לייזר – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־17:39, 2 ביוני 2017

ערך זה עוסק במכשיר הפולט אור ממוקד. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו לייזר (פירושונים).

לייזר (באנגלית: Laser, ר"ת: "Light Amplification by Stimulated Emission of Radiation"; "הגברת אור על ידי פליטה מאולצת של קרינה") הוא התקן הפולט אור קוהרנטי, מונוכרומטי (בתחום צר של אורכי גל) ומקביל (בעל פיזור נמוך). הלייזר הראשון הודגם לראשונה ב־16 במאי 1960 על ידי תיאודור מיימן, אך היה מבוסס על מחקר של מספר חוקרים אמריקאים נוספים: טאונס, שולוב, זיגר וגורדון. ההתקן משתמש באפקט הקוונטי של פליטה מאולצת, ומכאן שמו האנגלי. לאור לייזר יישומים רבים בתחומי המדע והטכנולוגיה.

היסטוריה

אנימציה שמדגימה את עקרון פעולת הלייזר

מספר אנשים אחראים להמצאה זו. הפיזיקאי אלברט איינשטיין הניח ב־1916 את היסודות התאורטיים לתופעה זו. במאי 1954 החוקרים צ'ארלס טאונס, גורדון וזיגר, מאוניברסיטת קולומביה בניו יורק הציגו בכתב העת פיזיקל רביו מכשיר בשם מייזר בתחום הגלי המיקרו. ב־1960 מאמר פורץ דרך של טאונס וגיסו ארתור שולוב הוביל למחקר של גורדון גולד, שעבד בסמוך לטאונס. גורדון היה גם מי שטבע את השם "לייזר" – "מגבר אור על ידי פליטה מאולצת של קרינה" עבור מייזר הפולט קרינה בתחום האור הנראה. הלייזר הראשון מומש והודגם בפועל לראשונה ב־16 במאי 1960 על ידי תיאודור מיימן.

כללי

מקורות אור רגילים, כמו נורה חשמלית, פולטים פוטונים בכל הכיוונים, כמו כן הם אינם קוהרנטיים, כלומר אין דרך קבועה עבור כל הפוטונים הנפלטים. הלייזר לעומת זאת, פולט פוטונים בקרן צרה והאור הוא בקרוב טוב^{[דרושה הבהרה]}, כל הפוטונים באותו ערך. הדרך של כל הפוטונים מוגדרת היטב ומסודרת. דרך הפעולה של הלייזר מבוססת על התופעה הקוונטית של הפליטה המואלצת. אם יש מערכת קוונטית שנמצאת ברמת אנרגיה הגבוהה מרמת היסוד, קיום של פוטון המתאים להפרש בין הרמה בה נמצאת המערכת לרמה נמוכה יותר, מאלץ את המערכת לרדת לרמת האנרגיה הנמוכה תוך כדי פליטת פוטון נוסף הזהה לפוטון המאלץ בכל תכונותיו הקוונטיות, מבלי שהפוטון המקורי נבלע. בשביל להשתמש באפקט הזה יש ליצור מצב של היפוך אוכלוסיה בו המערכת אינה מצייתת להתפלגות בולצמן, אלא יש אכלוס גבוה יותר ברמה בעלת האנרגיה הגבוהה מאשר לרמה בעלת האנרגיה הנמוכה יותר. הלייזר יוכל להגביר פוטונים בעלי אנרגיה השווה להפרש האנרגיות בין שתי רמות אלה. כדי שיהיה היפוך אוכלוסייה, המערכת אינה יכולה להיות בשייוי משקל ודרוש לספק אנרגיה למערכת, פעולה זו נקראת "שאיבה".

בשביל לחזור על ההגבר פעמים נוספות, משתמשים בשתי מראות שדרך אחת מהן יש אפשרות לחלק קטן מהפוטונים להימלט, ואשר מרחקן זו מזו מתאים לאורך הגל הרצוי. רוב הפוטונים הולכים הלוך וחזור בתוך המהוד, כך שהם יכולים לגרום לעוד ועוד פליטות מאולצות. הפוטונים שבורחים דרך אחת המראות הם אלה שיוצרים את הקרן.

סוגי לייזרים

קיימים כמה סוגי לייזרים, אותם ניתן לסווג לפי טווח הליזר או לפי אופי הפלטה.

סוגי לייזרים לפי התווך המייצר את הלזירה:

לייזר גז - קיימים מספר גזים שכאשר מייננים אותם ניתן ליצור בהם היפוך. במשפחה זאת ישנם לייזרים היכולים לייצר הספק מוצא גבוה מאוד כגון לייזר פחמן דו־חמצני ולייזר פחמן חד־חמצני. לייזרים אלו שימושיים במערכות ריתוך ובאים לידי שימוש גם במערכות נגד רקטות.
לייזר גביש - הלייזר הראשון שהודגם היה מסוג "לייזר אודם" (Ruby laser). התגלה שבגביש זה ניתן לגרום להיפוך אוכלוסין על ידי העלאת האטומים לרמה מעוררת על ידי שימוש במנורות פלאש שמוקדו לתוך הגביש. הלייזר בצבע אדום נראה, בעל נצילות נמוכה
לייזר מוליך למחצה או לייזר דיודה - בעזרת הזרמת זרם לדיודה שעשויה מחומרים מוליכים למחצה ניתן ליצור היפוך באזור הצומת. ליצירת תדרים שונים ניתן להשתמש בחומרים שונים. לייזר דיודה הוא לייזר זול לייצור, בעל נצילות גבוהה מאוד (מעל 95% בלייזר הכי פשוט), מסוגל לייצר הספק מוצא נמוך ואיכות קרן נמוכה. מצוי בכל מכשירי תקליטור, בסמני לייזר ועוד.
לייזר סיב - בלייזר סיב כל המהוד נמצא בתוך סיב אופטי. המראה האחורית ממומשת על ידי סריג בראג, והמראה הקידמית ממומשת בדרך כלל על ידי חיתוך הסיב ב־90 מעלות, דבר שגורם להחזרה של 4% מהאור חזרה לסיב. יתרונות לייזר הסיב הם יציבותו הרבה, פשטותו, היעילות הגבוהה מאוד שלו. לאחרונה דווח על לייזר סיב בעל עוצמה של מעל 5,000 וואט. לצורך שאיבת לייזר סיב משתמשים בדרך כלל בלייזרי מוליך למחצה.
לייזרי צבע (Dye) - בהם התווך הוא תרכובת אורגנית, והמאפשרים לכוון את אורך הגל (לעומת הלייזרים הקודמים שהם בעלי אורך גל קבוע ומוכתב על ידי חומר התווך).
לייזר אלקטרונים חופשיים - זהו מתקן המאיץ אלקטרונים בסביבה בעלת שדה מגנטי משתנה, וכך יוצר קרינה שאורך הגל שלה ניתן לכיוון בין אורכי גל מיקרו דרך התחום הנראה עד לתחום הרנטגן (X). בעולם מספר מצומצם של מתקנים כאלה.

סוגי לייזרים לפי צורת הפליטה:

לייזר רציף (CW = continuous wave) פולט אור בצורה רציפה באורך גל קבוע.
לייזר פולסים פולט אור בפולסים.

שימושי הלייזר

כיום משתמשים בלייזר למגוון רחב מאוד של שימושים, מקצתם מפורטים להלן:

קריאה וכתיבה של מדיות מגנטו־אופטיות (CD ,DVD וכו').
העברת מידע ספרתי למידע גרפי במדפסות.
יצירת הולוגרמות לוידוא תקפות, למשל בכרטיסי אשראי.
צריבה תלת־ממדית של זכוכית בלייזר
פילוס בעבודות בניין.
סימון מטרות מרחוק לכלי נשק מתבייתים ומקרוב לנשק קל.
סימון בציין לייזר בהדרכה לקהל.
יצירת אפקטים חזותיים לבידור קהל.
תקשורת דרך סיבים אופטיים ובחלל הפתוח.
סימון, חיתוך, חימום, ריתוך וטיפולי שטח.
טיפולים כירורגיים וקוסמטיים ותיקוני ראיה (LASEK ו־LASIK).
טיפולי שיניים: ביצוע סתימות, טיפולי חניכיים והלבנת שיניים.
זיהוי חומרים.
מדידת מרחקים וזוויות, ניטור תנועות ומיפוי מאמצים מדויק.
מדידה מדויקת של זמן המחזור של החודש הירחי בעזרת מחזיר אור על הירח.
מדידה מרחוק של פרמטרים גופניים, ואף האזנה מרחוק.
מערכות נשק ליירוט רקטות וטילים (בפיתוח מתקדם - כדוגמת נאוטילוס).

בטיחות

ערך מורחב – בטיחות לייזר

לייזרים רבים יכולים להגיע לצפיפויות הספק גבוהות מאוד, שבצדן מגוון סיכונים. הסיכון הנפוץ ביותר הוא פגיעה בראייה. העין רגישה מאוד, ופגיעת קרן לייזר בה עלולה לגרום לנזק ואף לעיוורון. גם פגיעה חד־פעמית מאמצעים נפוצים כמו סמני לייזר להרצאות עלולה לגרום לפגיעה בראייה. סיכונים אחרים, במיוחד בלייזרים בתעשייה ובמחקר, הם כוויות, התחשמלות או נשימת כימיקלים רעילים.

כדי להתוות את רמת הסיכון של הלייזר מסווגים אותו לאחת מארבע קבוצות. רק הלייזרים בקבוצה I הם בטוחים ואין צורך באמצעי בטיחות בשימוש בהם. לייזרים בקבוצות III, II או IV (הקבוצה המסוכנת ביותר) דורשים שימוש במשקפי מגן מתאימים לקרינת הלייזר המסוים, הגבלה פיזית של מסלול הקרן, שימוש בשילוט אזהרה בולט, התקנת מפסקי מגן ועוד, בהתאם לרמת הסיכון.

ראו גם

מייזר - התקן שקדם ללייזר, ומייצר קרינה קוהרנטית לרוב בתדירות מיקרוגל אך כיום גם עד התחום התת־אדום בספקטרום האלקטרומגנטי ומשמש בשעונים אטומיים ובתקשורת חלל עמוק.
טיפולי לייזר
חיתוך בלייזר
הסרת שיער בלייזר
נאוטילוס (מערכת נשק)
תקשורת אופטית
לייזר כחול
תרפיה בלייזר רך

קישורים חיצוניים

ד"ר גלי ויינשטיין, יום הולדת 50 ללייזר, באתר הידען
פרופ' זאב זלבסקי, עידן הלייזר והמהפכה האופטית - כתבה בסיינטיפיק אמריקן ישראל לרגל 50 שנה להמצאת הלייזר.
חוברת הדרכה בבטיחות קרינה של המכון לבטיחות קרינה, המרכז למחקר גרעיני נחל שורק.
קרן לייזר שתשמיד פצצות: הפיתוח החדש של גרמניה, אבי אליהו, אתר Mako, בתאריך 18 ספטמבר 2012.

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+{{לפשט}}
 {{פירוש נוסף}}
-[[קובץ:LASER.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לייזר]]
+[[קובץ:LASER.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לייזרים]]
 '''לייזר''' (ב[[אנגלית]]: '''Laser''',
 [[ראשי תיבות|ר"ת]]: "'''L'''ight '''A'''mplification by '''S'''timulated '''E'''mission of '''R'''adiation";
-"הגברת אור על ידי פליטה מאולצת של קרינה") הוא התקן הפולט [[אור]] [[קוהרנטיות (פיזיקה)|קוהרנטי]], [[מונוכרומטיות|מונוכרומטי]] (בתחום צר של [[אורך גל|אורכי גל]]) ומקביל (בעל פיזור נמוך). הלייזר הראשון הודגם לראשונה ב-[[16 במאי]] [[1960]] על ידי [[תיאודור מיימן]], אך היה מבוסס על מחקר של מספר חוקרים אמריקאים נוספים: טאונס, שולוב, זיגר וגורדון. ההתקן משתמש ב[[מכניקת הקוונטים|אפקט הקוונטי]] של [[פליטה מאולצת]], ומכאן שמו האנגלי. לאור לייזר יישומים רבים בתחומי המדע והטכנולוגיה.
+"הגברת אור על ידי פליטה מאולצת של קרינה") הוא התקן הפולט [[אור]] [[קוהרנטיות (פיזיקה)|קוהרנטי]], [[מונוכרומטיות|מונוכרומטי]] (בתחום צר של [[אורך גל|אורכי גל]]) ומקביל (בעל פיזור נמוך). הלייזר הראשון הודגם לראשונה ב־[[16 במאי]] [[1960]] על ידי [[תיאודור מיימן]], אך היה מבוסס על מחקר של מספר חוקרים אמריקאים נוספים: [[צ'ארלס טאונס|טאונס]], [[ארתור שולוב|שולוב]], זיגר וגורדון. ההתקן משתמש ב[[מכניקת הקוונטים|אפקט הקוונטי]] של [[פליטה מאולצת]], ומכאן שמו האנגלי. לאור לייזר יישומים רבים בתחומי המדע והטכנולוגיה.
 == היסטוריה ==
 [[קובץ:Lasertests.jpg|שמאל|ממוזער|190px|לייזר ב[[מעבדה|מעבדת]] חיל האוויר האמריקאי]]
 [[קובץ:Laser, quantum principle.ogv|שמאל|ממוזער|190px|upright=1.1|אנימציה שמדגימה את עקרון פעולת הלייזר]]
-מספר אנשים אחראים להמצאה זו. הפיזיקאי [[אלברט איינשטיין]] הניח ב-[[1916]] את היסודות התאורטיים לתופעה זו. במאי [[1954]] החוקרים [[צ'ארלס טאונס]], גורדון וזיגר, מ[[אוניברסיטת קולומביה]] ב[[ניו יורק]] הציגו ב[[Physical Review|פיזיקל רביו]] מכשיר בשם [[מייזר]] בתחום ה[[מיקרוגל]]. ב-1960 מאמר פורץ דרך של טאונס וגיסו [[ארתור שולוב]] הוביל למחקר של [[גורדון גולד]], שעבד בסמוך לטאונס. גורדון היה גם מי שטבע את השם "לייזר" – "מגבר אור על ידי פליטה מאולצת של קרינה" עבור מייזר אור. הלייזר הראשון מומש והודגם בפועל לראשונה ב-[[16 במאי]] 1960 על ידי [[תיאודור מיימן]].
+מספר אנשים אחראים להמצאה זו. הפיזיקאי [[אלברט איינשטיין]] הניח ב־[[1916]] את היסודות התאורטיים לתופעה זו. במאי [[1954]] החוקרים [[צ'ארלס טאונס]], גורדון וזיגר, מ[[אוניברסיטת קולומביה]] ב[[ניו יורק]] הציגו בכתב העת [[Physical Review|פיזיקל רביו]] מכשיר בשם [[מייזר]] בתחום ה[[מיקרוגל|גלי המיקרו]]. ב־1960 מאמר פורץ דרך של [[צ'ארלס טאונס|טאונס]] וגיסו [[ארתור שולוב]] הוביל למחקר של [[גורדון גולד]], שעבד בסמוך לטאונס. גורדון היה גם מי שטבע את השם "לייזר" – "מגבר אור על ידי פליטה מאולצת של קרינה" עבור מייזר הפולט קרינה בתחום ה[[אור נראה|אור הנראה]]. הלייזר הראשון מומש והודגם בפועל לראשונה ב־[[16 במאי]] 1960 על ידי [[תיאודור מיימן]].
 == כללי ==
-מקורות אור רגילים, כמו נורה חשמלית, פולטים פוטונים בכל הכיוונים, כמו כן הם אינם קוהרנטיים, כלומר אין דרך קבועה עבור כל הפוטונים הנפלטים. הלייזר לעומת זאת, פולט פוטונים בקרן צרה והאור הוא בקרוב טוב{{הבהרה}}, כל הפוטונים באותו ערך. הדרך של כל הפוטונים מוגדרת היטב ומסודרת. דרך הפעולה של הלייזר מבוסס על התופעה הקוונטית של הפליטה המואלצת אם יש מערכת קוונטית שנמצאת ברמת אנרגיה הגבוהה מרמת היסוד, קיום של פוטון המתאים להפרש בין הרמה בה נמצאת המערכת לרמה נמוכה יותר, מאלץ את המערכת לרדת לרמת האנרגיה הנמוכה תוך כדי פליטת פוטון נוסף הזהה לפוטון המאלץ בכל תכונותיו הקוונטיות, מבלי שהפוטון המקורי נבלע. בשביל להשתמש באפקט הזה יש ליצור מצב של היפוך אכלוסיה בו המערכת אינה מצייתת להתפלגות בולצמן אלא יש אכלוס גבוה יותר ברמה בעלת האנרגיה הגבוהה מאשר לרמה בעלת האנרגיה הנמוכה יותר. הלייזר יוכל להגביר פוטונים בעלי אנרגיה השווה להפרש האנרגיות בין שתי רמות אלה. כדי שיהיה היפוך אוכלוסייה, המערכת אינה יכולה להיות בשייוי משקל ודרוש לספק אנרגיה למערכת, פעולה זו נקראת "שאיבה".
+מקורות אור רגילים, כמו נורה חשמלית, פולטים פוטונים בכל הכיוונים, כמו כן הם אינם קוהרנטיים, כלומר אין דרך קבועה עבור כל הפוטונים הנפלטים. הלייזר לעומת זאת, פולט פוטונים בקרן צרה והאור הוא בקרוב טוב{{הבהרה}}, כל הפוטונים באותו ערך. הדרך של כל הפוטונים מוגדרת היטב ומסודרת. דרך הפעולה של הלייזר מבוססת על התופעה הקוונטית של הפליטה המואלצת. אם יש מערכת קוונטית שנמצאת ברמת אנרגיה הגבוהה מרמת היסוד, קיום של פוטון המתאים להפרש בין הרמה בה נמצאת המערכת לרמה נמוכה יותר, מאלץ את המערכת לרדת לרמת האנרגיה הנמוכה תוך כדי פליטת פוטון נוסף הזהה לפוטון המאלץ בכל תכונותיו הקוונטיות, מבלי שהפוטון המקורי נבלע. בשביל להשתמש באפקט הזה יש ליצור מצב של היפוך אוכלוסיה בו המערכת אינה מצייתת ל[[התפלגות בולצמן]], אלא יש אכלוס גבוה יותר ברמה בעלת האנרגיה הגבוהה מאשר לרמה בעלת האנרגיה הנמוכה יותר. הלייזר יוכל להגביר פוטונים בעלי אנרגיה השווה להפרש האנרגיות בין שתי רמות אלה. כדי שיהיה היפוך אוכלוסייה, המערכת אינה יכולה להיות בשייוי משקל ודרוש לספק אנרגיה למערכת, פעולה זו נקראת "שאיבה".
 בשביל לחזור על ההגבר פעמים נוספות, משתמשים בשתי מראות שדרך אחת מהן יש אפשרות לחלק קטן מהפוטונים להימלט, ואשר מרחקן זו מזו מתאים לאורך הגל הרצוי. רוב הפוטונים הולכים הלוך וחזור בתוך המהוד, כך שהם יכולים לגרום לעוד ועוד פליטות מאולצות. הפוטונים שבורחים דרך אחת המראות הם אלה שיוצרים את הקרן.
@@ שורה 20: / שורה 21: @@
 סוגי לייזרים לפי התווך המייצר את הלזירה:
-#'''לייזר גז''' - קיימים מספר גזים שכאשר מייננים אותם ניתן ליצור בהם היפוך. במשפחה זאת ישנם לייזרים היכולים לייצר הספק מוצא גבוה מאוד כגון ב[[לייזר פחמן דו-חמצני]] ו[[לייזר פחמן חד-חמצני]]. לייזרים אלו שימושיים במערכות ריתוך ובאה לידי שימוש גם במערכת נגד רקטות
+#'''לייזר גז''' - קיימים מספר גזים שכאשר מייננים אותם ניתן ליצור בהם היפוך. במשפחה זאת ישנם לייזרים היכולים לייצר הספק מוצא גבוה מאוד כגון [[לייזר פחמן דו-חמצני|לייזר פחמן דו־חמצני]] ו[[לייזר פחמן חד-חמצני|לייזר פחמן חד־חמצני]]. לייזרים אלו שימושיים במערכות ריתוך ובאים לידי שימוש גם במערכות נגד רקטות.
 #'''לייזר גביש''' - הלייזר הראשון שהודגם היה מסוג "[[לייזר אודם]]" (Ruby laser). התגלה שבגביש זה ניתן לגרום להיפוך אוכלוסין על ידי העלאת האטומים לרמה מעוררת על ידי שימוש במנורות פלאש שמוקדו לתוך הגביש. הלייזר בצבע אדום נראה, בעל נצילות נמוכה
 #'''לייזר [[מוליך למחצה]]''' או '''לייזר [[דיודה]]''' - בעזרת הזרמת זרם לדיודה שעשויה מחומרים מוליכים למחצה ניתן ליצור היפוך באזור הצומת. ליצירת תדרים שונים ניתן להשתמש בחומרים שונים. לייזר דיודה הוא לייזר זול לייצור, בעל נצילות גבוהה מאוד (מעל 95% בלייזר הכי פשוט), מסוגל לייצר הספק מוצא נמוך ואיכות קרן נמוכה. מצוי בכל מכשירי [[תקליטור]], [[סמן לייזר|בסמני לייזר]] ועוד.
-#'''לייזר סיב''' - בלייזר סיב כל המהוד נמצא בתוך [[סיב אופטי]]. המראה האחורית ממומשת על ידי [[סריג בראג]], והמראה הקידמית ממומשת בדרך כלל על ידי חיתוך הסיב ב-90 מעלות, דבר שגורם להחזרה של 4% מהאור חזרה לסיב. יתרונות לייזר הסיב הם יציבותו הרבה, פשטותו, היעילות הגבוהה מאוד שלו. לאחרונה דווח על לייזר סיב בעל עוצמה של מעל 5,000 וואט. לצורך שאיבת לייזר סיב משתמשים בדרך כלל ב[[לייזר לייזר מוליך למחצה|לייזרי מוליך למחצה]].
+#'''לייזר סיב''' - בלייזר סיב כל המהוד נמצא בתוך [[סיב אופטי]]. המראה האחורית ממומשת על ידי [[סריג בראג]], והמראה הקידמית ממומשת בדרך כלל על ידי חיתוך הסיב ב־90 מעלות, דבר שגורם להחזרה של 4% מהאור חזרה לסיב. יתרונות לייזר הסיב הם יציבותו הרבה, פשטותו, היעילות הגבוהה מאוד שלו. לאחרונה דווח על לייזר סיב בעל עוצמה של מעל 5,000 וואט. לצורך שאיבת לייזר סיב משתמשים בדרך כלל ב[[לייזר מוליך למחצה|לייזרי מוליך למחצה]].
 #'''[[לייזר צבע|לייזרי צבע (Dye)]]''' - בהם התווך הוא תרכובת אורגנית, והמאפשרים לכוון את אורך הגל (לעומת הלייזרים הקודמים שהם בעלי אורך גל קבוע ומוכתב על ידי חומר התווך).
 #'''[[לייזר אלקטרונים חופשיים]]''' - זהו מתקן המאיץ אלקטרונים בסביבה בעלת שדה מגנטי משתנה, וכך יוצר קרינה שאורך הגל שלה ניתן לכיוון בין אורכי גל מיקרו דרך התחום הנראה עד לתחום הרנטגן (X). בעולם מספר מצומצם של מתקנים כאלה.
@@ שורה 37: / שורה 38: @@
 [[קובץ:Sharplan 40C.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכשיר לייזר CO2 לשימושים רפואיים מדגם שרפלן 40C, פרי פיתוחו של [[עוזי שרון]]]]
 כיום משתמשים בלייזר למגוון רחב מאוד של שימושים, מקצתם מפורטים להלן:
-*קריאה וכתיבה של מדיות מגנטו-אופטיות (CD DVD וכו').
+* קריאה וכתיבה של מדיות מגנטו־אופטיות (CD ,DVD וכו').
-*העברת מידע ספרתי למידע גרפי במדפסות.
+* העברת מידע ספרתי למידע גרפי במדפסות.
-*יצירת [[הולוגרמה|הולוגרמות]] לוידוא תקפות, למשל [[כרטיס אשראי|בכרטיסי אשראי]].
+* יצירת [[הולוגרמה|הולוגרמות]] לוידוא תקפות, למשל [[כרטיס אשראי|בכרטיסי אשראי]].
-*[[צריבה תלת-ממדית של זכוכית בלייזר]]
+* [[צריבה תלת-ממדית של זכוכית בלייזר|צריבה תלת־ממדית של זכוכית בלייזר]]
-*פילוס בעבודות בניין.
+* פילוס בעבודות בניין.
-*סימון מטרות מרחוק לכלי נשק מתבייתים ומקרוב לנשק קל.
+* סימון מטרות מרחוק לכלי נשק מתבייתים ומקרוב לנשק קל.
-*סימון בציין לייזר בהדרכה לקהל.
+* סימון בציין לייזר בהדרכה לקהל.
-*יצירת אפקטים חזותיים לבידור קהל.
+* יצירת אפקטים חזותיים לבידור קהל.
-*תקשורת דרך [[סיב אופטי|סיבים אופטיים]] ובחלל הפתוח.
+* תקשורת דרך [[סיב אופטי|סיבים אופטיים]] ובחלל הפתוח.
-*סימון, חיתוך, חימום, ריתוך וטיפולי שטח.
+* סימון, חיתוך, חימום, ריתוך וטיפולי שטח.
-*טיפולים כירורגיים וקוסמטיים ותיקוני ראיה ([[LASEK]] ו-[[LASIK]]).
+* טיפולים כירורגיים וקוסמטיים ותיקוני ראיה ([[LASEK]] ו־[[LASIK]]).
-*טיפולי שיניים: ביצוע סתימות, טיפולי חניכיים והלבנת שיניים.
+* טיפולי שיניים: ביצוע סתימות, טיפולי חניכיים והלבנת שיניים.
-*זיהוי חומרים.
+* זיהוי חומרים.
-*מדידת מרחקים וזוויות, ניטור תנועות ומיפוי מאמצים מדויק.
+* מדידת מרחקים וזוויות, ניטור תנועות ומיפוי מאמצים מדויק.
-*מדידה מדויקת של זמן המחזור של החודש הירחי בעזרת [[מחזיר פינתי|מחזיר אור]] על הירח.
+* מדידה מדויקת של זמן המחזור של החודש הירחי בעזרת [[מחזיר פינתי|מחזיר אור]] על הירח.
-*מדידה מרחוק של פרמטרים גופניים, ואף האזנה מרחוק.
+* מדידה מרחוק של פרמטרים גופניים, ואף האזנה מרחוק.
-*מערכות נשק ליירוט רקטות וטילים (בפיתוח מתקדם - כדוגמת [[נאוטילוס (מערכת נשק)|נאוטילוס]]).
+* מערכות נשק ליירוט רקטות וטילים (בפיתוח מתקדם - כדוגמת [[נאוטילוס (מערכת נשק)|נאוטילוס]]).
 ==בטיחות==
 [[קובץ:DIN 4844-2 Warnung vor Laserstrahl D-W010.svg|שמאל|ממוזער|150px|הסימון הבינלאומי לקרינת לייזר]]
 {{ערך מורחב|בטיחות לייזר}}
-לייזרים רבים יכולים להגיע לצפיפויות הספק גבוהות מאוד, שבצדן מגוון סיכונים. הסיכון הנפוץ ביותר הוא פגיעה ב[[ראייה]]. ה[[עין]] רגישה מאוד, ופגיעת קרן לייזר בה עלולה לגרום לנזק ואף לעיוורון. גם פגיעה חד-פעמית מאמצעים נפוצים כמו סמני לייזר להרצאות עלולה לגרום לפגיעה בראייה. סיכונים אחרים, במיוחד בלייזרים בתעשייה ובמחקר, הם [[כווייה|כוויות]], [[התחשמלות]] או נשימת [[כימיקל]]ים רעילים.
+לייזרים רבים יכולים להגיע לצפיפויות הספק גבוהות מאוד, שבצדן מגוון סיכונים. הסיכון הנפוץ ביותר הוא פגיעה ב[[ראייה]]. ה[[עין]] רגישה מאוד, ופגיעת קרן לייזר בה עלולה לגרום לנזק ואף לעיוורון. גם פגיעה חד־פעמית מאמצעים נפוצים כמו סמני לייזר להרצאות עלולה לגרום לפגיעה בראייה. סיכונים אחרים, במיוחד בלייזרים בתעשייה ובמחקר, הם [[כווייה|כוויות]], [[התחשמלות]] או נשימת [[כימיקל]]ים רעילים.
 כדי להתוות את רמת הסיכון של הלייזר מסווגים אותו לאחת מארבע קבוצות. רק הלייזרים בקבוצה I הם בטוחים ואין צורך באמצעי בטיחות בשימוש בהם. לייזרים בקבוצות III, II או IV (הקבוצה המסוכנת ביותר) דורשים שימוש במשקפי מגן מתאימים לקרינת הלייזר המסוים, הגבלה פיזית של מסלול הקרן, שימוש בשילוט אזהרה בולט, התקנת מפסקי מגן ועוד, בהתאם לרמת הסיכון.
 ==ראו גם==
-*[[מייזר]]- התקן שקדם ללייזר, ומייצר קרינה קוהרנטית לרוב בתדירות [[מיקרוגל]] אך כיום גם עד התחום ה[[תת-אדום]] ב[[ספקטרום]] ה[[קרינה אלקטרומגנטית|אלקטרומגנטי]] ומשמש ב[[שעון אטומי|שעונים אטומיים]] וב[[רשת חלל עמוק|תקשורת חלל עמוק]].
+* [[מייזר]] - התקן שקדם ללייזר, ומייצר קרינה קוהרנטית לרוב בתדירות [[מיקרוגל]] אך כיום גם עד התחום ה[[תת-אדום|תת־אדום]] ב[[ספקטרום]] ה[[קרינה אלקטרומגנטית|אלקטרומגנטי]] ומשמש ב[[שעון אטומי|שעונים אטומיים]] וב[[רשת חלל עמוק|תקשורת חלל עמוק]].
-*[[טיפולי לייזר]]
+* [[טיפולי לייזר]]
-*[[חיתוך בלייזר]]
+* [[חיתוך בלייזר]]
-*[[הסרת שיער בלייזר]]
+* [[הסרת שיער בלייזר]]
-*[[נאוטילוס (מערכת נשק)]]
+* [[נאוטילוס (מערכת נשק)]]
-*[[תקשורת אופטית]]
+* [[תקשורת אופטית]]
-*[[לייזר כחול]]
+* [[לייזר כחול]]
-*[[תרפיה בלייזר רך]]
+* [[תרפיה בלייזר רך]]
 ==קישורים חיצוניים==

	יש לפשט ערך זה: הערך מנוסח באופן טכני מדי, וקשה להבנה לקהל הרחב.
	יש להוסיף מבוא אינטואיטיבי שיסביר את הרעיונות והמושגים בצורה פשוטה יותר, רצוי בליווי דוגמאות ותוך שימוש באמצעים אינפוגרפיים. אם אתם סבורים כי הערך איננו ברור דיו או שיש נקודה שאינכם מבינים בו, ציינו זאת בדף השיחה שלו. יש לציין כי ערכים מדעיים רבים מצריכים רקע מוקדם.	עריכה

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: ליזר
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: לייזר