דני דבורין – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
התאמה של התמונות |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:דני דבורין צלם טוני פיין.jpg|ממוזער|דני דבורין באולפן רשת ב']] |
[[קובץ:דני דבורין צלם טוני פיין.jpg|ממוזער|250px|דני דבורין באולפן רשת ב']] |
||
[[קובץ:דני דבורין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דני דבורין (2011)]] |
[[קובץ:דני דבורין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דני דבורין (2011)]] |
||
'''דניאל (דני) דבורין''' (נולד בדצמבר [[1945]]) הוא [[עיתונאי]] ו[[שדר ספורט]] [[ישראלי]] |
'''דניאל (דני) דבורין''' (נולד בדצמבר [[1945]]) הוא [[עיתונאי]] ו[[שדר ספורט]] [[ישראלי]] |
||
גרסה מ־01:01, 11 באוגוסט 2017
דניאל (דני) דבורין (נולד בדצמבר 1945) הוא עיתונאי ושדר ספורט ישראלי
ביוגרפיה
דבורין נולד בישראל לשולמית ולוניה דבורין, מוותיקי הספורטאים בישראל. בשנות ה-60 היה עיתונאי בעיתון "חדשות הספורט".
בשנת 1969 החל לעבוד בדסק הספורט של קול ישראל. כעבור שנה, בשנת 1970, נוסדה התוכנית "היום בספורט", ודבורין נמנה עם צוות התוכנית. בשנת 1983 מונה לראש דסק הספורט. מאז 2005 הוא מגיש את תוכנית הספורט "שירים ושערים", ומאז 2008 הוא מגיש לסירוגין עם יואב אביב את המשדר "זה ברשת".
דבורין הוא חבר בוועדה הבוחרת כדורגלנים להיכל התהילה של הכדורגל הישראלי.
בפברואר 2012 זכה, יחד עם העיתונאי שמעון וילנאי, בפרס מנכ"ל רשות השידור על שם אילן רועה. בנימוקי הזכייה נכתב ש"השנה הפרס מוענק לשמעון וילנאי ולדני דבורין, שהיוו ומהווים במשך שנים רבות את סמל החריצות והמקצועיות, המלווה בהתלהבות ובתשוקה בלתי נלאית לעבודתם גם בחלוף השנים, ואשר יכולים לשמש אות ומופת לכתבים צעירים".[1]
בסוף חודש דצמבר 2012 פרש לגמלאות לאחר 42 שנות עבודה בקול-ישראל. שידור מיוחד של התוכנית "שירים ושערים" נערך לכבודו ב-29 בדצמבר 2012[1].
לאחר הפרישה מקול ישראל הצטרף דבורין לצוות תוכנית הספורט של "רדיו ללא הפסקה" יחד עם מאיר איינשטיין, רון קופמן, יוני הללי ושדרני ספורט נוספים. בשנת 2016 עזב את צוות המגישים והחל להקליט טור פרשנות יומי המשודר במחצית התוכנית.
דני דבורין נשוי לרחלה, ואב לשלושה.
ספריו
- אני דני נוימן, קפטן בית"ר ירושלים, 1979 (יחד עם דני נוימן)
- מכבי תל אביב - מאה שנים ראשונות, הוצאת מדיה, 2006 (יחד עם אשר גולדברג)
קישורים חיצוניים
- ערן נבון, דני דבורין נפרד, באתר ישראל היום, 4 בינואר 2013