יצחק דמן עכו
 | |
| שער ספרו אוצר החיים | |
| לידה |
1250 ארץ ישראל, ישראל  |
|---|---|
| פטירה |
1340 (בגיל 90 בערך) נווארה, ספרד |
| תקופת הפעילות |
?–1340 |
| רבותיו | רבי שלמה פטיט |
  | |
רבי יצחק בן שמואל דְּמִן עכו (ארץ ישראל שנים ה'י – ה'ק 1250 – 1340), נחשב לאחד מגדולי וחכמי העיר עכו בדורו. התפרסם בין היתר בזכות מחקר ההתחקות שלו על מקורותיו של ספר הזוהר, שהופץ לראשונה בזמנו על ידי רבי משה די ליאון, המתואר בספר יוחסין השלם. חיבר ספרים רבים, אך רובם הגדול לא נדפס.
תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי יצחק דמן עכו נולד בעכו בשנת ה'י (1250) לחכם בשם רבי שמואל. רבו המובהק היה רבי שלמה בן שמואל צרפתי הקטן (Petit) מעכו. התגורר בעיר עכו, שבאותה תקופה נחשבה כעיר החוף החשובה ביותר בארץ ישראל, ופעלה בה קהילה יהודית חשובה ומשגשגת, ונחשב בין גדולי חכמיה. יש המחשיבים אותו כתלמיד חבר של הרמב"ן, אך הדבר מסופק[1]. יש המונים כרבו גם מקובל בן אותו דור, בשם רבי אבנר[2].
כשנכבשה העיר עכו על ידי הסולטאן הממלוכי אל-אשרף ח'ליל בן קלאוון בשנת ה'נ"א (1291) ורוב תושביה היהודים והנוצרים נהרגו או נלקחו בשבי, היה רבי יצחק בין השבויים. לא ברור באיזו מדינה השתחרר ונפדה משביו, אך קיימות עדויות על הימצאו בשנת ה'ס"א (1301) באיטליה, ובאותה שנה עקר מאיטליה ונסע לספרד כדי להתחקות אחר מקורו של ספר הזוהר שהתגלה בזמנו. השתקע בנווארה שבספרד[3], שם חי עד יומו האחרון, ובה נפטר בשנת ה'ק' (1340) והוא בן תשעים שנה.
| תקופת חייו של הרב יצחק דמן עכו על ציר הזמן |
|---|
 |
חיבוריו והגותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
חיבר ספרים רבים אך כמעט ולא נדפס מתוכם דבר. ספרו האחד הוא ספר מאירת עיניים ובו ביאר את הסודות שבפירוש הרמב"ן לתורה. נדפס במלואו לראשונה בירושלים (שנת תשל"ה, 1975), ובמהדורה מדעית על ידי עמוס גולדרייך בשנת תשמ"א (1981). ליקוטים מספר זה פרסם עוד קודם לכן אהרן ילינק בסוף ספר דרשות הרמב"ן.
החיד"א כותב כי הראה לו חכם אחד בכתב היד של החיבור מאירת עיניים, ובו הוא מביא דברי ספר כתר שם טוב שכתב הרב שם טוב בן אברהם גאון (מחבר ספר "מגדל עוז" על משנה תורה לרמב"ם) והוא כותב עליו ביטויים חריפים. החיד"א מעיר כי מוזר הדבר שרבי יצחק דמן עכו שהיה בן דורו וחברו של הרמב"ן, מביא מדברי רבי שם טוב שהיה תלמידו של הרשב"א, תלמידו של הרמב"ן[4].
בספר זה (בפרשת וישלח), תוך שהוא מאריך בגנות הפילוסופיה, הוא מביא את האגדה המעשייה על פיליס ואריסטו כפי ששמע מפי רבו, רבי שלמה הצרפתי, על אריסטו שחיזר אחרי אשתו של אלכסנדר מוקדון, והיא ניאותה אליו בתנאי שתרכב עליו כסוס, וכך הייתה רוכבת עליו עד שבא בעלה וראה את המעשה, שהוביל בסופו של דבר למותו של אריסטו.
כמו כן חיבר ספר מוסר, המצוטט רבות על ידי רבי אליהו די וידאש בספרו "ראשית חכמה". כן חיבר ספר היסטוריה בתולדות דברי הימים וספר בתורת הקבלה. שלושת ספרים אלו אבדו, וציטוטים מתוכם מובאים בספרים שונים שבדפוס ושבכתבי יד. כינוי בכתבי יד רבים הוא 'הידו"ע', ראשי תיבות של "הרב יצחק דמן עכו".
החיד"א כותב עוד שראה קונטרסים בכתב יד ממנו, ובהם תיאור של פעולות שהיה עושה על ידי חכמת הצירוף, והיו באים אליו מלאכים ומגלים לו סודות ופעולות. אחרי הסבר קצר על מהות חכמת הצירוף הזו (מבית מדרשו של המקובל רבי אברהם אבולעפיה), כותב החיד"א שרבי יצחק קיבל מרבותיו את חכמת הצירוף והיה בקי בה ולכן היו באים אליו מלאכים ומגלים לו הפעולות, ולעומת זאת חכם מופלג בדורו של החיד"א, רך בשנים, למד מזקן מקובל חכמת הצירוף ונשתמש בחכמה זו לצרכיו ומת בדמי ימיו.
רבי אהרן קוידאנובר כותב בספרו "ברכת שמואל" (פרשת מטות) שבנו רבי צבי הירש (מחבר ספר "קב הישר") מצא בעליית הגג של ביתו בעיר ורנקבורט חיבור בכתב יד של ליקוטים מדברי רבי יצחק דמן עכו.
חיבר גם פירוש לספר יצירה, שנדפס על ידי גרשם שלום בקריית ספר (לא, עמודים 379–396).
בספרו 'אוצר החיים', המהווה יומן מיסטי של חוויות אקסטטיות, מפרש רבי יצחק דמן עכו בן המאה ה-13 את תורת השמיטות הקבלית, שלפיה העולם קיים 6,000 שמיטות, כלומר 42,000 שנה. על פי הפסוק "כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבור"[5], חישב רבי יצחק דמן עכו את גיל העולם לפי הנוסחה 42,000*365*1,000[6]. התוצאה, 15.33 מיליארד שנים, קרובה להערכה המודרנית על גיל היקום, כ־13.819 מיליארד שנים.
ריד"ע נוהג לכתוב בראש כל פירוש יה"ב שנ"ר דעת"ו שפירושו: יצחק הצעיר בן, שמואל נטריה רחמנא, דמן עכו תבנה ותכנן.
מדבריו המובאים בשמו בספר "ראשית חכמה"[עריכת קוד מקור | עריכה]
"יום אחד מן הימים יצאה בת המלך מן המרחץ וירא אותה איש מיושבי קרנות ויאנח אנחה גדולה ויאמר מי יתן אותה ברשותי לעשות בה כטוב בעיני. ותען בת המלך ותאמר לו, בבית הקברות יהיה זה ולא הנה. כשמעו דבריה אלה שמח כי חשב שאמרה לו ללכת אל בית הקברות ולשבת לו שם, והיא תלך אצלו ויעשה בה כטוב בעיניו. והיא לא לזה נתכונה אבל רצתה לומר כי שם דווקא ישוו הקטן והגדול הנער והזקן הנקלה והנכבד (איוב ג, יט) קטון וגדול שם הוא, שמה יהיו שוים הכל, אבל הנה לא. כי בת מלך לא ייתכן שיקרב אליה אחד מן ההמון. ויקם האיש ההוא וילך אל בית הקברות וישב לו שם ויקשר מחשבת שכלו בה ותמיד יחשב בצורתה, ומרב חשקו בה הפשיט את מחשבתו מכל מרגש ושם אותה כלה בצורת האשה ההיא וביפיה ויום ולילה תמיד ישב בבית הקברות, ושם יאכל וישתה ושם יישן כי אמר אם לא תבא היום תבא למחר, כן עשה ימים רבים. ומרב פרישותו מכל מרגש לקשירת מחשבת שכלו בדבר אחד תמיד והתבודדותו וחשקו הגמורה, נתפשטה נפשו מהמרגשות ושבה להדבק במשכלות עד שמכל מרגש נתפשטה, ואפלו מהאשה ודבקה בשם יתברך, עד שלימים מעטים פשטה כל מרגש וחשקה במשכל האלהי ושב להיות עובד שלם איש האלהים קדוש, עד שתפלתו נשמעת וברכתו פועלת לכל עוברי דרכים אשר יעברו דרך שם, וסוחרים ופרשים ורגליים אשר יעברו דרך שם יטו אליו ויקבלו ברכתו עד שהלך שמו למרחוק".
עדותו על מהימנותו של ספר הזוהר[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקור ספרותי חשוב התוהה על אמינות ייחוסו של ספר הזוהר כמקור חז"לי קדום כביכול, נמצא בדבריו של רבי יצחק דמן עכו, המדווח על כך בחיבורו 'דברי הימים'. חיבור זה לא שרד, אך הקטע הרלוונטי מצוטט ומופיע במהדורה הראשונה של 'ספר היוחסין' לרבי אברהם זכות ב-בקושטאנדינא (איסטנבול) בשנת שכ"ו (1566). בקטע זה, ר' יצחק, שספר הזוהר הגיע אליו בצורת קונטרסים (מגילות), מתאר כיצד ביקש לחקור את מקורו של החיבור, והפליג לספרד למקום מושבו של הרב משה די לאון. רבי יצחק מתאר כי כבר בצאתו מארץ ישראל היו קיימות שתי גרסאות לגבי זהות המחבר. היו שטענו כי מדובר, כטענת הספר עצמו, במדרש ארץ ישראלי שנתחבר על ידי תלמידי רבי שמעון בר יוחאי במאה השנייה לספירה, מדרש שנשלח על ידי הרמב"ן לספרד בעלותו לארץ והועתק ונתפרסם על ידי רבי משה די לאון. מצד שני, נשמעה הטענה כי מדובר במעשה זיוף. בהגיעו לספרד, הצליח רבי יצחק לפגוש את די-לאון שנשבע בפניו כי ברשותו נמצאים עותקים קדומים של החיבור וכי הוא אך ורק העתיקם והפיצם. רבי משה הבטיח להראות את כתבי היד לרבי יצחק אלא שלרוע המזל, רבי משה נפטר בפתאומיות קודם שעשה זאת. רבי יצחק המשיך בחיפושיו ושמע גרסאות סותרות. מצד אחד, שמע מרבי דוד רפאן קרובו כי אשתו ובתו של רבי משה די לאון הודו כי לא היה לפני רבי משה די לאון כתב יד שממנו העתיק וכי הוא מחבר הזוהר. על פי עדות זו, כשנשאל רבי משה מדוע הוא מסתיר את זהותו, נימק זאת במניעים כלכליים. מצד שני, הגיעה לרבי יצחק עדות הפוכה על "ניסוי" שנערך ובו הוכח כי היו לפני רבי משה די לאון כתבי יד קדומים. רבי יצחק פקפק במידת האמינות של אותו "ניסוי". מספריו המאוחרים של רבי יצחק ניכר כי בסופו של דבר השתכנע בקדמותו של ספר הזוהר. אין לדעת מה הניע אותו להשתכנע בכך, הואיל והאיגרת נקטעת בדיוק בשלב שבו עמד רבי יצחק לתאר זאת.
רשימה קצרה של חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
להרחבה ראו למעלה בפרק חיבוריו והגותו.
- ספר מאירת עיניים באתר היברובוקס.
- אוצר החיים[7]
- פירוש לספר יצירה
- ליקוטים וקונטרסים שונים
- תרגום לפירושו של רבי יהודה בן ניסים אבן מלכה מפאס על פרקי דרבי אליעזר
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אברהם משה לונץ, ירושלים עמ' 57.
- אברהם כהנא, ספרות ההיסטוריא הישראלית, כרך ב עמוד 88.
- אפרים גוטליב, הארות דבקות ונבואה בספר אוצר החיים לר' יצחק דמן עכו, בתוך מחקרים בספרות הקבלה, תל אביב תשל"ו, עמ' 231–247.
- יוסף ינון פנטון, 'פירוש פרקי דרבי אליעזר לר' יהודה אבן מלכה: עם תרגום והשגות ר' יצחק דמן עכו', ספונות ו, תשנ"ג, עמ' 115–165.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יהודה ליבס, מיתוס לעומת סמל בזוהר ובקבלת האר"י על יחסו של רבי יצחק ליישוב ארץ ישראל
- יהודה ליבס, יצחק דמן עכו וסודו של הזוהר, איגרת 42, דצמבר 2020
- גיל היקום לפי שיטת רבי יצחק, באתר קטיף נט
- כתב יד, מאירת עיניים, מוסקבה, מאה 15, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- מידע על יצחק דמן עכו בקטלוג הספרייה הלאומית
יצחק בן שמואל מעכו, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ החיד"א כתב בספר שם הגדולים (עמ' קכב): "כתב בספר 'נובלות חכמה' דהיה תלמיד חבר ובעל סודו של הרמב"ן". אך ב"אוצר הגדולים" הקשה על דבר זה, שהרי הוא לא מזכיר את הרמב"ן בכינוי "מורי" בשום מקום בכתביו, ומשער שהכינוי "בעל סודו" מתייחס רק לכך שהוא ראשון מפרשי סודותיו של הרמב"ן. מסדר הזמנים עולה שאפשר שהוא שמע מהרמב"ן כמה דרשות בבחרותו, כשהגיע זה לעכו בסביבות 1267.
- ^ ראו אשכול - אנציקלופדיה ישראלית, כרך א עמ' 287
- ^ ראו בנימין זאב קדר, 'יהודים ושומרונים בממלכת ירושלים הצלבנית', תרביץ נג (תשמ"ד), עמ' 405 והערה 72. הנוסח מסתמך על החיבור האבוד 'ספר דברי הימים' של ר' יצחק דמן עכו.
- ^ מכאן ראיה נוספת לכך שר"י דמן עכו לא היה תלמידו של הרמב"ן.
- ^ תהילים צ' פסוק ד'
- ^ גיל היקום לפי שיטת רבי יצחק, באתר קטיף נט.
- ^ נדפס לראשונה מכתב היד על ידי מכון חכמי ירושלים והמערב לאחר 700 שנה.
| ספר הזוהר | ||
|---|---|---|
| חלקי הספר | רעיא מהימנא • תיקוני הזוהר • זוהר חדש • אדרא • אדרא רבא • אדרא זוטא • ספרא דצניעותא | 
|
| דמויות | רבי שמעון בר יוחאי • רבי אלעזר ברבי שמעון • רב המנונא סבא • רבי חזקיה • הינוקא מכפר סכנין | |
| חיבור ספר הזוהר | רבי משה די לאון • מטפחת ספרים • רבי יצחק דמן עכו | |
| פירושים | כתם פז • הסולם | |
| שונות | כגוונא • בריך שמיה • פתיחת אליהו הנביא • פרישי מדברא • עולימתא שפירתא | |
| רמב"ן | ||
|---|---|---|
| כתביו | פירוש הרמב"ן לתורה • חידושי הרמב"ן לתלמוד • תורת האדם • השגות לספר המצוות לרמב"ם • דרשות הרמב"ן • איגרת הרמב"ן • אגרת הקודש • איגרת הרמב"ן לחכמי צרפת | 
|
| אירועים בולטים | ויכוח ברצלונה (פבלו כריסטיאני • חיימה הראשון, מלך אראגון) • פולמוס הרמב"ם | |
| רבותיו | רבי יהודה בר יקר • רבי נתן בן מאיר | |
| חבריו | הרבנים עזרא ועזריאל בני שלמה • בן בלימה • רבי יונה גירונדי • משפחת רמב"ן | |
| מתלמידיו | רא"ה • רשב"א • רבי שמואל הסרדי • רבי יצחק דמן עכו • רבי יצחק בן טודרוס • רבי ששת דסמרקדיל • רבי יצחק בן אברהם מנרבונה • רבי דוד בונפיד • רבי מאיר המעילי • רבי נתן בן יוסף • רבי משה דאשקולה גירונדי | |
| חוקרי הרמב"ן | שרגא אברמסון • משה הלברטל • שלם יהלום • יהונתן יעקבס • עודד ישראלי • יעקב שלום ליכט • מרים סקלרץ • חביבה פדיה • עמוס פונקנשטיין • חיים דוב שעוועל • יצחק אונא | |
| אתרים על שמו | בית כנסת הרמב"ן (הרובע היהודי) • בית כנסת הרמב"ן (קטמון) • קבר הרמב"ן • מערת הרמב"ן • רחוב רמב"ן | |