אליהו די וידאש – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־04:29, 1 במאי 2017

רבי אליהו די וידאשׂ (ה'ש"י -ה'שמ"ז) היה מקובל והוגה דעות מצפת וראש רבני חברון במאה ה-16.

ביוגרפיה

נולד בצפת לרב משה די וידאש, בן למשפחה שמוצאה מיהדות חצי האי האיברי. בצעירותו התייתם מאביו, ושנות צעירותו עברו עליו בייסורים.

היה תלמידו של הרמ"ק^[1], ובפטירתו הועברו אליו כתבי ידו. כן למד תורה מפי האר"י ומפי הרב אברהם הלוי ברוכים (מוגרבי). היה שותף בחבורתם של הרמ"ק ורבי שלמה אלקבץ, אשר נהגה לצאת להתבודדות בהרים אשר סביב לצפת. הושפע מכתביו של יצחק דמן עכו ומגישתו הקבלית-אקסטטית וכן הושפע מהגות סופית.

בפי בני החבורה נקראה גלותם בשם "גירושין", הם עשו זאת כתיקון לגלות השכינה.^{[דרושה הבהרה]}.

לאחר זמן מה עבר להתגורר בחברון, ובשנת ה'שכ"ו (1566) התמנה לראש רבני חברון.

בי"ח באדר ה'של"ה (1575), סיים את כתיבת ספרו "ראשית חכמה".^[^{דרוש מקור: מנין תאריך זה?]} הספר עוסק בהיבטים השונים של חיי האדם על פי המשמעות הקבלית. הספר זכה למהדורות רבות, למהדורה מקוצרת, ולתרגום מבאר ביידיש.

נקבר בבית העלמין העתיק בחברון. האוהל של קברו נהרס בידי ערבים לאחר מאורעות תרפ"ט בתקופת השלטון הירדני. שוחזר על ידי פרופ' בן ציון טבגר כחלק משיקום בית העלמין.

מחיבוריו

ראשית חכמה, ירושלים: הוצאת מעין החכמה, תש"ח. - מהדורה אחת מרבות.
תוצאות החיים, ברוקלין: הוצאת בית הלל, תשמ"ט.
ספר אור עולם פיעטרקוב : הוצאת מרדכי צעדערבוים, 1912. ‬
ספר מכתב אליהו, זיטומיר, תרכ"ח 1868.

לקריאה נוספת

מרדכי פכטר, עקבות השפעתו של ספר ראשית חכמה לר’ אליהו די וידאש בכתבי ר’ יעקב יוסף מפולנאה,‫ מחקרים בקבלה, בפילוסופיה יהודית ובספרות המוסר וההגות, תשמ"ו-1986, עמ' 569-591.
מרדכי פכטר, ספר "ראשית חכמה" לר’ אליהו די-וידאש וקיצוריו, קריית ספר, מ"ז, תשל"ב-1972, עמ' 686-710. ‬
מרדכי פכטר, ערכי המידות בספר "ראשית חכמה" : לר’ אליהו די וידאש ועקבות השפעתו בספרות החסידות בראשיתה, (עבודת דוקטור),‫ האוניברסיטה העברית בירושלים: חמו"ל, תש"ל.
יוספה פרימן, ר’ אליהו די וידאש תלמידו של ר’ משה קורדובירו, (עבודת דוקטור), ‬אוניברסיטת באר-שבע : חמו"ל, תשנ"ב 1992.
שמואל אבא הורודצקי, המסתורין בישראל, א-ד,‫ תל אביב : הוצאת שטיבל והוצאת נ’ טברסקי, תרצ"א-תשכ"א.

קישורים חיצוניים

ספר ראשית חכמה באתר hebrewbooks

הערות שוליים

^ בספר ראשית חכמה, ורשה תרצ"ז, באתר hebrewbooks.

ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

[1] בספר ראשית חכמה, ורשה תרצ"ז, באתר hebrewbooks.

[1]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:Rabbi Eliyahu de Vidas tombstone.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קברו של רבי אליהו די וידאש ב[[בית העלמין העתיק בחברון]]]]
-רבי '''אליהו די וידאשׂ''' (נפטר בשנת [[ה'שמ"ז]]) היה [[מקובל]] ו[[הוגה דעות]], התגורר בעיר [[צפת]] ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]].
+רבי '''אליהו די וידאשׂ''' ([[ה'ש"י]] -[[ה'שמ"ז]]) היה [[מקובל]] ו[[הוגה דעות]] מ[[צפת]] וראש רבני חברון ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]].
 ==ביוגרפיה==
-רבי אליהו די וידאש נולד לרבי משה די וידאש. מוצא המשפחה מ[[יהדות חצי האי האיברי]].
+נולד בצפת לרב משה די וידאש, בן למשפחה שמוצאה מ[[יהדות חצי האי האיברי]]. בצעירותו התייתם מאביו, ושנות צעירותו עברו עליו בייסורים.
-היה תלמידו של ה[[רמ"ק]]{{הערה| בספר [http://www.hebrewbooks.org/34973 '''ראשית חכמה''', ורשה תרצ"ז], באתר hebrewbooks.}}  ולמד תורה גם מפי [[האר"י]] ומפי רבי [[אברהם בן אליעזר הלוי ברוכים|אברהם הלוי ברוכים (מוגרבי]]). היה שותף בחבורתם של הרמ"ק ורבי [[שלמה אלקבץ]], אשר נהגה לצאת להתבודדות בהרים אשר סביב ל[[צפת]]. הושפע מכתביו של [[יצחק דמן עכו]] ומגישתו הקבלית-אקסטטית וכן הושפע מהגות [[סופיות|סופית]].
+היה תלמידו של ה[[רמ"ק]]{{הערה| בספר [http://www.hebrewbooks.org/34973 '''ראשית חכמה''', ורשה תרצ"ז], באתר hebrewbooks.}}, ובפטירתו הועברו אליו כתבי ידו. כן למד תורה מפי [[האר"י]] ומפי הרב [[אברהם בן אליעזר הלוי ברוכים|אברהם הלוי ברוכים (מוגרבי]]). היה שותף בחבורתם של הרמ"ק ורבי [[שלמה אלקבץ]], אשר נהגה לצאת להתבודדות בהרים אשר סביב ל[[צפת]]. הושפע מכתביו של [[יצחק דמן עכו]] ומגישתו הקבלית-אקסטטית וכן הושפע מהגות [[סופיות|סופית]].
-בפי בני החבורה נקראה גלותם בשם "גירושין", הם עשו זאת כתיקון ל[[גלות השכינה]].{{הבהרה|להסביר את הקשר בין המשפטים לעיל}}
+בפי בני החבורה נקראה גלותם בשם "גירושין", הם עשו זאת כתיקון ל[[גלות השכינה]].{{הבהרה|להסביר את הקשר בין המשפטים לעיל}}.
-לאחר זמן מה, עבר לעיר [[חברון]], ובשנת [[ה'שכ"ו]] ([[1566]]) התמנה לראש רבני חברון.
+לאחר זמן מה עבר להתגורר ב[[חברון]], ובשנת [[ה'שכ"ו]] ([[1566]]) התמנה לראש רבני חברון.
 ב[[י"ח באדר]] [[ה'של"ה]] (1575), סיים את כתיבת ספרו "[[ראשית חכמה]]".{{מקור|מנין תאריך זה?}} הספר עוסק בהיבטים השונים של חיי האדם על פי המשמעות הקבלית. הספר זכה למהדורות רבות, למהדורה מקוצרת, ולתרגום מבאר ב[[יידיש]].

רבני היישוב היהודי בחברון
הרבנים האשכנזים	שמואל סגל (ה'תק"ץ - ה'תר"ט) • שמעון מנשה חייקין (ה'תרט"ו - ה'תרמ"ז) • יהודה ליב שאול ליבין (ה'תרמ"ז - ה'תרנ"ג) • דובער אפרת (ה'תרנ"ג - ה'תרס"ב) • שלמה יהודה ליב אליעזרוב (ה'תרס"ג - ה'תרע"ה) • יעקב יוסף סלונים (ה'תרע"ה - ה'תרפ"ט)
הרבנים הספרדים	אליהו די וידאשׂ (ה"ראשית חכמה") (ה'שכ"ו - ה'שמ"ז) • משה פירירה (?- עד ה'תרכ"ד) • אליהו מני (ה'תרכ"ד - ה'תרנ"ט) • חיים רחמים יוסף פרנקו (ה'תרל"ח - ה'תרס"ב) • חיים חזקיהו מדיני (ה'תרס"ב - ה'תרס"ה) • סלימאן מנחם מני (ה'תרס"ה - ה'תרפ"ד)
היישוב החדש בחברון	דוב ליאור (ה'תשל"ו - ה'תשע"ה)