פרא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף פרא פרסי)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgפרא
פרא בשמורה הודית
מצב שימור
נכחד נכחד בטבע סכנת הכחדה חמורה סכנת הכחדה פגיע קרוב לסיכון ללא חששמצב שימור: קרוב לסיכון
קרוב לסיכון (NT)[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: יונקים
סדרה: מפריטי פרסה
משפחה: סוסיים
סוג: סוס
תת־סוג: חמור
מין: פרא
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Equus hemionus
פלס, 1775
תחום תפוצה
Equus hemionus map.png

הפרא (שם מדעי: Equus hemionus), המכונה גם חמור הבר האסיאני, הוא מין בתת-סוג חמור. הפרא דומה לקיאנג, חמור הבר הטיבטי, וקטן במידתו מהערוד, חמור הבר האפריקני. צבע פרוותו חום בהיר-אפרפר. צבעי בטנו, שולי פיו, אחוריו והצד הפנימי של רגליו לבנים.

בפרא ידועים כיום ובעבר ששה תת-מינים:

בעבר סיווגו את הקיאנג, חמור הבר הטיבטי, כתת-מין של הפרא, אך כיום הוא נחשב למין נבדל ממנו.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרא חי בעדרים קטנים בערבות אסיה.

מקום מחיה אופייני: נוף פתוח במדבר, נחלים עתירי צומח עשבוני ושיחי, עם מקורות מים קבועים.

אורך ההיריון הוא 13 חודשים והנקבות ממליטות בממוצע אחת לשנתיים, אם כי קיימים גם מקרים בהם הנקבה מתעברת שוב מיד לאחר ההמלטה. העייר יונק מאמו כ-10 חודשים וממשיך להיות תלוי בה עוד כחודשיים לאחר מכן. בגיל שנתיים עוזב העייר את העדר ומצטרף לעדר הזכרים. הנקבה הצעירה נשארת תמיד בעדר אמה.

כסותו של הפרא מתאימה למדבריות אסיה בהם שוררים חום בקיץ וקור בחורף. בחורף הוא מגדל שיער חום עבה וצפוף ובקיץ שערו הופך לקצר ובהיר.

בעבר נחשבו הפראים לבעלי מבנה חברתי של הרמון הדומה לסוסים[2] אך מחקרים מתקדמים יותר בארץ ובעולם הראו כי הפראים חיים במבנה חברתי אשר נקרא fission-fusion במבנה זה הנקבות חיות בקבוצות אשר משתנות בגודלן באופן קבוע ומרכובת מנקבות בעלות צאצאים ונקבות ללא צאצאים. הזכרים יכולים להיות בעדרי רווקים או סוליטריים ואז הם נחשבים דומיינטיים ובעלי טריטוריות[3][4].

מחקרים חישוביי וגנטיים על אוכלוסיית הפראים בארץ הראו כי הזכר הדומיננטי הוא בעל הגישה העיקרית לנקבות וכי שלטונו נמשך מספר שנים[5]. הקרבות בין הזכרים אכזריים מאד וזכרים אף עלולים לאבד חלק מזנבם או חלקים מאוזניהם, בנוסף אין זה נדיר לראות פראים בעלי צלקות על צווראם. הפראים נלחמים בפרסות ובשיניים, כשכל אחד מנסה לנשוך את צוואר יריבו.

מצב שימור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרא חשוף לסיכון חמור של הכחדה בטבע. גודל האוכלוסייה בעולם מוערך בכמה עשרות אלפי פרטים[6]. הסיבה העיקרית להתמעטות אוכלוסייתו היא ציד בשל בשרו ועורו ותחרות עם עדרי בקר וצאן מבויתים על מקורות מים[6]. הפרא הסורי, תת-המין שהתקיים בעבר באזור המדברי נעלם לגמרי מנופי ארץ ישראל. הפרט האחרון בגני חיות נפטר ב 1927 ומעריכים כי באותה תקופה נכחד גם הפרט האחרון בטבע[7]

אוכלוסיית הפראים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

עדר פראים בהר הנגב

ב-1968 הובאו מאיראן אחד-עשר פרטים של פרא פרסי ופרא תורכמני לישראל בתמורה ל-20 צבאים ישראליים מאוספו הפרטי של אורי צאן בחדרה. העדר שוחרר בחי בר יטבתה והתאקלם בהצלחה רבה. תהליך ההשבה לטבע החל בשנת 1982 בקרבת עין סהרונים במכתש רמון, ובתוך עשור שוחררו 14 זוגות פראים החיים על שטח המשתרע על פני 3,500 קמ"ר. כתוצאה מריבוי טבעי ושחרורים נוספים של פראים שהובאו מן החי בר גדלה אוכלוסיית הבר ופרויקט השבת הפראים לטבע הוכתר בהצלחה. נכון לתחילת 2016, מוערכת אוכלוסיית הפראים בכלמעלה מ 300 פרטים שטח התפוצה שלהם מתפרס מצפון הר הנגב ועד לפראן[5]

כיוון שתתי המין שהושבו לארץ גדולים יותר מתת המין הסורי נראה כי אין להם טורפים טבעיים בארצנו. עם זאת ייתכן כי פרטים צעירים נמצאים בסיכון מצד הזאב המצוי.

אזכורים בתנ"ך ובחז"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

כִּי אַרְמוֹן נֻטָּשׁ הֲמוֹן עִיר עֻזָּב עֹפֶל וָבַחַן הָיָה בְעַד מְעָרוֹת עַד עוֹלָם מְשׂוֹשׂ פְּרָאִים מִרְעֵה עֲדָרִים:

ספר ישעיהו, פרק ל"ב, פסוק י"ד

וּפְרָאִים עָמְדוּ עַל שְׁפָיִם שָׁאֲפוּ רוּחַ כַּתַּנִּים כָּלוּ עֵינֵיהֶם כִּי אֵין עֵשֶׂב:

ספר ירמיהו, פרק י"ד, פסוק ו'

כִּי הֵמָּה עָלוּ אַשּׁוּר פֶּרֶא בּוֹדֵד לוֹ אֶפְרַיִם הִתְנוּ אֲהָבִים:

ספר הושע, פרק ח', פסוק ט'

יַשְׁקוּ כָּל חַיְתוֹ שָׂדָי יִשְׁבְּרוּ פְרָאִים צְמָאָם:

ספר תהלים, פרק ק"ד, פסוק י"א

הֲיִנְהַק פֶּרֶא עֲלֵי דֶשֶׁא אִם יִגְעֶה שּׁוֹר עַל בְּלִילוֹ:

ספר איוב, פרק ו', פסוק ה'

וְאִישׁ נָבוּב יִלָּבֵב וְעַיִר פֶּרֶא אָדָם יִוָּלֵד:

ספר איוב, פרק י"א, פסוק י"ב

מִי שִׁלַּח פֶּרֶא חָפְשִׁי וּמֹסְרוֹת עָרוֹד מִי פִתֵּחַ:

ספר איוב, פרק ל"ט, פסוק ה'

לפי הפירושים המסורתיים, הערוד הנזכר בתנ"ך הינו בעצם שם אחר לפרא, כך שהערוד הנזכר בספרות חז"ל מספר פעמים (ראה כאן), הינו בעצם הפרא. במינוח המודרני משתמשים בשם ערוד לחמור הבר האפריקני, שהוא מין נבדל מהפרא.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרא בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פרא באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ C. Feh, B. Munkhtuya, S. Enkhbold, T. Sukhbaatar, Ecology and social structure of the Gobi khulan Equus hemionus subsp. in the Gobi B National Park, Mongolia, Biological Conservation, 101, עמ' 51-61, 2001-09-01doi: 10.1016/S0006-3207(01)00051-9
  3. ^ P. Kaczensky, O. Ganbaatar, H. Von Wehrden, C. Walzer, Resource selection by sympatric wild equids in the Mongolian Gobi, Journal of Applied Ecology, 45, עמ' 1762-1769, 2008-12-01doi: 10.1111/j.1365-2664.2008.01565.x
  4. ^ David Saltz, Mary Rowen, Daniel I. Rubenstein, The Effect of Space-Use Patterns of Reintroduced Asiatic Wild Ass on Effective Population Size, Conservation Biology, 14, עמ' 1852-1861, 2000-12-18doi: 10.1111/j.1523-1739.2000.99227.x
  5. ^ 5.0 5.1 Sharon Renan, Gili Greenbaum, Naama Shahar, Alan R. Templeton, Stochastic modelling of shifts in allele frequencies reveals a strongly polygynous mating system in the re-introduced Asiatic wild ass, Molecular Ecology, 24, עמ' 1433-1446, 2015-04-01doi: 10.1111/mec.13131
  6. ^ 6.0 6.1 Equus hemionus (Asian Wild Ass, Asiatic Wild Ass), www.iucnredlist.org
  7. ^ Equus hemionus ssp. hemippus (Syrian Wild Ass), www.iucnredlist.org