ארוחת בוקר על הדשא – הבדלי גרסאות

**ארוחת בוקר על הדשא**
**Le déjeuner sur l'herbe, Luncheon on the Grass**
מידע כללי
אמן	אדואר מאנה
תאריך יצירה	1862–1863
טכניקה וחומרים	שמן על בד
ממדים בס"מ
אורך	265.5
רוחב	208
גובה	208 ס״מ
נתונים על היצירה
זרם אמנותי	אימפרסיוניזם, ריאליזם
מספר יצירה	RF 1668 (מוזיאון ד'אורסה)
מיקום	מוזיאון ד'אורסי

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־19:50, 15 בספטמבר 2016

שגיאות פרמטריות בתבנית:יצירת אמנות
פרמטרים [ יצירה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרי חובה [ סוג היצירה ] חסרים

ארוחת בוקר על הדשא (בצרפתית: Le Déjeuner sur l'herbe; תרגום מילולי: "ארוחת צהריים על הדשא") הוא ציור שמן על בד של הצייר הצרפתי אדואר מאנה. הוא מתאר אישה עירומה שלצידה שני גברים לבושים, סועדים בגן.

הציור הוצג לראשונה ב"סלון הדחויים" (Salon des refusés) בפריז בשנת 1863, ועורר מחלוקת חריפה. עד אז היה מקובל לתחום ציור של עירום נשי בהקשרים תנ"כיים, מיתולוגיים או סיפוריים. בתמונה זו הוצג לראשונה עירום נשי בהקשר יומיומי, נטול כל הצהרה מפורשת חברתית או פוליטית. המבקרים תפשו את היצירה כבלתי מהוגנת וכבלתי לגיטימית. אחת הסיבות לכך היה המבט שהאישה העירומה מיישרת אל עבר הצופה; סוג כזה של ציור לא היה נהוג בתקופה זו, ונחשב לזלזול וחוסר מקצועיות. בנוסף ניכר בתמונה זלזול של המעמד הבורגני באוכל הזרוק, דבר שעורר התנגדות.

אמצעים אמנותיים

הפרספקטיבה בציור שגויה ומעוותת מעט. הדמויות בחלקה הקרוב של התמונה גדולות יתר על המידה יחסית לסביבתם. כך גם שואבת המים בחלק האחורי.

הקומפוזיציה משולשת וסגורה. נקודת המגוז היא בפיסת השמיים בקצה קרחת היער שבחלקו העליון הציור (בערך מעל לשואבת המים).

אימפרסיוניזם ביצירה

היצירה עוסקת בפעילות פנאי יומיומית של המעמד הבורגני בצרפת, נושא שהעסיק את האימפרסיוניסטים. האימפרסיוניזם מתבטא גם בהשטחת הדמויות, סגנון אשר הושפע מן האמנות היפנית (ההדפס היפני). ביצירה זו, לצד הדמויות במרכז שצויירו באופן מדויק ומלוטש, נראים פרטי העצים שמסביב מטושטשים בסגנון אימפרסיוניסטי. האומן ניסה לתאר שינויים בפוקוס, בקירוב ובריחוק מן הדמויות (בדומה לפעולת המצלמה).

חשיבות הציור

מאנה יצר עבודות שנחשבו לפרובוקטיביות ועוררו שערוריות. עבודה זו גרמה לאי נוחות בקרב ה"נובו רישים" של המאה ה-19 בפריז, הן בשל האישה עירומה לצד הגברים לבושים, והן משום שהאישה אינה משפילה את עיניה, אלא מיישירה את מבטה אל הצופה. הקהל שהגיע למוזיאון הבין שלא מדובר בעירום סימבולי, אלא באישה רגילה, בת תקופתם. העירום היה נוכח, קונקרטי, והאישה אמיתית. הדבר נגע בעצב חשוף של הגברים בני המעמד הבורגני וחשף את אופיו הבלתי מוסרי של העידן היפה: גברים בורגנים רבים נהגו לפקוד מועדוני זנות ובורדלים ולעסוק בסחר חליפין מיני. הציור מציב מעין מראה מול פניהם, וזאת בסיטואציה בלתי נוחה - במרחב הציבורי, בבילוי מהוגן במוזיאון בחברת נשותיהם, ילדיהם ולעתים אף מעסיקיהם. מאנה היה מודע לכך ובחר לבטא בעבודתו מחאה חברתית.

ציירי התקופה נהגו לצייר את חיי הרחוב המשועשעים של פריז. לעתים היוו ציוריהם תעתיק של המציאות ולעתים נכח בהם יסוד ביקורתי, כגון בציורו זה של מאנה.

מחווה

בשנת 2012 יצר אילן כרמי צילום, "פיקניק", המשחזר את יצירתו של מאנה באמצעות אנשים חיים על גג חניון בית הדר בתל אביב.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ארוחת בוקר על הדשא בוויקישיתוף

@@ שורה 18: / שורה 18: @@
 }}
-'''ארוחת בוקר על הדשא''' (ב[[צרפתית]]: Le Déjeuner sur l'herbe; תרגום מילולי: "ארוחת צהריים על הדשא") הוא [[ציור שמן]] על בד של ה[[צייר]] ה[[צרפת]]י [[אדואר מאנה]]. הוא מתאר דמות [[אישה|נשית]] [[עירום (אמנות)|עירומה]] שלצידה שני [[גבר]]ים לבושים, סועדים ב[[גן (נוי)|גן]].
+'''ארוחת בוקר על הדשא''' (ב[[צרפתית]]: Le Déjeuner sur l'herbe; תרגום מילולי: "ארוחת צהריים על הדשא") הוא [[ציור שמן]] על בד של ה[[צייר]] ה[[צרפת]]י [[אדואר מאנה]]. הוא מתאר [[אישה]] [[עירום (אמנות)|עירומה]] שלצידה שני [[גבר]]ים לבושים, סועדים ב[[גן (נוי)|גן]].
 הציור הוצג לראשונה ב"סלון הדחויים" (Salon des refusés) ב[[פריז]] בשנת [[1863]], ועורר מחלוקת חריפה. עד אז היה מקובל לתחום ציור של עירום נשי בהקשרים [[תנ"ך|תנ"כיים]], [[מיתולוגיה|מיתולוגיים]] או סיפוריים. בתמונה זו הוצג לראשונה עירום נשי בהקשר יומיומי, נטול כל הצהרה מפורשת חברתית או פוליטית. המבקרים תפשו את היצירה כבלתי מהוגנת וכבלתי לגיטימית. אחת הסיבות לכך היה המבט שהאישה העירומה מיישרת אל עבר הצופה; סוג כזה של ציור לא היה נהוג בתקופה זו, ונחשב לזלזול וחוסר מקצועיות. בנוסף ניכר בתמונה זלזול של המעמד ה[[בורגנות|בורגני]] באוכל הזרוק, דבר שעורר התנגדות.