סוס (סוג)

שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

סוס
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	יונקים
סדרה:	מפריטי פרסה
משפחה:	סוסיים
סוג:	סוס
מינים
קיאנג (Equus kiang) סוס רמכי (Equus caballus) זברת גרבי (Equus grevyi) זברה מצויה (Equus quagga) זברת הרים (Equus zebra) ערוד (Equus africanus), הכולל גם את חמור הבית פרא (Equus hemionus)
שם מדעי
Equus ‏ליניאוס, 1758

סוס (שם מדעי: Equus) הוא סוג בעלי חיים במשפחת הסוסיים, הכולל את הסוסים, החמורים, והזברות. זהו הסוג היחיד במשפחת הסוסיים. הסוג סוס כולל גם מינים שנכחדו וידועים רק ממאובנים.

מאפיינים

הסוסיים הם יונקים בינוניים עד גדולים, ראשם גדול, ועל צווארם רעמת שיער צפופה. רגליהם דקות ומסתיימות באצבע אחת רחבה המוגנת בפרסה קרנית. לסוסיים זנבות דקים המסתיימים בציצית, או המכוסים לחלוטין בשיער. הם מותאמים לחיים בשטחים פתוחים, ממישורים וסאוונות ועד הרים או מדבריות.

האוזניים החיצוניות של הסוסיים מסוגלות לנוע ומאפשרות להם לאכן בקלות מקור של קולות. ראייתם היא דיכרומטית, כלומר הם רואים שני צבעים בלבד. עיניהם ממוקמות באחורי הראש, ומאפשרות להם זווית ראיה רחבה, מבלי שהם מאבדים לחלוטין את הראייה הדו עינית. הסוסיים מצוידים באיבר יעקובסון, המאפשר לזכרים להשתמש בתגובת פלמן (הפשלת השפתיים) על מנת להעריך את מצב הייחום של בני זוג פוטנציאלים.

הסוסיים הם הרביוורים, וניזונים בעיקר ממזונות סיביים נוקשים, כדוגמת דשאים או צמחים ממשפחת הגמאיים. בעת הצורך הם אוכלים גם מזונות צמחיים אחרים כדוגמת עלים, פירות, או קליפות עצים, אבל הם נוהגים לרעות ולא לאכול מהחלקים העליונים של הצמחים. שלא כמו מעלי גרה, שלהם קיבות מורכבות, הסוסיים מפרקים את התאית במעי העיוור, שהוא חלק מהמעי הגס. מערכת השיניים שלהם כמעט מושלמת, כשהשיניים החותכות מקצצות את המזון, והשיניים הטוחנות, הממוקמות מאחורי מרווח (diastema) מהשיניים החותכות, מרסקות אותו.

סוסיים הם חיות חברתיות. הסוסים, הזברות המצויות וזברות ההרים מתקבצים בדרך כלל לעדרים קבועים הכוללים זכר בודד וקבוצת נקבות, ושאר הזכרים יוצרים עדרים קטנים של "רווקים". שאר המינים בסוג סוס חוברים לעדרים זמניים, המורכבים מבני אותו זוויג או מעורבים, למשך כמה חודשים. בכל המינים יש היררכיה ברורה בין הפרטים בעדר, כאשר בדרך כלל הנקבה המובילה שולטת על הגישה למשאבי מזון ומים, והזכר המוביל שולט על הזדמנויות להזדווג.

הנקבות, המכונות סוסות אצל הסוסים ואתונות במקרה של חמורים וערודים ממליטות בדרך כלל סייח (אצל הסוסים) או עייר (אצל החמורים) בודד, לאחר תקופת הריון של בערך 11 חודשים. הסייחים מסוגלים ללכת תוך שעה מלידתם, והם נגמלים מהנקה לאחר ארבעה עד שלושה עשר חודשים (בעלי חיים בטבע מאריכים את תקופת ההנקה בהשוואה לבעלי חיים שעברו ביות). נקבות בטבע עשויות ללדת פעם בשנה או פעם בשנתיים תלוי במינים, בתנאי החיים, ובגורמים נוספים.

תקופת הייחום אצל סוסיים בוגרים משתרעת בין תחילת האביב לסתיו. מרבית הנקבות נכנסות לתקופה בה אינן מעוניינות להזדווג (anestrus) בחורף. מעגל הרבייה נשלט על ידי אורך היום - הייחום מתחיל כשהימים מתחילים להתארך. חוסר הפעילות המינית בחורף נועד למנוע הפריה בחודשי החורף, משום שאז תתרחש ההמלטה בתקופה הקשה ביותר בשנה, וייקשה על הסייחים לשרוד. אולם לנקבות סוסיים החיות בקרבה לקו המשווה, אזורים שבהם כמעט שאין שינוי באורך היום מעונה לעונה, אין בתאוריה בכלל תקופה שבה הן אינן פעילות מינית. זאת ועוד, מסיבות שאינן ברורות, כ-20% מנקבות סוס הבית בחצי הכדור הצפוני פעילות מינית כל השנה.

סיווג

משפחת הסוסיים (בנוסף לסוג סוס כוללת המשפחה 35 סוגים נוספים שכולם נכחדו)

• הסוג סוס (Equus)
  • תת-סוג סוס מין יחיד :
    • סוס רמכי (Equus ferus)‏
      • טרפן (בעל חיים) (Equus ferus ferus) - נכחד
      • סוס פז'בלסקי (Equus ferus przewalskii)
      • סוס הבית (Equus ferus caballus)
  • תת-הסוג חמור
    • ערוד (Equus africanus)‏
      • ערוד נובי (Equus africanus africanus)
      • ערוד אטלס (Equus africanus atlanticus) - נכחד
      • ערוד סומלי (Equus africanus somalicus)
      • חמור הבית (Equus africanus asinus)
    • חמור אירופי (Equus hydruntinus) - נכחד
    • פרא (Equus hemionus)
      • פרא אנטולי (Equus hemionus anatoliensis) - נכחד
      • פרא מונגולי (Equus hemionus hemionus)
      • פרא פרסי (Equus hemionus onager)
      • פרא סורי (Equus hemionus hemippus) - נכחד בשנות העשרים של המאה העשרים
      • פרא הודי (Equus hemionus khur)
      • פרא טורקמני (Equus hemionus kulan)
    • קיאנג (Equus kiang)
      • קיאנג מערבי (Equus kiang kiang)
      • קיאנג מזרחי (Equus kiang holdereri)
      • קיאנג דרומי (Equus kiang polyodon)
      • קיאנג צפוני (Equus kiang chu)
    • Equus cumminsii - נכחד
    • Equus francisci - נכחד
    • Equus lambei – חמור הבר יוקון נכחד
  • תת-סוג זברה
    • זברת גרבי (Equus grevyi)
  • על-מין בתת-הסוג זברה Hippotigris
    • זברה מצויה (Equus quagga)
      • קואגה (Equus quagga quagga) - נכחדה
      • זברה בורצ'ל (Equus quagga burchellii)
      • זברה גרנט (Equus quagga boehmi)
      • Equus quagga borensis
      • Equus quagga chapmani
      • Equus quagga crawshayi
    • זברת הרים (Equus zebra)
      • Equus zebra zebra
      • Equus zebra hartmannae
  • תת-סוג אמרהיפוס (Amerhippus) - נכחד
    • Equus scotti - נכחד
    • Equus niobrarensis - נכחד
    • Equus conversidens – סוס מקסיקני; נכחד
  • תת-סוג פאראסטילידאקווס (Parastylidequus) - נכחד
    • Equus parastylidens
  • בלתי מסווגים (incertae sedis)
    • Equus simplicidens – סוס הגרמן (ייתכן שיש לסווגו תחת Dolichohippus‏) - נכחד
    • Equus occidentalis - נכחד
    • Equus complicatus - נכחד
    • Equus fraternus - נכחד
    • Equus excelsus - נכחד
    • קבוצת ה-Equus giganteus - נכחדו
    • Equus giganteus - נכחד
    • Equus pacificus - נכחד
    • Equus pectinatus - נכחד
    • Equus crinidens - נכחד

• 
  סוס פז'בלסקי, המין היחיד של סוס שמעולם לא בוית
• 
  סוס הבית
• 
  חמור הבית
• 
  פרא, סוג של חמור בר
• 
  זוג קיאנגים
• 
  קואגה (נכחדה)
• 
  זברה מצויה
• 
  זברת גרבי
• 
  Equus conversidens (נכחד)

בני כלאים

פרד

מינים שונים של הסוסים יכולים לעבור הכלאה, אם כי הצאצאים של הכלאה כזו הם בדרך כלל עקרים. בני הכלאים כוללים:

• פרד – בן כלאים בין חמור לסוסה. פרדים הם בני כלאים הנפוצים ביותר של סוסים וידועים בסיבולת, ביציבות ובכושר העבודה שלהם.
• פרד – בן כלאים בין סוס ואתון. סוג זה של פרד (Hinny) נדיר יותר, בדרך כלל קטן יותר בגודלו ובעל סיבולת נמוכה יותר.
• זברואיד – הכלאה בין זברה לסוסים אחרים:
  • זונקי – הכלאה בין חמור הבית לזברה (השם הוא שילוב בין שמות החיות באנגלית)
  • זוני – הכלאה בין זברה לפוני
  • זורס – הכלאה בין זברה לסוס.

לקריאה נוספת

• Burke, et al. 2003. The systematic position of Equus hydruntinus, an extinct species of Pleistocene equid. Quaternary Research 59(3):459-469.
• Duncan, P. (ed.). 1992. Zebras, Asses, and Horses: an Action Plan for the Conservation of Wild Equids. IUCN/SSC Equid Specialist Group. IUCN, Gland, Switzerland.
• Equid Specialist Group 1996. Equus ferus. In: IUCN 2004. 2004 IUCN Red List of Threatened Species. <www.iucnredlist.org>. Downloaded on 21 January 2006.
• Equid Specialist Group 1996. Equus ferus ssp. przewalskii. In: IUCN 2004. 2004 IUCN Red List of Threatened Species. <www.iucnredlist.org>. Downloaded on 21 January 2006.
• Groves, C.P. & Bell, H.B. 2004. New investigations on the taxonomy of the zebras genus Equus, subgenus Hippotigris. Mammalian Biology. 69: 182-196.
• Higuchi et al. 1987. Mitochondrial DNA of the Extinct Quagga: Relatedness and Extent of Postmortem Change. Journal of Molecular Evolution 25:283-287.
• International Commission on Zoological Nomenclature. 2003. Opinion 2027 (Case 3010). Usage of 17 specific names based on wild species which are pre-dated by or contemporary with those based on domestic animals (Lepidoptera, Osteichthyes, Mammalia): conserved. Bull.Zool.Nomencl., 60:81-84.
• Moehlman, P.D. 2002. Equids. Zebras, Assess and Horses. Status Survey and Conservation Action Plan. IUCN/SSC Equid Specialist Group. IUCN, Gland, Switzerland. (http://www.iucn.org/themes/ssc/publications/actionplans.htm#Equids2002)
• Orlando, et al. 2006. Geographic distribution of an extinct equid (Equus hydruntinus : Mammalia, Equidae) revealed by morphological and genetical analyses of fossils. Molecular Ecology 15(8):2083-2093.

קישורים חיצוניים

• http://www.raksusim.co.il - מידע מאפיינים וביולוגיה