הרב יוסף שלום אלישיב]] |
|||
בית המדרש הוא מקום קדוש, ונוהגים בו כבוד ואין מקלים בו ראש, בדומה לבית הכנסת. יתרה מזו, קדושתו, על פי ההלכה, גדולה מקדושת בית הכנסת, ולכן אסור להפוך מקום המשמש כבית המדרש לבית הכנסת, כי אין מורידים בקדושה. |
|||
למרות זאת,אכילה ושינה בבית המדרש לעומת בית הכנסת. הטעם הוא, שבבית הכנסת נמצאים זמן מועט ובקלות אפשר להימנע מאכילה ושינה, אולם בבית המדרש שוהים במשך שעות רבות וקשה יותר להימנע מזה. מכל מקום, נאמר ב[[גמרא]], שכל הישן בבית המדרש תורתו נעשית קרעים קרעים, וזאת משום שבכדי לקנות תורה צריך להשקיע. |
|||
==בתי מדרש פלורליסטים בישראל== |
==בתי מדרש פלורליסטים בישראל== |
||
גרסה מ־16:30, 14 בינואר 2016
מה קרה לא ראית ערוץ 26 סוף כל סוף היה את האח הגדול!!!!!!
לקנות תורה צריך בשביל להשקיע בשום דבר
בתי מדרש פלורליסטים בישראל
ערך מורחב – בית מדרש פלורליסטי
בעשורים האחרונים מתרחש בישראל רנסאנס רוחני[1], שבו מוצאים יהודים שאינם דווקא דתיים עניין בלימוד בית מדרשי, במוסדות דוגמת 'עלמא בתל אביב, בית מדרש אלול בירושלים, 'במידבר' בירוחם ועוד. בתי המדרש הפלורליסטים (מכונים גם מתחדשים) יוצאים מנקודת מוצא שונה מבתי המדרש הישיבתיים הקלאסיים: בעוד שבבתי המדרש הללו התפיסה בדרך כלל היא של אמת אחת שיש להנחילה (ומכאן שיטת הלימוד הפרונטלית הנהוגה ב'שעור הכללי' בישיבות), הרי שבבתי המדרש המתחדשים הגישה היא ריבוית (פלורליסטית) לכתחילה, מבוססת על עירוב של ז'אנרים ספרותיים שונים (הלכה, שירה, הגות וכו'). הלימוד מתקיים תוך ישיבה במעגל, מה שמבטא את הדמוקרטיות והניסיון להכלה של הדעות השונות הקיימות בקבוצה: "בית מדרש פלורליסטי הוא לכן מקום שאליו אנשים מרקעים שונים ומתפיסות עולם שונות באים ללמוד יחדיו ולקיים שיח עם טקסטים יהודיים ושיח ביניהם, לימוד לשם התרחבות אישית והכרת הזולת, לשם צמיחה, לשם מדרש אישי וציבורי גם יחד."[2].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- בית מדרש ב-Jewish Encyclopedia (אנגלית)
- אהרון אופנהיימר, בתי מדרש בארץ ישראל בראשית תקופת האמוראים, קתדרה 8, יולי 1977
- גיל היטנמייסטר, בית-הכנסת ובית-המדרש והזיקה ביניהם, קתדרה 18, ינואר 1981
- אהרון אופנהיימר, יחודו של בית-המדרש, קתדרה 18, ינואר 1981
- ר' אחיטוב, א' גולדווין, י' ורטה, ע' ישראלי, ש' מור, ד' מרום, לימוד הלימוד (עורך: יורם ורטה), המדרשה באורנים וקרן מנדל, טבעון וירושלים 2008
- רינה חבלין, 'לימוד דיאלוגי בבתי המדרש הפלורליסטים', אתר 'צו פיוס'
- נדב ברמן שיפמן, 'בית מדרש בית', עמודים 754 (אדר-ניסן תשע"ב), עמ' 20-18
- חידוש - בית מדרש ברשת
הערות שוליים
| חיי הקהילה היהודית | ||
|---|---|---|
| תפקידים על-קהילתיים | חכם באשי • שד"ר • אדמו"ר • גדול הדור • רב ראשי | 
|
| תפקידים מקומיים | מרא דאתרא • רב • דיין • פרנס • שליח ציבור • גבאי • גבאי צדקה • בעל קורא • מוהל • שוחט • מלמד • דרשן • סופר סת"ם • בלנית • משגיח • משגיח כשרות | |
| מוסדות | תלמוד תורה • ישיבה • ישיבה קטנה • ישיבה גדולה • כולל אברכים • מקווה • בית כנסת • בית מדרש • חברה קדישא | |
| דברים שבקדושה | מניין • היכל/ארון קודש • חזנות • תפילת עמידה • שחרית • מנחה • ערבית • מוסף • קריאת התורה • שמע ישראל • ברכה • קידוש • רשימת תפילות וברכות | |
| ניהול חיי הקהילה | בית דין • תקנות הקהילה • פדיון שבויים • כתב מגידות | |
| תפקידים היסטוריים | אב הכנסת | |